אוצר החכמה כתב:באחד ההספדים בלוויה הזכירו דבר מעניין שאיני יודע אם כתוב בספר, שפעם ר' שאול ליברמן אמר לו, קירשנבאום, נכון שאפשר ללמוד חכמות כרקחות וטבחות לתורה, אבל תדע לך שהתורה היא גברת קנאית...
הוגה ומעיין כתב:אוצר החכמה כתב:באחד ההספדים בלוויה הזכירו דבר מעניין שאיני יודע אם כתוב בספר, שפעם ר' שאול ליברמן אמר לו, קירשנבאום, נכון שאפשר ללמוד חכמות כרקחות וטבחות לתורה, אבל תדע לך שהתורה היא גברת קנאית...
בספר (עמ' 255-256) משמע שהוא שמע את הרעיון הזה מר' דוד פוברסקי.
"האותיות הקטנות" היו בעוכריי. כתלמידים מצטיינים אצל פרופ' ליברמן לא הסתפקנו בגמרא הנלמדת בשיעור, והיינו לומדים כל "תוספות" בעמוד. הבנו כל מילה בתוספות, אף ידענו את השורש של כל מילה ארמית שכתבו; ברם, לסוף דעתם של בעלי התוספות לא ירדנו. לפעמים היינו שואלים את עצמנו מתוסכלים: "מה הם רוצים?" ובפנותנו לפירושים בסוף הכרך בושנו ונכלמנו: הרא"ש והקרבן נתנאל; המהרש"א, המהרש"ל והמהר"ם; הרי"ף והר"ן, בעל המאור והמלחמות - הכול סתום, ראשי תיבות, בליל של עברית רבנית וביטויים בארמית. "מה הם אומרים?".
בסמינר לימוד התלמוד היה בליל של ניתוח טקסט, פילולוגיה, היסטוריה, לפעמים אנתרופולוגיה (מרתקת) של כפר עברי בארץ ישראל במאות הראשונות של הספירה.
אני מוזמן לשולחנו של פרופ' לוי גינצבורג, זקן הפרופסורים, ללילה הראשון של החג, הייתה זו חוויה אשר לה ציפיתי בכיליון עיניים - וכמה גדולה הייתה אכזבתי. מילא, שפרופ' גינצבורג עלה במעלית בליל החג - נו! (אני עליתי שמונה קומות עם אורחת נוספת, קרובתו הדתית של הפרופסור). מילא שענה לטלפון בליל החג לקבל את ברכות נכדיו לשנה החדשה - נו! אבל נפלה רוחי בקרבי למשמע נושא השיחה בשולחן, נושא שהיה שונה לחלוטין מן הנושאים המקובלים על שולחנם של משפחתה של ג'ודי. בבית ג'ודי נחשפתי לתופעה חדשה בחיי: דבר תורה בשולחן שבת. וכאן בבית הראש לאריות של הסמינר במה דנו בליל ראש השנה? הדיג במדינת מיין. מתברר שהגאון התלמודי בילה את שלהי הקיץ במדינת מיין המקסימה ביופייה, והרפתקאות הדיג שבו את לבו ומילאו את מקומן של מלכויות־זכרונות־שופרות של יום הדין. כמעט ובכיתי מתוך תרעומת, מתוך תסכול, מתוך אכזבה מרה. הרהרתי בלבי בדברי חז"ל: "אם הרב דומה למלאך קבל תורה מפיהו, ואם אין הרב דומה למלאך - אל תקבל תורה מפיהו".
עושה חדשות כתב:
ומה דעתכם על הסיפור הבא, עמוד 77 -אני מוזמן לשולחנו של פרופ' לוי גינצבורג, זקן הפרופסורים, ללילה הראשון של החג, הייתה זו חוויה אשר לה ציפיתי בכיליון עיניים - וכמה גדולה הייתה אכזבתי. מילא, שפרופ' גינצבורג עלה במעלית בליל החג - נו! (אני עליתי שמונה קומות עם אורחת נוספת, קרובתו הדתית של הפרופסור). מילא שענה לטלפון בליל החג לקבל את ברכות נכדיו לשנה החדשה - נו! אבל נפלה רוחי בקרבי למשמע נושא השיחה בשולחן, נושא שהיה שונה לחלוטין מן הנושאים המקובלים על שולחנם של משפחתה של ג'ודי. בבית ג'ודי נחשפתי לתופעה חדשה בחיי: דבר תורה בשולחן שבת. וכאן בבית הראש לאריות של הסמינר במה דנו בליל ראש השנה? הדיג במדינת מיין. מתברר שהגאון התלמודי בילה את שלהי הקיץ במדינת מיין המקסימה ביופייה, והרפתקאות הדיג שבו את לבו ומילאו את מקומן של מלכויות־זכרונות־שופרות של יום הדין. כמעט ובכיתי מתוך תרעומת, מתוך תסכול, מתוך אכזבה מרה. הרהרתי בלבי בדברי חז"ל: "אם הרב דומה למלאך קבל תורה מפיהו, ואם אין הרב דומה למלאך - אל תקבל תורה מפיהו".
נוטר הכרמים כתב:שטייגעניסט כתב:הגהמ כתב:באמת אין בתשובה זו...
לפי תאריך ושעת ההודעה היא נערכה בשבת???
לא חשבתי השעות, אבל בכל מקרה הנ"ל תושב ליקווד.
אום אני חומה כתב:ב. בספר מוזכר ר' שמואל הופפר ז"ל גיס המחבר. האם הוא השווער של הרב בר-חיים ממכון לב? והאם גר באחרית ימיו ברח' קסוטו בבית וגן?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 51 אורחים