מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל

ליטוואק פון בודאפעסט

אמת ושקר בנוים על הרקע וההבנה שיש לקורא המלים. הכותב על בחור בהמלצה שהוא ׳גאנץ פיין׳, לא יובן ע"י קוראיו שהוא ׳גאנץ פיין׳. בשיחות אישיות, אולי כן. אם הגרב"ב היה כותב בהמלצותיו משהו פחות מ׳עדיו לגאון ולתפארת׳, לא היתה ההמלצה אמת גם עבור בחור ממוצע. ומחמת יראת שמים, לא רצה הגרב"ב שיטעו בדבריו על הבחורים שהוא כתב עליהם.

פרנקל תאומים

לפני כמה שנים פורסם ב'מוסף שבת קודש' ראיון עם יהודי מבוגר שלמד בימי נעוריו בישיבתו של הרב בוצ'קו זצ"ל במונטריי בתקופה שהגיעו לשם מרן רבינו הגראי"ל וידיד נפשו הגאון הצדיק רבי משה סולובייצ'יק זי"ע. הוא סיפר שהיו מכנים אותם שם "שני הקדושים", בהיותם יושבים כמעט בכל שעות היממה בביהמ"ד שקועים בתורתם כשמסביב יהום הסער, לא עלו על יצועיהם (כ"א רק ישנו מעט על מקום לימודם בביהמ"ד), וכמעט לא אכלו מאומה, בגלל חששות ובעיות כשרות.
אולי יש כאן מישהו שיכול להשיג את הגליון הזה ולהעלותו לאשכול?

פרנקל תאומים

לפני שנים בודדות התפרסם מעשה באחד משועי ארץ שלא נמנה על חוג היראים והוא הרים תרומות גדולות מאד ו/או סייע בפועל לתעסוקה של נשים חרדיות על טהרת הקודש. לילה אחד בשעה מאוחרת הביא אותו עסקן פלוני לביתו של מרן רבינו זי"ע ע"מ שיברכו. כאשר הגיעו לרח' חזו"א 5 התברר שרבינו חש בחולשה וכבר נכנס לחדרו ע"מ לישון ואף החליף את בגדיו לבגדי לילה.
העסקן התאכזב ושב עם אותו עשיר כלעומת שבאו.
הם לא הספיקו להתרחק הרבה, וכבר צילצל המכשיר הנייד בכיסו של העסקן, על הקו היה אחד מב"ב של רבינו שסיפר כי לאחר שהלכו רבינו התעניין מי ומי היו אלה שרצו להיכנס, וכאשר הוברר לו שמדובר ביהודי שסייע לפרנסתן של נשות אברכים, הוא ביקש חרף חולשתו שיקראו להם לשוב ולצורך העניין אף שב ולבש את בגדיו.

העשיר השתומם: יהודי ישיש כ"כ, מתאמץ בשעת לילה מאוחרת ובהיותו חלש להכניס לביתו איזה פלוני כדי להודות לו ולברכו ולעודדו שימשיך בפועלו החיובי הלאה למען פרנסתם של צאן מרעיתו? לזה יקרא "מנהיג".
טרם כניסתם פנימה, הבהיר העשיר (שכאמור לא היה שותו"מ) למלווהו: "אינני מבקש ברכה, מפני שאני לא מאמין בברכות..." המלווה התעקש: "מה אכפת לך? תבקש ברכה, להפסיד בוודאי לא תפסיד מזה, ואני אומר לך שתרוויח..", אולם העשיר בשלו: "עזוב, אני לא מאמין בכאלה דברים..."
משנכנסו אל רבינו זי"ע, לאחר שסיפר העסקן לרבינו על פועלו הנכבד של האיש, החליט העסקן מדעתו לבקש ברכה עבורו.. רבינו הגראי"ל הגיב: "אם הוא עושה מעשים טובים, הוא לא זקוק לברכה ממני. המעשים הטובים עצמם מברכים אותו!".

כשיצאו מביתו, פנה אותו עשיר בהשתוממות לנכדו של רבינו ואמר לו בתוכחה: "תגיד, למה אתה לא מסייד וצובע את ביתו של הרב? אתה מתעצל? אני אבוא ואעשה זאת במקומך..." והנכד ענה: היינו שמחים מאד לצבוע עבורו את הבית, אבל הוא לא מרשה לנו לעשות זאת בשום פנים ואופן. הוא אומר שאנשים רבים באים אליו הביתה, ואם הם יראו שביתו מסוייד וצבוע, הם עלולים לחשוב לרגע שאולי בכ"ז העוה"ז שווה איזה קמצוץ טאבק..."

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' ינואר 02, 2018 12:57 am

אני מרגיש חובה בנפשי לומר שאני מתבייש בתגובתי האחרונה. היה מן הראוי לשתוק, לכבוש את יצר הכתיבה, ולא להגיב במשהו שנראה כמו נסיון בזוי להקטין. והו"ר יכפר עוון.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ג' ינואר 02, 2018 2:52 am

פרנקל תאומים כתב:לפני כמה שנים פורסם ב'מוסף שבת קודש' ראיון עם יהודי מבוגר שלמד בימי נעוריו בישיבתו של הרב בוצ'קו זצ"ל במונטריי בתקופה שהגיעו לשם מרן רבינו הגראי"ל וידיד נפשו הגאון הצדיק רבי משה סולובייצ'יק זי"ע. הוא סיפר שהיו מכנים אותם שם "שני הקדושים", בהיותם יושבים כמעט בכל שעות היממה בביהמ"ד שקועים בתורתם כשמסביב יהום הסער, לא עלו על יצועיהם (כ"א רק ישנו מעט על מקום לימודם בביהמ"ד), וכמעט לא אכלו מאומה, בגלל חששות ובעיות כשרות.
אולי יש כאן מישהו שיכול להשיג את הגליון הזה ולהעלותו לאשכול?

הכוונה למוסף שבת קודש של יתד נאמן פ' תזריע 31 תשע"ד, עמ' 12-15, התפרסם שם ראיון עם הרב יעקב נטע בעק שליט"א, שמספר זכרונות מהתקופה ההיא במונטריי, ככל אשר כתבת.
ראה שם שהביטוי "שני הקדושים" נזכר שם בעמוד השני (עמ' 13).

מוסף שבת קודש יתד נאמן תזריע 31 תשעד.PDF: (1.67 MiB) הורד 535 פעמים

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ג' ינואר 02, 2018 2:58 am

איש_ספר כתב:אני מרגיש חובה בנפשי לומר שאני מתבייש בתגובתי האחרונה. היה מן הראוי לשתוק, לכבוש את יצר הכתיבה, ולא להגיב במשהו שנראה כמו נסיון בזוי להקטין. והו"ר יכפר עוון.

תשואות חן להרב איש ספר על הכנות ועל האומץ לחזור בו מתגובה שהתפרסמה ברבים, והלואי שנלמד ממנו להתנהג כך.

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ג' ינואר 02, 2018 7:39 am

מה היה תפקידו של מרן כראש כולל פוניבז'?
היה שם בסדרים? מסר שיעורים? קבע את הלימוד?

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ג' ינואר 02, 2018 7:46 am

בהספד ממקורבו ר' איצ'ה רוזנגרטן, סיפר שמרן אמר לו על ר' משה סולובייצ'יק שרמ"ס ממש בנה אותו בכל שטחי החיים. הקשר ביניהם היה כנראה מאד עמוק.
אפי' בפגישה הראשונה עם הרבנית- יותר בסגנון של "באקיק", הגיע ר' משה יחד עם מרן וניהל את השיחה! אחר שעזבו, שאלה השדכנית- רחה שטרנבוך- את הרבנית לרשמיה, וענתה באופן חיובי, הבינה מרת שטרנבוך שיש פה אי הבנה ואמרה זה לא הגבוה אלא הנמוך! ענתה הנערה- הוא? הוא הרי לא דבר בכלל...

מענה איש · הודעהעל ידי **מענה איש** » ג' ינואר 02, 2018 8:58 am

אליסף כתב:בהספד ממקורבו ר' איצ'ה רוזנגרטן, סיפר שמרן אמר לו על ר' משה סולובייצ'יק שרמ"ס ממש בנה אותו בכל שטחי החיים. הקשר ביניהם היה כנראה מאד עמוק.
אפי' בפגישה הראשונה עם הרבנית- יותר בסגנון של "באקיק", הגיע ר' משה יחד עם מרן וניהל את השיחה! אחר שעזבו, שאלה השדכנית- רחה שטרנבוך- את הרבנית לרשמיה, וענתה באופן חיובי, הבינה מרת שטרנבוך שיש פה אי הבנה ואמרה זה לא הגבוה אלא הנמוך! ענתה הנערה- הוא? הוא הרי לא דבר בכלל...

במשפחה הביא דוד דמן עדות מאת ר' דוד גליצקי אודות הפגישה הראשונה של הגראי''ל

ארוסתו של ראש הישיבה תמר (תמה) התאכסנה בביתם (של ר' דוד גליצקי) בלוגאנו שעה שראש הישיבה אז בחור בישיבת מונטריי הגיע לפגוש אותה בפעם הראשונה הוא הגיע כשעיניו מכוסות רק כשהיא הבטיחה שהיא מסכימה לחיות חיי לחץ של תורה הוא פקח את עיניו, לפני כן לא הייתה סיבה ל'עד שיראנה'

אוהב ציון · הודעהעל ידי **אוהב ציון** » ג' ינואר 02, 2018 10:11 am

איש_ספר כתב:אני מרגיש חובה בנפשי לומר שאני מתבייש בתגובתי האחרונה. היה מן הראוי לשתוק, לכבוש את יצר הכתיבה, ולא להגיב במשהו שנראה כמו נסיון בזוי להקטין. והו"ר יכפר עוון.

בס"ד
אשרי האיש... מי יתן חלקי עמו. נזר תורה על ראשו. אשרי יולדתו.

ישיבה בחור

אליסף כתב:בהספד ממקורבו ר' איצ'ה רוזנגרטן, סיפר שמרן אמר לו על ר' משה סולובייצ'יק שרמ"ס ממש בנה אותו בכל שטחי החיים. הקשר ביניהם היה כנראה מאד עמוק.
אפי' בפגישה הראשונה עם הרבנית- יותר בסגנון של "באקיק", הגיע ר' משה יחד עם מרן וניהל את השיחה! אחר שעזבו, שאלה השדכנית- רחה שטרנבוך- את הרבנית לרשמיה, וענתה באופן חיובי, הבינה מרת שטרנבוך שיש פה אי הבנה ואמרה זה לא הגבוה אלא הנמוך! ענתה הנערה- הוא? הוא הרי לא דבר בכלל...

אני שמעתי ממקור נאמן שלפגישה הראשונה הוא הגיע בעניים עצומות ואמר לה שאינו חפץ להביט בה אלא א"כ היא חושבת על השידוך באופן רציני(גם לאחר שראתה אותו) וכשענתה שכן פקח את עיניו והתחיל לדבר את הסיפור שמעו מפי רוזנגרטן מציריך אביו של המשב"ק ויש ליישב בין הסיפורים

בערל · הודעהעל ידי **בערל** » ג' ינואר 02, 2018 2:24 pm

וונדרבר כתב:הכוונה למוסף שבת קודש של יתד נאמן פ' תזריע 31 תשע"ד, עמ' 12-15, התפרסם שם ראיון עם הרב יעקב נטע בעק שליט"א, שמספר זכרונות מהתקופה ההיא במונטריי, ככל אשר כתבת.

ז"ל

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ג' ינואר 02, 2018 2:58 pm

הרב מנשה ישראל רייזמן שליט"א, בשיעורו היומי באידיש, בשבוע שעבר, ביום ה' ויחי (עשרה בטבת) וביום ו' ויחי (י"א טבת), הוסיף דברים על הגראי"ל שטיינמן זצ"ל.
[בתדפיס של השיעור חסרים קטעים].
הרב רייזמן יום חמישי ויחי י טבת
http://www.kolhalashon.com/new/Media/Pl ... Video=True
הרב רייזמן יום שישי ויחי יא טבת
http://www.kolhalashon.com/new/Media/Pl ... ShiurNum=5

פרנקל תאומים

איש_ספר כתב:אני מרגיש חובה בנפשי לומר שאני מתבייש בתגובתי האחרונה. היה מן הראוי לשתוק, לכבוש את יצר הכתיבה, ולא להגיב במשהו שנראה כמו נסיון בזוי להקטין. והו"ר יכפר עוון.

אינני יודע מה כתבת. לא ראיתי. בכל אופן חן חן ויש"כ, כה לחי. יהי חלקנו עימו.

פרנקל תאומים

וונדרבר כתב:
פרנקל תאומים כתב:לפני כמה שנים פורסם ב'מוסף שבת קודש' ראיון עם יהודי מבוגר שלמד בימי נעוריו בישיבתו של הרב בוצ'קו זצ"ל במונטריי בתקופה שהגיעו לשם מרן רבינו הגראי"ל וידיד נפשו הגאון הצדיק רבי משה סולובייצ'יק זי"ע. הוא סיפר שהיו מכנים אותם שם "שני הקדושים", בהיותם יושבים כמעט בכל שעות היממה בביהמ"ד שקועים בתורתם כשמסביב יהום הסער, לא עלו על יצועיהם (כ"א רק ישנו מעט על מקום לימודם בביהמ"ד), וכמעט לא אכלו מאומה, בגלל חששות ובעיות כשרות.
אולי יש כאן מישהו שיכול להשיג את הגליון הזה ולהעלותו לאשכול?

הכוונה למוסף שבת קודש של יתד נאמן פ' תזריע 31 תשע"ד, עמ' 12-15, התפרסם שם ראיון עם הרב יעקב נטע בעק שליט"א, שמספר זכרונות מהתקופה ההיא במונטריי, ככל אשר כתבת.
ראה שם שהביטוי "שני הקדושים" נזכר שם בעמוד השני (עמ' 13).

מוסף שבת קודש יתד נאמן תזריע 31 תשעד.PDF

תודה רבה. ישר כחך.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' ינואר 02, 2018 4:00 pm

לא כתבתי את הדברים כדי לקבל ברכות, אלא כדי לתקן כתיבה בלתי ראויה, והמכוון היה לפלפולי התארים שעשיתי למעלה במכתבי הגרב"ב. היה ראוי שאמחוק הכל, אלא שהתארכו הדברים.

חשבה לטובה · הודעהעל ידי **חשבה לטובה** » ג' ינואר 02, 2018 8:23 pm

המתברך יברך

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ד' ינואר 03, 2018 5:36 am

אליסף כתב:מה היה תפקידו של מרן כראש כולל פוניבז'?
היה שם בסדרים? מסר שיעורים? קבע את הלימוד?

ראיתי בספר "רבי אהרן ליב" שכתבו בשם הגר"י ישראלזון שהיה מאלה שדחקו ברב שך להביא ראש כולל שירומם את הכולל אבלל לא יכפה דעתו על האברכים. הגראי"ל היה בו זמנית גם ראש הכולל וגם ר"י פוניבז לצעירים ולכן היה בכולל בבוקר וכשהגיע זמן מסירת השיעור בישיבה הלך לשם. הרב מסר שיעורים בכולל בפתיחת הזמן ושיעורים כלליים מזמן לזמן וכן שיחות מוסר בזמנים מיוחדים.

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ד' ינואר 03, 2018 2:44 pm

סיפר לי אברך שלמד בזמנו בפונוביז' לצעירים שפעם אחת הוא קרא קרא שם במנחה של שבת ובמקום אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר בפתח קרא כחלומו בשווא, ואחרי התפילה וראש הישיבה לא העיר לו אלא בעדינותו שלח אליו בחור שאף הוא לא העיר לו אלא שאל אותו בשם ראש הישיבה אם קרא בשווא או בפתח [מתוך הנחה שקרא כפי ששינן] וכך הבין שטעה ובשני ובחמישי כבר תיקן זאת, ועשה כך כדי להעיר לו בדרך מכובדת.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' ינואר 03, 2018 2:48 pm

שאלה למדקדקים. יש בזה הבדל במשמעות?
האם זה לא המקרה שלעולם צריך להיות הכ בפתח כי החית בחטף פתח? ולקרא בשוא הוא סתם טעות?

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ד' ינואר 03, 2018 2:50 pm

האברך שסיפר לי את זה טען שיש שינוי משמעות.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' ינואר 03, 2018 2:51 pm

לכן אני שואל.לכאורה אי אפשר לומר אף פעם כחלומו בשווא לא כך?

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' ינואר 03, 2018 2:54 pm

חיפשתי בגוגל וזה אשר מצאתי באתר האקדמיה.

אותיות כל"ב
הניקוד הרגיל של מיליות היחס כל"ב הוא שווא, כגון כְּיוֹם, לְיוֹם, בְּיוֹם, לְכָבוֹד, בְּבַקָּשָׁה.
יוצאים מן הכלל:

הניקוד לפנֵי דוגמאות
כִּ, לִ, בִּ שווא בִּבְרָכָה, לִבְרִיאוּת, כִּשְׁבוּעַיִם
כתנועת החטף חטף כַּחֲלוֹם
לֶאֱלִישֶׁבַע
בָּחֳרִי־אַף, כָּאֳנִיּוֹת סוחר (קמץ קטן)

כך שכנראה צדקתי.

יושב סתר · הודעהעל ידי **יושב סתר** » ד' ינואר 03, 2018 3:02 pm

מצורף קובץ דברים שמסר הגר"צ שטיינברג בעל "צבא הלוי" לאברכים מקורביו בכולל מורשה ודעת בני ברק.
הרב רשם בעצמו את הכל וביקש להדגיש שאין כאן הספד אלא רק ביאור לצוואה וחידוד ההבנה למצבנו בשעה זו.

אפרקסתא דעניא

מעת שלמדתי בפוניבז' הקטנה חלפו כשלושים שנה, אך למיטב זכרוני הגראי"ל לא התפלל בישיבה במנחה של שבת. אני טועה?

עזריאל ברגר

אוצר החכמה כתב:חיפשתי בגוגל וזה אשר מצאתי באתר האקדמיה.
...
כך שכנראה צדקתי.

ולכן יצאו ידי חובתם, כי ניקוד הפתח כאן לא בא להחליף ה"א הידיעה (כי א"א לומר "איש כמו החלומו" אלא "איש כמו חלומו"), אלא רק מפני החטף.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ד' ינואר 03, 2018 11:18 pm

בין אם היה ראוי שתבוא ה' הידיעה (שהיה צריך להיות 'כהחלומו'), בין אם לא היה ראוי שתבוא ה' הידיעה, בכל מקרה הניקוד שווה (פת"ח בכ"ף). והסיבה היא, מפני שלעולם לא יבוא שו"א נע לפני חטף. כך שאי אפשר להכריע מכח ניקוד האות כ' אם היה ראוי להיות ה' הידיעה או לא. יתכן שכן, ויתכן שלא.

אך במקום שהיה ראוי להיות ה' הידיעה, יש סיבה נוספת לפת"ח, שהפת"ח בא במקום ה' הידיעה (וזאת גם כשהאות אחריו נקוד בתנועה ולא בחט"ף; כמו 'כַּדָּבָר' 'לַדָּבָר').

ולכן, הקורא בשו"א במקום בפת"ח, לכאורה יש נפק"מ אם היה אמור להיות ה' הידיעה או לא; שאם היה ראוי להיות ה' הידיעה, אלא שבא הפת"ח בכ"ף במקומה, הרי שבהשמטת הפת"ח שינה את המשמעות, וקרא בצורה המבטלת את ה' הידיעה.

אבל אם לא היה ראוי להיות ה' הידיעה, אמנם טעה, שקרא שו"א במקום פת"ח, אבל שינוי משמעות אין כאן. כי הפת"ח לא בא במקום משהו מסויים, אלא רק משום כללי הניקוד, שלא יתכן שיבוא שו"א נע לפני חט"ף.

ולכן חשוב לברר אם במקור היה צריך להיות ה' הידיעה או לא.

ובענייננו (במילה 'כחלומו') יש להוכיח שלא היה ראוי שתבוא ה' הידיעה, כי לא תבוא ה' הידיעה בכינוי (רד"ק, מכלול מב:).
וראה פסוקים דומים: 'איש כְּמשפטו' (מ"א ה' ח), 'איש כְּערכו' (מ"ב כג, לה).

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ד' ינואר 03, 2018 11:27 pm

אוצר החכמה כתב:חיפשתי בגוגל וזה אשר מצאתי באתר האקדמיה.

אותיות כל"ב
הניקוד הרגיל של מיליות היחס כל"ב הוא שווא, כגון כְּיוֹם, לְיוֹם, בְּיוֹם, לְכָבוֹד, בְּבַקָּשָׁה.
יוצאים מן הכלל:

הניקוד לפנֵי דוגמאות
כִּ, לִ, בִּ שווא בִּבְרָכָה, לִבְרִיאוּת, כִּשְׁבוּעַיִם
כתנועת החטף חטף כַּחֲלוֹם
לֶאֱלִישֶׁבַע
בָּחֳרִי־אַף, כָּאֳנִיּוֹת סוחר (קמץ קטן)

כך שכנראה צדקתי.

המקור הוא מהראשונים, כגון רד"ק (מכלול דף מ.).

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ה' ינואר 04, 2018 6:40 am

ר' אברהם שור (שארר) - מגדולי חסידי גור- הגדיר בהספידו הגדרה מעניינת,
אם חיפשת בדורינו התגלמות של נקודת האמת של קוצק, היה זה מרן ז"ל

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' ינואר 04, 2018 8:36 am

אפרקסתא דעניא כתב:מעת שלמדתי בפוניבז' הקטנה חלפו כשלושים שנה, אך למיטב זכרוני הגראי"ל לא התפלל בישיבה במנחה של שבת. אני טועה?

לדברי האברך הנ"ל [איני יודע את גילו המדויק, אך הוא קצת מבוגר ממני, ואם כן הרי הוא כבן חמישים ומן הסתם למד שם לפני קצת יותר משלושים שנה] הייתה זו התפילה היחידה או כמעט היחידה שהיה בה קריאת התורה שנהג להתפלל שם, מכל מקום מדובר ביהודי בר סמכא ממשפחה ליטאית בניברקית שורשית מהחוג הקרוב לראי"ל.

בתוך הגולה · הודעהעל ידי **בתוך הגולה** » ה' ינואר 04, 2018 9:36 am

לעיל כתבו

בכל תענית ציבור היה עולה לשלישי בקריאת התורה של מנחה, לאחר הקריאה היה שואל את הבעל קורא האם הוא הכין גם את ההפטרה, הבעל קורא תמיד היה משיב בשלילה [היתה מסורת כזו אצל הבחורים שהשתוקקו לשמוע את הגראי"ל קורא את ההפטרה, שמלכתחילה לא להכין את ההפטרה כדי שהגראי"ל 'ייאלץ' לקרוא אותה בעצמו...] והגראי"ל היה קורא את הפטרת 'דרשו ה' בהמצאו' בנעימה שקטה ומרגשת מאד, כל מילה היתה מוטעמת ומעוררת מאד.
שמנו לב, שלמרות שהיה זה כבר 'מנהג' של שנים רבות, שהגראי"ל קורא את הפטרת דרשו ה' בתענית ציבור, מכל מקום בכל פעם היה שואל תחילה את הבעל קורא האם הוא הכין את ההפטרה, רק לאחר שהלה השיב בשלילה היה קורא בעצמו... שלא יבוא חלילה לגרום צער לבעל קורא הצעיר.

ישיבה בחור · הודעהעל ידי **ישיבה בחור** » ה' ינואר 04, 2018 3:11 pm

גביר כתב:
אפרקסתא דעניא כתב:מעת שלמדתי בפוניבז' הקטנה חלפו כשלושים שנה, אך למיטב זכרוני הגראי"ל לא התפלל בישיבה במנחה של שבת. אני טועה?

לדברי האברך הנ"ל [איני יודע את גילו המדויק, אך הוא קצת מבוגר ממני, ואם כן הרי הוא כבן חמישים ומן הסתם למד שם לפני קצת יותר משלושים שנה] הייתה זו התפילה היחידה או כמעט היחידה שהיה בה קריאת התורה שנהג להתפלל שם, מכל מקום מדובר ביהודי בר סמכא ממשפחה ליטאית בניברקית שורשית מהחוג הקרוב לראי"ל.

לפי מה שביררתי אכן הוא נהג להתפלל מנחה של שבת בישיבה קטנה

הוה אמינא · הודעהעל ידי **הוה אמינא** » ה' ינואר 04, 2018 5:19 pm

נהר שלום כתב:
אליסף כתב:מה היה תפקידו של מרן כראש כולל פוניבז'?
היה שם בסדרים? מסר שיעורים? קבע את הלימוד?

ראיתי בספר "רבי אהרן ליב" שכתבו בשם הגר"י ישראלזון שהיה מאלה שדחקו ברב שך להביא ראש כולל שירומם את הכולל אבלל לא יכפה דעתו על האברכים. הגראי"ל היה בו זמנית גם ראש הכולל וגם ר"י פוניבז לצעירים ולכן היה בכולל בבוקר וכשהגיע זמן מסירת השיעור בישיבה הלך לשם. הרב מסר שיעורים בכולל בפתיחת הזמן ושיעורים כלליים מזמן לזמן וכן שיחות מוסר בזמנים מיוחדים.

אולי נכון הקטע הזה מתוך הסיפור - שהגר"י ישראלזון דחק בגרא"מ שך זצ"ל,
עכ"פ אין זו האמת שהיתה במציאות כי מי שמינה באותן שנים בעלי משרות במוסדות הישיבה היה רק הגר"י כהנמן, ובכלל לא הגרא"מ שך. ומי שביקש מהגר"י כהנמן והביא למינוי הגראי"ל - לא היה הגר"י ישראלזון.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ו' ינואר 05, 2018 4:55 am

הוה אמינא כתב:
נהר שלום כתב:
אליסף כתב:מה היה תפקידו של מרן כראש כולל פוניבז'?
היה שם בסדרים? מסר שיעורים? קבע את הלימוד?

ראיתי בספר "רבי אהרן ליב" שכתבו בשם הגר"י ישראלזון שהיה מאלה שדחקו ברב שך להביא ראש כולל שירומם את הכולל אבלל לא יכפה דעתו על האברכים. הגראי"ל היה בו זמנית גם ראש הכולל וגם ר"י פוניבז לצעירים ולכן היה בכולל בבוקר וכשהגיע זמן מסירת השיעור בישיבה הלך לשם. הרב מסר שיעורים בכולל בפתיחת הזמן ושיעורים כלליים מזמן לזמן וכן שיחות מוסר בזמנים מיוחדים.

אולי נכון הקטע הזה מתוך הסיפור - שהגר"י ישראלזון דחק בגרא"מ שך זצ"ל,
עכ"פ אין זו האמת שהיתה במציאות כי מי שמינה באותן שנים בעלי משרות במוסדות הישיבה היה רק הגר"י כהנמן, ובכלל לא הגרא"מ שך. ומי שביקש מהגר"י כהנמן והביא למינוי הגראי"ל - לא היה הגר"י ישראלזון.

טעתי בהעתקה צ"ל הרב כהנמן

דבר ראוי · הודעהעל ידי **דבר ראוי** » א' ינואר 07, 2018 11:39 pm

כאיל תערוג - פרשת וארא - ככלות השלושים למרן זיע"א

כאיל תערוג - שלושים למרן זצ''ל.pdf: (784.55 KiB) הורד 1020 פעמים

יהודה בן יעקב

דבר ראוי כתב:כאיל תערוג - פרשת וארא - ככלות השלושים למרן זיע"א

כאיל תערוג - שלושים למרן זצ''ל.pdf

נפלא ביותר!!!!!

אגב: מי הם רבני המערכת שליט"א כותבי ההספד?

דנני · הודעהעל ידי **דנני** » ב' ינואר 08, 2018 9:10 am

סברי מרנן שמות.pdf: (1.29 MiB) הורד 463 פעמים

יצחק ש · הודעהעל ידי **יצחק ש** » ג' ינואר 09, 2018 8:24 am

דלי דלות כתב:סיפור נוסף, אמיתי ומוסמך, מגדולו של הגאון בעל אילת השחר זצ"ל.
ילתי ת"ת חסידי בירושלים באו להיבחן אצלו על תלמודם, בפרק אלו מציאות. [למעשה אפשר כבר לסיים את הסיפור כאן. גדול בישראל, בן מאה, מפנה מסדר יומו לבחון זאטוטים, ועוד כאלו שאינם משתייכים לת"ת בראשותו או בנשיאותו...]
הוא ישב בלי גמרא, והוא שאל שאלה, ואף אחד מהילדים לא ידע לענות. התברר שהוא שאל בטעות שאלה ממשנה בפרק לא יחפור (נדמה לי מהמשנה בדף כג: ניפול הנמצא). המלמד העיר, בעדינות ובדרך ארץ, את תשומת לבו לכך, שהוא שואל שאלה מב"ב בעוד שהילדים שיננו את פרק אלו מציאות. הגראי"ל קם ממקומו וניגש לארון הספרים ובדק בגמרא ומצא שאכן כדברי המלמד המשנה נמצא בב"ב ולא בב"מ. תוך כדי חזרתו למקומו החל גוער בעצמו לעיני כולם, שוב ושוב. 'בושות!, בושות! אן אלטען עם-הארץ! בושות! קינדערלאך! זיצט און לערנט, אויב נישט וועט איהר אויף וואקסען אן אלטען עם-הארץ ווי מיר!'. היה זה שיעור שהילדים לא ישכחו כל חייהם.
הייתי מוסיף שהילדים 'זכו לגילוי אילת השחר!'

"העיקר חסר מן הסיפו[]ר"
ובכן, יש בפרק אלו מציאות תוספות יסודי ביותר, בענין רוב בספק אבידה ברוב נכרים, המבוסס על דין "ניפול הנמצא" בפרק לא יחפור... (ויש הרבה "רייד" על הדימוי לשם, ואכ"מ).
איני יודע בני כמה היו אותם ילדים שבאו להבחן והאם הם נבחנו גם על תוספות - זאת אדע שיש כאן אחת משתי אפשרויות.
א. הילדים לא נבחנו על תוספותים, הגראי"ל שאל "בטעות" מתוספות באלו מציאות, ואחרי שהמלמד ברוב גאונותו אמר שזה מפרק לא יחפור, הלך הגראי"ל לארון ועשה הצגה שלימה כדי לחנך את הילדים - במקום להשיב במקום, "סליחה, שאלתי מתוספות"....
ב. הילדים כן נבחנו על תוספותים, והגראי"ל לא רצה לביישם, ותחת זו בייש את עצמו...
איך שלא יהיה, הסיפור כעת מקבל מימד אחר לגמרי.
בינו נא זאת!!!

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' ינואר 09, 2018 8:45 am

וגם לא כל כך נורא להגיד שהתחלף להגראי"ל לפי שעה מקום המשנה. היו גדולים וענקים מדורות קדומים שהתחלף להם כעין זה וגרוע מזה.
בינו נא זאת.

מענה איש · הודעהעל ידי **מענה איש** » ג' ינואר 09, 2018 9:10 am

: מצבה.jpg (26.75 KiB) נצפה 13598 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר