שושלת קרלין סטולין

[המחקר]

כן

[חלמישצור]

ה' תשרי תרפ"ב (ראה בירור העניין - ע"פ גילוי מצבתה בוורשה - שנערך בידי הרב אברהם אביש שור, קובץ בית אהרן וישראל, שנה כז גיליון ד (קס), ניסן אייר תשע"ב, עמ' ריז והע' 16)

[ברוז]

בתולדות שושלת זו, על אדמורי"ה וחסידיה מאבקיה וגלויותיה דרכה ושיטתה, הרחיב והעמיק רא"א שור בעשרים שנה האחרונות בקובצי בית אהרן וישראל. שם אף ברא לה מדינה חדשה משלה - מדינת פולסיה.

מה זה באמת מדינת פולסיה ?

[נחוניא]

בתולדות שושלת זו, על אדמורי"ה וחסידיה מאבקיה וגלויותיה דרכה ושיטתה, הרחיב והעמיק רא"א שור בעשרים שנה האחרונות בקובצי בית אהרן וישראל. שם אף ברא לה מדינה חדשה משלה - מדינת פולסיה.

מה זה באמת מדינת פולסיה ?

https://en.wikipedia.org/wiki/Polesia

[נחוניא]

רבי אהרן הגדול מקרלין בן רבי יעקב. נולד - תצ"ו. נפטר - י"ט ניסן תקל"ב. מחבר הזמר "קה אכסוף".
רבי יעקב מקרלין בן רבי אהרן הגדול. חתן רבי אברהם מקרלין. עלה עם חותנו לא"י. חתנו, רבי שמואל אלעזר רוקח, בן רבי מאיר מלובלין, חתנו של רבי דוד לייקעס מבאר.

מה המקור לזה?

[הסרפד]

לא מאותו מקור שציינתם מאז? http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 75#p842675
כל הנחלים הולכים אל אלפסי, ואלפסי...?

[שייף נפיק]

בתולדות שושלת זו, על אדמורי"ה וחסידיה מאבקיה וגלויותיה דרכה ושיטתה, הרחיב והעמיק רא"א שור בעשרים שנה האחרונות בקובצי בית אהרן וישראל. שם אף ברא לה מדינה חדשה משלה - מדינת פולסיה.

מה זה באמת מדינת פולסיה ?

https://en.wikipedia.org/wiki/Polesia

לוויקפדיה אני חסום
אבל את השם אני מכיר מסיפורי ר' דוד זריצקי על הפרטיזנים (שמקה וכו')

[חלמישצור]

1. קורות חייו של ר' משה פרלוב הי"ד מסטולין, בן ר"י הינוקא, נדפסו בכמה מקומות. באנצ' לחסידות כרך ג, עמ' שא-שד, רשם הר"י אלפסי: "ביקר פעמיים בארץ ישראל, בשנת תרצ"ג ובשנת תרצ"ח". ובכן יש לתקן הדבר. האדמו"ר מסטולין ביקר בארץ בשלהי חורף שנת תרצ"ד.

הרבי ירד בימה של יפו בליל ז' שבט, התאכסן במלון "ברש" וכעבור שלושה ימים המשיך לירושלים (כאן). בירושלים התאכסן אצל חסידים בשכונת "בית ישראל" (כאן) והשתתף באסיפת ראשי הישיבות בבית הראי"ה קוק (כאן). מתל אביב יצא לסיורים רבים (במקווה ישראל, נחלת יהודה, ראשון לציון, נס ציונה, רחובות, רמת גן, פתח תקווה, רעננה, כפר סבא ועוד; כאן). כן ערך סעודה שלישית בבית הכנסת "יבנה" עם החזן ר' משה שטיינברג (כאן). עוד ביקר בחיפה, צפת וטבריה, ואת פורים ערך בבית הכנסת בשכ' טרומפלדור ("נחלת יצחק"?; ראו כאן).

מה שהציע הרבי בישיבתו עם ראשי הישיבות בירושלים הוא לערוך כתיבת ספר תורה ציבורי, שהכתיבה בו תותנה בתרומה לישיבות א"י (בוודאי הסתמך על היוזמה העולמית של הס"ת לע"נ החפץ חיים, ראו). באותו ביקור יזם האדמו"ר הקמת מקווה לחסידיו בבית הכנסת שלהם בפינת בר כוכבא-דיזינגוף (ר"י ישראלי, "בית קרלין סטולין", עמ' שלט; ראו).


2. תמונתו שהובאה לעיל, הנה היא באתר יד ושם (והמוכרת יותר). כך נכתב עליה:

החבל של Stolin הועבר מרוסיה לפולין בשנת 1920. לשם התקרבות לתושבים ויצירת קשרים בין האוכלוסיה המקומית לשלטונות החליטו על חלוקת אותות הצטיינות - מדליות ממלכתיות לאלה שהתבלטו בפעולתם לטובת המדינה והציבור ואלו שהשלטונות רצו ביקרם. המדליות חולקו בכל שנה ב-03/05, יום חגה הלאומי של פולין. בשנת 1925 ניתנו המדליות לכמה מאזרחי Stolin והסביבה. מבין היהודים זכו הרב משה פרלוב ורב ברל פרנקל. הם קבלו את המדליות ממושל המחוז יאנושבסקי. (נלקח מספר זכרון לקהילת סטולין והסביבה (T-87) )

התמונה המלאה והסיפור בקצת הרחבה בספר "סטולין", עמ' 105-106. באותו ספר, עמ' 223-226, כותבת בתיה קמפינסקי-ליברמן על ימיו האחרונים של הרבי הי"ד.


3. עוד בעניין הביקור בארץ תרצ"ד. בארכיון בית הרב מצאתי בס"ד מכתב מהרבי אל הראי"ה קוק, בהיותו על הספינה "פולניה" בא שב לביתו. זהו מסמך ארוך ומפורט העוסק בטיפול בכשרות על הספינה, עם עדויות והצעות מעשיות מהאדמו"ר לשיפור המצב (המכתב הועתק ונשלח מיידית בתוספת דברי חיזוק לרבנות המקומית בחיפה). המכתב הועתק בכת"י ככל הנראה של אחד המשמשים, והרבי הוסיף למטה את בכת"י שורות חתימת וגם "נ. ב.": בעניין המפגש הנזכר עם ועד הישיבות בירושלים. מצ"ב.

1.png (1.19 MiB) נצפה 7799 פעמים

[לייטנר]

מישהו יודע על מה הייתה היריבות בין חסידי קרלין וסלונים בעיר טבריה של לפני 85 שנים?

על פניו היריבות לא היתה סביב ענינים יסודיים, אלא היתה בעיקרה על אודות השליטה על המוסדות וההקדשות בעיר טבריה, אך שורשי היריבות נעוצים למעשה עוד בדורות הקדומים, כאשר שתי החסידויות יונקות מאותו מעיין שנחלק, בהיות הרה"ק מלעכאוויטש תלמידו של הרה"ק רבי שלמה מקרלין תלמידו ומ"מ של הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין, (שאגב לא נזכר כאן באשכול).

https://amhasefer.wordpress.com/

[גביר]

בנימין בראון פרסם ספר על קרלין 'כספינה המיטלטלת' הוצאת מכון זלמן שז"ר, ירושלים תשע"ח - לפי הכתוב בכריכה האחורית - 'סיפורה של חסידות קרלין, אחת החסידויות הראשונות, הוא מן המרתקים בתולדות החסידות. חסידות זו שמה דגש על עבודת ה' ברגש ובגוף, על האמת, על הענווה ועל התנגדות ליומרנות אינטלקטואלית. היא הייתה הראשונה שהעמידה בראשה 'ינוקא', בן של צדיק בעודנו ילד, ואף חזרה על תקדים זה כעבור כמה דורות. היא עודדה עלייה לארץ ישראל שנים לפני הציונות ואף תמכה בהגירה ממזרח אירופה לאמריקה זמן רב לפני מלחמת העולם שנייה, בניגוד לעמדתם של רוב רבני התקופה. משפחת אדמו"ריה כמעט שנכחדה בשואה, אך היא הצליחה להמשיך ולהתקיים ושרדה התפלגויות ומתחים. צאצאים של חסידי קרלין נטלו ונוטלים חלק פעיל בצדדים מגוונים של חיי יישוב והמדינה, והיא עצמה, על ארבעת פלגיה, ממשיכה לקיים חיי דת תוססים בישראל ובעולם. כספינה מיטלטלת: חסידות קרלין בין עליות למשברים הוא מחקר רחב יריעה ראשון על חסידות זו. אף שהאדמו"רים עומדים במרכז הדיון, הספר מאיר גם את דמויותיהן של הנפשות הפועלות מסביבם: נשותיהם, בני משפחתם, פעילים והעסקנים. הספר משלב עיון מחקרי ותיאור סיפורי ומציג ניתוח מעמיק של אמונות וערכים לצד התנהגויות אנושיות, אישיות וחברתיות. עלילתה של חסידות קרלין ראשיתה במאה השמונה עשרה ואחריתה בימינו אלה, תחילת המאה העשרים ואחת" .
הגיע אלי בזמנו לקטלוג, אאל"ט לפי ההקדמה שם יש לבראון קשר משפחתי משפחתי כזה או אחר לקרלין.

[בן אליהו]

דרך אשתו. משפחת הויזמן

[בברכה המשולשת]

בנימין בראון פרסם ספר על קרלין 'כספינה המיטלטלת' הוצאת מכון זלמן שז"ר, ירושלים תשע"ח - לפי הכתוב בכריכה האחורית - 'סיפורה של חסידות קרלין, אחת החסידויות הראשונות, הוא מן המרתקים בתולדות החסידות. חסידות זו שמה דגש על עבודת ה' ברגש ובגוף, על האמת, על הענווה ועל התנגדות ליומרנות אינטלקטואלית. היא הייתה הראשונה שהעמידה בראשה 'ינוקא', בן של צדיק בעודנו ילד, ואף חזרה על תקדים זה כעבור כמה דורות. היא עודדה עלייה לארץ ישראל שנים לפני הציונות ואף תמכה בהגירה ממזרח אירופה לאמריקה זמן רב לפני מלחמת העולם שנייה, בניגוד לעמדתם של רוב רבני התקופה. משפחת אדמו"ריה כמעט שנכחדה בשואה, אך היא הצליחה להמשיך ולהתקיים ושרדה התפלגויות ומתחים. צאצאים של חסידי קרלין נטלו ונוטלים חלק פעיל בצדדים מגוונים של חיי יישוב והמדינה, והיא עצמה, על ארבעת פלגיה, ממשיכה לקיים חיי דת תוססים בישראל ובעולם. כספינה מיטלטלת: חסידות קרלין בין עליות למשברים הוא מחקר רחב יריעה ראשון על חסידות זו. אף שהאדמו"רים עומדים במרכז הדיון, הספר מאיר גם את דמויותיהן של הנפשות הפועלות מסביבם: נשותיהם, בני משפחתם, פעילים והעסקנים. הספר משלב עיון מחקרי ותיאור סיפורי ומציג ניתוח מעמיק של אמונות וערכים לצד התנהגויות אנושיות, אישיות וחברתיות. עלילתה של חסידות קרלין ראשיתה במאה השמונה עשרה ואחריתה בימינו אלה, תחילת המאה העשרים ואחת" .
הגיע אלי בזמנו לקטלוג, אאל"ט לפי ההקדמה שם יש לבראון קשר משפחתי משפחתי כזה או אחר לקרלין.

viewtopic.php?f=7&t=39759&hilit=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%9F#p450632

[אליעזר בלוי]

3. עוד בעניין הביקור בארץ תרצ"ד. בארכיון בית הרב מצאתי בס"ד מכתב מהרבי אל הראי"ה קוק, בהיותו על הספינה "פולניה" בא שב לביתו. זהו מסמך ארוך ומפורט העוסק בטיפול בכשרות על הספינה, עם עדויות והצעות מעשיות מהאדמו"ר לשיפור המצב (המכתב הועתק ונשלח מיידית בתוספת דברי חיזוק לרבנות המקומית בחיפה). המכתב הועתק בכת"י ככל הנראה של אחד המשמשים, והרבי הוסיף למטה את בכת"י שורות חתימת וגם "נ. ב.": בעניין המפגש הנזכר עם ועד הישיבות בירושלים.

המכתב נראה מקוטע?

[חלמישצור]

כן. מה שהוכנס כאן הוא חלקים מן המכתב.

[מתפעל]

האם האדמור כאן עם הוויסע זאקן, הוא רבי אברהם אלימלך הי"ד?

היה כאן בארץ בתרצ"ט, ואמר לי ידען גדול שתמונה זו , מדובר בברית מילה הראשון שנעשה בבית החולים הדסה הר הצופים, סיון תרצ"ט. חנכו שם את בית היולדות,

הנה התמונה:

הרב הרצוג עם מי.jpg (103.99 KiB) נצפה 7270 פעמים

[חמרא טבא]

אכן זה האדמו"ר רא"א מקארלין זצ"ל הי"ד

[חלמישצור]

אכן זהו הרבי מקרלין הי"ד שבא ארצה לביקור בשלהי אייר תרצ"ט, וכמסופר שב לאירופה חרף פרוץ המלחמה (ראו הע' 5 בערכו הויקיפדי). מסתבר אפוא שזו אחת מתמונותיו האחרונות.

ברית המילה הראשונה במחלקת היולדות בהדסה הר הצופים נערכה ביום י"ג בסיון. המחלקה נקראה ע"ש פאולינה רטנוף, אשתו המנוחה של ד"ר נתן רטנוף שגייס סכומי כסף גדולים למפעלי הדסה. בתמונה העליונה (שפורסמה בעבר כאן): משמאל הרב הרצוג עומד כמובן ד"ר יסקי הי"ד מנהל בית החולים. ובצד: כמדומה הרבנית שרה הרצוג.

מצ"ב תמונה נוספת, מעניין אם יזוהו דמויות נוספות (מאחורי ד"ר יסקי נ"ל הרב מרדכי וינגרטן מהעיר העתיקה; אולי בתמונות ד"ר צונדק, מנהל מחלקת היולדות).

1.png (384.26 KiB) נצפה 7212 פעמים

[מיללער]

האם האדמור כאן עם הוויסע זאקן, הוא רבי אברהם אלימלך הי"ד?

היה כאן בארץ בתרצ"ט, ואמר לי ידען גדול שתמונה זו , מדובר בברית מילה הראשון שנעשה בבית החולים הדסה הר הצופים, סיון תרצ"ט. חנכו שם את בית היולדות,

הנה התמונה:

הרב הרצוג עם מי.jpg

מאחורי הרבי נראה הדיין רבי שלום אייזן זצ"ל

[חלמישצור]

ר' משה פרלוב הי"ד מסטולין ... ביקר בארץ בשלהי חורף שנת תרצ"ד ... והשתתף באסיפת ראשי הישיבות בבית הראי"ה קוק (כאן) ... מה שהציע הרבי בישיבתו עם ראשי הישיבות בירושלים הוא לערוך כתיבת ספר תורה ציבורי, שהכתיבה בו תותנה בתרומה לישיבות א"י (בוודאי הסתמך על היוזמה העולמית של הס"ת לע"נ החפץ חיים, ראו).

מצ"ב קטעים נבחרים מתוך פרוטוקול אסיפת ב"כ הישיבות בבית הראי"ה בירושלים, כתובה בידי המזכיר ר' שמואל אהרן שזורי-ובר. תודתי נתונה לר' חיים לנגזם שאיתר את המסמך, פענחו ושיתפני בו (במקור תשעה עמודים בכת"י צפוף, משתי אסיפות, וכאן כאמור התמצית).

1.jpg (426.1 KiB) נצפה 6902 פעמים

נביא עוד תובנה מפוקחת מדברי האדמו"ר מסטולין באסיפה הנ"ל.

הייתי בכמה אסיפות ברדין יחד עם החפץ חיים ז"ל. היו עכובים גדולים לועד הישיבות ביחוד מצד המוסדות בוואהלין. החפץ חיים ז"ל בחכמתו הציע להתחיל מן הצד ולקרא לאספה לשם חזוק התורה והשבת וכו', ומזה יצא אח"כ ועד הישיבות בלי התנגדות, מתוך ההתלהבות שהביאה לכ"א לותר על עניניו, וכן הדבר כאן, שמתוך הרעיון לכתיבת ס"ת והצלחתו יבאו גם לידי ארגון כללי בועד הישיבות.