פרנקל תאומים כתב:מה"ת שהיו אז בכלל "תמונות מחזור" וכרטיסי תלמיד?
מיכאל1 כתב:הוה אמינא כתב:בספר נפש יקרה שהיה להורדה בפורום זה, אודות הגר"א רייסנר, מתועד שהגרד"ל למד ביישוב והיה ישן בבית הורי הגר"א רייסנר, ואח"כ עברו שניהם ללמוד בפוניבז'. אבל מסתמא מדובר על תקופה עוד יותר מוקדמת.
מיכאל1 כתב:פרנקל תאומים כתב:מה"ת שהיו אז בכלל "תמונות מחזור" וכרטיסי תלמיד?
באמת איני יודע אם היו תמונות מחזור או כרטיסי תלמיד, רק דיברתי עם ר' יידל, והייתי סקרן לדעת מה נכתב/תועד על הגרד"ל שהוא קרוב משפחתי ותמיד ר' יידל דאג "לנפנף" בשמו מולי, וע"ז השיבני ר' יידל שהיתה שריפה אין שום דבר שנשאר מאז.
ד.א. כמדומני שבאותה תקופה תמונות מחזור כבר היו מצויות בישיבות.
פרנקל תאומים כתב:מיכאל1 כתב:פרנקל תאומים כתב:מה"ת שהיו אז בכלל "תמונות מחזור" וכרטיסי תלמיד?
באמת איני יודע אם היו תמונות מחזור או כרטיסי תלמיד, רק דיברתי עם ר' יידל, והייתי סקרן לדעת מה נכתב/תועד על הגרד"ל שהוא קרוב משפחתי ותמיד ר' יידל דאג "לנפנף" בשמו מולי, וע"ז השיבני ר' יידל שהיתה שריפה אין שום דבר שנשאר מאז.
ד.א. כמדומני שבאותה תקופה תמונות מחזור כבר היו מצויות בישיבות.
הלא בספר עם תמונות המחזור ישנן תמונות רק החל משנת תשכ"א.
אני מניח שר' יידל זכר היטב את יבל"ח הגרד"ל מימי לימודיו ב'הישוב', הלא כן? מה הוא אמר לך על כך?
הגרד"ל הוא יליד ניסן תר"צ, מה שאומר שכשר' יידל החל לשמש כר"מ הוא היה בסה"כ כבן 14.5 (ועוד לפנ"כ ר' יידל למד בישיבה עם עוד כמה אברכים ואולי אף שימש מעין מדריך), וכשר' יידל החל לשמש כראש הישיבה הוא היה כבן 18.
אינני יודע אם הגרד"ל השלים את לימודיו ב'הישוב' (דהיינו שסיים בגיל 18 ואולי יותר) או שמא הוא עזב באיזה שהוא שלב באמצע, בכל אופן על פניו הוא אמור היה להכיר אותו, בפרט לאור זאת שמן הסתם הוא היה תלמיד מבריק ובולט מאד.
הידוע לך אם גם היתה לר' יידל איזו שהיא היכרות עם יבל"ח הגרד"ל בימי בגרותו? (מסתבר שהיה פוגש בו בחתונות של בוגרים שלמדו בסלובודקה).
שיף כתב:מיכאל1 כתב:הוה אמינא כתב:בספר נפש יקרה שהיה להורדה בפורום זה, אודות הגר"א רייסנר, מתועד שהגרד"ל למד ביישוב והיה ישן בבית הורי הגר"א רייסנר, ואח"כ עברו שניהם ללמוד בפוניבז'. אבל מסתמא מדובר על תקופה עוד יותר מוקדמת.
הגרד"ל למד קודם בישיבת חברון
יושב סתר כתב:הג"ר יידל השקיע מאמצים גדולים לשכנע את הורי הגרד"ל לבוא לישיבה לאחר שבן דודו של הגרד"ל - ה"ה האדמו"ר מסטריקוב ביקש ממנו מס' פעמים שהיות שבן דודו הוא עילוי גדול, החובה להשתדל לקחתו לישיבה.
ר' יידל והסטריקעבער הכירו באניה בבריחתם ממלחה"ע השניה, בהפלגה בת 3 שבועות
יושב סתר כתב:מישהו כעת ביקשני באישי לציין: ר' אברהם נובוגרוצקי - בוגר הישוב
בן ירושלים כתב:סיפור שהסתובב בצעירותי (אם כי אני ממש לא אחראי על נכונותו): ר' יידל פגש את אביו של הגרד"ל והתלונן שבכל הזדמנות שהם מזדמנים יחדיו , ר' דב מתחמק מלפוגשו ואף עובר לצד השני של הכביש. "אני מבין שהוא קנאי, אבל להגיד שלום הוא יכול" התמרמר.
אביו של ר' דב השיב : "אתה יודע שהבן שלי מחמיר גדול , בכל צד וספק הוא מחמיר על עצמו. אם היה לו איזה צד שהוא צריך לומר לך שלום , ודאי היה עושה זאת..."
מיכאל1 כתב:דווקא לא היה נשמע מר' יידל שהוא לימד את הגרד"ל, וגם לא זכור לי סיפור ספציפי שר' יידל סיפר על הגרד"ל.
מתאים שר' דוב לא יאהב אנשים מסוגו של ר' יידל. גם למי שמכיר, לשניהם להבחל"ח יש הרבה ציניות אז על פניו זה לא שילוב שאמור להתאים
לייטנר כתב:בן ירושלים כתב:אגב, בנו של גורן -רמי למד בישוב . ביום העצמאות הראשון שלמד בישיבה , אביו הרה"ר שלח מכתב נזעם למה לומדים חצי יום ו"מחללים" את החג. השמועה אומרת שר' יידל ענה לו שאצלנו אם יש זמן לומדים גם ביוה"כ.
כל שנה בעשי"ת היו מזמינים את הרב של ת"א למסור שיעור. שנה אחת גורן הגיע אמר שיעור על תחילת ב"ב, כמו כמה ראשי ישיבות ידועים "אמרתי, הקשיתי, תירצתי, חידשתי" וכן על זה הדרך.
בארכיון המדינה מובא מכתבו של ר' יידל לרב גורן להולדת בנו אברהם מד' בסיון התש"ך. המכתב נשלח "לכבוד הגאון המופלא והמפורסם וכו' כש"ת מוה"ר שלמה גורן שליט"א" ונחתם במילים: "בהוקרה ובהערצה".
לייטנר כתב:בן ירושלים כתב:אגב, בנו של גורן -רמי למד בישוב . ביום העצמאות הראשון שלמד בישיבה , אביו הרה"ר שלח מכתב נזעם למה לומדים חצי יום ו"מחללים" את החג. השמועה אומרת שר' יידל ענה לו שאצלנו אם יש זמן לומדים גם ביוה"כ.
כל שנה בעשי"ת היו מזמינים את הרב של ת"א למסור שיעור. שנה אחת גורן הגיע אמר שיעור על תחילת ב"ב, כמו כמה ראשי ישיבות ידועים "אמרתי, הקשיתי, תירצתי, חידשתי" וכן על זה הדרך.
בארכיון המדינה מובא מכתבו של ר' יידל לרב גורן להולדת בנו אברהם מד' בסיון התש"ך. המכתב נשלח "לכבוד הגאון המופלא והמפורסם וכו' כש"ת מוה"ר שלמה גורן שליט"א" ונחתם במילים: "בהוקרה ובהערצה".
בן ירושלים כתב:שווה לדון מהי השפעתם של הישובניקים והתיכוניסטים על עולם התורה. דומני שהרבה יותר ממספרם היחסי.
פרנקל תאומים כתב:והנה ההודעה שניסיתי לשלוח אתמול ולא הצלחתי:
כמה התיחסויות לדבריכם:
לאום אני חומה(בהודעה הראשונה שלו):
גם שר התורה והיראה מרן הגר"ד לנדו ר"י סלובודקא, למד בהישוב, אם כי אפשר שהיה זה טרם שנת תש"ד, בה התחיל ר' יידל למסור שעורים.("במעשה איש" משמע שלא סיים את לימודיו שם)
וכמו"כ הגר"א פוסטבסקי ר"י אור יהודא,הגרמ"ד מייזליש מח"ס פתחי מגדים ור"י ראדין (שכבר נסגרה),הגר"ח אקרמן ר"י ביתר עילית,הגר"א נובוגרוצקי ר"מ אור ישראל ור"י גבעת זאב,והגר"ש אנגלנדר ר"י בית שמעיה, כולם בוגרי הישיבה.(האחרון נשוי לאחיינית של ר' יידל, אולי הוא היה השדכן...)
וביחד עם רה"י שכבר מנית, הרי לנו כאן כבר תשעה ראשי"ישיבות גדולות" בוגרי הישיבה.
ר"מים וראשי ישי"ק,יש עוד למכביר. וכמו"כ רבנים ודיינים ( טעימה קטנה של רבנים: הג"ר שריאל רוזנברג ראב"ד ב"ב וחתדב"נ מרן הגרנ"ק שליט"א, הגרש"י גלבר והגרי"מ רובין מח"ס אורחות שבת,הגר"צ וובר חבר בד"צ שארית ישראל ורב דנווה יעקב, הגר"י זיכרמן חבר בד"צ שאר"י ורב דברכפלד מודיעין עילית,הגר"א אייזנטל רב דרמות ג').
ואם הזכרת את הרב הדרי(אגב הוא בוגר חברון), א"א שלא להזכיר גם את הגה"צ ר' יעקב כץ שליט"א ר"י נתיב אריה(חוצניקים),ולפנים מראשי ישיבת הכותל יחד עם הרב הדרי. הרב כץ וגיסו הרב שרמן(שניהם חתני הגר"ר קוק רב דטבריה, וגיסים להאחים הרבנים קוק), שניהם בוגרי הישיבה.
לגבי החינוך הנוקשה בישיבות שהיו באירופה, אתה כמובן צודק, אפי' בסלובודקא היה משטר שלא היה מבייש את אור ישראל. אבל הנקודה היא שכל ראשי הישיבות בני גילו של ר' יידל למדו במזרח אירופה, ובכ"ז באר"י נקטו בשיטה של "מקל נועם", ורק ר' יידל נשאר המוהיקני האחרון...(הרב וולבה למשל שינה את גישתו מן הקצה אל הקצה בגלל הטענה שצריך להתאים את החינוך לאופי הרכרוכי של הדור).
"תאכל בזמן תישן בזמן וכו'" היה אומר זאת משמיה דרבו הגרשש"ק ("הרב שלי היה אומר"),והיה אומר שזאת ההגדרה של בחור "מתמיד".
לגבי "כביש לישיבה", אכן היה אומר לנו זאת פעמים רבות, וראוי להדגיש את הנקודה הזאת (אני זוכר את תנועת היד שלו כשאמר זאת, היה מניף אותה ומסמן מעין צורה של כביש).
חבר טוב שלי באותם ימים, בחור מבריק (היום אברך ת"ח מופלג) סיפר לי אז שר' יידל אמר לו כה"ל:" אם אתה תשלח את הבן שלך לכאן אני נכשלתי"!
ללייטנר:במשפחת שחור ישנם כו"כ ת"ח מתלמידיו(ביניהם הגר"צ שחור ר"מ בישי"ג משכן אשר,והרב שחור המשגיח בישי"ק דברי מרדכי בב"ב וכן הדיינים שחור).
לנוטר: כפי שכבר רמזתי לעיל, הנהגתו של רה"י היתה "זרוק מרה בתלמידים" באופן החריף ביותר,מה שבהכרח מהווה כר נרחב ופורה להתמרמרות. ואם תוסיף לכך גם את הקונפליקט של אנשים הנמצאים היום בלב המיינסטרים החרדי, להזדהות עם כור מחצבתם שהיה מקום תורה שלמדו בו גם לימודי חול בניגוד לדעת רבותינו, הרי שבוודאי ישנם כאלו המעדיפים להדחיק את העבר ה"פלילי" שלהם... אמנם אעפ"כ, ביודעי ובמכירי קאמינא שרוב הבוגרים ככולם מוקירים ומכירים טובה לרה"י ז"ל.
ובאמת , יש להדגיש שאת המבנה הזה של ישיבה+ לימודי חול יצר מייסד המקום הרב עמיאל ז"ל שהיה כידוע מרבני המזרחי, ורה"י ר' יידל קיבל כך את הישיבה לידיו, והחליט למנף זאת להוציא יקר מזולל,וכאמור לעיל "כביש לישיבה".
אגב, בעבר קראתי ראיון עם איזה איש אקדמיה נחשב, חובש כיפה סרוגה, מבוגרי הישיבה, ששפך אש וגופרית על רה"י בטענה שהשפיל אותו בבחרותו וכו'
שמעתי שגם ישראל סגל הידוע (שלמד בישיבה, נשרף באמצע ועבר לפונוביז) שפך בספרו ממררתו גם על רה"י...
אכן, גם אני הק', ואני מקווה שמותר לי עפ"י הלכה לומר זאת, לעיתים התרשמתי שה"זרוק מרה" היה מוגזם מדי והיה עשוי לגרום לנזקים בלתי הפיכים. אבל עוד לא עברו 40 שנה מאז שסיימתי את לימודיי שם, ו"לא קאים איניש וכו'", אז אולי עוד אחזור בי גם מזה..
רציתי להוסיף באותו ענין שאמר לי פעם בשעת גילוי לב על משנתו החינוכית. גיל ההתבגרות הוא גיל מסוכן וצריך לעזור לבחורים צעירים לעבור אותו בשלום. העול והסדרים הקפדנים כמו גם עצם לימודי החול מטרתם להעסיק הבחור עד שלא יהיה לו זמן להתעסק עם היצר הרע שלו.
תודה רבה לכל המשתתפים, אנא כיתבו עוד ועוד! ומה עם תמונות?
אום אני חומה כתב:https://amhasefer.wordpress.com/2017/08/17/%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90/
איש_ספר כתב:
עבד הזמן כתב:דרך אגב בזמני התקיעות בישיבה היו רק פשוטות, ורק בחד"ש אחר התפילה היו הרב כתריאל (וייתכן ועוד רבנים הולכים לשמוע את התקיעות עולה ויורד.
ור' יידל היה יוצא רק בתקיעות בביהמ"ד.
מה הביאור בזה? האם יש טענה שכך היה בגרודנא?
ביעתא בכותחא כתב:עבד הזמן כתב:דרך אגב בזמני התקיעות בישיבה היו רק פשוטות, ורק בחד"ש אחר התפילה היו הרב כתריאל (וייתכן ועוד רבנים הולכים לשמוע את התקיעות עולה ויורד.
ור' יידל היה יוצא רק בתקיעות בביהמ"ד.
מה הביאור בזה? האם יש טענה שכך היה בגרודנא?
אם זכרוני אינו מטעני, שמעתי מהרב כתריאל שבימים עברו (טרם החל ה"מנהג" שבחורים תוקעים את התקיעות) היה בעל תוקע בישיבה שמקורו מהעיר מינסק, והיה תוקע בזמן מלחמת העולם הראשונה אצל מרן הגרי"ז ששהה במינסק, ואותו בעל תוקע היה תוקע לאחר התקיעות המקובלות את התקיעות כפי שהיו תוקעים אצל הגרי"ז, וכך התקבע המנהג לתקוע תקיעות אלו לאחר סדר התקיעות. יתכן ואני מחסיר מעט פרטים או מוסיף מדילי מפאת חוסר הזיכרון.
לא ברור לי מי הנהיג להמשיך את התקיעות הללו, כיוון שר' יידל בעצמו לא הגיע לשמוע אותן.
ואם בתקיעות עסקינן, את השברים היו תוקעים "טו-או" ולא כמקובל בישיבות "או-טו". אינני יודע אם כך נהגו בגרודנא, או שהבחורים שלרוב הגיעו ממניינים "בעלבתים" תקעו כפי שהם הורגלו. אם אני לא טועה, הרב קרמר היה אחראי על לימוד ההלכה לתוקעים, כך שיתכן והוא הנהיג כך את התקיעות משורשיו החסידיים.
ביעתא בכותחא כתב:ביעתא בכותחא כתב:עבד הזמן כתב:דרך אגב בזמני התקיעות בישיבה היו רק פשוטות, ורק בחד"ש אחר התפילה היו הרב כתריאל (וייתכן ועוד רבנים הולכים לשמוע את התקיעות עולה ויורד.
ור' יידל היה יוצא רק בתקיעות בביהמ"ד.
מה הביאור בזה? האם יש טענה שכך היה בגרודנא?
אם זכרוני אינו מטעני, שמעתי מהרב כתריאל שבימים עברו (טרם החל ה"מנהג" שבחורים תוקעים את התקיעות) היה בעל תוקע בישיבה שמקורו מהעיר מינסק, והיה תוקע בזמן מלחמת העולם הראשונה אצל מרן הגרי"ז ששהה במינסק, ואותו בעל תוקע היה תוקע לאחר התקיעות המקובלות את התקיעות כפי שהיו תוקעים אצל הגרי"ז, וכך התקבע המנהג לתקוע תקיעות אלו לאחר סדר התקיעות. יתכן ואני מחסיר מעט פרטים או מוסיף מדילי מפאת חוסר הזיכרון.
לא ברור לי מי הנהיג להמשיך את התקיעות הללו, כיוון שר' יידל בעצמו לא הגיע לשמוע אותן.
ואם בתקיעות עסקינן, את השברים היו תוקעים "טו-או" ולא כמקובל בישיבות "או-טו". אינני יודע אם כך נהגו בגרודנא, או שהבחורים שלרוב הגיעו ממניינים "בעלבתים" תקעו כפי שהם הורגלו. אם אני לא טועה, הרב קרמר היה אחראי על לימוד ההלכה לתוקעים, כך שיתכן והוא הנהיג כך את התקיעות משורשיו החסידיים.
עכשיו ראיתי את הציטוט הבא בלינק שהביא אום אני חומה "בראש השנה היה ר' יצחק הלפרין התוקע בשופר. גם גיסי ואחותי נ"ע היו מתפללים בישיבה, ורי יודל היה מסדר את מקומי לידם וזו היית זכות וגם חוויה. הרב יצחק הלפרין היה "בעל תקיעה" בצעירותו אצל רבנו חיים מבריסק (נדמה לי בתקופת וואלוז'ין שלו), והתקיעות של ר' יצחק היו לכל הדקדוקים של בריסק. הוא היה אישיות מיוחדת, למדן ואיש מעשה וצדיק גדול (אפילו שהיה מגולח). ליטאי."
כנראה שבעל התוקע המדובר היה אכן ר' יצחק הלפרין מנהל הישיבה. לפי המצוטט כאן הוא היה תוקע אצל ר' חיים, ויתכן ואכן תקע אצל הגר"ח בזמן שהותו במינסק ולא אצל הגרי"ז.
פרנקל תאומים כתב:מהאשכול על הגרש"י זווין זצ"ל (מודעה על אירוע לזכרו לרגל 40 שנה לאנצקלופדיה התלמודית)איש_ספר כתב:
האם הג"ר אהרן זווין שליט"א מח"ס "לב לדעת" על כל הש"ס הנזכר במודעה הזאת (נינו של הגרש"י זווין זצ"ל) הוא ר' אהרן זווין שסיים את לימודיו ב'הישוב' בשנת תש"ס והיה מטובי הבחורים במחזורו (המשיך אח"כ בישיבת 'חברון')?
והג"ר נחום זווין שליט"א רבה של 'קרית אליהו' בחיפה, הוא אביו של ר' אהרן או דודו?
ר' נחום גם למד ב'הישוב'?
בני ברקי כתב:פרנקל תאומים כתב:האם הג"ר אהרן זווין שליט"א מח"ס "לב לדעת" על כל הש"ס הנזכר במודעה הזאת (נינו של הגרש"י זווין זצ"ל) הוא ר' אהרן זווין שסיים את לימודיו ב'הישוב' בשנת תש"ס והיה מטובי הבחורים במחזורו (המשיך אח"כ בישיבת 'חברון')?
מדוע אין את הספרים "לב לדעת" באוצר?
מאיר סובל כתב:במוסף סיפורי החג של עלון הנוער מרוה לצמא יש סיפור יפה מאוד על ר' יידל מתקופת פרוץ השואה שכתבה נכדה
ביעתא בכותחא כתב:אם זכרוני אינו מטעני, שמעתי מהרב כתריאל שבימים עברו (טרם החל ה"מנהג" שבחורים תוקעים את התקיעות) היה בעל תוקע בישיבה שמקורו מהעיר מינסק, והיה תוקע בזמן מלחמת העולם הראשונה אצל מרן הגרי"ז ששהה במינסק, ואותו בעל תוקע היה תוקע לאחר התקיעות המקובלות את התקיעות כפי שהיו תוקעים אצל הגרי"ז, וכך התקבע המנהג לתקוע תקיעות אלו לאחר סדר התקיעות. יתכן ואני מחסיר מעט פרטים או מוסיף מדילי מפאת חוסר הזיכרון.
לא ברור לי מי הנהיג להמשיך את התקיעות הללו, כיוון שר' יידל בעצמו לא הגיע לשמוע אותן.
ואם בתקיעות עסקינן, את השברים היו תוקעים "טו-או" ולא כמקובל בישיבות "או-טו". אינני יודע אם כך נהגו בגרודנא, או שהבחורים שלרוב הגיעו ממניינים "בעלבתים" תקעו כפי שהם הורגלו. אם אני לא טועה, הרב קרמר היה אחראי על לימוד ההלכה לתוקעים, כך שיתכן והוא הנהיג כך את התקיעות משורשיו החסידיים.
מבחינה הלכתית אין הבדל ואדרבא טו או יותר מחלק את השברים ליודעיםביעתא בכותחא כתב:אם זכרוני אינו מטעני, שמעתי מהרב כתריאל שבימים עברו (טרם החל ה"מנהג" שבחורים תוקעים את התקיעות) היה בעל תוקע בישיבה שמקורו מהעיר מינסק, והיה תוקע בזמן מלחמת העולם הראשונה אצל מרן הגרי"ז ששהה במינסק, ואותו בעל תוקע היה תוקע לאחר התקיעות המקובלות את התקיעות כפי שהיו תוקעים אצל הגרי"ז, וכך התקבע המנהג לתקוע תקיעות אלו לאחר סדר התקיעות. יתכן ואני מחסיר מעט פרטים או מוסיף מדילי מפאת חוסר הזיכרון.
לא ברור לי מי הנהיג להמשיך את התקיעות הללו, כיוון שר' יידל בעצמו לא הגיע לשמוע אותן.
ואם בתקיעות עסקינן, את השברים היו תוקעים "טו-או" ולא כמקובל בישיבות "או-טו". אינני יודע אם כך נהגו בגרודנא, או שהבחורים שלרוב הגיעו ממניינים "בעלבתים" תקעו כפי שהם הורגלו. אם אני לא טועה, הרב קרמר היה אחראי על לימוד ההלכה לתוקעים, כך שיתכן והוא הנהיג כך את התקיעות משורשיו החסידיים.
משוש דורים כתב:היום הלכה לעולמה, זוגתו הרבנית דבורה קולדצקי ע"ה, בת הרה"ח רבי יונה מרגליות ז"ל מחסידי ראדזין. אחיה הוא חוקר התלמוד והמדרש המפורסם הרב מרדכי מרגליות.
משוש דורים כתב:היום הלכה לעולמה, זוגתו הרבנית דבורה קולדצקי ע"ה, בת הרה"ח רבי יונה מרגליות ז"ל מחסידי ראדזין. אחיה הוא חוקר התלמוד והמדרש המפורסם הרב מרדכי מרגליות.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 536 אורחים
