הגאון ר' גדליה נדל זצ"ל

מתהלך · הודעהעל ידי **מתהלך** » ג' מאי 07, 2019 4:42 pm

הרב השוחט
יש"כ על הדברים הנפלאים מאוד.
אנא, המשך לענג אותנו ממטעמיך באשכול זה ובאשכולות אחרים.

עיניו כיונים · הודעהעל ידי **עיניו כיונים** » ג' מאי 07, 2019 7:14 pm

גם אני מצטרף לברכת התודה ולשבחי השוחט היקר על כתיבתו.
מדהים לחשוב כיצד היהודי הזה הכיר גדולי ישראל מכל גווני הקשת וקיבל מהם וידע לראות את גדלותם ולכבדם, גם כשכל אחד מהם היה רחוק מהשקפת רעהו (מה היה חושב האדמו"ר מגור ר"י על השקפות הגרג"ן?...)
נדמה שבדורנו כבר כמעט אין מציאות כזו.

פרנקל תאומים · הודעהעל ידי **פרנקל תאומים** » ד' מאי 08, 2019 2:13 am

.השוחט כתב:לרבנים המגיבים. לפי השעה שהגבתם. זה היה בטרם סיימתי. הביטו נא בקטעים האחרונים.

לא רציתי לפרט בפנים על הפילוסופיה.
בעיקר הוא אחז מקאנט.
היתה תקופה שהוא היה פותח את יומו בבוקר השכם בלימוד וחשיבה על קטע מספרו...

היו עוד יראים ושלמים שהחזיקו מאד מקאנט, והשתמשו בו לתועלת אמונת אבותינו, כדוגמת הרב ד''ר יצחק ברויאר זצ''ל.

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ד' מאי 08, 2019 6:36 am

אבל יש שכתב :

אגרות ראיה, א מד

"הננו עומדים למעלה מכל היאושים,[1] אפילו היותר מגוהצים ונאים הנם רק טיח טפל,[2] אפילו "השיבה אל קנט"[3] אינה חובקת אפילו את החלק היותר קטן מעוזם של ישראל. אמת הדבר, שמאז מעולם ידענו, ולא הוצרכנו לקנט שיגלה לנו רז זה, שכל ההכרות האנושיות הנן סוביקטיביות יחוסיות" וכו'

אפרים זלמן · הודעהעל ידי **אפרים זלמן** » ד' מאי 08, 2019 6:58 am

אם כבר -

בספר אגרות חזון-איש (חלק ב' אגרת קעא), מובא כדלהלן:

בספר תולדות הגר"א (לא מצוין איזה ספר)

...עד שהגיע עמנואל קאנט וצירף את הפילוסופיה, היה הכל עמל פה.

הגיה החזו"א "ועד בכלל".

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ד' מאי 08, 2019 7:51 am

בזמנו שאלתי את הסופר חיים גראדה שלמד בוילנא בחברותא עם החזו'א האם אכן רבו הכיר ספר של קאנט ? והשיב: ידיעותיו על קאנט היו רק ממה שמוזכר בשמו ב'ספר הברית' ...

[ "הספר המדובר הוא תולדות הגר"א לרש"מ חאנעס. [קונטרס דקיק הכולל את ערך ביאור הגר"א מספר תולדות הפוסקים לחאנעס] ויש להדגיש כי לא נתכון ליחס משפט זה להגר"א אלא כותב כי משנאת הגר"א את הפילפול התנגד גם לפילוספיה אשר עד שצרפה קאנט לא היתה כי אם עמל פה.
...ספר זה היה מצוי תח"י החזו"א שכן גם על מה שכתב שם כי הגר"א התיר חרצובות האיסור שעשה רת"ם להגיה בספרים... כתב החזו"א [שם מכתב קע"ב] "להד"ם ואלו דברי שטות" ('אלייעזר' בסו'ס)]

הגיונות · הודעהעל ידי **הגיונות** » ד' מאי 08, 2019 10:39 am

אם אכן הכיר החזו"א את קאנט רק מספר הברית, לא פלא שחרץ כך את דינו... משל למה הדבר דומה, למי שישפוט את הנצרות לפי ספריו של אברהם קורמן...

ולכך נראה לי לומר שדברי החזו"א מכוונים בכללות על המגמה הפילוסופית, ולא על שיטה זו או אחרת. וכפי שכבר כתבתי בזה במקו"א

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ד' מאי 08, 2019 10:45 am

הוא כמובן היה מספיק חכם להבין שההיכרות שלו איתו חלקית ביותר, אם בכלל. ואף על פי כן לא היסס לחרוץ עליו משפט.

גם אני הקטן איני מהסס מלחרוץ משפט על הנצרות, למרות שאיני מכירה אפילו מספריו של אברהם קורמן.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' מאי 08, 2019 10:56 am

איך אתה חורץ משפט על הנצרות אם אינך מכירה?

אני משער שהתשובה היא כי אתה סומך על חכמי ישראל והידע הכללי ביחס לנצרות שקיבלת. אם כן הוא איך זה מסביר את ענין החזון איש.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ד' מאי 08, 2019 11:04 am

לא. כי את האמת שלי אני מכיר היטב, והיא שוללת כל 'אמת' אחרת.

החזון איש הכיר את האמת שלו, שבה כתוב כי כל עיסוק אחר חוץ מתורת ה' הוא בזבוז זמן במקרה הטוב, וכן נקט כפי האסכולות שאין תועלת לעבודת ה' מדברי חכמות הגויים, ובנושאים הללו הוא הבין היטב והיה בר סמכא. ולכן לא היה צריך ללמוד את קאנט כדי לחרוץ משפט שהעיסוק בו אינו כי אם בזבוז זמן ועמל פה.

יוצא פוניבז' · הודעהעל ידי **יוצא פוניבז'** » ד' מאי 08, 2019 11:13 am

ספרן כתב:הספר המדובר הוא תולדות הגר"א לרש"מ חאנעס. [קונטרס דקיק הכולל את ערך ביאור הגר"א מספר תולדות הפוסקים לחאנעס] ויש להדגיש כי לא נתכון ליחס משפט זה להגר"א אלא כותב כי משנאת הגר"א את הפילפול התנגד גם לפילוספיה אשר עד שצרפה קאנט לא היתה כי אם עמל פה.
...ספר זה היה מצוי תח"י החזו"א שכן גם על מה שכתב שם כי הגר"א התיר חרצובות האיסור שעשה רת"ם להגיה בספרים... כתב החזו"א [שם מכתב קע"ב] "להד"ם ואלו דברי שטות" ('אלייעזר' בסו'ס)]

קונטרס זה נדפס גם בריש ספר מנחת אליהו ירושלים תרפ"ח לר"א לנדא נין ונכד להגר"א

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' מאי 08, 2019 11:19 am

יפה. אבל זה בדיוק מה שכתב הגיונות אז במה חלקת עליו?

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ד' מאי 08, 2019 11:23 am

לא התכוונתי לחלוק עליו, אלא לחדד שהחזון איש לא התכוון לחלוק על הנכונות שבמגמה הפילוסופית, אלא למחוק בעיקרון את נחיצותה או את התועלת בעיסוק בה.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ד' מאי 08, 2019 11:24 am

אגב, קטע מעניין מדבר רבי אהרן מרקוס בספרו החסידות, הנוגע במקצת לעניננו.
רציתי להעלותו כתמונה, אך פשוט איני יודע איך עושים זאת. אודה למישהו שיסביר.
הוא מתאר שם את מעלותיו של רבו 'התפארת שלמה', וממחיש שם את הבחנתו והרגשתו הדקיקה, בכך שעל אף שלא הכיר את המדע והפילוסופיה המודרנים משום צד ומשום כיון, לא היסס לקבוע ש'בדורינו מצויים גוים העוסקים בחכמות שאפילו שלמה המלך לא ידע אותם...'

יושב ירושלים

מקדש מלך כתב:רציתי להעלותו כתמונה, אך פשוט איני יודע איך עושים זאת. אודה למישהו שיסביר.

חד ברנש · הודעהעל ידי **חד ברנש** » ד' מאי 08, 2019 12:43 pm

חלמיש צור,
תודה רבה על התמונות.
החזרת אותי אחורה שלושים שנה ויותר...

הגיונות · הודעהעל ידי **הגיונות** » ד' מאי 08, 2019 2:51 pm

ספרן כתב:אבל יש שכתב :

אגרות ראיה, א מד

"הננו עומדים למעלה מכל היאושים,[1] אפילו היותר מגוהצים ונאים הנם רק טיח טפל,[2] אפילו "השיבה אל קנט"[3] אינה חובקת אפילו את החלק היותר קטן מעוזם של ישראל. אמת הדבר, שמאז מעולם ידענו, ולא הוצרכנו לקנט שיגלה לנו רז זה, שכל ההכרות האנושיות הנן סוביקטיביות יחוסיות" וכו'

וראה גם באגרות הראי"ה א, עמ' מז-מח. וידוע מה שכתב המלבי"ם לפרש על הפסוק 'ואהבת לרעך כמוך'

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' מאי 08, 2019 4:59 pm

תודה הרב חד ברנש. נוסיף אפוא תמונה משיעור (מתוך כתבה של הרב א. חפץ, 'היתה לי אמא חכמה מאוד', מוסף ש"ק של ית"א, כ"ג תמוז תשע"ה)

: 6.png (2.34 MiB) נצפה 14852 פעמים

ונציין לתמונות נוספות, בשיחה עם הרב אלישיב (השקדן א, עמ' 171), ועם רבנים בחתונת הרב מאיר סולובייצ'יק (תשי"ט; הרב מבריסק א, עמ' 354).

עתניאל בן קנז

יושב ירושלים כתב:
מקדש מלך כתב:רציתי להעלותו כתמונה, אך פשוט איני יודע איך עושים זאת. אודה למישהו שיסביר.

כהערת אגב,
אמינותו של מרקוס ידועה.
ובפרט כאשר ברצונו לנגח את עמדתו של הדברי חיים מצאנז...

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ה' מאי 09, 2019 11:04 am

מה היה היחס של הגאון נשוא האשכול ז"ל לרבו החזון אי"ש עצמו?
הרי כפי הנשמע, בהמשך השנים רחק מדרכו הרבה, הן בשיטות הלימוד, והן דברים נוספים.
האם המשיך להחזיק עצמו כתלמידו ולהתבטל לדעותיו? ואם היה 'חילוקי דינים' בזה, מה היו פרטיהם?

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ה' מאי 09, 2019 11:09 am

א' מחכמי הפורום שאלני על כך בפרטי אם הערצתו ירדה קצת.
וזה אשר השבתיו הנלענ"ד:

אני גם חושב שמסתבר שהערצתו ירדה במקצת.
אלא שהוא סבר שיש גם חלק בתורה מהסוג של החזו"א, הרי חייבים גם לברר הדינים העולים וכו', והחזו"א עשה את זה הכי עמוק והכי יסודי ובהכי הרבה התמסרות ורצינות. ועל כך המשיך להעריצו, וגם לסמוך על פסקיו.
הוא עצמו אחז שלא בזה צריך לעסוק. שצריך לסמוך על "בעלי מקצוע" מסוגו של החזו"א שיעשו את ה"עבודה השחורה", ושמי שיכול עליו לעסוק בחכמת התורה.

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ה' מאי 09, 2019 11:27 am

אתמול באמצע שיחה עם איזה ת"ח מצאתי עצמי מצטט משהו מר' גדליה שלא כתבתיו.

טז.
סיפר לי א' מלומדי השיעורים, [דומני בשיעור הקבוע בשבת בצהרים, אם אינני טועה למדו שם גיטין 25 שנה.. עד כמה שאני זוכר זה היה השיעור היחיד שהיה פתוח לציבור, התקיים בלדרמן, והשתתפו בו בקביעות כמה ת"ח בעלי שיעור קומה שהתווכחו ודנו וכו'. מלבד השיעורים בבית, בנביא ובמסכת אחרת בסגנון אחר, שהיה צריך רשות להשתתף].

פעם אחת ר' גדליה ביאר איזה ענין משרשו באופן מקורי שהדהים את השומעים. א' הת"ח התפעל ושאל אותו איך הרב הגיע לכך?

אמר ר' גדליה: אמשול לך משל. אם תזדמן למכולת, ותנסה להתבונן על סדרי המכולת, מדוע המוכר יושב כאן, ומדוע המקרר כאן, מדוע המאכלים מסודרים כך וכך וכו' וכו'. תחשוב ותתעמק ותגלה הרבה דברים מעניינים עם היגיון מאחוריהם.

אם אני אחליט לברר את עניינה של המכולת, ראשית אוציא את כל אשר בה למדרכה. ואתחיל להכניס את הדברים מחדש. אניח את מקום המוכר בפנים במקום מוצל ונוח. אבל אז אגלה שאחרי שהקונה סיים לאסוף מצרכים והוא בדרכו החוצה, הוא צריך לחזור פנימה, אזי אעביר את מקום המוכר סמוך ליציאה.

וכך אנסה למקם את המקרר במקום מסויים עד שאתקל באיזו בעיה ואבין שעדיף מקום אחר. כך בענייני המצרכים וכו' וכו'. ואז אדע את כל סודות המכולת על בוריין. משא"כ אם אניח את הדברים במקומם ואנסה להבינם, לא אגיע לחקר הכל ואחמיץ כמה תובנות חשובות.

והנמשל מובן...

יז.
איידי לדרמן, נזכרתי עוד סיפור.
הגר"מ בויאר שליט"א יש לו כל שנה אתרוג נקי שבנקיים מכל בלעטל ונקודה. היום יותר קל להשיג כזה. רק ענין של כסף. היו שנים שזה היה כרוך בשיטוטים בפרדסים וכו' וכו'. כנ"ל לגבי שאר המינים. ר' משה הוא יהודי של גבורה ומסירות נפש למצוות ואין שום מניעה שהוא לא יתגבר עליה.
כשמגיע תור נטילת המינים, יש לידו תור ארוך של מבקשים לברך או לפחות לנענע גם על שלו.
ר' גדליה לעומתו, היה לו אתרוג די עמוס בבלעטלך [שאינם נרגשים במשמוש] וכל מיני נקודות שלדעתו אין בהם בעיה, אבל לעומת האתרוג המצ'וקמק יחסית של ר' משה, אתרוגו של ר' גדליה הוא גדול וצהוב ופרקו נאה.
שנה אחת באמצע ההצטופפות ליד ר' משה, ניגש ר' גדליה עם אתרוגו לר' משה, הצביע על האתרוג של ר' משה ואומר לו בקול גדול, סלח לי, זה הדר??? ואז הניף את האתרוג שלו ואמר, זה הדר !!!

פרנקל תאומים

.השוחט כתב:א' מחכמי הפורום שאלני על כך בפרטי אם הערצתו ירדה קצת.
וזה אשר השבתיו הנלענ"ד:

אני גם חושב שהערצתו ירדה במקצת.
אלא שהוא סבר שיש גם חלק בתורה מהסוג של החזו"א, הרי חייבים גם לברר הדינים העולים וכו', והחזו"א עשה את זה הכי עמוק והכי יסודי ובהכי הרבה התמסרות ורצינות. ועל כך המשיך להעריצו, וגם לסמוך על פסקיו.
הוא עצמו אחז שלא בזה צריך לעסוק. שצריך לסמוך על בעלי מקצוע מסוגו של החזו"א שיעשו את העבודה השחורה, ושמי שיכול עליו לעסוק בחכמת התורה.

מה אתה כולל במונח "חכמת התורה"?

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ו' מאי 10, 2019 2:32 am

ציטוט אחד קטן מתוך דבריי לעיל.
יעויין שם במטותא ודומני שתמצא עוד הרבה.

הציטוט:
בשנים האחרונות הוא עסק הרבה בניסיון להבין טעמא דקרא בכל נושא,
ואיך כל הגמרא נרמזת במשנה וכל התורה שבעל פה נרמזת במקראות.
ומה ההיגיון במדות שהתורה נדרשת בהן.
מה הרעיון המרכזי וההיגיון בכל מצוה שבתורה, ובגזירות חכמים שונות.
מדוע רבי חילק נושאים כך ולא אחרת.

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » ו' מאי 10, 2019 5:38 am

ובהרחבה, בדברי תלמידו הרי'ש כאן:

http://asif.co.il/wpfb-file/asif-1-376-382-pdf/

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' מאי 12, 2019 2:20 am

אם הוזכר הרב יצחק שילת, אפשר להזכיר את ספרו "בתורתו של רבי גדליה".
מן הסתם שם מוצגת דמותו של רג"נ באופן הכי קרוב למקור.

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » א' מאי 12, 2019 4:57 am

.השוחט כתב:י.
ושוב מעשה ביהודי אחר שנרעש ממנו מאד,
והחל לשבור בפניו חביות יין שלו.
ההוא עשה זאת בזעם נורא.
ר' גדליה עמד וחייך. לא ניסה בכלל למונעו.
[תורת ההשתדלות שלו לצד ביטחון, זה בכלל משהו מופלא לעצמו].
פתאום ר' גדליה שאל אותו, לדעתך אתה עושה מצוה?
ההוא צעק, בוודאי !
אמר לו ר' גדליה אם כן, מדוע אינך עושה זאת בשמחה?...

מעשה נפלא ביותר!
סיפרתי לידידי ושמחו
ייש"כ רב

אבקברד · הודעהעל ידי **אבקברד** » א' מאי 12, 2019 7:53 am

האם הספור על מציאת הכתבים בגניזה - בדוק?
הלא דבר הוא שבדיוק בזמן שהגר"ג זרק את כתביו - הזדמן מקורבו לאותה גניזה מצאן, הכירן וגאלן?
אם קבלה היא נקבל,
אך אם שמועה היא...

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » א' מאי 12, 2019 8:04 am

יכול להיות שסיפר לו על כך, ומיד רץ לגניזה ולקחם, או דבר דומה.

אגב, לפי השמועה, גם הגהות מרן הגרא"מ שך למנחת חינוך ועוד ספרים ניצלו מן הגניזה (נראה לי ששלח מישהו לגונזן וההוא כמובן לא קיים את שליחותו).

ספרן · הודעהעל ידי **ספרן** » א' מאי 12, 2019 8:31 am

עקביה כתב:אם הוזכר הרב יצחק שילת, אפשר להזכיר את ספרו "בתורתו של רבי גדליה".
מן הסתם שם מוצגת דמותו של רג"נ באופן הכי קרוב למקור.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=14357

viewtopic.php?t=34891

(המאמר של הרי'ש הובא כתשובה והדגמה לשאלה מסויימת לעיל מה אתה כולל במונח "חכמת התורה"? )

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' מאי 12, 2019 8:34 am

עקביה כתב:אם הוזכר הרב יצחק שילת, אפשר להזכיר את ספרו "בתורתו של רבי גדליה".
מן הסתם שם מוצגת דמותו של רג"נ באופן הכי קרוב למקור.

מדוע אתה מניח שזה באופן הכי קרוב למקור.

עקביה · הודעהעל ידי **עקביה** » א' מאי 12, 2019 8:48 am

אני לא מתכוון שזה יותר קרוב ממה שכתב "השוחט" כאן, אלא ממה שנדפס.
הרושם שלי הוא שאין שם ניסיון לייפות או לשייף את דמותו.

ארזי הלבנון · הודעהעל ידי **ארזי הלבנון** » א' מאי 12, 2019 9:39 am

כך מרומז בצורה כזו או אחרת בהקדמתו של הרב שילת לספר הנזכר, שהיו שניסו לייפות ולשייף את דמותו ולעצבה לכאן ולכאן.
לפני כשנה וחצי שוחחתי עם הרב בעניין הספר ועל ספרים נוספים שיצאו על רג"נ והדברים שנשמעו באותו חדר, ואין לי רשות להוציאם, נשמעו לכיוון שהוזכר לעיל. אכן היו וישנם שמנסים לעצב את דמותו ככל העולה על רוחם.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » א' מאי 12, 2019 9:43 am

איני בטוח שההגדרה הנכונה היא "מנסים לעצב את דמותו", אלא סבורים שלא כל דעותיו ראויות לפירסום.

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » א' מאי 12, 2019 12:17 pm

אבקברד כתב:האם הספור על מציאת הכתבים בגניזה - בדוק?
הלא דבר הוא שבדיוק בזמן שהגר"ג זרק את כתביו - הזדמן מקורבו לאותה גניזה מצאן, הכירן וגאלן?
אם קבלה היא נקבל,
אך אם שמועה היא...

לא "בדוק". שמועה. אבל בזכרוני שהיא מוסמכת ממקורות הקרובים ביותר.
זה עדיין ניתן לבירור. ובטח שלא "במקרה".
וכמו שאמרו, יתכן שהוא ליווה אותו לזריקה הנ"ל, או הוא היה השליח, או סיפר לו שזרק זה עתה, וכדומה.
להשלמת התמונה. ר' בערל הנ"ל היה כל כך דבוק בו, שבימי האבל הוא ישב עם קריעה כל הימים לצד האבלים על הקרקע.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » א' מאי 12, 2019 12:24 pm

הסיפור עם הגניזה אמת.

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » א' מאי 12, 2019 1:47 pm

ספרן כתב:ובהרחבה, בדברי תלמידו הרי'ש כאן:
http://asif.co.il/wpfb-file/asif-1-376-382-pdf/

חסום
אפשר להעלות?

הגיונות · הודעהעל ידי **הגיונות** » א' מאי 12, 2019 3:59 pm

.השוחט כתב:הוא אמר פעם למישהו, שעיקר האמונה שכל התורה המצוייה עתה בידנו וכו', זה מתייחס רק לתורה שעוברת במסורת בידי כל חכמי ישראל, ולכן מי שלא מקבל חלקים מסויימים בתורת הנסתר,
יתכן שהוא שוטה, אבל כופר איננו.

ההוא מאד נרעש והלך לסטייפלר,
בתחילה הוא רק אמר את הדברים, מסתמא הוא סילף אותם קצת,
ובאמת הסטייפלר החל לומר דברים חריפים,
אבל כשההוא אמר שזה ר' גדליה וצריך לאסור את יינו,
הסטייפלר שאג עליו שאגות נוראיות, מבזה תלמיד חכם !
ולא נחה דעתו עד שעמד ודחפו במקלו עד מחוץ לחצירו,
תוך כדי שצועק עליו שוב ושוב.

מזכיר לי שקראתי מעשה בשם מישהו ששמע מנכדו של ר' בנימין זילבר שסבו ז"ל ישב פעם בבר מצווה באותו שולחן עם ר' גדליה, שאותו לא הכיר עד אז, ונדהם לשמוע כל מיני "דברים מוזרים" כלשונו של הנכד (היה זה אודות קדושת התפילין, שהקדושה זה יחס שלנו אליהם)

ר' בנימין הלך אל הסטייפלר ואמר לו מה היית אומר על תלמיד חכם שאומר כך וכך (וכאן ציטט לו את אחד מדברי רג"נ)? הסטייפלר הגיב בחומרה שהוא לא תלמיד חכם! ומה תאמר על זה? המשיך הלה ומנה עוד אמירה של רג"נ, הוא כופר גמור! ענה הסטייפלר. וכך הלכו והוחמרו הציטוטים וכנגדם הביטויים.

בסוף אמר לו הנ"ל במי מדובר. הסטייפלר שינה באחת את ארשת פניו, תפס בידו, והתחיל ללכת לכיוון הדלת תוך כדי שהוא אומר: "לדבר על ר' גדליה? לא אצלי!"

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » א' מאי 12, 2019 5:55 pm

ראיתי כעת משהו מעניין וכמדומני הוא לא מפורסם.
ידועה ההקדמה של הרב יצחק שילת לספרו 'בתורתו של רבי גדליה', בה הוא מספר כיצד נפגש עמו לראשונה - שעסק בהבנת דברי החזו"א בהל' תקיעת שופר ולא מצא פיתרון וניסה למצוא תלמיד של החזו"א שייבאר לו וכו'.
והנה, בספר 'ראש דברך' של הרב שילת נדפסה הסכמה של הג"ר שלמה פישר ובה הוא כותב את התפעלותו מההצלחה לפענח את דברי החזו"א באותה סוגיה, כלומר התפעלות מדברי ר' גדליה.

: הסכמת הגר''ש פישר לספר ראש דברך עמ''ס ברכות.jpeg (207.39 KiB) נצפה 17394 פעמים

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » א' מאי 12, 2019 6:42 pm

הרב פלוריש, ב'בתורתו' מספר הרב שילת: '... הציץ בו, ומיד אמר מה כוונת המונח העיקרי בדברי החזו"א. סוף סוף היה לי "פשט". אמרתי שאני צריך עוד לחשוב על זה, הודיתי לו, והלכתי'. אכן במאמרו (שפורסם לראשונה ב'מורשה' ו, ימים נוראים תשל"ד, זמן קצר לאחר השיחה הראשונה עם ר"ג) כתב רי"ש מפורש תוך כדי הצעת הדברים, 'ושמעתי מגדול אחד מתלמידי החזו"א שהסביר את טעמו של החזו"א כך', כלומר הבהיר שהחידוש לא משלו, ואח"כ המשיך ודן בדברי החזו"א.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר