לדרכו של ר' שלמה פישר זצ"ל

[לעומקו של דבר]

פעם הייתי בשיעור שמסר הגנ"י הנ"ל בישיבת ביה"ז בחוהמ"ס
והוא דיבר על הושע"ר. והצל. וענייני הדין.
השיעור כרגיל מתחיל בשעה 12 והמנחה ב1. או 1:15. והציבור מגיע לשמוע טשיקאווע זאכן, לקיים ושמחת בחגך.
והוא עמד וחרז מתורה לנביאים מנביאים לכתובים וכו' עד אחרוני האחרונים וחוזר חלילה.
אנשים לא הכירו את המובאות בכלל... כ"ש שלא אחזו איתו ראש. וכאשר הגיע - לא אשכח זאת - לגמ' בב"ק שדוד המלך ביקש מי ישקני מים וכו' (בעניין המים דהוש"ר), הוא אמר "לפחות את הגמרא הזאת אתם צריכים הרי להכיר [זה בבבא קמא...]
הוא המשיך והמשיך, מידי פעם אמר בקול ש"אם נגמר הזמן שיגידו לו והוא יפסיק", כמובן אף אחד לא אמר לו, והוא המשיך והמשיך, ומנייני מנחה התארגנו בבית שני ואנשים יצאו וחזרו ונכנסו והוא יושב ודורש...

כמה אופייני...

דיבר שם גם בביטול על עניין ההצטנעות בימים נוראים.

[מרחביה]

111.jpg (249.48 KiB) נצפה 15573 פעמים

[מנין]

דיבר שם גם בביטול על עניין ההצטנעות בימים נוראים.

הזכיר את אחד המשגיחים זצ"ל שביקש שלא יתנו לו עליות בימים נוראים, ואמר על כך בחריפות "למען ספות הרווה וכו'" והסביר אחרת את דברי האלשיך בענין השונמית

[נוטר הכרמים]

כתב הג"ר שלמה פישר שליט"א בקובץ ישורון (כרך א' ע' שמה) בתו"ד:

תניא באבות דר' נתן (פרק מ') לענין התלמידים, דרש ר"ג הזקן ד' דברים. דג טמא דג טהור וכו'. דג טמא כיצד, זה בן עניים שלמד מקרא ומשנה הלכות ואגדות ואין בו דעה. דג טהור כיצד, זה בן עשירים שלמד מקרא ומשנה הלכות ואגדות ויש בו דעה. ופירשו עפ"ד הגמ' ע"ז ל"ט א', דג טמא כיוון דלית ליה חוט השדרה בדוכתא דרדיפי מיא לא מצי קאי. ובגמ' שבת (קמ"ה ב') קולייס האיספנין כיון דלא שריר שדריה לא מצי סליק, ע"ש. וזהו שאמרו, דת"ח שיש בו דעת משול לדג שיש לו חוט השדרה ויכול לשחות נגד הזרם. משא"כ ת"ח שאין בו דעת משול לדג שאין לו חוט שדרה ואינו מסוגל לשחות נגד הזרם, אלא נגרר ונסחב אחר הזרם.

.

'ונאים הדברים כשהם יוצאים מפי עושיהם'....

[איש_ספר]

דיבר שם גם בביטול על עניין ההצטנעות בימים נוראים.

הזכיר את אחד המשגיחים זצ"ל שביקש שלא יתנו לו עליות בימים נוראים, ואמר על כך בחריפות "למען ספות הרווה וכו'" והסביר אחרת את דברי האלשיך בענין השונמית

הנה מבית ישי דרושים

בית ישי.PDF

(849.18 KiB) הורד 672 פעמים

[יגאל10]

- אמר לי א' שראה מענה ממנו על שאלה שתוכנה היה בערך, שיש מחלוקת בקדמונים על אחד מענייני האמונה, ואחד מגדולי ישראל שליט"א אמר שכיוון שהוכרע כשיטה פלונית, יש חסרון באמונה למי שלא סובר כשיטה אלמונית (אולי אפילו שיש חסרון לגר שנתגייר וחשב כך)
וכתב ע"ז הגר"ש שזה הבל, ולא הוכרע כך, (אאל"ט גם "ואין שייך לומר שהוכרע להלכה בדבר שאינו נוגע למעשה"), ומש"כ בשם אחד מגדולי ישראל, "כך הוא דרך הגדולים (אולי "המכונים גדולים"?) היום שאינם בקיאים בעניינים אלו כלל".
[/b]

אם לא הי' נוגע למעשה לא הי' הרמב"ם מכניס את ענייני האמונה לספרו ההלכתי...

[לעומקו של דבר]

- אמר לי א' שראה מענה ממנו על שאלה שתוכנה היה בערך, שיש מחלוקת בקדמונים על אחד מענייני האמונה, ואחד מגדולי ישראל שליט"א אמר שכיוון שהוכרע כשיטה פלונית, יש חסרון באמונה למי שלא סובר כשיטה אלמונית (אולי אפילו שיש חסרון לגר שנתגייר וחשב כך)
וכתב ע"ז הגר"ש שזה הבל, ולא הוכרע כך, (אאל"ט גם "ואין שייך לומר שהוכרע להלכה בדבר שאינו נוגע למעשה"), ומש"כ בשם אחד מגדולי ישראל, "כך הוא דרך הגדולים (אולי "המכונים גדולים"?) היום שאינם בקיאים בעניינים אלו כלל".
[/b]

אם לא הי' נוגע למעשה לא הי' הרמב"ם מכניס את ענייני האמונה לספרו ההלכתי...

קשה עלי להכנס כעת לעניין. מ"מ הנושא היה אאל"ט האם הגיהנום גשמי או רוחני.

[עושה חדשות]

בתוך אותו ליקוט תשובותיו הנמצא כפי הנראה אצל הרב לש"ד או אצל א' מידידיו, (ונמצא אצלי בתנאי שלא אעבירנו), ישנם דברים נוספים אשר חפצתי להחכים ולידע ענינם.

-כבר המליץ הגאון יעב"ץ על ר"ע מן האדומים לא תתעב אדומי כי אחיך הוא ולא דמי כלל לכספי כי הוא היה יר"ש. והמאמר שנדפס בעין יעקב בתחילתו ממהר"ץ חיות (בענין אגדות חז"ל איך להבינם) גנוב הוא אתו מר"ע מן האדומים. והיא גישה נכונה יותר מהגישה של המהר"ל בפירושי האגדות שהיא גישה מוזרה מאד (ומה"ט לא נדפסו פירושי האגדות שלו שנים רבות). והקובלנא של הב"י עליו היה בגלל ההתרסה שלו בקול רעש על דברי רז"ל

-ודע שמה שמפורסם בשם הגר"ח ז"ל לתרץ השגת הראב"ד בפ"ג מהל' תשובה ה"ז, כי אפיקורס מסכן גם הוא אפיקורס יחשב, צדק הגר"ח ז"ל מאד בהבנתו דעת הרמב"ם, אבל נעלם ממנו כי ד"ז הוא מהדעות הבעייתיות של הרמב"ם שצווחו עליהן חכמי הדורות

-הגר"א שלא הניח תפילין של ר"ת ולשאלת תלמידו ענה בדחיה של קש (דאם באנו לחוש לכל השיטות נצטרך להניח כו'. וזה הבל, דהתם הם דעות יחידאיות, משא"כ תפילין דר"ת שהיא מחלוקת גדולה וקדומה). נראה טעמו מפני שהמקובלים באו לחלוק על מש"כ בשו"ע להניח על תנאי והם אמרו לא לעשות תנאי, כי שתיהן אמת. וד"ז הוא הריסה ליסודי הדת. ואכמ"ל

-ודע שמה שהחזו"א והקה"י לא לבשו ט"ק של צמר נראה טעמם דבקיץ הלובש ט"ק של צמר לא יצא יד"ח ציצית כלל, דכל בגד שאינו נהנה ממנו וכ"ש שהוא עליו למשא ואינו בגד כלל ומותר בכלאים כמ"ש תוס' נדה ס"א ע"ש ואין שום הידור ללבוש ט"ק של צמר, אלא אדרבה

[אוצר החכמה]

- אמר לי א' שראה מענה ממנו על שאלה שתוכנה היה בערך, שיש מחלוקת בקדמונים על אחד מענייני האמונה, ואחד מגדולי ישראל שליט"א אמר שכיוון שהוכרע כשיטה פלונית, יש חסרון באמונה למי שלא סובר כשיטה אלמונית (אולי אפילו שיש חסרון לגר שנתגייר וחשב כך)
וכתב ע"ז הגר"ש שזה הבל, ולא הוכרע כך, (אאל"ט גם "ואין שייך לומר שהוכרע להלכה בדבר שאינו נוגע למעשה"), ומש"כ בשם אחד מגדולי ישראל, "כך הוא דרך הגדולים (אולי "המכונים גדולים"?) היום שאינם בקיאים בעניינים אלו כלל".
[/b]

אם לא הי' נוגע למעשה לא הי' הרמב"ם מכניס את ענייני האמונה לספרו ההלכתי...

קשה עלי להכנס כעת לעניין. מ"מ הנושא היה אאל"ט האם הגיהנום גשמי או רוחני.

כלומר שהגרש"פ סובר שייתכן שהגיהנום הוא גשמי ????????

[לעומקו של דבר]

-ודע שמה שמפורסם בשם הגר"ח ז"ל לתרץ השגת הראב"ד בפ"ג מהל' תשובה ה"ז, כי אפיקורס מסכן גם הוא אפיקורס יחשב, צדק הגר"ח ז"ל מאד בהבנתו דעת הרמב"ם, אבל נעלם ממנו כי ד"ז הוא מהדעות הבעייתיות של הרמב"ם שצווחו עליהן חכמי הדורות

ופעם אמר שהגרש"ד פינקוס היה מעורר בשיחות על גודל העניין די"ג עיקרים, ומצייר איך שיכול להיות שיהודי יר"ש יקיים כל המצוות אבל יהיה חסר לו איזה עיקר (או פרט), נניח שחושב תמונה, לא הועיל ולא כלום.
ואמר הגרש"פ דהציור הזה הלא זהו גופא פירכא לכל העניין.

(א"ה כ"ד טבת תשע"ז, עברתי לאשכול זה וראיתי שהוזכר כאן הדברים שכביכול אמר היעב"ץ על ר"ע מן האדומיים אמרתי להביא הכחשתם

בתוך אותו ליקוט תשובותיו הנמצא כפי הנראה אצל הרב לש"ד או אצל א' מידידיו, (ונמצא אצלי בתנאי שלא אעבירנו), ישנם דברים נוספים אשר חפצתי להחכים ולידע ענינם.

-כבר המליץ הגאון יעב"ץ על ר"ע מן האדומים לא תתעב אדומי כי אחיך הוא ולא דמי כלל לכספי כי הוא היה יר"ש. והמאמר שנדפס בעין יעקב בתחילתו ממהר"ץ חיות (בענין אגדות חז"ל איך להבינם) גנוב הוא אתו מר"ע מן האדומים. והיא גישה נכונה יותר מהגישה של המהר"ל בפירושי האגדות שהיא גישה מוזרה מאד (ומה"ט לא נדפסו פירושי האגדות שלו שנים רבות). והקובלנא של הב"י עליו היה בגלל ההתרסה שלו בקול רעש על דברי רז"ל[/q

מליצה זו לא כתב היעב"ץ אלא איצק סטאנוב הידוע, בפתיחה למאו"ע שהו"ל. ותלאה באילן גבוה. כך בירר ר"י מונדשיין
היעב"ץ כתב בחריפות על המעו"א (אמנם במקום אחד כתב שהתלונה עליו לא הייתה נכונה).
נמצא כ"ז בקובץ אור ישראל מ"א עמ' רכ"ב ובעמודים קודמים, עיין עליו)

[אוצר החכמה]

-הגר"א שלא הניח תפילין של ר"ת ולשאלת תלמידו ענה בדחיה של קש (דאם באנו לחוש לכל השיטות נצטרך להניח כו'. וזה הבל, דהתם הם דעות יחידאיות, משא"כ תפילין דר"ת שהיא מחלוקת גדולה וקדומה). נראה טעמו מפני שהמקובלים באו לחלוק על מש"כ בשו"ע להניח על תנאי והם אמרו לא לעשות תנאי, כי שתיהן אמת. וד"ז הוא הריסה ליסודי הדת. ואכמ"ל

לא הבנתי למה היא דחייה של קש. לדידן הוא מחלוקת ראשונים רק שהוכרעה, ואין אנחנו בעצמנו מכריעים אבל אם הגר"א ס"ל ששיטת ר"ת היא שיטה דחויה ואינה נכונה למה ינהג כמוה? כמו שרש"י לא נהג כך. רק השאלה היא שראוי לעשות כן ממידת חסידות להחמיר גם כדעה דחויה וע"ז השיב.

[לעומקו של דבר]

כלומר שהגרש"פ סובר שייתכן שהגיהנום הוא גשמי ????????

כמדומה להיפך, אותו גדול הדור אוחז שהוכרע שהגיהנום גשמי.

[אורח]

בתוך אותו ליקוט תשובותיו הנמצא כפי הנראה אצל הרב לש"ד או אצל א' מידידיו, (ונמצא אצלי בתנאי שלא אעבירנו), ישנם דברים נוספים אשר חפצתי להחכים ולידע ענינם.

-ודע שמה שהחזו"א והקה"י לא לבשו ט"ק של צמר נראה טעמם דבקיץ הלובש ט"ק של צמר לא יצא יד"ח ציצית כלל, דכל בגד שאינו נהנה ממנו וכ"ש שהוא עליו למשא ואינו בגד כלל ומותר בכלאים כמ"ש תוס' נדה ס"א ע"ש ואין שום הידור ללבוש ט"ק של צמר, אלא אדרבה

יש מי שהטלית גדול לא למשא עליו (חוץ מחביבות המצוה?) ומאי שנא? למה לא נלך גם עם ט"ג מכותנה?

[אוצר החכמה]

-ודע שמה שמפורסם בשם הגר"ח ז"ל לתרץ השגת הראב"ד בפ"ג מהל' תשובה ה"ז, כי אפיקורס מסכן גם הוא אפיקורס יחשב, צדק הגר"ח ז"ל מאד בהבנתו דעת הרמב"ם, אבל נעלם ממנו כי ד"ז הוא מהדעות הבעייתיות של הרמב"ם שצווחו עליהן חכמי הדורות

ופעם אמר שהגרש"ד פינקוס היה מעורר בשיחות על גודל העניין די"ג עיקרים, ומצייר איך שיכול להיות שיהודי יר"ש יקיים כל המצוות אבל יהיה חסר לו איזה עיקר (או פרט), נניח שחושב תמונה, לא הועיל ולא כלום.
ואמר הגרש"פ דהציור הזה הלא זהו גופא פירכא לכל העניין.

את זה אני לא מבין.
הויכוח הוא אם הוא אפיקורס ואין לזה פטור של שוגג או אנוס או שהוא כמו כל התורה ומיקרי אנוס אם הוא אנוס ושוגג אם הוא שוגג. ומעתה צודק הרב פינקוס שוודאי הוא בעייה גדולה שיהיה אדם יר"ש ומקיים כל המצוות אבל מחמת שגגה משתחווה כל יום לבעל, וע"ז טען הרב פינקוס שהוא הוא. ואלי עיקר הדקדוק הוא מה שאמר הרב פינקוס לא הועיל ולא כלום??

[לעומקו של דבר]

-ודע שמה שהחזו"א והקה"י לא לבשו ט"ק של צמר נראה טעמם דבקיץ הלובש ט"ק של צמר לא יצא יד"ח ציצית כלל, דכל בגד שאינו נהנה ממנו וכ"ש שהוא עליו למשא ואינו בגד כלל ומותר בכלאים כמ"ש תוס' נדה ס"א ע"ש ואין שום הידור ללבוש ט"ק של צמר, אלא אדרבה

[/quote]
זו טענה ידועה של הגראב"ו גבי מוכרי כסות וע"ש מש"כ (וגם הסבר ידוע בדעת החזו"א - והגר"א?)
אבל לא ברור מה התועלת אטו בציצית כותנה יש בקיץ הנאה.

ואגב לכאורה כשלובשים הבגד באופן שנראה (הבגד ולא רק החוטים) יש תועלת מזה שאז יש הנאה ממה שהוא נראה והוא בגד העשוי לכבוד.

[אוצר החכמה]

בתוך אותו ליקוט תשובותיו הנמצא כפי הנראה אצל הרב לש"ד או אצל א' מידידיו, (ונמצא אצלי בתנאי שלא אעבירנו), ישנם דברים נוספים אשר חפצתי להחכים ולידע ענינם.

-ודע שמה שהחזו"א והקה"י לא לבשו ט"ק של צמר נראה טעמם דבקיץ הלובש ט"ק של צמר לא יצא יד"ח ציצית כלל, דכל בגד שאינו נהנה ממנו וכ"ש שהוא עליו למשא ואינו בגד כלל ומותר בכלאים כמ"ש תוס' נדה ס"א ע"ש ואין שום הידור ללבוש ט"ק של צמר, אלא אדרבה

יש מי שהטלית גדול לא למשא עליו (חוץ מחביבות המצוה?) ומאי שנא? למה לא נלך גם עם ט"ג מכותנה?

כמו שאני שמעתי את הטענה אינו דומה. הט"ג הוא בגד של כבוד וודאי יש בו נוי כשלובשו (ואע"פ שסיבת הנוי קשורה למצווה סוף סוף הוא נוי) והווה כמו כל בגד עליו שנלבש לנוי אע"פ שבקיץ אינו אלא מחמם. משא"כ בט"ק ובפרט בלובשו תחת בגדיו ומה שמראה את הציציות אינו משנה בבגד עצמו וזה פשוט.

[אוצר החכמה]

כלומר שהגרש"פ סובר שייתכן שהגיהנום הוא גשמי ????????

כמדומה להיפך, אותו גדול הדור אוחז שהוכרע שהגיהנום גשמי.

והבעייה היא רק שזה לא הוכרע??

[לעומקו של דבר]

כמו שאני שמעתי את הטענה אינו דומה. הט"ג הוא בגד של כבוד וודאי יש בו נוי כשלובשו (ואע"פ שסיבת הנוי קשורה למצווה סוף סוף הוא נוי) והווה כמו כל בגד עליו שנלבש לנוי אע"פ שבקיץ אינו אלא מחמם. משא"כ בט"ק ובפרט בלובשו תחת בגדיו ומה שמראה את הציציות אינו משנה בבגד עצמו וזה פשוט.

אמנם מכיוון שהם היו לובשים את הט"ק מעל החולצה א"כ לכאורה שוב נפל בבירא ההסבר בדעתם דלמה לא יהיה בגדי כבוד כט"ג.

[אורח]

כמו שאני שמעתי את הטענה אינו דומה. הט"ג הוא בגד של כבוד וודאי יש בו נוי כשלובשו (ואע"פ שסיבת הנוי קשורה למצווה סוף סוף הוא נוי) והווה כמו כל בגד עליו שנלבש לנוי אע"פ שבקיץ אינו אלא מחמם. משא"כ בט"ק ובפרט בלובשו תחת בגדיו ומה שמראה את הציציות אינו משנה בבגד עצמו וזה פשוט.

צודק.
נשאר פירכא, שגם ט"ק מכותנה בקיץ אין שום הנאה או נוי בבגד. מה יש לך לומר על זה?

[לעומקו של דבר]

כלומר שהגרש"פ סובר שייתכן שהגיהנום הוא גשמי ????????

כמדומה להיפך, אותו גדול הדור אוחז שהוכרע שהגיהנום גשמי.

והבעייה היא רק שזה לא הוכרע??

אולי.

[לעומקו של דבר]

הסבר אחר - והרבה יותר ראוי להכתב - לסיבה למה בתחילה לא התפרסמו כתבי מהר"ל, יש בהסכמת הגרש"א למהר"ל הרטמן (בקיצור - בגלל שהאר"י תפס אז את כולם ולא נשאר מקום למהר"ל).

[אוצר החכמה]

כמו שאני שמעתי את הטענה אינו דומה. הט"ג הוא בגד של כבוד וודאי יש בו נוי כשלובשו (ואע"פ שסיבת הנוי קשורה למצווה סוף סוף הוא נוי) והווה כמו כל בגד עליו שנלבש לנוי אע"פ שבקיץ אינו אלא מחמם. משא"כ בט"ק ובפרט בלובשו תחת בגדיו ומה שמראה את הציציות אינו משנה בבגד עצמו וזה פשוט.

צודק.
נשאר פירכא, שגם ט"ק מכותנה בקיץ אין שום הנאה או נוי בבגד. מה יש לך לומר על זה?

כנראה שס"ל שרק דבר שאדם אינו רוצה ומפריע לו וודאי אילולי המצווה לא היה לובשו בשום אופן זה נקרא שאין לו הנאה בו. אבל בגד שאינו מפריע לו ולפעמים מועיל לו כגון שסופג את זעתו אע"פ שמעצמו לא היה לובשו עדיין מיקרי שיש בו הנאה.

[אורח]

כמו שאני שמעתי את הטענה אינו דומה. הט"ג הוא בגד של כבוד וודאי יש בו נוי כשלובשו (ואע"פ שסיבת הנוי קשורה למצווה סוף סוף הוא נוי) והווה כמו כל בגד עליו שנלבש לנוי אע"פ שבקיץ אינו אלא מחמם. משא"כ בט"ק ובפרט בלובשו תחת בגדיו ומה שמראה את הציציות אינו משנה בבגד עצמו וזה פשוט.

צודק.
נשאר פירכא, שגם ט"ק מכותנה בקיץ אין שום הנאה או נוי בבגד. מה יש לך לומר על זה?

כנראה שס"ל שרק דבר שאדם אינו רוצה ומפריע לו וודאי אילולי המצווה לא היה לובשו בשום אופן זה נקרא שאין לו הנאה בו. אבל בגד שאינו מפריע לו ולפעמים מועיל לו כגון שסופג את זעתו אע"פ שמעצמו לא היה לובשו עדיין מיקרי שיש בו הנאה.

מבחינה עובדתית מדובר בטיעון קלוש למדי.
לולי המצוה איש לא היה לובש את הט"ק מכותנה, ואין לאדם שום הנאה בזה.

[לעומקו של דבר]

כמו שאני שמעתי את הטענה אינו דומה. הט"ג הוא בגד של כבוד וודאי יש בו נוי כשלובשו (ואע"פ שסיבת הנוי קשורה למצווה סוף סוף הוא נוי) והווה כמו כל בגד עליו שנלבש לנוי אע"פ שבקיץ אינו אלא מחמם. משא"כ בט"ק ובפרט בלובשו תחת בגדיו ומה שמראה את הציציות אינו משנה בבגד עצמו וזה פשוט.

צודק.
נשאר פירכא, שגם ט"ק מכותנה בקיץ אין שום הנאה או נוי בבגד. מה יש לך לומר על זה?

כנראה שס"ל שרק דבר שאדם אינו רוצה ומפריע לו וודאי אילולי המצווה לא היה לובשו בשום אופן זה נקרא שאין לו הנאה בו. אבל בגד שאינו מפריע לו ולפעמים מועיל לו כגון שסופג את זעתו אע"פ שמעצמו לא היה לובשו עדיין מיקרי שיש בו הנאה.

ציצית כותנה מפריעה מחמת החום, א"א להכחיש את זה, בפרט בב"ב בפרט בלי מזגן ובלי וונטילטו"ר בפרט למי שהורתו בליט"א ורוסי"א ארצות הקור. בעניין הזֵעה די בבגד הסמוך לגוף הנקרא בל"א גופיא"ה ואין שום תועלת יתירה בציצית. (אלא שבזה לא אדע סדר לבישת הבגדים של הגדולים הנ"ל)
(וכדברי אורח)

[בן ירושלים]

על רקע יחסו המזלזל למוסר ולבעלי מוסר, היה מעניין להתחקות אחר יחסו לדמות המוסרית של 'איתרי' בשנים קדמוניות, הלא ניהו הגאון הגדול ציס"ע ר' בנימין זילבר זצ"ל. ידוע על הויכוח העז ביניהם על גבי 'צפונות' (חוברת ג וחוברת ז) אם כל הספר אורחות חיים יצא מתחת יד הרא"ש, כאשר דעת הגר"ש שליט"א שרוב הספר לא מאת הרא"ש הוא, והגב"י זילבר המו"ל של אחת המהדורות המפורסמות היטב חרה לו על כך, יעו"ש ותרו"ץ.

ר' בסנימין לא היה בישיבה במשך זמן ממושך. בכל אופן ר' שלמה מאד התנגד לפסקים שבאז נדברו. בעידודו וסיועו והסכמתו הוציא ר' נפתלי ברוק חוברת על דיני שבת הנוגעים לישיבה ובה הרבה פסקים כנגד אז נדברו.

פעם אמר יסוד כללי שנוגע לכאן. : היו אנשים שחלקו עליהם בצורה חריפה אבל תמיד המשיכו להתיחס אליהם בהערכה, וישנם כאלה שחלקו עליהם ובזו להם. מה שקובע הוא האם האדם רציני ומחזיק בדרכו ברצינות או שהוא ליצן וכדאיניק ואז מזלזלים בו. (הוא ציין את הראי"ה קוק כמי שבצד הראשון, ואת הרה"ר ג. כדוגמה לצד השני)

[לעומקו של דבר]

בעידודו וסיועו והסכמתו הוציא ר' נפתלי ברוק חוברת על דיני שבת הנוגעים לישיבה ובה הרבה פסקים כנגד אז נדברו.

הכיוון יותר לקולא?
ואיה החוברת, לא נמצאת באוצר.(לפי שם מחבר)

[מעט דבש]

-ודע שמה שהחזו"א והקה"י לא לבשו ט"ק של צמר נראה טעמם דבקיץ הלובש ט"ק של צמר לא יצא יד"ח ציצית כלל, דכל בגד שאינו נהנה ממנו וכ"ש שהוא עליו למשא ואינו בגד כלל ומותר בכלאים כמ"ש תוס' נדה ס"א ע"ש ואין שום הידור ללבוש ט"ק של צמר, אלא אדרבה.

אגרות משה או"ח ג, סימן א

בדבר טלית קטן של צמר בימים החמים ט' אלול תשכ"ו. מע"כ ידידי הנכבד מהר"ר יצחק אייזק צין שליט"א.

בדבר אם לילך בטלית קטן של צמר בימים החמים ששמע כתר"ה מאחד שאין ראוי ללבוש בשבת לצאת בו לרה"ר ולכרמלית משום שאין דרך לילך בבגד צמר בימים החמים, אינו כלום, דודאי הוא בגד ורשאי לילך בו לרה"ר בשבת, ועל בגד ממש לא גזרו אף בשביל חשש שמא מפני החום יפשטהו מעליו ויעבירנו בידיו שהוא דרך משאוי, כדאיתא בתוספות והרא"ש שבת דף נ"ז, שלכן פשוט מה שהרבה הולכין בשבת גם בימים החמים בבגד עליון שקורין מאנטל ובמדינה זו קורין קויט, ואין חוששין לשמא יפשטו מעליהם משום שעל בגד ממש לא גזרו, ואף שבמדינה זו הרבה בנ"א רגילין בחול שנושאין בידיהם בימים החמים הדזעקעט, מ"מ כיון שהוא מלבוש גמור לא גזרו, ועיין /בשבת/ בדף ק"כ שמקטורן הוא מי"ח כלים שרשאי להציל בלבישתו גם לר' יוסי ומקטורן הוא מאנטל כדפרש"י, והוא בין בימים הקרים בין בימים החמים, ואף אם נימא דבימיהם לא היו רגילין להסיר מעליו אף בגד עליון, נמי אין לאסור בזמננו שהרבה מסירין, ובטלית קטן כולי עלמא אין רגילין להסיר מפני המצוה שלא ישאר בלא ציצית ולכן ודאי שלא שייך לגזור.

וממילא כיון שלמצות ציצית עדיף יותר בגד של צמר שחייב בציצית מדאורייתא לכל השיטות, יותר טוב גם בקיץ לילך בט"ק של צמר. וכן אני נוהג מטעם דהא חיוב ללבוש בגד החייב בציצית ליכא בעצם, אלא משום שצריך להשתדל לקיים המצוה מצד הא דאמר מלאכא לרב קטינא במנחות דף מ"א סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא ציצית מה תהא עליה ובזמן דאיתא ריתחא ענשינן עיין שם, ממילא אם טליתות אחרות פטורות מדאורייתא וכדסובר המחבר ברס"ט =בריש סימן ט'= /או"ח/ ושל פשתים נימא שפטרו מדרבנן אף מציצית של לבן דכן סובר ר"ת במנחות דף מ' והרא"ש בהלכות ציצית הביא עוד גאונים שסברי כן, וכן בש"ע סימן ט' סעיף ו' כתב שי"א שלא לעשות טלית של פשתן וירא שמים יחמיר כן, לכן צריך להשתדל לקיים המצוה מדאורייתא לכו"ע ולא בשל שאר מינים, וגם לא בשל פשתן שלר"ת אינו מקיים המצוה, מאותו הטעם עצמו דאמר מלאכא לרב קטינא. והנני ידידו מוקירו ומברכו בכוח"ט, משה פיינשטיין.

[בן ירושלים]

כן יותר מקל. בזמנו הסתובבה בישיבה. אין לי מושג כיום. מה עוד שהמחבר ( רנ"ב) כבר שנים באמריקה.

[השואל מרבו]

- אמר לי א' שראה מענה ממנו על שאלה שתוכנה היה בערך, שיש מחלוקת בקדמונים על אחד מענייני האמונה, ואחד מגדולי ישראל שליט"א אמר שכיוון שהוכרע כשיטה פלונית, יש חסרון באמונה למי שלא סובר כשיטה אלמונית (אולי אפילו שיש חסרון לגר שנתגייר וחשב כך)
וכתב ע"ז הגר"ש שזה הבל, ולא הוכרע כך, (אאל"ט גם "ואין שייך לומר שהוכרע להלכה בדבר שאינו נוגע למעשה"), ומש"כ בשם אחד מגדולי ישראל, "כך הוא דרך הגדולים (אולי "המכונים גדולים"?) היום שאינם בקיאים בעניינים אלו כלל".
[/b]

אם לא הי' נוגע למעשה לא הי' הרמב"ם מכניס את ענייני האמונה לספרו ההלכתי...

קשה עלי להכנס כעת לעניין. מ"מ הנושא היה אאל"ט האם הגיהנום גשמי או רוחני.

חשוב להבחין בין עיקרי אמונה לעיניני אמונה, שעיקרי אמונה וודאי נוגעים למעשה - מי נחשב לאפיקורס, מה שאין כן עיניני אמונה כמו האם הגיהנם הוא גשמי או רוחני, שמה שלא תסבור אתה וודאי לא אפיקורס. אבל עדיין יל"ע האם כל הענין של הנבואה ברמב"ם הוא נפק"מ (חלק ודאי שכן, איך יודעים מי הוא נביא אמת/שקר.) אבל גם אם כן, אני לא יודע מי אומר שכל המשנה תורה חייב להיות "הלכתי".

[ביליצר]

שמועה שמעתי לאחרונה ממקור מהימן שר"ש התבטא על ליקוטי מוהר"ן שמדובר בספר קבלה הכי עמוק,,

[יבנה]

חשוב להבחין בין עיקרי אמונה לעיניני אמונה, שעיקרי אמונה וודאי נוגעים למעשה - מי נחשב לאפיקורס, מה שאין כן עיניני אמונה כמו האם הגיהנם הוא גשמי או רוחני, שמה שלא תסבור אתה וודאי לא אפיקורס. אבל עדיין יל"ע האם כל הענין של הנבואה ברמב"ם הוא נפק"מ (חלק ודאי שכן, איך יודעים מי הוא נביא אמת/שקר.) אבל גם אם כן, אני לא יודע מי אומר שכל המשנה תורה חייב להיות "הלכתי".

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סנהדרין פ"י [חלק] מ"ג
"כבר הזכרנו לך כמה פעמים שכל מחלוקת שתהיה בין החכמים ואינה תלויה במעשה אלא קביעת סברה בלבד אין מקום לפסוק הלכה כאחד מהם."
והשוה לשו"ת חת"ס יו"ד סי' שנ"ו.

[אברהם]

לגבי גהנום וגן עדן גשמי, הרמב"ם עצמו השיב (פאר הדור מכון ירושלים סימן פ) לשואל מבבל שכתב לו שהעירוהו שאין הגן עדן גשמי וכו' והוא מבקש מהרמב"ם לבאר לו מה הכוונה בגן עדן רוחני, והרמב"ם משיב לו שאין זה עניין חשוב מעיקרי היהדות לדעת אם הגן עדן הוא גשמי או רוחני, ואם הוא סובר שהוא גשמי - מה בכך, העיקר יקיים מצוות ה' וכו'.
[ניכר מהתשובה שהשואל היה איש פשוט, שגם לא ידע לשון הקדש, ולכן ביקש מהרמב"ם לתרגם יד החזקה לערבית, והרמב"ם אמר לו שהוא מצטער גם על פירוש המשניות שכתבו בערבית ע"ש].

כל זה מזיכרון רחוק, כי אין הספר תחת ידי, ואם יבואו האחרים ויעלו התשובה לכאן אודה להם.

[בברכה המשולשת]

חשוב להבחין בין עיקרי אמונה לעיניני אמונה, שעיקרי אמונה וודאי נוגעים למעשה - מי נחשב לאפיקורס, מה שאין כן עיניני אמונה כמו האם הגיהנם הוא גשמי או רוחני, שמה שלא תסבור אתה וודאי לא אפיקורס. אבל עדיין יל"ע האם כל הענין של הנבואה ברמב"ם הוא נפק"מ (חלק ודאי שכן, איך יודעים מי הוא נביא אמת/שקר.) אבל גם אם כן, אני לא יודע מי אומר שכל המשנה תורה חייב להיות "הלכתי".

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סנהדרין פ"י [חלק] מ"ג
"כבר הזכרנו לך כמה פעמים שכל מחלוקת שתהיה בין החכמים ואינה תלויה במעשה אלא קביעת סברה בלבד אין מקום לפסוק הלכה כאחד מהם."
והשוה לשו"ת חת"ס יו"ד סי' שנ"ו.

יעויין במש"כ בזה (בירור דעת אדוננו הרמב"ם בפסיקה בענייני אמונה) הרב פרופ' דוד הכהן הנשקה בהרחבה במאמרו לפני כמה שנים בכת העת דעת

[חלמישצור]

יש לזכור שהמשפטים הללו לא נאמרו בזה אחר זה. הסרט ערוך כדרכם של סרטים. לא בטוח שאנשי האמת רבי שלמה והרב שג"ר חותמים על סדר הרצאת הדברים.

ציינתי זאת, ידידי, בדברי לעיל "מס' קטעים... (ירידת שורה - קטע חדש)"]

[יגאל10]

אבל גם אם כן, אני לא יודע מי אומר שכל המשנה תורה חייב להיות "הלכתי".

עיין בתחילת הספר איך הו"ע תפס את ספרו

[עושה חדשות]

נזכרתי במעשה נאה מהגרש"פ.

הגיע אליו יהודי מבוגר וסיפר לו בהתרגשות שהסנדק שלו היה החזו"א בכבודו ובעצמו...
הגרש"פ הגיב צוננות: בגלל כמה חסרי דעת וגזלני זמן כמו אביך, הפסדנו עוד עשרות סימנים בחזו"א...

כמה טוב.

[לא ידען]

(הוא ציין את הראי"ה קוק כמי שבצד הראשון, ואת הרה"ר ג. כדוגמה לצד השני)

איך אפשר להשוות ביניהם כלל. במה מתחיל הדמיון?

יש תח"י שיחה שכתבתי ממנו, אבל ראיתי שהכל כתוב כבר בבית ישי. ומכך לענין הבא:
דבר שמדהים יותר מכל. כשר' שלמה מדבר על ענין יסודי משיחותיו ודעותיו, הוא מדבר בדיוק באותו סדר ואותם מהלכים ולפעמים אותם משפטים כאילו קורא מתוך הכתב. כבר למשל דרשתו על ימים נוראים, אלול, תשובה ודין, בכל פעם סדר הרצאת הדברים שווה, וכך בספרו הנ"ל.
כל הדברים מסודרים במוחו ובלבו בבהירות ובחדות.

[לא ידען]

יש לזכור שהמשפטים הללו לא נאמרו בזה אחר זה. הסרט ערוך כדרכם של סרטים. לא בטוח שאנשי האמת רבי שלמה והרב שג"ר חותמים על סדר הרצאת הדברים.

ציינתי זאת, ידידי, בדברי לעיל "מס' קטעים... (ירידת שורה - קטע חדש)"]

אכן כן, דייקת היטב. אמנם כשרואים את הסרט נראה כמעט בבירור שחתכו עוד פעמים, למשל נראה שהמשפט האחרון נאמר בתחילה 'לא יהיה זה נכון להגדיר אותי כרבו'.

[שלמה בן חיים]

נזכרתי במעשה נאה מהגרש"פ.

הגיע אליו יהודי מבוגר וסיפר לו בהתרגשות שהסנדק שלו היה החזו"א בכבודו ובעצמו...
הגרש"פ הגיב צוננות: בגלל כמה חסרי דעת וגזלני זמן כמו אביך, הפסדנו עוד עשרות סימנים בחזו"א...

כמה טוב.

לא הבנתי מה מתהלבים מסיפורים מעין אלו, אני הייתי מעדיף לא להאמין לסיפורים כאלו, האם תגובה כזו לא מעליבה, מה הריווח בצוננות כזו. פשוט לא מבין, ברור לי שלא היה מעשה כזה. לא יתכן שגאון גדול בתורה כהגרש"פ יגיב כך לאדם.
יש נטטיה לאנשים לספר בהתלהבות על תגובות כאלו וליהנות מהעקיצה, עקיצות אין מקומם בבית המדרש, ואם אירע וראית כזה אצל אחד מגדולי ישראל כנראה יש איזה עניינים שעומדים מאחרי זה, אבל לספר כאלו דברים מה התועלת בהם.
ישנם עוד דרכים שאפשר ללמד על ידם בני אדם לא לבזבז לגדולים זמן.

[יבנה]

יעויין במש"כ בזה (בירור דעת אדוננו הרמב"ם בפסיקה בענייני אמונה) הרב פרופ' דוד הכהן הנשקה בהרחבה במאמרו לפני כמה שנים בכת העת דעת

https://www.jstor.org/stable/pdf/242208 ... 1817020494
ואף הוא מהשומעים לשיעורים שבביתו.