הגה"ח רבי יואל כהן זצ"ל החוזר של האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל

[זאינץ]

https://col.org.il/news/51623 כאן יש כתבה שהתפרסמה אודותיו ואודות הרב׳׳ד פוברסקי שליט''א בעת לימודם יחד.

[יהושפט]

חמי ז"ל למד בישיבת חב"ד בתל אביב. הר"מ היה רבי דוד פוברסקי זצ"ל (כן... אח"כ בפוניבז'). תמיד ציין שהיו שם אריות דוגמת ר' שלמה ברמן, ולהבחל"ח רבי בערל פוברסקי, אך ר' יואל כהן עלה על כולם.
אביו ר' פולע (רפאל) היה שם דבר ומשפיע חסידות בישיבה.
תמיד תמהתי איך אנשים ירושלמים או ליטאים הגיעו לישיבת חב"ד בלי שהיה להם כל רקע חבד"י, ולא קיבלתי תשובה משביעת רצון.

ידוע שהגר"ד לימד שם, בנו למד שם בגללו, אולי גם ר"ש ברמן. כפי ששמעתי מפי רד"ץ הילמן, ר' דוד העריך מאד את כשרונותיו של ר' יואל, ולפי דרכו היה מצטער מאד על שלא השקיע אותם בנגלה, באומרו שיכל להיות ראש ישיבה גדול. אגב, הרד"ץ סיפר עוד שר' דוד העריך מאד את רח"ש ברוק שהיה בזמנו משפיע בישיבה.
כמדומני שבשיחה שהתפרסמה מהמפגש שבין ר' יואל לר' בערל הם דיברו על תקופת ר' דוד בישיבת חב"ד, ועל הליטאים שלמדו שם. אולי מי מהקוראים כאן יודע היכן ניתן למצוא את השיחה, ויעלה אותה.

קיבלתי במייל, ומקורו מאחד האתרים, מקווה שהציטוטים מדוייקים [אם הבנתי נכון היו עוד חלקים לשיחה שלא קשורים לישיבת אחי תמימים]:

ההיכרות בין הגר"י כהן לגרב"ד פוברסקי, החלה לפני כ-70 שנה. ה'חוזר' לעתיד, למד בישיבת 'אחי תמימים' חב"ד בתל-אביב, שהגר"ד פוברסקי, אביו של הגרב"ד, כיהן בה כראש ישיבה.

כאשר נפגשו השניים השבוע מחדש, אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בבסיס השיחה המרתקת, היו אותם שנים בהן נסע הגרב"ד לישיבת חב"ד בכדי לשמוע את שיעוריו של אביו, ואגב כך התיידד עם תלמידי הישיבה, ובראשם רבי יואל כהן.
בשיחה השבוע, נזכר הגרב"ד פוברסקי בתלמידים שם בשנת תש"א: רבי יחיאל צוקרוב ורבי יוסף דיסקין. "אני זוכר איך הייתי בא לאבא". ר' יואל היה לומד בחברותא עם רבי שלמה ברמן, לימים מראשי ישיבת פוניבז'. "אבי אמר לי לא אחת, שאתם למדנים יותר מר' שלוימל'ה", אמר הגרב"ד פוברסקי השבוע ל'חוזר' החב"די.
...
"האסט געהאט א גרויסער טאטע (- היה לכם אבא גדול)", אמר ה'חוזר' לידיד נעוריו, והפליג לספר על מי שהיה מורו ורבו לאורך שנות לימודיו בישיבת חב"ד בתל-אביב
"אספר לכם מעשה", אמר הגרב"ד. "כשאבי הגיע לעמוד בראש ישיבת חב"ד קיבל אותו המשגיח רבי שאול ברוק, שהיה עובד ה' נפלא. הוא היה סגפן וצנוע. הוא שאל את אבי: מה תהיה המשכורת שלך, ר' דוד.
"שאל אותו אבי זצ"ל: כמה אתה מקבל? אמר לו ר' שאול: אני לא מקבל כלום. רק פרוטות בודדות. אמר לו אבי: אני לא רוצה לקבל יותר ממך. אמר לו ר' שאול: אתה לא תוכל לחיות כך. אבל אבא התעקש, וקיבל את אותה המשכורת הזעומה שקיבל ר' שאול"
...
בהמשך נזכר הגרב"ד באביו של ה'חוזר', החסיד רבי רפאל כהן, ובבקתה ברמת גן בה התגורר.
"או אה, גם את זה אתה זוכר?", התפעל רבי יואל כהן, שהפעם האחרונה בה ראה את רבי ברוך בער היתה בשנת תש"ד.
"אני זוכר עוד משהו", הגיב ראש הישיבה. "פעם בא אבי הביתה, ואמר לי: אתה יודע מה עשו מר' יואל בחב"ד? עשו ממנו 'עובד'. עשו מיואל 'עובד'. הוא מאריך בתפילתו עד אחת-עשרה, כמו ה'עובדים' בחב"ד. אין לי אותו כבר"...

במהלך השיחה נזכר ה'חוזר' של האדמו"ר מליובאוויטש באנקדוטה מאותם ימים רחוקים:
"כאשר הישיבה שכנה ברחוב הרב קוק בתל-אביב, נפטר יום אחד שכן שהתגורר בסמוך לישיבה. בין ראש הישיבה למשגיח התגלעו חילוקי דעות סביב השאלה האם לאפשר לתלמידים להשתתף בהלוויה: המשגיח, הגרח"ש ברוק, התנגד לכך, ואמר שאין לשלוח את התלמידים להלוויה, בשל ביטול תורה.
"אביכם, ר' דוד, אמר שחייבים לשלוח את הבחורים להלוויה, כי אחרת עלול להיווצר חילול השם", סיפר הגר"י כהן.
ראש הישיבה התפלא למשמע הדברים. "לא ידעתי מזה. זה חידוש גדול עבורי", אמר.

[דרומי]

פעם פגשתי חסיד גור מבוגר שגדל בתל אביב ואמר לי שעד שהגיע האדמו"ר מגור לארץ ישראל היו מתייחסים במשפחתם להרח"ש ברוק כמו 'אדמו"ר'.

[אגב, אחד הציטוטים שהיה ר' יואל מצטט את רח"ש ברוק היה:

בדרך כלל רגילים לומר 'אם לא יועיל לא יזיק'.

אולם על ילד קטן ראוי לומר 'אם לא יזיק לא יועיל'...

כלומר, אם לא ישתובב קצת בקטנותו לא יגדל כראוי...]

[דרומי]

רגע קטן שנצרב אצלי מביתו של ר' יואל שם היינו מתארחים לסעודת שבת מלאה וגדושה.

בסיום הסעודה ר' יואל כנראה הרגיש חולשה ונשכב על הספה כשהוא אוחז בידו ספר כבד של 'לקוטי תורה' (לבעה"ת) וקורא כאילו היה זה עיתון...

[דרומי]

מעניינת מאוד היא הצורה שבה 'הפגישה' ההשגחה העליונה את ר' יואל עם הרבי.

ר' יואל היה בחור צעיר בתל אביב שרצה להסתופף בצילו של הרבי הריי"צ לזמן מה. הוא ביקש את רשותו של הרבי הריי"צ וקיבל.

הוא הפליג באניה מהארץ יום למחרת הסתלקותו של הרבי הריי"צ (כאשר יצא עדיין לא נודע לו על כך), ורק באמצע הדרך זה נודע לו.

כשהגיע לניו יורק הרגיש שבעצם בא בטעות ושאל את הרבי, שהוכר אז כחדב"נ הרמ"ש, מה לעשות. השיב לו הרבי שאם חותנו הריי"צ הסכים לנסיעה והוא ידע את העתיד לקרות - סימן שאכן הוא צריך להישאר כאן.

ואכן ר' יואל היה בעצם אצל הרבי מתחילת הנהגתו ממש ועד הרגע האחרון. ממש כל הזמן. ידען אחד פעם מנה בפניי שלוש או ארבע התוועדויות בלבד, מתוך תקופה של יותר מארבעים שנה, שבהם ר' יואל לא היה נוכח.

אחת מהם היתה בשבת קייצית שבה שכנעו מאוד את ר' יואל לנסוע ל'הרים', כנראה כדי שימסור שם שיעורים וכו'. ר' יואל שאל את המשב"קים והבין מהם שבשבת הזאת הרבי לא אמור לקיים התוועדות ולכן נסע. למעשה התקיימה התוועדות בהפתעה, ושמעתי מאחד הנוכחים שכאשר נכנס הרבי ראו כיצד הוא מסתכל חזק על מקומו של ר' יואל וניכרה על פניו מורת הרוח מחסרונו. כמובן ששוב לא חזר ר' יואל על נסיעה כזו...

למעשה הוא יצא מהארץ בשנת תש"י וחזר אליה לראשונה רק בשנת תשנ"ב, לאחר שהרבי נפל למשכב. מספרים שבביקורת הגבולות עיכבו אותו מחמת היותו 'עריק'...

לא ימיש מתוך האוהל.

(לשם השוואה, אפילו המשב"ק הקרוב ביותר לרבי - ר' לייבל גראנער ע"ה, ששימש את הרבי בכל התקופה יותר מארבעים שנה, נסע כמה פעמים לארץ לכמה ימים מסיבות משפחתיות).

[ליטוואק פון בודאפעסט]

מעניינת מאוד היא הצורה שבה 'הפגישה' ההשגחה העליונה את ר' יואל עם הרבי.

ר' יואל היה בחור צעיר בתל אביב שרצה להסתופף בצילו של הרבי הריי"צ לזמן מה. הוא ביקש את רשותו של הרבי הריי"צ וקיבל.

הוא הפליג באניה מהארץ יום למחרת הסתלקותו של הרבי הריי"צ (כאשר יצא עדיין לא נודע לו על כך), ורק באמצע הדרך זה נודע לו.

כשהגיע לניו יורק הרגיש שבעצם בא בטעות ושאל את הרבי, שהוכר אז כחדב"נ הרמ"ש, מה לעשות. השיב לו הרבי שאם חותנו הריי"צ הסכים לנסיעה והוא ידע את העתיד לקרות - סימן שאכן הוא צריך להישאר כאן.

כנראה יש כאן איזה אי דיוק, שהרי בגמרא (שבת ל.) מבואר שלא ידע שימות

דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם הודיעני ה' קצי אמר לו גזרה היא מלפני שאין מודיעין קצו של בשר ודם ומדת ימי מה היא גזרה היא מלפני שאין מודיעין מדת ימיו של אדם

[עזריאל ברגר]

ומה עם הידע שלו האם היה ידען בנגלה?

כמדומני שבלי ידע בנגלה - אי אפשר לזכור (ולערוך) את השיחות של הרבי על רש"י ועל הרמב"ם וכו' (כמובן אני מדבר על השיחות כפי שנאמרו ולא כפי שנכתבו, עם ההקדמות הנדרשות וכו' כנ"ל).

[דרומי]

נקודה ששמעתי פעם מר' יואל כחידוש בביאור ספר התניא, כמדומני שלא הובאה נקודה זו בספרי הביאורים על התניא שיצאו עד כה

[הפצת המעיינות]

כנראה יש כאן איזה אי דיוק, שהרי בגמרא (שבת ל.) מבואר שלא ידע שימות

אין הוא הראשון שידע
ויש אומרים דצדיקים יודעים

[דרומי]

מכיון שביקשו גם ענינים ב'נגלה', רשום אצלי שבקובץ 'הערות וביאורים - אהלי תורה' גליון תשח או תשט (או שניהם) יש מאמר הלכתי ממנו, אך איני מצליח למצוא קבצים אלו

[עזריאל ברגר]

כנראה יש כאן איזה אי דיוק, שהרי בגמרא (שבת ל.) מבואר שלא ידע שימות

אין הוא הראשון שידע
ויש אומרים דצדיקים יודעים

האם הי"א האלו סבורים שדוד המלך ..... ח"ו?! ישתקע הדבר ולא ייאמר!
אבל מהדיוק בדברי המהרש"א שם (ראו http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=253590#p253590 ) - אפשר לתרץ שיש אפשרות שאדם יידע ימים ספורים לפני תאריך פטירתו שהגיע זמנו.

[זאינץ]

יש תמונה שלו מעיין 'בשערי יושר'.

[סגי נהור]

מכיון שביקשו גם ענינים ב'נגלה', רשום אצלי שבקובץ 'הערות וביאורים - אהלי תורה' גליון תשח או תשט (או שניהם) יש מאמר הלכתי ממנו, אך איני מצליח למצוא קבצים אלו

זה לא בדיוק "מאמר הלכתי".

[חרסון]

כנראה יש כאן איזה אי דיוק, שהרי בגמרא (שבת ל.) מבואר שלא ידע שימות

דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם הודיעני ה' קצי אמר לו גזרה היא מלפני שאין מודיעין קצו של בשר ודם ומדת ימי מה היא גזרה היא מלפני שאין מודיעין מדת ימיו של אדם

"דער רבי האט דאך אלץ געווסט" אפשר לפרש, שידע שמקומו של רי"כ הוא ב770. ותל"מ.

[זאינץ]

מכיון שביקשו גם ענינים ב'נגלה', רשום אצלי שבקובץ 'הערות וביאורים - אהלי תורה' גליון תשח או תשט (או שניהם) יש מאמר הלכתי ממנו, אך איני מצליח למצוא קבצים אלו

מאמר הלכתי בקו התאריך.

[Chortkov]

המבשר - י"א אב תשפ"א https://drive.google.com/file/d/1XnKXXzcZPLGK-sElTvk-_-v-bx_bn6DQ/view?usp=sharing

[הפצת המעיינות]

האם הי"א האלו סבורים שדוד המלך ..... ח"ו?! ישתקע הדבר ולא ייאמר!

עץ הדעת טוב תולדות

עץ.PNG (86.56 KiB) נצפה 6992 פעמים

[ברוז]

אוסיף קצת לדבריי דלעיל בשבח הנפטר הגדול.
בנוסף למעלותיו העיקריות (שכתבתי אודתם בהודעה הקודמת), הי' גם בעל שמועה נפלאה בשמועות החסדיות החבדיות. הוא גם ידע להגדיר כל חסיד שהכיר וגם כאלו שלא הכיר ולתאר דמותם שיהיו חיים לנגד עיני המקבלים. וכמובן דברים אלו תרמו הרבה לעיצוב עולמם החסידי של תלמידיו. חלק משמועות ותיאורים אלו רשומים בספר "בדרכי החסידים" שרשמו ע"פ ההתוועדויות שלו.
בנוסף לכך, גם הי' בעל מנגן נפלא (הוא אגב הי' הבעל מנגן הרשמי בהתוועדויות של אדמו"ר זי"ע, כאשר הרבי רצה שיתחילו ניגון מסויים הי' פונה לר' יואל), 'מבין' ודייקן גדול בניגוני חב"ד.
בקשר למה שכתבתי לעיל אודות דרכו המקורית בהבנת מושגי חסידות ע"ד ההגיון, יש להוסיף: בזכרונותיו של הגאון ר' שמערל ששונקין ז"ל יש ביטוי, שאילולא שיעורי המשפיע המפורסם ר' גרונם ז"ל, הי' ספר התניא כספר החתום. אני חושב שניתן להוסיף, שבדורינו שרוב הלומדים התרגלו לסגנון מסויים של לימוד מיוסד יותר על אדני ההגיון, גם עם ביאורי ר' גרונם הי' ספר התניא נשאר כעין ספר חתום, ורק הודות לר' יואל התניא (ותורת חב"ד בכלל) מובנת לא פחות מכפי שמבינים סוגיא בגמ' (ראוי להבהיר, שעצם פיתוח מחשבת החבדי"ת לצורה מוגדרת והגיונית כמובן אינו חידוש של ר' יואל. מאמרי אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"צ מלאים עם הגדרות הגיונות המגדירים תורת האדמורי"ם הקודמים, והרבי האחרון זי"ע לקח את זה עוד הרבה צעדים קדימה. אבל בכל זאת מסופקני עד כמה הי' הדבר ניגש ל'מקבלים' אילולא צורת ההגשה החדשנית והמקורית של ר' יואל).
הבנתו המעמיקה והברורה היתה ממש תופעת פלא, ולכן גם הרבה מהידענים והמעמיקים בתורת חב"ד בדורינו התבטלו בתכלית לר' יואל. סיפר לי עד ראי', שפעם התווכחו ר' אלימלך צויבל ור' ישראל פרידמן בפשט בתניא (בימות הקיץ בהרי הקטסקל ב'ירחי כלה' המסותרי, כאשר מיטב הת"ח של חב"ד נפגשו יחד), וניגשו לר' יואל לשאול את דעתו. לאחרי זה התווכחו השניים בהבנת תשובת ר' יואל, במי הוא תמך... מדובר בב' גאונים עצומים בקיאים בש"ס ופוסקים (מי שהכירם יידע שלא מדובר בהגזמה), מתמידים גדולים אשר גם השקיעו המון בתורת חב"ד בפרט (בפרט ר' אלימלך, שהי' בקי בכל ספרי חב"ד ממש, והי' מעמיק גדול בזה), ובכל זאת שניהם מתווכים בכוונת תשובת ר' יואל...

ציטוט מדויק מדברים אלו היום בהמודיע, בשם אחד מתלמידיו של ר' יואל הרה"ג שליט"א.

[דרומי]

כמו שכתבתי ה'מאמר ההלכתי' שציינתי אליו אינו תחת ידי ואיני יודע מה כתוב בו, רק רשום אצלי מלפני תקופה של כעשרים שנה שר' יואל כתב שם משהו בעניני הלכה, וכאמור הקובץ עצמו איני מוצאו.

מי שמחפש 'מסה' ארוכה של ר' יואל במה שמכונה 'השקפה' - ימצא את מבוקשו בעיתון 'כפר חב"ד' שיצא לאור לקראת יו"ד שבט תש"ס, במלאות חמשים שנה להסתלקותו של הרבי הריי"צ.

ודרך אגב במה שדנו לעיל בענין ידיעה מראש של תאריך ההסתלקות וכיו"ב אצל צדיקים - יש להעיר שאצל הריי"צ ראו דבר פלא, שכשנה לפני הסתלקותו החל לחתום את שמו בדרך אחרת מזו שהורגל בה עד כה, באופן שמדגיש במיוחד את האות יו"ד שבשמו. בשעתו החסידים התפלאו על כך ושאלו את חתנו הרבי והשיב להם שלא שמע טעם על כך. למפרע הבינו שבכך רמז לתאריך יו"ד שבט תש"י.

[באר בשדה]

ודרך אגב במה שדנו לעיל בענין ידיעה מראש של תאריך ההסתלקות וכיו"ב אצל צדיקים - יש להעיר שאצל הריי"צ ראו דבר פלא, שכשנה לפני הסתלקותו החל לחתום את שמו בדרך אחרת מזו שהורגל בה עד כה, באופן שמדגיש במיוחד את האות יו"ד שבשמו. בשעתו החסידים התפלאו על כך ושאלו את חתנו הרבי והשיב להם שלא שמע טעם על כך. למפרע הבינו שבכך רמז לתאריך יו"ד שבט תש"י.

וראה 'על אבותינו ועל יחוסם' ע' 5-154.

[אליהו_אלאי]

אוסיף קצת לדבריי דלעיל בשבח הנפטר הגדול.

ציטוט מדויק מדברים אלו היום בהמודיע, בשם אחד מתלמידיו של ר' יואל הרה"ג שליט"א.

מוזר קצת שיעשו כן מבלי לבקש רשות.
אוסיף שנודע לי שגם ההודעה הראשנה שלי צוטט בבלוג אחד שאין רוח חכמים נוחה הימנו (ועוד עם כותרת לא ראוי' ולא נכונה כלל), ובאופן שכאילו אני שלחתי את הדברים לבלוג, מה שכמובן לא הי'.

[באר בשדה]

מוזר קצת שיעשו כן מבלי לבקש רשות.

כבר הי' לעולמים...

[ישעיהו לוריא]

אוסיף קצת לדבריי דלעיל בשבח הנפטר הגדול.

ציטוט מדויק מדברים אלו היום בהמודיע, בשם אחד מתלמידיו של ר' יואל הרה"ג שליט"א.

מוזר קצת שיעשו כן מבלי לבקש רשות.
אוסיף שנודע לי שגם ההודעה הראשנה שלי צוטט בבלוג אחד שאין רוח חכמים נוחה הימנו (ועוד עם כותרת לא ראוי' ולא נכונה כלל), ובאופן שכאילו אני שלחתי את הדברים לבלוג, מה שכמובן לא הי'.

גם בהמודיע וגם בהמבשר. כנראה זאת אותה כתבה.
מגעיל למרות שרגילים בכך.

[פולסברג]

מי יכול להביא לנו ודיאו או תמלול מפגישותיו עם חכמי ב''ב מלפני כעשור או יותר [לעיל הובא עם הגרבד''פ]. תזכו למצוות!

[עזריאל ברגר]

נזכרתי בדבר ששמעתי בעבר ממו"ח (הרב אברהם גד ונקרט. את הסיפור שמעתי לפני כמה שנים, ואולי הוא לא לגמרי מדויק):
פעם היה יהודי חשוב שלמד חסידות עם ר' יואל (לצערי שכחתי מיהו), ותוך כדי הלימוד הוא הציע לפני ר' יואל ביאור על ענין מסוים בחסידות.
ר' יואל הגיב בסגנון "אינני יודע".
שאל אותו יהודי: מה הפשט לא יודע?
וענה ר' יואל: הדברים שאמרת אינם סותרים לשום דבר שאני מכיר, אבל אינני יודע האם הם באמת נכונים.

[דרומי]

הרב שבתי סלבטיצקי שליט"א מאנטוורפן סיפר כי פעם הביא את ר' יואל ע"ה לביקור של כמה ימים באנטוורפן.

לאחר אחד השיעורים בא אחד אל ר' יואל ושאל שאלה. ר' יואל חשב לרגע ולאחר מכן השיב: "איני יודע".

בהמשך הערב התקיימה 'התוועדות', ושם העלה ר' יואל את השאלה והסביר את הענין באר היטב כיד ה' הטובה עליו.

לאחר מכן שאלו ר' שבתי למה השיב בתחילה 'איני יודע'?

אמר לו ר' יואל, ראיתי שהאיש חושב ששאלתו קשה וחזקה, אז למה למנוע ממנו הרגשה טובה?...

[דרומי]

רישום של התלמידים בישיבה בתל אביב, כולל ר"ש ברמן הנ"ל (וכולל סבי ז"ל)

ואגב, יצחק גאנזבורג הנזכר ברשימה נעשה לימים לגיסו של ר' יואל - נשא את אחותו

[אור עולם]

החוזר במשרדו

[איש_ספר]

רישום של התלמידים בישיבה בתל אביב, כולל ר"ש ברמן הנ"ל (וכולל סבי ז"ל)

ואגב, יצחק גאנזבורג הנזכר ברשימה נעשה לימים לגיסו של ר' יואל - נשא את אחותו

עוד מהנזכרים הידועים, ר' יוסף דיסקין (האב רי"ז: רב, פקיד) מר"י תפארת ציון, ר' יחיאל צוקרוב מר"י אהל משה, ר' חיים צבי קארפ מב"ש והרה"ר, ועוד.

[דרומי]

ברשימה שם יש שלושה אחים למשפחת גאנזבורג, והראשון שבהם הוא אביו של הרה"ג רי"ש שליט"א, כותב 'פינת ההלכה' ב'שיחת השבוע' (רב הישוב עומר).

משום מה ברישומי צה"ל הוא נכתב 'גינזבורג' ומאז כך נקראת משפחתו ובניו.

[ונתנו ידידים]

הרבה דברים וענינים שיש להם מקום אצל חסידים אחרים מתרחב בחב"ד למשהו משמעותי ביותר, ואין לי פנאי לתת עכשיו דוגמאות לזה, אמנם אחד הדברים הוא הענין מה שנקרא בפי העולם שואנצנות, ובחב"ד יש בו הבלטה מיוחדת, ועיקר כונתי עכשיו הוא ענין הלבוש שהולכים עם כובע וחליפה בדיוק כמו הרבי וכן מסתפרין כמו הרבי וכו', והנה דברים אלו לא היה דרך הלבוש וכו' בחב"ד מעולם אלא הוא חיכוי של הרבי זצ"ל וזהו מה שנקרא שואנצנות. והנה דבר זה הוא מדרכו של עולם ובדרך כלל כל אחד מתנהג כפי ההמון עם ואם כולם עושים אתת זה גם הוא יעשה כן, אבל אני מתפעל ביותר כשאני רואה אנשים ברי דעת וגדולים המורים מן העם וכל מחשבותם הוא בענינים גבוהים ורמים שיתנהגו ג"כ כך, מהיכן מגיע דבר זה והוא מפתיע אותי והיכן ראינו מנהג כזה, ותינח מי שנולד לדרך זה א"כ כהיום זהו הלבוש והדרך אבל אלו הזקנים מהיכן נטלו את זה, אתמהה.

[דרומי]

איני יודע בדיוק למה אתה מתכוון, אולם אם כוונתך לזה שר' יואל היה הולך עם כובע פשוט וחליפה קצרה, הנה כן בדיוק היה נראה מורו ורבו לחסידות ה'משכיל' הנפלא הרה"ח ר' משה גורארי' ע"ה וגם אביו ר' רפאל נחמן ע"ה, שניהם הורגלו כך ברוסיא ואין לזה קשר עם הרבי.

[סגי נהור]

במחילה, שטויות והבלים ממש. ר' יואל היה בז לחלוטין להתנהגויות של חיקוי וכדומה, ואין צורך לומר שלא היה שייך לכך בכהוא זה.

[אליסף]

מה היתה עמדתו בפרשיית משיחיות השקר?

[אראל]

מה היתה עמדתו בפרשיית משיחיות השקר?

בתחילה נטה לצד המשיחיסטן, ואחר ג' תמוז חזר בו

[ליטוואק פון בודאפעסט]

מה היתה עמדתו בפרשיית משיחיות השקר?

מדובר פה עליה
וע"ע כאן

[דרומי]

כתבתי לעיל שבעיתון 'כפר חב"ד' שהופיע לקראת יו"ד שבט תש"ס הופיע 'מסה' ארוכה מאוד מאת ר' יואל ובה הוא מביע את כל 'השקפתו' האקטואלית.

[בן ראובן]

איני יודע בדיוק למה אתה מתכוון, אולם אם כוונתך לזה שר' יואל היה הולך עם כובע פשוט וחליפה קצרה, הנה כן בדיוק היה נראה מורו ורבו לחסידות ה'משכיל' הנפלא הרה"ח ר' משה גורארי' ע"ה וגם אביו ר' רפאל נחמן ע"ה, שניהם הורגלו כך ברוסיא ואין לזה קשר עם הרבי.

יש להבהיר שאין הכוונה שלבשו לבוש זה ברוסיא (ברוסיה לא חבשו מגבעות כלל), אלא שהורגלו ללבוש פשוט וכשיצאו מרוסיא לבשו הלבוש הפשוט שהיה זמין.

[ונתנו ידידים]

במחילה, שטויות והבלים ממש. ר' יואל היה בז לחלוטין להתנהגויות של חיקוי וכדומה, ואין צורך לומר שלא היה שייך לכך בכהוא זה.

איני יודע בדיוק למה אתה מתכוון, אולם אם כוונתך לזה שר' יואל היה הולך עם כובע פשוט וחליפה קצרה, הנה כן בדיוק היה נראה מורו ורבו לחסידות ה'משכיל' הנפלא הרה"ח ר' משה גורארי' ע"ה וגם אביו ר' רפאל נחמן ע"ה, שניהם הורגלו כך ברוסיא ואין לזה קשר עם הרבי.

זה מה שרציתי לשמוע אבל מה שעורר אותי היה השער הארוך המאפיין את חסידי חב"ד ואולי יש בזה ענין

[לבי במערב]

אין זה מ'מאפייני' חסידי חב"ד...
כנראה שבאותה נקודת זמן לא מצא הגר"י הכהן די פנאי לתספורת, ותול"מ.