הודעהעל ידי .השוחט » ב' מרץ 21, 2022 3:43 am
יתומים היינו ואין אב.
שלא להתעצל, אחל לרשום מעט, מפוזר ומפורד ומבולבל. בל"נ אח"כ אסדר.
אני מוסיף כאן מעט מעט, שיהיה מרוכז למרות קושי הקוראים. (החפץ לקרוא כל דבריי, ישוב לכאן מדי פעם).
ומוסר אני מודעא שאין הדברים מדוייקים. הזיכרון לא מושלם.
ויתכן שיש דברים ששמעתים מבעל המעשה וכל כך 'חייתי' אותם עד שדומני שזה אירע לעיניי.
ובכל זאת הגרעין נכון, ובפרט שקיימת תקוה ויש סיכוי שיבואו היודעים וידייקו את הטעויות.
א. סיפר לי אאמו"ר זצ"ל (אולי בשם אחיו) שהלך פעם אחרי מרנן הקה"י ובנו זכר צדיקים לברכה, והגר"ח הלך עם עגלת ילדים ובה א' מילדיו.
בדרך הילוכם נשמט גלגל מהעגלה. כזכור לותיקים היה פעם כזה כפתור שלחצו והגלגל נכנס בדחיפה. משהו פשוט ביותר.
הגר"ח רכן וניסה להכניס ללא הצלחה. הסטייפלר עמד בצד בסבלנות וחייך על בטלנותו של בנו (שכידוע היה מתפלל שלא יזכור כלום חוץ מתורה).
עד שסימן להגר"ח לזוז, והוא התכופף וסידר הענין כהרף עין.
ב. שמעתי מדודי ר' טוביה שכטר זצ"ל.
היתה תקופה (בימי בגין) שעשו שינוי בענייני המטבעות והיחס לדולרים, והיה לזה השלכות בהלכה.
הסטייפלר קרא לדודי שיעלה אליו לבאר לו כמה פרטים.
כשהגיע היה שם גם הגר"ח, ואמר ששמע מאבא שר' טוביה מגיע להסביר וזה מעניין גם אותו.
הדוד הסביר וכשסיים שאל הגר"ח "האם את כל זה עושה הזקנה?" (כוונתו היתה לגולדה מאיר, שכבר עידן ועידנים לא היתה בעניינים).
כנראה הסטייפלר ראה שדודי מחייך ושאלו מה הענין. כשסופר לו, הפטיר שה'בטלנות' של ר' חיים זה לא יאומן כי יסופר...
ג. ראיתי ביתד בשם הרב טורק את העובדה הבאה שלא בדקדוק כלל.
אספרנה כפי ששמעתיה מדו"ז הגה"צ ר' זאב איידלמן זצ"ל.
בוילנא היתה חתונת ר' שרגא פייבל איידלמן (שם היה כתוב קנייבסקי), עם הרבנית שושנה (אחות של ר' שמואל גריינימן) בבית מרן הגרח"ע.
הסטייפלר היה שם עם הגר"ח שעדיין לא היו לו פיאות.
לשמחת חתן וכלה פקד הסטייפלר על הגר"ח לעלות על השולחן ולדקלם את שמות המסכתות.
הילד אמר בניגון: ברכות פאה וכו', וסיים [אל מול פני הגרח"ע ובהושטת ידו הקטנה] "עוקצין - גיב א צוקערל" (תן סוכריה)... (כנראה הורגל לקבל כפרס על הצלחתו במבצע).
כמובן כולם שחקו, והגרח"ע שאל את מרן הקה"י איך עשית את זה? ואמר לו שהוא מרדים אותו עם הניגון הזה.
ד. היה כנס למחנכים לפני כמה שנים טובות ודיבר שם ר' דב יפה זצ"ל.
ואמר שיש ליזהר בישיבות לא לקצץ כנפיים לבחורים שיש להם דרך מקורית.
ואמר שני גדולי הדור היינו מפסידים אם רבותיהם לא היו מניחים להם לילך בדרכם.
האחד הוא מרן הגאון רבי ניסים קרליץ שישב בפוניבז' והתעלם מכל המצב הלמדני סביבו, ולמד את המסכתות עם רא"ש ונימוק"י וטור ב"י ושו"ע עם נו"כ וחזו"א, והיה לו מזל שעמד על גביו הרב מפוניבז' שלא הניח להפריע לו.
והשני הוא מרן הגר"ח שישב וגרס את סדריו הידועים בלומז'א, נגד כל הזרם, [די לראות ברשימות מי היו חביריו], והניחוהו רבותיו לנפשו.
ה. סיפר לי הגאון הצנוע והמופלא רע"ט שליט"א שסיפר לו הקה"י שהיה לו עגמת נפש מחיימקה שלו. שלומד רק בקיאות ולא בעיון כראוי. 'חששתי שייצא קרח מכאן ומכאן'.
מדובר על נער שגדל ליד הסטייפלר והחזון איש אבות העיון והלמדנות בדור ההוא.
ואמר, מתי נחה דעתי ? כשחיפשתי סיום בערב פסח וחיימקה אמר שיש לו. שאלתי על מה, וענה בבלי וירושלמי....
(דומני שר' גדליה הוניגסברג שליט"א מספר שהיה ע"פ שחל בשבת, והסטייפלר סיים בעצמו ביום חמישי, ורצה להחמיר גם ביום ששי,
ואמר הגר"ח שיש לו סיום. אמר הקה"י הרי כבר סיימת משהו אתמול. ענהו אתמול בבלי, היום ירושלמי...).
אגב. בהלוייה הזכירו לטובה את ר' בנו הג"ר יצחק שאול ואת ר' ישעיה אפשטיין.
הרגשתי שחסרה הזכרה לר' גדליה שהיה כל יום משמש שופר להעברת שאלות ובקשת ברכות הלוך וחזור בטלפון למאות (אולי אלפי) יהודים כל יום.
אז הנה הזכרתיו כאן.
ו. הזכירו בהספד את הסיפור עם החגב.
שמעתי מר' גדליה שדיבר עמו על זה ואמר לו שלא מזמן עסק בשיעור טפח, ועלה בדעתו שהציץ היה ב' אצבעות והיה מקום במצח הכהן גדול.
והרי מסתמא היה מקום גם אם הכהן גדול היה בר מצוה וקטן בגופו. וחשקה נפשו למדוד מצח כזה לצורך הבירור.
באותו רגע נכנס אב עם בנו בר המצוה שהיה קצת קטן בגופו להתברך. שאלו הגר"ח אם מסכים שימדוד לו את המצח...
מסתמא זה כתוב בספריו. (מנחת תודה או ספר אחר).
ז. ועוד סיפור קצת שמיימי ששמעתי מר' גדליה, אולי גם זה כבר נדפס.
שהיתה תקופה כאברך צעיר שהיה צריך לקום ממנוחת הצהרים בשעה קבועה ולא היה לו שעון מעורר ולא מי שיעירנו.
והיה מגיע זבוב כל יום בשעה הקבועה ומזמזם באזניו ומעירו.
יום א' היה עייף, ולאחר היקיצה החליט לישון עוד מעט.
מאותו יום הזבוב פסק מלבוא. והוא למד מכך מוסר השכל [כנראה שאין לבטל קביעות בשום אופן. או שזו כפירה בטובתו של מקום ומאבדים הזכות].
ח. דומני שהספר "החובות" של ר' גדליה זה הספר הכי מומלץ למי שמחפש להתעורר בנקודה המהותית של רבינו זצ"ל.
מקום יש כאן לעמוד על נקודה חשובה.
רוב מי שהכירו את רבינו מנעוריו טוענים בתוקף שלא היה חריף. והשיג הכל בשקידה ובחזרות מרובות, עם סייעתא דשמיא בלתי נתפסת.
דומני שרבינו אמר פעם שאם רואים יהודי שלומד כל שבוע חומש עם רש"י, לא מתפלאים אם אחרי 20 שנה הוא שולט היטב בכל רש"י.
ומדוע לא יבינו שאם יעשה כן עם כל הש"ס, לסיימו כל שנה, יזכור גם את זה.
ואם יוסיף גם ירושלמי ותוספתא ורמב"ם ושו"ע, מדוע שלא יזכור הכל?
נקודה למחשבה.
ט. אגב הסיומים. הגה"צ ר' יענקלה גלינסקי היה אומר שאינו מבין מדוע העולם רץ לבקש ברכות מר' חיים ולא ממנו.
יש לו הוכחה שברכותיו שלו מתקייימות טפי מברכותיו של ר' חיים.
שהרי כל שנה כשר' חיים מסיים את כל התורה בערב פסח, אני מברכו כן תזכה לשנה הבאה, והוא מברכני וכן למר.
ברכתי מתקיימת תמיד וברכתו אף פעם לא...
י. כדמות ראיה כמה השיג רבינו מעל המצופה ממנו לפי כשרונותיו.
ספרו הנורא דרך אמונה. קטונתי מלומר דברים עליו.
מספיק לפתוח היכן שרוצים בלי להתמצא כלל, ולקרוא סעיף אחד עם המקורות בשער הציון, ולחשוב כמה שעות מונח מאחורי כל קטע קטן.
כמה זמן לוקח רק לפתוח ולקרוא את כל עשרת המקורות בכל ציון ההלכה.
ומי שלומד בעיון יודע מה מונח שם יותר ויותר.
סוגיות שלימות שאף אחד לפניו לא סידר איך מסתדרות זו נגד זו, נבנו מהמסד עד הטפחות על ידו.
תמצות מאות ספרים קשים ושילוב דבריהם כל אחד במקומו כחלק ממערכות מסודרות להפליא. ועוד כהנה וכהנה.
אני זוכר שאמר אז א' מהמבינים המומחים, שגם אם היה מכון של 30 איש עובדים על זה 20 שנה, זה עדיין היה פלא פלאים.
הוא בנה סדר שלם מהששה סדרים, הלכה למעשה, כמעט מכלום לבנין מושלם כזה.
כשיצא כרך א' והובא לפני חמיו מרן הגריש"א זצ"ל, הוא אמר "מלאכים כתבו לו את זה"...
דוגמה קטנטנה. היום סיפר לי קרוב משפחתי שמצא איזה חזקוני נידח שקשור לזרעים. הוא רץ לבדוק במקום המתאים, ולהפתעתו זה מצויין.
יא. דוגמה לפענוח צפונות בעזרת הידיעות בכל פינה, בבחינת מי ימלל גבורות השם, מי שיכול להשמיע כל תהלתו. שמעתי מהגרע"ט שליט"א שנסתפק לו בסוף פרשת במדבר (ד,טז) "ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור, וקטורת הסמים, ומנחת התמיד, ושמן המשחה", ועלה ונסתפק מהו מנחת התמיד, האם הכוונה למנחת חביתין של הכהן גדול, או למנחת נסכים הבאה עם התמיד. יצויין שהגרע"ט יודע בעצמו הרבה, וגם יודע לחפש. חיפש ולא מצא לזה שום מקור. למרות שמדובר ממש על פשט פשוט בפסוק בתורה. ניגש להגר"ח בכולל ושאלו, הגר"ח הרהר שניה אחת ואמר לו תסתכל ברש"י שבת צב עמ' א'.
מי שלא רוצה לעיין לבד, ניתן כאן שירות. תנן שם המוציא בין בימינו בין בשמאלו בתוך חיקו או על כתפיו חייב שכן משא בני קהת. וברש"י "ובשם רבינו יצחק בר יהדה מצאתי שאמר בשם רב האי שמפורש בהש"ס ירושלמי ופקודת אלעזר וגו', שמן אחד בימין, ושמן אחד בשמאל (הכוונה לשמן המאור ולשמן המשחה המפורשים בקרא), והקטורת בחיקו, והחביתין בכתף".
יב. עוד שמעתי מהגרע"ט בבוקר ההלוייה. שתי עובדות קטנות בבחינת זה לעומת זה שראה בעיניו.
פעם אחת ראה שבא יהודי פשוט גברתן לקבל ברכה מרבינו לשנה המתחדשת. היה זה בימי הסליחות בשעה מאוחרת וכבר לא קיבלו. הלה המתין עד הבוקר. ניגש לרבינו בצאתו מביתו וביקש ברכה. אמר לו רבינו אחרי התפילה. הלה התקצף וענה בעזות זה לוקח רק רגע ואני כבר ער כל הלילה וכו'. זה היה ממש מלחיץ ורבינו לא זע ולא נע, חזר ואמר לו לא לפני התפילה.
לעומת זה מתי כן רעד מפחד. נתעוררה לו איזו שאלה על כשרות מאכל שאכל. כשהחליט שיש כאן שאלה, באותו הרגע ממש הקיא מרוב לחץ. אולי את האוכל הזה גופא. רק אחרי שירד לשאול את ר' גדליה זצ"ל ור"ג אמר שלא רק שזה מותר אלא אין בכלל שום שאלה, מיד נחה דעתו.
יג. נקודה שרמזו עליה ביתד, אבל לא מספיק חידדו.
רבינו היה מסיים חובותיו בערב פסח. בשנה מעוברת זה היה נגמר מטבע הדברים בי"ד אדר או בשושן פורים. רבינו היה משאיר רק מעט בשביל הסיום. ידוע שבשנה מעוברת היה משלים בחודש זה תשובות למכתבים שהצטברו ומקדם הרבה את כתיבת ספריו.
והנה גם במצבו הקשה כשכבר תקשר מעט מאד עם הסובבים, אבל את החובות למד עד יומו האחרון. התפרסמה תמונה מהשעות האחרונות לחייו עם החובות.
ונמצא שנתבקש בישיבה של מעלה בדיוק בסיום (או כמעט סיום) סדר הלימוד השנתי של כל התורה כולה.
אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו.
יד. ועתה ארשום מעט מזכרונות אישיים, בערך לפי ההיסטוריה שלהם.
זכורני בהיותי נער בפוניבז' שידידי הרב ש' (בנו של הגרב"צ פלמן) היה אצל מרן הסטייפלר באיזה ענין ציבורי. הסטייפלר הורה שצריכים לדבר עם איזה עסקן בטלפון בשמו, וכדי שיהא אמינות לדברים שיאמרו לר' חיים שהוא יאמר בטלפון בשם אביו.
הלכו לר' חיים, והוא הלך עמם לאיזה בית שיש טלפון, כמובן שלא היה לו מושג איך מתקשרים, התקשרו והעבירו לו את השפופרת, כשהחלו לדבר בצד השני הוא נבהל ואמר זה כמו כישוף, הוא החזיר את השפופרת למלווים ואמר להם תאמרו לפלוני שאני כאן עומד לידכם בשליחות אבא.
נערך לאחרונה על ידי
.השוחט ב ב' מרץ 21, 2022 3:38 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.