רבי יחזקאל סרנא

[חלמישצור]

לגבי זיהוי של הגר"י קמנצקי זה ברור, ואולי היה שם שלא כחלק המשלחת

תודה רבה. עדיין אני קצת מתקשה בזיהוי פניו בתמונה הזו. כעת מצאתי ב"ה בספר "רבי יעקב":

רבנו ביקר בארץ שלש פעמים ברציפות באחרית ימיו, דהיינו: בתש"מ לכנסייה הגדולה; בתשמ"א לחתונת נכדה; ובתשמ"ב לקיים הבטחתו לרבנית שמפאת בריאותה לא הצטרפה אליו בפעמיים הקודמות. לפני ביקורים אלו היה בארץ שלוש פעמים לסירוגין: בתשט"ז כשהיה אלמן ושקל אז להשתקע בארץ; בתשכ"ג בדרך חזרה לארה"ב מביקור ברוסיה אצל אח ושתי אחיות ששרדו מהשואה; ובתשכ"ט בבואו להשתתף בבר-מצוה של נכד (רבי יעקב, עמ' 298)

דא עקא שהבר מצוה, לבנו של רבי נתן, הייתה רק בקיץ של אותה שנה (דיווח עליה בגיליון בית יעקב, 121-122, עמ' 37).


---
נ. ב. אחר כך מצאתי סקירה ארוכה על ביקור "משלחת אגודת הרבנים בארץ ישראל", בהפרדס [מג, ו], אדר-ניסן תשכ"ט, עמ' 38-49.

[מיללער]

נ. ב. אחר כך מצאתי סקירה ארוכה על ביקור "משלחת אגודת הרבנים בארץ ישראל", בהפרדס [מג, ו], אדר-ניסן תשכ"ט, עמ' 38-49.

שייך להעתיק/לקשר?

[חלמישצור]

בברכה

[מיללער]

בברכה

תודה רבה

[דרופתקי דאורייתא]

לראשונה, במלאות יובל שנים לפטירתו של רה"י זצ"ל,
הופיע כעת ויצא לאור
'פרקי זכרון'
במשוך היובל

אלומות אור מהיכלו וממשנתו של ראש הישיבה זצ"ל

מהדורה פנימית - ישיבת חברון החדשה, המו"ל ישמח לקבל כל הערה
(אפשר לכתוב כאן ואעביר לו בל"נ)

[חלמישצור]

כדאי לדעת שהרבה מעזבונו וכת"י של הגאון נמכרים בבתי מכירות, וכן מסמכים רבים הנוגעים לו.

מתורתו וכתביו: 100 דפים בכת"י משיעוריו (כאן), חד"ת בכתב ידו (כאן), שיעור כללי בכת"י (כאן), עוד חידושים ושיעור כללי בכת"י (כאן), כנ"ל 35 דפים של שיעורים וחד"ת (כאן), עוד עשרות שיעורים בכת"י ב-260 דף (כאן), ראשי פרקים לשיחה בכת"י (כאן), אגרת הרמב"ן בהעתקת כת"י (כאן), עיונים מוסריים בכתבי ר' ישראל סלנטר בכת"י (כאן), שיעור כללי בכת"י (כאן). כן נמכר סידורו "תפילת ישראל", וורשה תרס"ב, עם פירוש "עיון תפילה" מבעל הכתב והקבלה (כאן).

מכתבים ממנו: אל הרב זאב גולד שנת תש"ח (כאן), הרב יקותיאל קושלבסקי ור' אפרים רוזנפלד שנת תרצ"ה (כאן), הרב אהרון סילבסקי שנת תש"ו (כאן), תכנית לארגון הסיעות באגודת ישראל שנת תשי"ד בכת"י (כאן), הרב שמואל אהרן שצדרוביצקי (כאן), הנדיבה פרחה ששון שנת תרצ"ד (כאן), הרב יקותיאל קושלבסקי שנת תש"ה (כאן).

ומכתבים אליו: הרב יוסף אליהו הנקין שנת תשי"ז (כאן), הרב יעקב יצחק רודרמן שנת תרצ"ט (כאן), הרב יוסף קפלן שנת תרצ"ט (כאן), הרב בנימין יהושע זילבר שנת תשי"ט (כאן), הרב שלום נח ברזובסקי האדמו"ר מסלונים שנת תשכ"ז (כאן), הרב יהושע זאב שורצמן שנת תשכ"ז (כאן), הרב משולם ראטה שנת תשט"ז (כאן), ראשי החינוך העצמאי שנת תשכ"ה (כאן), הרב יהודה ליב לוקץ שנת תשכ"ה (כאן), הרב יצחק צבי עווער שנת תשכ"ה (כאן), הרב ישראל אהרן שפירא שנת תשכ"ד (כאן), הרב מרדכי רבינוביץ שנת תשכ"ו (כאן), הרב מוריס רוטמן שנת תשכ"ה (כאן), ר' עקיבא קראוס שנת תשט"ו (כאן), הרב אליהו הכהן קווינט שנת תשי"ז (כאן), הרב שמואל קליינרמן שנת תרצ"א (כאן), הרב הלל פלאי שנת תרצ"ח (כאן), פרופ' אברהם הלוי פרנקל שנת תשי"ג (כאן), הרב משה חברוני שנת תש"ו (כאן), הרב ישעיהו חלמיש קיזלשטיין שנת תרצ"א (כאן), הרב משה אביגדור עמיאל שנת ת"ש (כאן), הרב משה שטרנבוך (כאן), הרב יום טוב ראקאוו שנת תשכ"ו (כאן), הרב מאיר הכהן קפלן שנת תשכ"ז (כאן), הרב דוב לאפין שנת ת"ש (כאן), הרב ד"ר הלל מדליה (כאן), הרב יצחק סטאלמאן שנת תרצ"ב (כאן), הרב זלמן סורוצקין שנת תשי"ד (כאן), הרב דוב רוזנטל שנת תשכ"ו (כאן), הרב נפתלי הכהן שקוביצקי שנת תשי"ג (כאן), הרב כתריאל פישל טכורש שנת ת"ש (כאן), הרב שלמה זלמן פינס שנת תשי"ד (כאן).

ועוד ועוד ועוד.


נציין כאן גם לתמונותיו בשבע ברכות (כאן), ובחתונה עם ר' אליהו לופיאן (כאן), בכנסייה החמישית תשכ"ד (כאן), ובמועצת גדולי התורה (כאן)

מועצת גדולי התורה תשך - מימין הרבנים יחזקל סרנא משה חברוני יצחק מאיר לוין - האדמורים מגור סדיגורה פשמישל סדיגורה - ר זלמן סורוצקין - אדמור מאוזרוב - ר ימ גורדון - דגלנו חשון-כסלו תשך.jpg (57.61 KiB) נצפה 11134 פעמים

[חלמישצור]

ועוד דבר נדיר - דרכונו האישי, שנת תרצ"ה (כאן)

דרכונו של ר יחזקאל סרנא.jpg (150.16 KiB) נצפה 11133 פעמים

בדרכון גם פרטים אנקדוטלים: קומתו: 168 ס"מ, צבע עיניו: אפרפר, צבע שערו: חום.

[צולניק]

מתוך 'לקראת שבת'

[מיללער]

בכנסיה של אגו"י שנת?

IMG-20190911-WA0038.jpg (93.38 KiB) נצפה 10897 פעמים

רבי יחזקאל סרנא (ידו על המקל), רבי משה פיינשטיין נואם, האדמו"ר הבית ישראל נראה מימין משוחח עם הגר"ז סורוצקין?

ומי עוד מזהים?

[חלמישצור]

בכנסיה של אגו"י שנת?

IMG-20190911-WA0038.jpg

נציין כאן גם לתמונותיו... בכנסייה החמישית תשכ"ד (כאן)

[מיללער]

בכנסיה של אגו"י שנת?

IMG-20190911-WA0038.jpg

נציין כאן גם לתמונותיו... בכנסייה החמישית תשכ"ד (כאן)

תודה

נראה שההעתק שהעליתי בהירה יותר מאשר שנמצא באתר המכירות

ומה עם זיהוים?

[חמרא טבא]

הלב שמחה, הרב מקוממיות, הרב מנחם פרוש

[מיללער]

הלב שמחה, הרב מקוממיות, הרב מנחם פרוש

משמאל זהו לא הלב שמחה אלא הגרא"י פינקל

[חמרא טבא]

אפשר לחלוק על הרב?

[ח''ל קאליסק]

בכנסיה של אגו"י שנת?

IMG-20190911-WA0038.jpg

רבי יחזקאל סרנא (ידו על המקל), רבי משה פיינשטיין נואם, האדמו"ר הבית ישראל נראה מימין משוחח עם הגר"ז סורוצקין?

ומי עוד מזהים?

משוחח עם הבית ישראל העומד זה רבי ישראל גרוסמן

[מיללער]

אפשר לחלוק על הרב?

אפשר ואפשר, אבל רק אם מביאין ראיה....

[חמרא טבא]

אפשר לחלוק על הרב?

אפשר ואפשר, אבל רק אם מביאין ראיה....

עוד תמונה מאותו מעמד

[חלמישצור]

כך פענחו בהמבשר התורני תשע"ו, ח' אדר ב' תשע"ו, עמ' י (וכן שם, י"ב אדר תשע"א, עמ' טז)

הכנסייה החמישית - המבשר התורני ח אדר ב תשעו עמ י.png (1.01 MiB) נצפה 10570 פעמים

ראו תמונה נוספת מרי"ס כאן.

[חמרא טבא]

הם דילגו על הרב מקוממיות

[מיללער]

הלב שמחה, הרב מקוממיות, הרב מנחם פרוש

משמאל זהו לא הלב שמחה אלא הגרא"י פינקל

ומודה ועוזב

[חלמישצור]

תמונה יפה: רבנו ותלמידו רבי שריה דבליצקי זצ"ל

ר יחזקאל סרנא ור שריה דבליצקי - מוסף שק של יתא ל אב תשעח עמ 16.png (2.04 MiB) נצפה 10534 פעמים

[חמרא טבא]

הלב שמחה, הרב מקוממיות, הרב מנחם פרוש

משמאל זהו לא הלב שמחה אלא הגרא"י פינקל

ומודה ועוזב

אשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים

[זאב ערבות]

בשנת תשכ"ה י"ל ביאור על ספר הכוזרי מר"י סרנא, ושלח עותק לדוד בן גוריון עם המכתב המצורף.

[פרנקל תאומים]

בשנת תשכ"ה י"ל ביאור על ספר הכוזרי מר"י סרנא, ושלח עותק לדוד בן גוריון עם המכתב המצורף.

מדהים. מדהים!
חמרא למריה וטיבותא לשקייה ידידינו הרב ר' זאב שליט''א. תשוח''ח.

[חלמישצור]

ייש"כ הרב זאב.

לר' יחזקאל היו לאורך שנים יחסים מעניינים ומורכבים עם בן-גוריון. כמובן נפגשו מספר פעמים סביב גיוס בחורי הישיבות.* כבר נזכר כאן לעיל האשכול על ההצעה להשיב את הישיבה לחברון, לאחר מלחמת ששת הימים. ויעוין כאן ("זה שנים אחדות ידוע, כי הרב סרנא הינו "חסיד" של מר דוד בן גוריון"...).

וראו עדותו של הרב שלמה הופמן (המספר הוא ר' מאיר חובב ז"ל).

1.png (189.06 KiB) נצפה 9334 פעמים

---
* מעניינת בהקשר זה עדותו של הרב ש"י זוין (מתוך דברים שנאמרו במועצת הרבנות הראשית, הפרדס [מז, ח], אייר תשל"ג, עמ' 8).

בשנה הראשונה להקמת המדינה נפגשתי פעם עם ראש ישיבת חברון הגאון ר' יחזקל סרנא ז"ל, ואמר לי: הנס הגדול שאירע לנו הוא זה שבן גוריון נתמנה אז לראש הממשלה. הוא - ב. ג. - הבין לרוחנו ואמר בפומבי כי מאחר שכל הישיבות שהיו בחו"ל, נחרבו ע"י הצר הצורר, ולפליטה נשארו הישיבות בארץ, עלינו לשמור על הגחלת של התורה שלא תיכבה.

[חלמישצור]

מארכיון המדינה: מש' ר' יחזקאל סרנא במפקד התושבים תש"ז (כאן, עמ' 40).

מש ר יחזקאל סרנא - מפקד התושבים תשז40.png (525.64 KiB) נצפה 9295 פעמים

עוד מארכיון המדינה: מכתבו של הר"י לרב הרצוג בעצם ימי הקרבות במלחמת השחרור (כאן, עמ' 23).

א' פסח שני תש"ח
רב ברכה ושלום ישועות ונחמות ובשורות טובות, יתברך ויתבשר כבוד מרן הגאון הגרי"א הרצוג שליט"א, הרב הראשי לא"י.
אחד"ש הדר"ג.

הטיליפון שלנו מקולקל, ולכן אני משתמש בהזדמנות של המוכ"ז הנכבד, אף כי איני כדאי לבוא בהצעות לפני הדר"ג בכ"ז ההכרח יאלץ, בדבר המצב המסוכן שעיר הקדש נמצאת, ואף כי אנו בטוחים בעזרתו ית' וישועת ה' כהרף עין, אבל הלא עלינו לעשות את שלנו והוא ברחמיו יעשה את שלו.

מצבנו כיום כבימי מרדכי ואסתר שגוים רבים סביבנו וכולם כל מחשבתם עלינו להשמיד שונאיהם של ישראל, ולכן החובה עלינו לעשות ג"כ כבימי מרדכי ואסתר אלא שהדור חלוש ואין הכחות לצום שלשה ימים רצופים, אבל גם תענית שעות אם מקבלים אותו כדין המבואר בשו"ע יש לו דין תענית, ולכן אולי צריך להכריז ג' ימים רצופים תענית שעות ובכל הימים לצעוק ולהריע לה' אנשים ונשים וטף כבימי התעניות. וה' ברחמיו יקבל זעקת עמו ישראל ויחיש את גאולתם ופדות נפשם.

אחשוב כי אם הדר"ג יסכים אפשר גם להתקשר עם הרב דושינסקי שליט"א ועם הרב הרצפ"פ* שליט"א ויהי' הענין כללי ומוסכם.

הדו"ש הדר"ג ומתפלל...

* הרב צבי פסח פרנק.

[דעת ותבונה]

סיפר לי חד מצאצאיו ב' עובדות נאות על סבו הגר"י:
בא' מן הימים נתדפק על דלתו האי קנאי ליש ולביא רבי אהרן קצינלבויגן. ר' יחזקאל דרש בשלומו ותמה לפשר הביקור הלא מצוי. אמר לו ר' אהרן: ברצוני להשתתף בזכות החזקת ישיבת חברון הקדושה ולתרום מאה דולר עבור הישיבה. ר' יחזקאל, שכמובן לא הבין מהיכן נפלה עליו 'מציאה' זו ומה היא טומנת בחובה, שאל את ר' אהרן מיניה וביה: מה לך כי נטפלת אלי? מה הינך מחביא כאן? ור' אהרן עומד על שלו: הלא ישיבת חברון היא מן הישיבות החשובות בעולם התורה ובוגריה ת"ח וראשי ישיבות וכו' וכו', וחפץ אני מאוד שיהא לי חלק במצווה חשובה זו! ר' יחזקאל לא הסכים ליפול למלכודת ופנה שוב אל האורח שיבאר לו מה רצונו האמיתי, ור' אהרן ענה לו כדרכו בתמימות יתרה על המצווה החשובה שנפלה בחלקו... עד שפקעה סבלנותו של ר' יחזקאל ואמר לאורח הבלתי קרוא: תקשיב, כל זמן שאינך מספר לי מה היא מטרתך האמיתית - אינני לוקח ממך ולו לירה שחוקה אחת!
ננער ר' אהרן וזעק בקול גדול: ישמעו נא אזניכם מה שפיכם מדבר. כאשר אהרן קצינלבויגן מביא לכם מאה דולר בודדים, אינכם מסכימים לקחת ממנו ולו פרוטה אחת עד שתברר נדיבותו הפתאומית ומטרתו האמיתית. ואילו הציונים הרשעים מביאים לכם אלפי אלפים וריבי רבבות דולרים, ואתם נוטלים מהם בשמחה מבלי דעת מה הם מטרותיהם האמיתיות!...
כאשר ר' יחזקאל היה מספר מעשה זה, היה מפטיר כי באותו רגע נשאר בפה פעור ללא מענה הולם...

עוד סיפר, כי בכתבי הגר"י נמצא כתוב בערך בזה הלשון: מר' נתן מברסלב - צריך לרקוד בכל יום, ואפשר גם במחשבה.
ודפח"ח.

[יתר10]

עוד סיפר, כי בכתבי הגר"י נמצא כתוב בערך בזה הלשון: מר' נתן מברסלב - צריך לרקוד בכל יום, ואפשר גם במחשבה.
ודפח"ח.

viewtopic.php?f=19&t=28960#p572548
עיי"ש אות טז

[איש_ספר]

בשנת תשכ"ה י"ל ביאור על ספר הכוזרי מר"י סרנא, ושלח עותק לדוד בן גוריון עם המכתב המצורף.

ליבי אומר לי שההקדשה לא יצאה מתח"י ר' יחזקאל.

ר' יחזקאל היה אמן הנוסח, ואיש רחב מחשבה.

הנוסח כאן עילג, העיסוק בכיפה עם צדיק כמו ב"ג הוא קטנוני ולא מתאים לאישיות שלו, וגם הכתב והחתימה נראים של בחור צעיר.

אשמח אם מישהו יציג כאן מכתב בכתבו ובחתימתו של ר' יחזקאל ונשווה

[יתר10]

כאן נתן הרב חלמיש כו"כ קישורים לכתביו ואגרותיו של ר"י בכת"י. אכן החתימה וגם הכתב שונים

[איש_ספר]

שוין. ברור לגמרי. יש"כ.

[דעת ותבונה]

עוד סיפר, כי בכתבי הגר"י נמצא כתוב בערך בזה הלשון: מר' נתן מברסלב - צריך לרקוד בכל יום, ואפשר גם במחשבה.
ודפח"ח.

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 60#p572548
עיי"ש אות טז

מן המובאה שהבאת נראה שההוספה של "גם במחשבה" היא משל ר' נתן עצמו. האומנם?

[יתר10]

מן המובאה שהבאת נראה שההוספה של "גם במחשבה" היא משל ר' נתן עצמו. האומנם?

גם אני הבנתי כן.
חיפשתי והנה הציטוט מדברי ר' נתן
עלים לתרופה - מכתבי מוהרנ"ת צא

וּכְבָר אָמַרְתִּי שֶׁצְּרִיכִין לְרַקֵּד בְּכָל יוֹם, וּבְוַדַּאי שָׁמַעְתָּ זֹאת, וְעַתָּה חָזַרְתִּי וְדִבַּרְתִּי בָּזֶה, כִּי לְפִי עֹצֶם הַיִּסּוּרִים וְהַבִּלְבּוּלִים וְכוּ' הָעוֹבְרִין עַל כָּל אֶחָד עַתָּה, אֵין עֵצָה כִּי אִם לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַנַּ"ל וּלְרַקֵּד בְּכָל יוֹם בְּעֻבְדָּא אוֹ בְּמִלּוּלָא לְדַבֵּר עִם חֲבֵרָיו מִזֶּה, אוֹ עַל כָּל פָּנִים בַּמַּחֲשָׁבָה.

[דעת ותבונה]

ייש"כ. שוב מצאתי ג"כ בחיי מוהר"ן רנא כעי"ז:
וְכֵן לְעִנְיַן רִקּוּדִין אָמַר שֶׁכְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹלָם הוּא יָכוֹל לִרְקד רִקּוּד נִפְלָא מְאד וְגַם פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי שֶׁאָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹלָם אֲנִי דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹמְדִים סְבִיבוֹ וְהוּא מְרַקֵּד מְאד וּבְתוֹךְ כָּךְ בָּאוּ כְּלֵי זֶמֶר שֶׁל חֲתֻנָּה.

[מתפעל]

אתמול היה היאהרצייט

האם יש השערה מי היהודי עם השטריימל?

זה ההיכל של הישיבה בגאולה, ריכטיג?

ר חצקל.jpg (48.39 KiB) נצפה 5743 פעמים

[בין החכמים]

זה ההיכל של הישיבה בגאולה, ריכטיג?
jpg[/attachment]

אכן.
צורת ארון הקודש והוילונות עומדים שם עד עצם היום הזה.

[איש_ספר]

אתמול היה היאהרצייט

האם יש השערה מי היהודי עם השטריימל?

זה ההיכל של הישיבה בגאולה, ריכטיג?

ר חצקל.jpg

אולי ר' אלכסנדר אורי?

[גיזונטע קאפ]

אולי אחד הרבנים לבית קופשיץ?

[בין החכמים]

האם יש השערה מי היהודי עם השטריימל?

רק אציין שכנראה מדובר בחול המועד [שכן היהודי חבוש בשטריימול, על העמוד שלט "יעלה ויבוא"], אז אינני יודע אם מדובר ביהודי בעל קשר בדווקא לישיבה הק'. רבים מיקירי קרתא היו משתתפים ועולים אל הישיבה במועדים.

[אברך]

זה ההיכל של הישיבה בגאולה, ריכטיג?
jpg[/attachment]

אכן.
צורת ארון הקודש והוילונות עומדים שם עד עצם היום הזה.

הוילונות אולי עדיין עומדים עד עצם היום הזה, אבל ארון הקודש והעמוד עברו לפני כעשרים שנה למודיעין עילית לביהכנ"ס של יוצאי חברון גאולה שם, ועומדים שם בבית שני עד עצם היום הזה. בהיכל הישיבה בנה הגר"ח סרנא זצ"ל ארון קודש חדש שיש בו קצת תזכורת לארון הישן, בעיקר בלוחות הברית.
הרב עם השטריימל מזכיר קצת את הרב פרדימן מיפו.