שברי לוחות כתב:כבר דנו בזה הרבה
וזכורני שבקובצי אור ישראל היה נידון בזה
שברי לוחות כתב:לדוגמא:
attachment=0]א.PDF[/attachment]
עדותו של רבי משה ווייס ז"ל מובאת בספר לפיד האש ח"א עמ' קעב
ח''ל קאליסק כתב:ראה אור מחדש הספר ''אמרי יצי''ב''
ברוז כתב:צרור מכתבים מרתקים ממנו לאח"מים בעשורים הראשונים לקום המדינה.
מעניין במיוחד מכתבו (בעמ' 3) לאבא אבן ובו ביקורת על ההתערבות בבחירות לנשיאות ארה"ב.
בקרו טלה כתב:דעת_האברך כתב:זכורני כי יש תשובה באגרות משה בעניין הוספת מילים שונות בתפילת שמונה עשרה מילים כגון טאטע וכו', והביאו לדוגמא אדמו"ר צדיק שהגיע לארה"ב שכך נוהג, ושאלוהו האם אריך למעבד הכי. וענה האגרות משה שאין לנהוג כן, ואותו גאון וצדיק שאני שהוא מתחטא אצל הקב"ה כבן אצל אביו. כמדומני שהכוונה לרב'ה מקלויזנבורג זצ"ל. אם יש למישהו פרטים יותר הרי זה משובח.
אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן ח
אם בשביל כוונה מותר לומר בפה בלע"ז באמצע התפלה.
ובדבר אם מותר במקום שאסור להפסיק לפרש בפה בלע"ז כוונת ובאור התפלה אשר ע"י זה יכוין יותר לבו לשמים.
ומה שראה מע"כ שצדיק אחד עשה כן אין להשגיח על זה ואין אנו אחראים על מעשיו, וכו'.
ידידו, משה פיינשטיין.
ובעיקר הענין עי' בפסקי תשובות
גביר כתב:סיפר לי הרב אהרן רבינשטיין ז"ל - שהיה רבו של בית הכנסת 'הכיפה' בעיר האבות באר שבע ת"ו - בזמנו שקל האדמו"ר מקלויזנבורג שתי אפשרויות- נתניה ובאר שבע, אולם בבאר שבע כבר ישב אז אדמו"ר חסידי [ראשוני המתיישבים אחרי המלחמה ובריחת הערבים היו ניצולי שואה מהונגריה וסביבתה, ביניהם חסידים רבים, במרוצת השנים עזבו את העיר כמעט כולם וכיום, מתוך כעשרים ריבוא תושבי העיר כ"י, יש כחצי מנין משטרוימלים ותו לא] ועקב החשש מפני 'שני מלכים בכתר אחד' נמנע האדמו"ר מלהתיישב בבאר שבע.
דעת_האברך כתב:חידוש גדול מחדש אדמו"ר זי"ע בדברים שהובאו כאן ממנו, שאדם שאוכל דבר איסור משום פיקוח נפש חל עליו טמטום הלב. לכאורה יש להביא ראיה להיפוך מדרשות הר"ן שכותב (לפי זכרוני) שמי שאוכל דבר מאכל על ידי שסומך על רוב אף ששייך בזה טמטום הלב מצד המאכל, מכל מקום קיום הדין של ללכת אחר הרוב "מנטרל" את טמטום הלב. וכבר האריכו הפוסקים האם יש טמטום הלב כשסומכים על רוב, ויש בזה כמה תשובות בפוסקים, כגון באגרות משה ובתשובות והנהגות. ולכאורה על אחת כמה וכמה מי שמקיים מצוות וחי בהם ואוכל לפיקוח נפשו, לא תזיק לו עברת האכילה, ועיין. [דרך אגב, לפי מה שראיתי שני הקבצים שהובאו כאן הם מדברי אדמו"ר עצמו בספר שפע חיים ולא מדברי רבי משה וייס].
שייף נפיק כתב:גביר כתב:סיפר לי הרב אהרן רבינשטיין ז"ל - שהיה רבו של בית הכנסת 'הכיפה' בעיר האבות באר שבע ת"ו - בזמנו שקל האדמו"ר מקלויזנבורג שתי אפשרויות- נתניה ובאר שבע, אולם בבאר שבע כבר ישב אז אדמו"ר חסידי [ראשוני המתיישבים אחרי המלחמה ובריחת הערבים היו ניצולי שואה מהונגריה וסביבתה, ביניהם חסידים רבים, במרוצת השנים עזבו את העיר כמעט כולם וכיום, מתוך כעשרים ריבוא תושבי העיר כ"י, יש כחצי מנין משטרוימלים ותו לא] ועקב החשש מפני 'שני מלכים בכתר אחד' נמנע האדמו"ר מלהתיישב בבאר שבע.
שאלתי את סבי שליט"א לאוי"ט שהוא מאותם שרידים (אם כי אינו משטרוימל...) מה הוא יודע מהנ"ל, ואמנם לא היה שם ממש בתאריך הנ"ל, אבל זכר שלא זו הסיבה, אלא היו כמה קנאים שאחזו שהוא ציוני ודאגו לזה שהוא לא יקים שם כלום. (לדבריו הציעו לו את השטח עליו נמצא כיום בית חולים סורוקה והאוניברסיטה).
ישנה תחושה שיש קפידא ממנו על באר שבע, ולפני כמה שנים באה לסבי אשה ששאלה אותו אולי כדאי ללכת לקברו של הרב ש'קילל' את באר שבע ולבקש מחילה...
וודאי שהכל כבשי דרחמנא, והיישוב החרדי לא הצליח במיוחד למרות הנסיונות הרבים שהיו.
גביר כתב:מצאתי בקשה של רב בשם הרב מרדכי טייטלבוים ל להקצאת קרקע לבית מדרש - כנראה הוא האדמו"ר מהוסאקוב שהיה כאן בעבר.
מכתב הבקשה שלו נמצא כאן:
http://aranne5.bgu.ac.il/tuv/0023pdf/0670.05.031.pdf
יקר כתב:אסתיר פני | סיפור החורבן והשיקום של חייו של האדמו"ר מצאנז- קלויזבורג וקהילתו
סרט תיעודי חדש על האדמו"ר, הכולל תמונות וסרטונים רבים בהם מופיע האדמו"ר (לא מצאתי קישור אחר).
אותה אבקש כתב:יקר כתב:אסתיר פני | סיפור החורבן והשיקום של חייו של האדמו"ר מצאנז- קלויזבורג וקהילתו
סרט תיעודי חדש על האדמו"ר, הכולל תמונות וסרטונים רבים בהם מופיע האדמו"ר (לא מצאתי קישור אחר).
לחסומים?
אותה אבקש כתב:יקר כתב:אסתיר פני | סיפור החורבן והשיקום של חייו של האדמו"ר מצאנז- קלויזבורג וקהילתו
סרט תיעודי חדש על האדמו"ר, הכולל תמונות וסרטונים רבים בהם מופיע האדמו"ר (לא מצאתי קישור אחר).
לחסומים?
חשבה לטובה כתב:יחצנות זולה לבית החולים
טייטל כתב:גביר כתב:מצאתי בקשה של רב בשם הרב מרדכי טייטלבוים ל להקצאת קרקע לבית מדרש - כנראה הוא האדמו"ר מהוסאקוב שהיה כאן בעבר.
מכתב הבקשה שלו נמצא כאן:
http://aranne5.bgu.ac.il/tuv/0023pdf/0670.05.031.pdf
דורש סיסמה להיכנס
שברי לוחות כתב:אותה אבקש כתב:יקר כתב:אסתיר פני | סיפור החורבן והשיקום של חייו של האדמו"ר מצאנז- קלויזבורג וקהילתו
סרט תיעודי חדש על האדמו"ר, הכולל תמונות וסרטונים רבים בהם מופיע האדמו"ר (לא מצאתי קישור אחר).
לחסומים?
חרסון כתב:https://vimeo.com/264314625
הא לחמא עניא כתב:חרסון כתב:https://vimeo.com/264314625
חסום בנתיב.
בדרשת חומש-רש"י שנשא האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל בפ' נח תשמ"ב, סיפר האדמו"ר את הסיפור הבא ('שפע חיים', קרית צאנז תשס"ז, עמ' יח):
מסופר על יהודי וגוי שהתגוררו בסמיכות זה לזה, וכנהוג בימים ההם העמיד הגוי צלם גדול בחצר ביתו. פעם פרצה שריפה בשכונת מגוריהם וכל הבתים נשרפו כליל. אנשי המקום נדהמו לראות את היהודי קם ומברך בהתלהבות ובשמחה את ברכת "שלא עשני גוי". הם התאספו סביבו וריחמו עליו, כי היו בטוחים שנטרפה דעתו מפני צרתו ואיבוד נכסיו. הסביר להם היהודי בפנים שוחקות, שלשכנו הגוי קרה אסון גדול מאד, כי גם אלוהיו נשרף בדליקה ואין לו אל מי להתפלל, ואילו הוא לא נשאר בדד כי אלקיו לא נשרף אלא חי וקים לעולם, והוא ברחמיו ורוב חסדיו יתן לו בית חדש ולכן אין לו שום סיבה לדאגה ולשברון
לב.
בקרו טלה כתב:שברי לוחות כתב:כבר דנו בזה הרבה
וזכורני שבקובצי אור ישראל היה נידון בזה
בקובצי טז - כ בענין פיקו"נ
[ועי"ע בקובצי מה - מו בענין טמטום הלב במאכלות אסורות באונס]
קשה עלי מיסורים ומיחושים שלי העיון והכתיבה, ואך לכבוד התורה ולומדיה באתי בדברי אלה בקיצור נמרץ אשר די לחכימא, ואקוה כי מתאימים להלכה ברורה, והשי"ת יעזרינו לד' אמות של הלכה, וכת"ר יזכה להרביץ תורה וכו'.
הדוש"ט יקותיאל יהודה הלברשטאם
נחלי אפרסמון כתב:ואת זה לא מוחקים אני כותב זאת בשליחות ת"ח עצום.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 545 אורחים