לא, ממש לא כל ביקורת "היא כך".
נקוט האי כללא בידך, לעניינים שבקודש ולעניינים שבחול: דיון אמיתי הוא כאשר דנים לגופן של טענות, "דיון" מזוייף הוא כאשר דנים לגופם של טוענים.
ראיתי כאן מספר דיונים בעבר על הרב המנוח, ובכולם ללא יוצא מן הכלל כולם דנו לגופו של טוען ולא לגופו של נטען. כמובן שכאן הטוען הוא גופא הנושא, רצוני לומר שלא הביאו טיעונים ענייניים לדבריהם, אלא דברים דוגמת: הרי רב פלוני כתב בעיתון כך, ורב פלוני התנסח בצורה הזו הזו.
אגב, צורת דיון זו נפוצה גם בקרב דיונים על אדם אחר מדורנו, בהם הייתי לוקח חלק בעבר עד שנוכחתי ביושר דברי שהע"ה גבי ההרף והעלי.
כשהייתי בישיבה, היה בחור שראה עצמו כחסיד של הרב שטיינמן. בכל דבר הוא היה מצטט אותו ומביא דברים בשמו, וכשהיית שואל שאלה כל שהיא, מביא דעה אחרת, וכו' וכו' התשובה תמיד הייתה: "הרב שטיינמן לא יודע את זה?"
אז כמובן שאנשים מן אותו הסוג רואים בסיפור זה התנהגות מופתית ודוגמא לאמונת חכמים שלמה, אני לצערי לא נמנה עם אותו המחנה. ואם כבר אתינן להכי, אי אפשר שלא לצטט את דברי הרב המנוח:
פעם מסביב לכל ראש ישיבה היתה יושבת עדה של זאבים צעירים, כל מלה שהוא הוציא מהפה, הם מיד הנתפלו עליו, ניסו להוכיח שהוא טועה, והיום [...] זה הפך להיות עולם של 'הוא אמר', כולם עושים. מה קרה לווכחנות האינטלקטואלית? פעם הווכחנות היתה המהות של החשיבה היהודית, על זה הרי מבוסס התלמוד.