תמונות משותפות להראי"ה קוק והגרי"ח זוננפלד זצ"ל

[לייטנר]

מישהו יודע פרטים על ספר בשם 'אלה מסעי' בהוצאת קרן רא"ם העוסק במסע הרבנים בראשות הגרי"ח והגראי"ה בשנת תרע"ד?

ספר מקיף, המבוסס על יומנו של הרב הורוביץ, שהיה אחד המשתתפים בסיור (ונציג המממנים שלו).
נוסף על כך הוא מביא תמונות, תעודות וזכרונות קצרים של חלק ממשתתפי המסע (הגראי"ה, הגרי"מ חרל"פ וכו').
לפני כשלוש שנים, אאל"ט, הוא יצא לאור מחדש עם עוד הוספות.

[רימנובער אייניקעל]

לאחרונה נתפרסם שהרב עם הקולפיק מימין הגרי"ח זוננפלד הוא האדמו"ר רבי אריה ליבוש ליפשיץ מאפטא-ירושלים[/quote]


הוא היה אבי אביו של הרה"ק רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם זצ"ל האדמו"ר מסטראפקוב מאה שערים (אביו של האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א). ובן אחר בן להרה"ק הארי' דבי עלאי זיע"א .

הוא היה קדוש עליון וגאון עולם.

והגרי"ח זאננעפעלד זצ"ל אחז ממנו עולם ומלואו,ועל פי הוראתו חרטו על מצבתו שר בית הזוהר.

[עם ישראל]

התולדות שלו כתובים היכנשהוא? יש ממנו עוד תמונות? איך נודע לפתע שזה הוא?

[מיללער]

התולדות שלו כתובים היכנשהוא? יש ממנו עוד תמונות? איך נודע לפתע שזה הוא?

ספרו "ישמח צדיק" נדפס מחדש ע"י נכדו האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א בירושלים בשנת תשע"ב עם הוספת תולדותיו עם תמונות אחרות ממנו.

התמונה הזה עם הזיהוי נדפסה בספר "למשפחותם לבית אבותם ב." ע"י מ. וינשטוק

[שי אבי דוד]

מישהו יודע פרטים על ספר בשם 'אלה מסעי' בהוצאת קרן רא"ם העוסק במסע הרבנים בראשות הגרי"ח והגראי"ה בשנת תרע"ד?

ספר מקיף, המבוסס על יומנו של הרב הורוביץ, שהיה אחד המשתתפים בסיור (ונציג המממנים שלו).
נוסף על כך הוא מביא תמונות, תעודות וזכרונות קצרים של חלק ממשתתפי המסע (הגראי"ה, הגרי"מ חרל"פ וכו').
לפני כשלוש שנים, אאל"ט, הוא יצא לאור מחדש עם עוד הוספות.

המחבר הרב עמיהוד לוין מנתניה - ראש מכון 'אוריתא'. ספר מצוין.

[רימנובער אייניקעל]

התולדות שלו כתובים היכנשהוא? יש ממנו עוד תמונות? איך נודע לפתע שזה הוא?

ראשית כל נכדו כ"ק האדמור מ'סטראפקוב שליט"א הביא בספרו ישמח צדיק שהתמונה הוא מהנחת אבן הפנה לקרית שמואל בחורף תרפ"ח .

ויש שכתבו שזה משמאל בתמונה הוא רבי דודצ'ע שובאקס זצ"ל.
אך זה לא יתכן כי הוא נפטר בתרפ"ד.

והנכון הוא שהוא הרה"צ רבי אריה לייב ליפשיץ מאפטא זקנו של האדמור מסטראפקוב ירושלים זצ"ל.
(אבי אביו).
עד כאן לשון כ"ק אדמו"ר מ'סטראפקוב שליט"א.

ועיין בכיתוב על התמונה התחתונה הערת כ"ק אדמור מ'סטראפקוב שליט"א.




והיא לכם תמונת הרה"ק רבי אריה לייביש ליפשיץ זצ"ל ותישוו בין זה לזה.

ולעניות דעתי זה אותו אדם.

[כלבאשבוע]

בביקור בישיבת חיי עולם.

מעניין אם היום מלמדים אודות הרב קוק זצ"ל בישיבה הנ"ל....

[מיללער]

מכתב מרהא"ה עם חתימתו בלע"ז:
http://search.archives.jdc.org/multimed ... _00066.pdf

[מחשבה אחת]

בביקור בישיבת חיי עולם.
מעניין אם היום מלמדים אודות הרב קוק זצ"ל בישיבה הנ"ל....

גם "חיי עולם" וגם "עץ חיים" סגרו את ישיבותיהם על מנעול ובריח ואינן קיימות עוד, מה שנשאר בשני המקומות הוא תלמוד תורה.
והואיל ואין מלמדים בהם לימודי ליבה אין מלמדים גם היסטוריה, הלכך לא מלמדים אודות הרב קוק זצ"ל.
אגב, ת"ת "עץ חיים" הוא כיום מוסד כמעט רשמי של חסידות בריסק בירושלים.

[הכהן]

חסידות בריסק

...

[ארזי ביתר]

אילו היו כאן 'רגשונים', היתה ראויה הגדרת רבינו 'מחשבה אחת', לכמה חייכנים...

[כל דצריך]

להלן הסרטון של מרנן הגראי"ה והגרי"ח זצוקללה"ה.

http://youtu.be/4l-TFxlKcow

זה סרטון קצרצר. הנה סרטון של למעלה מ-11 דקות שהסרטון הקצרצר הוא חלק ממנו: https://www.youtube.com/watch?v=w3atV84op0A

[כל דצריך]

ובדרך אגב הגאון רבי יוסף חיים זאננעפעלד לא היכיר בהרב קוק כרבה של ירושלים וקראו הרב של יפו.

אמנם לא הכיר בו עקרונית כרבה של ירושלים אך חלק לו כבוד רב וראה בו מבחינת הגדלות האישית ראוי להיות רבה של ירושלים, ובתגובה ליהודי שכינהו "הרב זוננפלד, רבה של ירושלים" אמר:
'אני רק הרב פורים של ירושלים.
אתם יודעים, הרי בפורים נהגו למנות פורים רב ובוודאי מנהג ישראל ישלו מקור בהלכה. וטעם הדבר לדעתי מפני שרב הקבוע מדקדק במצוות ומקיים מצוות "חייב איניש לבסומי... עד דלא ידע". ומה יהיה אם תזדמן שאלת איסור והיתר דווקא בשעה זו והשאלה תהיה נוגעת לסעוד פורים והלא הרב שתוי ואינו יכול להורות? לכן הנהיגו בשעה זו שיהיה רב אחר שיוכל לפסוק תשובות הלכה למעשה.
אף אני כך. הרב האמתי של ירושלים הוא הגאון הראי"ה, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, הוא הגאון, הוא הצדיק, והוא הראוי לעטרה זו, אלא שהרב השתכר ונשבה בכבלי אהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל ואיננו מסוגל להשיב כעת לשואלים. בינתיים אני המשיב עד שהרב יחזור לעצמו.'

אמנם לאחר פרסום "אורות" ופרסום המכתב החריף של הרב זוננפלד והגריי"ד כותב הגרימ"ח שפסקה הידידות ביניהם, אך כשנתיים לאחר מכן ישנו מכתב אחר של הרב חרל"פ (המופיע ב"מכתבי מרום" בסביבות עמ' ל"ב-ל"ד) שכתב לבנו הגאון הרב יחיאל מיכל בכ"א באדר תרפ"ב שבסעודת ברית שבו היה הרב זוננפלד המוהל, הרב קוק הסנדק והרב חרל"פ אומר הברכות ישבו שלושתם יחד והיחס בין הראי"ה ורב זוננפלד היה "מצוין מאד מאד ובחביבות וכבוד זה לזה", וכך רואים גם מדברי הרב זוננפלד לעיל.

[סלקא דעתך]

בספר מלכי בקודש ח"ד (עמ' 238 בPDF בהיברו בוקס) כתב הגרצ"פ פראנק דרבי יוסף חיים זוננפלד הודה לו שאינו הרב של ירושלים ורק זייפו את חתימתו. ואולי מישהו יכול להסביר לי איך מעתיקים לכאן ספר מהיברו בוקס?

[יאיר]

קליק ימני על שם הספר 'העתק כתובת קישור', קליק ימני בכתיבת ההודעה - 'הדבק' (זה ידביק את הקישור-לינק בהודעה).

[כל דצריך]

מישהו יודע פרטים על ספר בשם 'אלה מסעי' בהוצאת קרן רא"ם העוסק במסע הרבנים בראשות הגרי"ח והגראי"ה בשנת תרע"ד?

ספר מקיף, המבוסס על יומנו של הרב הורוביץ, שהיה אחד המשתתפים בסיור (ונציג המממנים שלו).
נוסף על כך הוא מביא תמונות, תעודות וזכרונות קצרים של חלק ממשתתפי המסע (הגראי"ה, הגרי"מ חרל"פ וכו').
לפני כשלוש שנים, אאל"ט, הוא יצא לאור מחדש עם עוד הוספות.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 17&pgnum=1
תמונת הכריכה של ההוצאה המחודשת (מהדורה אלבומית מרהיבה במיוחד הכוללת תמונות ומסמכים רבים ומרתקים. לספר נוסף בתחילתו מבוא נרחב ובסופו קונטרס מעשה רב שמסכם את ההלכות וההנהגות התורניות שנולדו בעקבות המסע. הספר שופך אור חדש ומפתיע על שני האישים הנ"ל ומספר את סיפורם של המתיישבים והחלוצים באותם ימים. כיום ישנם רבים המבקשים להתחקות אחרי מסע זה ועורכים סיורים ומסעות לאורך אותו מסלול מסע מפורסם): http://www.kodeshbook.co.il/ShowImage.a ... le=à&

[כל דצריך]

קליק ימני על שם הספר 'העתק כתובת קישור', קליק ימני בכתיבת ההודעה - 'הדבק' (זה ידביק את הקישור-לינק בהודעה).

אצלי היה אפשרויות של העתקת תמונה ומקבלים רק את העתקת העמ' הראשון.

[כל דצריך]

בספר מלכי בקודש ח"ד (עמ' 238 בPDF בהיברו בוקס) כתב הגרצ"פ פראנק דרבי יוסף חיים זוננפלד הודה לו שאינו הרב של ירושלים ורק זייפו את חתימתו. ואולי מישהו יכול להסביר לי איך מעתיקים לכאן ספר מהיברו בוקס?

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 38&hilite=

[מיללער]

ר' אבא יעקב בורוכוב כותב אודות דו"ד וסכסוך במוסד תורת חיים, ומוסר פרט מעניין שהסכימו הרבנים הראי"ה קוק, הגרי"ח זוננפלד הגרצ"פ פראנק לשמש בהרכב בי"ד לפשר ולבצע את הדין:

http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 0#p1528550
קרדיט;דויד'ל

[פרנקל תאומים]

כתבה בעיתון 'חבצלת' על חגיגת חנוכת ת"ת ברחובות בהופעת הראי"ה קוק והרי"ח זננ"פ:

מה שלכד את עיניי בכתבה זו הוא אזכורו של אחי הגראי"ה זצ"ל הרב ר' שמואל אלחנן ובנו חיים צבי הכהן.
הלא להגראי"ה היה אח נוסף בשם ר' שאול חנא, ובדר"כ השם 'חנא' פירושו 'אלחנן'. אמנם היה להגראי"ה גם אח בשם ר' שמואל קוק, אבל אולי ישנה כאן טעות סופר וערבוביא בין השניים.
ובאשר לבנו של הנ"ל: 'חיים צבי הכהן', האם נודע מי הוא זה ואיזה הוא ואיה צאצאיו?
למיטב ידיעתי צאצאי הרב ר' שלמה זלמן קוק זצ"ל (אבי הגראי"ה) החיים בינותינו הם צאצאיו של הגרש"נ רענן-קוק, וצאצאיו של הג"ר דובער קוק (אחי הגראי"ה). האם ישנם צאצאים ידועים (ובפרט בשם 'קוק') גם מר' שמואל קוק ומר' שאול חנא קוק (וכמו"כ מאחיותיו של הגראי"ה)?

[משוש דורים]

מעשה משעשע שהיה, הג"ר משה לייב שחור השיא אחד מצאצאיו, ולחופה הגיעו הן הגריח"ז והן הראי"ה, רמ"ל נבוך את מי לכבד בסידור חו"ק והחליט לנקוט בפתרון יצירתי, הוא צוה על השמש להכריז: רבה של ירושלים מכובד בסידור חו"ק, שאל אותו השמש ועל מי להסתכל ולמי לרמוז, השיב לו רמ"ל, תסתכל על השמים ותן להם להסתדר ביניהם. השמש הכריז כנ"ל, וכל הציבור התבונן מה יעשו הרבנים, ואז ניגש הגריח"ז אל הראי"ה ואמר לו, יפו'ר רב ממיינט אייך, (רבה של יפו מתכוונים אליך).
אופייני מאד לענוותנותו ולפיקחותו של הגריח"ז.

[לייטנר]

כתבה בעיתון 'חבצלת' על חגיגת חנוכת ת"ת ברחובות בהופעת הראי"ה קוק והרי"ח זננ"פ:

מה שלכד את עיניי בכתבה זו הוא אזכורו של אחי הגראי"ה זצ"ל הרב ר' שמואל אלחנן ובנו חיים צבי הכהן.
הלא להגראי"ה היה אח נוסף בשם ר' שאול חנא, ובדר"כ השם 'חנא' פירושו 'אלחנן'. אמנם היה להגראי"ה גם אח בשם ר' שמואל קוק, אבל אולי ישנה כאן טעות סופר וערבוביא בין השניים.
ובאשר לבנו של הנ"ל: 'חיים צבי הכהן', האם נודע מי הוא זה ואיזה הוא ואיה צאצאיו?
למיטב ידיעתי צאצאי הרב ר' שלמה זלמן קוק זצ"ל (אבי הגראי"ה) החיים בינותינו הם צאצאיו של הגרש"נ רענן-קוק, וצאצאיו של הג"ר דובער קוק (אחי הגראי"ה). האם ישנם צאצאים ידועים (ובפרט בשם 'קוק') גם מר' שמואל קוק ומר' שאול חנא קוק (וכמו"כ מאחיותיו של הגראי"ה)?

מהזכור לי לר' שאול חנא קוק היו שלושה צאצאים (כולם נישאו):
נחום קוק
אריה קוק
דבורה (נישאה לאברהם פרידמן, שהיה בנקאי).

[חלמישצור]

מה שלכד את עיניי בכתבה זו הוא אזכורו של אחי הגראי"ה זצ"ל הרב ר' שמואל אלחנן ובנו חיים צבי הכהן. הלא להגראי"ה היה אח נוסף בשם ר' שאול חנא, ובדר"כ השם 'חנא' פירושו 'אלחנן'. אמנם היה להגראי"ה גם אח בשם ר' שמואל קוק, אבל אולי ישנה כאן טעות סופר וערבוביא בין השניים. ובאשר לבנו של הנ"ל: 'חיים צבי הכהן', האם נודע מי הוא זה ואיזה הוא ואיה צאצאיו? למיטב ידיעתי צאצאי הרב ר' שלמה זלמן קוק זצ"ל (אבי הגראי"ה) החיים בינותינו הם צאצאיו של הגרש"נ רענן-קוק, וצאצאיו של הג"ר דובער קוק (אחי הגראי"ה). האם ישנם צאצאים ידועים (ובפרט בשם 'קוק') גם מר' שמואל קוק ומר' שאול חנא קוק (וכמו"כ מאחיותיו של הגראי"ה)?

1. חנוכת הת"ת ברחובות נערכה באייר תרס"ה, ובאותו זמן האח הצעיר ר' שמואל היה עדיין בחו"ל ולרש"ח טרם נולדו בכלל ילדים. לכן פשיטא שצ"ל שהאח רש"ח היה באירוע, והבן 'חיים צבי הכהן' זהו שיבוש והכוונה - צבי יהודה הכהן - בנו של הראי"ה, שהיה אז כבן ארבע עשרה.

2. לפי דברי עצמו ברשימה אוטוביוגרפית (להלן), רש"ח התחתן באדר א תרס"ה ונולדו לו שלושה ילדים: בתו דבורה נולדה באלול תרס"ו, התחתנה עם אברהם פרידמן בשבט תרפ"ט, ונו' להם פנינה בסיון תרצ"א ויצחק עמנואל באב תרצ"ו. בנו רפאל נחום נולד ערב ר"ה תרס"ט, התחתן עם חנה פרנק בניסן תרצ"ד, ונו' להם אברהם יצחק באלול תרצ"ח. בנו אריה נולד באדר א תרע"ג, התחתן עם מרים לוי באייר תרצ"ט, ונו' להם אמיר(?) בחשון תש"ב ורחל בסיון תש"ה.

3. על רש"ח קוק ערך באנצשה"ד ה, עמ' 435-7, באנצי' תדהר ועוד. גם על האח הצעיר ר"ש קוק ערך באנצשה"ד שם, עמ' 441-2. שניהם היו מקורבים הרבה לאחיהם הראי"ה. ביחס לאחות הראי"ה, כבר נשאלה שאלה זו בבית מדרשנו ונענתה בר"י רבי http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=2726. ביחס למשפחת רענן-קוק תוכל לראות גם כאן viewtopic.php?f=19&t=29167&p=323816&hilit#p323816 (אף שיש שם מספר שיבושים). לגבי משפחתו של ר"ש, טרם הצלחתי לעמוד על כך.

4. מקור הרשימה של רש"ח כאן https://safranim.com/%D7%92%D7%99%D7%9C ... %95%D7%A7/

רשימת משפחה מרשח קוק.jpg (262.5 KiB) נצפה 20007 פעמים

[פרנקל תאומים]

כתבה בעיתון 'חבצלת' על חגיגת חנוכת ת"ת ברחובות בהופעת הראי"ה קוק והרי"ח זננ"פ:

מה שלכד את עיניי בכתבה זו הוא אזכורו של אחי הגראי"ה זצ"ל הרב ר' שמואל אלחנן ובנו חיים צבי הכהן.
הלא להגראי"ה היה אח נוסף בשם ר' שאול חנא, ובדר"כ השם 'חנא' פירושו 'אלחנן'. אמנם היה להגראי"ה גם אח בשם ר' שמואל קוק, אבל אולי ישנה כאן טעות סופר וערבוביא בין השניים.
ובאשר לבנו של הנ"ל: 'חיים צבי הכהן', האם נודע מי הוא זה ואיזה הוא ואיה צאצאיו?
למיטב ידיעתי צאצאי הרב ר' שלמה זלמן קוק זצ"ל (אבי הגראי"ה) החיים בינותינו הם צאצאיו של הגרש"נ רענן-קוק, וצאצאיו של הג"ר דובער קוק (אחי הגראי"ה). האם ישנם צאצאים ידועים (ובפרט בשם 'קוק') גם מר' שמואל קוק ומר' שאול חנא קוק (וכמו"כ מאחיותיו של הגראי"ה)?

מהזכור לי לר' שאול חנא קוק היו שלושה צאצאים (כולם נישאו):
נחום קוק
אריה קוק
דבורה (נישאה לאברהם פרידמן, שהיה בנקאי).

היש מהם צאצאים בני דורינו, ובפרט- הנקראים בשם 'קוק'? האם הם שותו"מ?

[פרנקל תאומים]

מה שלכד את עיניי בכתבה זו הוא אזכורו של אחי הגראי"ה זצ"ל הרב ר' שמואל אלחנן ובנו חיים צבי הכהן. הלא להגראי"ה היה אח נוסף בשם ר' שאול חנא, ובדר"כ השם 'חנא' פירושו 'אלחנן'. אמנם היה להגראי"ה גם אח בשם ר' שמואל קוק, אבל אולי ישנה כאן טעות סופר וערבוביא בין השניים. ובאשר לבנו של הנ"ל: 'חיים צבי הכהן', האם נודע מי הוא זה ואיזה הוא ואיה צאצאיו? למיטב ידיעתי צאצאי הרב ר' שלמה זלמן קוק זצ"ל (אבי הגראי"ה) החיים בינותינו הם צאצאיו של הגרש"נ רענן-קוק, וצאצאיו של הג"ר דובער קוק (אחי הגראי"ה). האם ישנם צאצאים ידועים (ובפרט בשם 'קוק') גם מר' שמואל קוק ומר' שאול חנא קוק (וכמו"כ מאחיותיו של הגראי"ה)?

חנוכת הת"ת ברחובות נערכה באייר תרס"ה, ובאותו זמן האח הצעיר ר' שמואל היה עדיין בחו"ל ולרש"ח טרם נולדו בכלל ילדים. לכן פשיטא שצ"ל שהאח רש"ח היה באירוע, והבן 'חיים צבי הכהן' זהו שיבוש והכוונה - צבי יהודה הכהן - בנו של הראי"ה, שהיה אז כבן ארבע עשרה.

כך עלתה גם במחשבתי, שהאח הוא ר' שאול חנא (אלחנן), וש'חיים צבי הכהן' הינו הרצי"ה בן הגראי"ה, ותשו"ח על ההוכחה הברורה.
לפלא שלא עמד על זאת הרב ר' איתם הי"ד המתדיין לעיל באשכול עם החברים.


אנצשה"ד? מאי האי?

אם לא יעלה בטורח להעלות את הערכים מהאנציקלופדיות עבור החסומים, אודה על כך מראש.

[חלמישצור]

אנצשה"ד? מאי האי? אם לא יעלה בטורח להעלות את הערכים מהאנציקלופדיות עבור החסומים, אודה על כך מראש.

אנציקלופדיה של הציונות הדתית (באוצר).

רשח קוק באנצשהצד.png (121.86 KiB) נצפה 19979 פעמים

רש קוק באנצשהצד.png (41.84 KiB) נצפה 19979 פעמים

[לייטנר]

לר' שמואל וחנה קוק היה בן בשם עובדיה שנשא את שושנה לבית סג"ל.

[לייטנר]

אפרופו משפחת קוק.
בשעתו שאלתי את הרב איתם הי"ד על זקן מחיפה ששם משפחתו היה 'לייזרוביץ', וטען שהוא קרוב למשפחת קוק. הרב איתם לא ידע לענות על כך.
האם יש מישהו שיש לו תשובה לשאלה זו?

[חלמישצור]

לר' שמואל וחנה קוק היה בן בשם עובדיה שנשא את שושנה לבית סג"ל.

הנה מודעת ה'נרשמו לנישואין' בירושלים בשנת תש"ה כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=33BEA76E וכאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=002ECDE2

[גביר]

פעם שאלתי את הרב שמחה שליט"א על אודות רבי שאול חנא, ואמר לי שעם עיסוקו במסחר ובתעשייה שבהם עשה חיל, היה גם תלמיד חכם מופלג, ודיבר עליו בהערכה רבה.

[כיפת הירדן]

אפרופו משפחת קוק.
בשעתו שאלתי את הרב איתם הי"ד על זקן מחיפה ששם משפחתו היה 'לייזרוביץ', וטען שהוא קרוב למשפחת קוק. הרב איתם לא ידע לענות על כך.
האם יש מישהו שיש לו תשובה לשאלה זו?

אתה בטוח בשם 'ליזרוביץ'?
בשעתו התגורר בנווה שאנן יהודי זקן בשם 'ליפשיץ' שהיה נכדו של הרב דב קוק אחי מרן הרב.

[לייטנר]

אפרופו משפחת קוק.
בשעתו שאלתי את הרב איתם הי"ד על זקן מחיפה ששם משפחתו היה 'לייזרוביץ', וטען שהוא קרוב למשפחת קוק. הרב איתם לא ידע לענות על כך.
האם יש מישהו שיש לו תשובה לשאלה זו?

אתה בטוח בשם 'ליזרוביץ'?
בשעתו התגורר בנווה שאנן יהודי זקן בשם 'ליפשיץ' שהיה נכדו של הרב דב קוק אחי מרן הרב.

אני בטוח בשם ליזרוביץ, אלא שייתכן שאמו היתה ממשפחת קוק.
אותו זקן הוא בן למעלה מ80. שם אביו היה מיכאל ליזרוביץ.

[סוקולקה]

כמה פרטים קטנים שיש לי על הראי"ה:
- אחיו ר' שמואל קוק היה צעיר ממנו בכשבע עשרה שנים.
- בתו בתיה אשת הרב רענן נולדה בתרנ"ז ולא בתרנ"ט
- אני לא חושב שכבר כתבו את זה אבל היה עוד בת לראי"ה מאשתו השניה חוץ מבתיה מרים ואסתר יעל: רוחמה טויבא שנפטרה בבויסק בגיל שנתיים מדלקת ריאות

[חלמישצור]

- אחיו ר' שמואל קוק היה צעיר ממנו בכשבע עשרה שנים.
- בתו בתיה אשת הרב רענן נולדה בתרנ"ז ולא בתרנ"ט
- אני לא חושב שכבר כתבו את זה אבל היה עוד בת לראי"ה מאשתו השניה חוץ מבתיה מרים ואסתר יעל: רוחמה טויבא שנפטרה בבויסק בגיל שנתיים מדלקת ריאות

א. הרי הדברים מפורשים. הראי"ה נולד בתרכ"ה ור"ש בתרמ"א.
ב-ג. מעניין מאוד מה שציינת. אשמח לא מעט לעיין במקור שני הפרטים האלה, שלא מצאתי שנזכרים במקומות אחרים (בכמה מקומות כתבו שבתיה-מרים נולדה בתרנ"ט. אגב, שמה כשם רעייתו השנייה של רבו - הנצי"ב - בתו של ערוה"ש, ואת האחרונה יש להניח הכיר משהותו בבית רבו. ועוד אגב, אחת מאחיות הראי"ה, זו שנישאה לר' יוסף רבי, גם היא נקראת רוחמה).

שתי נקודות נוספות:
1. על פרידא חנה, בתו הבכורה של הראי"ה, אפשר לראות בהערת שוליים ארוכה של הרב א"י שבט בתחילת מאמרו 'איגרת הרב קוק בנושא תלמוד תורה לנשים - בדיעבד שהוא לכתחילה' http://asif.co.il/wpfb-file/haravarishvat-2-pdf/ .

2. אגב אחי הראי"ה, מעניין לראות דברים שכותב רמ"צ נריה בשם אחד מתושבי גריבה, עיר הולדת הראי"ה, ששם היתה מכונה אמו פערל זלטא "פערל מיט דער גאלדענע בויך". והרב נריה מוסיף ומציין שרי"ח זוננפלד, אשר הכיר מקרוב את אביו ואמו של הרב קוק שהתיישבו בירושלים עוד לפני מלחמת העולם, כינה את האם "הבטן הברוכה" (טל הראי"ה, עמ' לז; על עוד אם ת"ח שכונתה כן ראו אנציק' לחכמי גליציה ו, עמ' 633 ומרביצי תורה מעולם החסידות א, עמ' רמו).

טל הראיה עמ לז.png (72.02 KiB) נצפה 19810 פעמים

[גביר]

[
מהזכור לי לר' שאול חנא קוק היו שלושה צאצאים (כולם נישאו):
נחום קוק
אריה קוק
דבורה (נישאה לאברהם פרידמן, שהיה בנקאי).[/quote]
היש מהם צאצאים בני דורינו, ובפרט- הנקראים בשם 'קוק'? האם הם שותו"מ?[/quote]

מהרב שמחה הבנתי שיש צאצאים, מידת זיקתם לתומ"צ כנראה קלושה.

[פרנקל תאומים]

.

טל הראיה עמ לז.png

על האח ר' חיים קוק קראתי כאן לראשונה. מה באשר אליו ולצאצאיו? היש עליהם מידע אם אין?
גיסו הרב יוסף רבי היה מעדות המזרח? ומי היה גיסו ר' יונה מירקין? משתי המשפחות (רבי ומירקין) מוכרים כיום צאצאים שותו"מ?

[חלמישצור]

על האח ר' חיים קוק קראתי כאן לראשונה. מה באשר אליו ולצאצאיו? היש עליהם מידע אם אין? גיסו הרב יוסף רבי היה מעדות המזרח? ומי היה גיסו ר' יונה מירקין? משתי המשפחות (רבי ומירקין) מוכרים כיום צאצאים שותו"מ?

1. האח חיים נזכר בלא מעט מקומות. לפנינו שתי אגרות שכתב אליו הראי"ה, אחת משנת תר"ס בשו"ת אורח משפט, מה, בעניין ברכת הגומל בנסיעה באניה, והשנייה אגרת געגועים ודברי שלומות משנת תרס"ח, אז התגורר האח בשימבורג שבקורלנד, באגרות הראיה א, קכו. הוא גם נזכר באגרות הראיה א, יד (ושם בהקדמת הרצי"ה, עמ' ט, שכותב שקיבל ממנו 'בירורי ידיעות חשובות לענינים הנזכרים באגרות'); שם ג, תשעד, תתסא-ב, תתקו, תתקיד (אותן שנים התגורר בסאראטוב שברוסיה); טל הראיה, מלבד הקטע דלעיל, גם בעמ' נא, קד, קז; שיחות הראיה עמ' עז, קמח, רע (בכל אלה סיפורים ששמע ממנו רמ"צ נריה); משמיע ישועה, עמ' 7; מאמר מהרצי"ה על בל תוסיף במזוזה 'ששאלני דודי הר"ר חיים הכהן קוק' (http://asif.co.il/download/kitvey-et/ne ... 17%205.pdf) ועוד. שם אשתו שרה. לא מצאתי שנזכרו בכל הנ"ל צאצאים.

2. ר' יונה מירקין שנישא לאחות פרידא-בתיה הוא בנו של ר' אליעזר ושיינא גיטיל מירקין שעלו ארצה מסרדניק שבליטא בתחילת המאה העשרים והתיישבו בפתח תקווה (אגרת מהראי"ה אל האב, שהיה מהת"ח החשובים במושבה, באגרות הראיה א, תקג). הוא למד אצל בעל הברכת שמואל וכן בישיבת "תורת חיים" בירושלים. ר"י קיבל מהראי"ה אגרת באגרות הראיה ד, א'קב. כן נזכר באגרות הראיה ב, תקצ, תשיב; שם ד, א'ב, א'ד, א'ה, א'ט, א'יג, א'נו. אגרת מו"מ הלכתי ממנו בענין היזק עבד קטן נדפסה בבשמן רענן ב, עמ' קכו. גם הזוג יונה ופרידא-בתיה התגוררו בפתח תקוה והוא היה מורה בבי"ס נצח ישראל ונשיא המזרחי במקום (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=AC9DFF9A). לפי הדף על הזוג באתר ראשונים (http://www.rishonim.org.il/petach-tikva ... spx?id=633) הם נפטרו ערירים ל"ע. שם גם תמונתו. ידיעה על פטירתו (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=6CDF7C9C)

3. ר' יוסף רבי שנישא לאחות רוחמה, בוודאי לא היה מעדות המזרח. הוא היה ת"ח שלמד אצל ר"י רבינוביץ מפוניבז', רמ"ש מדוויניסק והגרח"ע גרודזנסקי (באגרות לראיה, מהד' תש"נ, רפז, יש כמה דברי תנחומים מהגרח"ע אל הראי"ה אחר פטירת רי"ב, 'סערת רוחי עוד לא נח מסלוקו של אותו צדיק ועניו, בן פורת יוסף'), עלה ארצה בתר"ע והעמד כר"מ והת"ת שערי תורה ביפו, שהיה אז תחת חסותו של המרא דאתרא הרב קוק, עד פטירתו בתרצ"ב. היו לו קשרים טובים עם גיסו (ראה אגרות הראי"ה אליו, באגרות הראיה א, נט; ד, א'סד; משפט כהן, קטז; כן נזכרת אגרת באגרות ג, תתעג; הוא נזכר בהרבה מקומות באגרות ועוד), וכבר ציינתי כאן לעיל לאשכול אחר בפורום, שם הובאו כמה דברים עליו. בתרפ"א היה ממייסדי הרבנות הראשית (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=56FAD7B8). לזוג הזה היו ילדים (עם פטירתו כתב הראי"ה אגרת לר"ש אהרנסון, לחיזוק המוסד שע"ת וגם 'אחותי היקרה האלמנה ובניה'), אחד מהם נולד בניסן תרע"ד ושמו מנחם (אגרות הראיה ב, תרפג). ידיעה עליו עם פטירתו בההד, שנה ז חוברת ד, טבת תרצ"ב, עמ' יג (ושם 'והגאון המפורסם ר' חיים עוזר קרבהו מאד והיה מוסר לו גם קונטרסים של חדושי תורה שלו לעיון ולבקור'(!)), וכאן (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=1DE27BE9).
הנה תמונתו (ההד, שנה ז חוברת ה, שבט תרצ"ב, עמ' ט):

רבי יוסף.png (195.19 KiB) נצפה 18417 פעמים

[מתפעל]

האם יש למישהו מידע על קשרי הרב קוק עם אדמורי רחמיסטריווקא

היו בירושלים ג' אחים, ר' מוטל, ר' מנחם נחום, ור' זאב, כולם בני האדמור הראשון מרחמיסטריווקא.

ר' וועלוויל היה נחשב התלמיד חכם ואף שלח דברי תורה לכמה במות לפרסם בשם עט. גם שלח לשדי חמד.

האם הרב קוק נפגש עם אחד מהם?

האם היו מכתבים מהכא להתם?

חסיד רחמיסטריווקא ידוע ומפורסם בתקופה ההיא היה הרב מטעפליק הגאון הפוסק הנודע. האם הוא נפגש עם מרן הרב קוק?

חזק וברוך.

[בקרו טלה]

האם יש למישהו מידע על קשרי הרב קוק עם אדמורי רחמיסטריווקא

היו בירושלים ג' אחים, ר' מוטל, ר' מנחם נחום, ור' זאב, כולם בני האדמור הראשון מרחמיסטריווקא.

ר' וועלוויל היה נחשב התלמיד חכם ואף שלח דברי תורה לכמה במות לפרסם בשם עט. גם שלח לשדי חמד.

האם הרב קוק נפגש עם אחד מהם?
חזק וברוך.

באשכול אחר צוין למאמר תולדותיו וגלגוליו וכו' ועיי"ש בהע' 10 ובעמ' 23 ואילך

[לייטנר]

האם יש למישהו מידע על קשרי הרב קוק עם אדמורי רחמיסטריווקא

היו בירושלים ג' אחים, ר' מוטל, ר' מנחם נחום, ור' זאב, כולם בני האדמור הראשון מרחמיסטריווקא.

ר' וועלוויל היה נחשב התלמיד חכם ואף שלח דברי תורה לכמה במות לפרסם בשם עט. גם שלח לשדי חמד.

האם הרב קוק נפגש עם אחד מהם?

האם היו מכתבים מהכא להתם?

חסיד רחמיסטריווקא ידוע ומפורסם בתקופה ההיא היה הרב מטעפליק הגאון הפוסק הנודע. האם הוא נפגש עם מרן הרב קוק?

חזק וברוך.

הטעפליקער בוודאי נפגש עם הראי"ה (שגם דאג לקליטתו בארץ, במכתב לרב זיו ולד"ר עליאש. על מכתב זה העיר הרב נריה). ראה גם ב'מכותבי הראיה מס' 452 (בטעות נכתב שם 'הטבריגר' במקום 'הטפליקר'). ראה עוד בלקוטי הראי"ה א עמ' 188 ובחיי הראי"ה עמ' קצב. וכל זה אך למותר בכדי להראות על הקשר בין הראי"ה לטפליקר.