"ניגונים ליטאיים"

[י. אברהם]

למען הדיוק: נובהרדוק היא ברייסין אבל ישיבותיה המפורסמות - מהם הגיעו ניגונים רבים - היו בפולין, כמו למשל מעזריטש.

ראה כאן רשימה של ישיבות נובהרדוק בפולין

[חבר פורום אוצר החכמה]

לא ישמעו איש שפת רעהו
(יסור יסרני ח"ג עמ' 375-376)

2.jpg (45.82 KiB) נצפה 16947 פעמים

3.jpg (61.06 KiB) נצפה 16947 פעמים

[דרומי]

יש הקלטה של אותו נוסח (שנוכל גם אנו לחוות את דעתנו)?...

[פלגינן]

כנראה שהניגונים של האיכרים הגויים בליטא לא היו מוצלחים במיוחד בניגוד לשאר מקומות אין מה לבוא בטענות על היהודים.. הנה דוגמא לניגון נוברדקאי שמקורו לא טהור במיוחד.
http://onegshabbat.blogspot.co.il/2011/ ... 6.html?m=1

לאלו שביקשו, הנה הניגון הנובהרדוקאי:

01 בעקבות אבותינו.mp3

(1.16 MiB) הורד 979 פעמים

והנה מקורו הקדוש [בכל זאת, המלחינים הם יהודים...]:

Если завтра война.mp3

(2.89 MiB) הורד 973 פעמים

[ניתן להחליף את הסיומת ל-mp4 ולקבל קובץ צפייה של ביצוע השיר בסרט רוסי].

[ח''ל קאליסק]

בעידנא דקווי ההשגחה פרטית מצאתי לנכון לספר הסיפור הבא: היה בן ישיבה 'טלזער' שהגיע לארץ ללמוד 'תורת ארץ ישראל' כנהוג. והוא היה ש''ב של משפחת פרסטר מחנות הכובעים בבן יהודה, והנ''ל שכאמור היה תלמיד ישיבת טעלז הפציר בש''ב החסידי לשמוע קלטות משיחותיו של הגר''מ גיפטער זצ''ל ראש הישיבה, אשר כידוע נחון בכושר נאום חד בדרא, והרב פרסטר שהינו יהודי חסיד בלז מבטן ומלידה לא התחשק כ''כ להקשיב להגיגי ראש הישיבה ליטא שבליטא, אבל הבחור הפציר והנ''ל הסכים, והביא לו הבחור קלטת לשמוע בחנות בזמנו הפנוי והלך לדרכו,
לאחר שבוע פוגש אותו הדוד ואומר לו בהתרגשות השגחה פרטית מופלאה. אכן כבקשתך שמעתי את הקלטת וראש הישיבה סיפר בדרשתו את הסיפור הבא שכשישב גר הצדק אברהם בן אברהם בכלאו לפני הוצאתו להורג בא אליו הגאון מווילנא וראה שקצת נפלו פניו על כך שעוזב את העולם ללא משפחה וזש''ק. ואמר לו הגאון (כמדומה זה מדרש) שהקב''ה אומר אני ראשון ואני אחרון דהיינו אני ראשון זה למי שאין לו אבא ואמא ואחרון למי שהוא אחרון שלא משאיר זש''ק, ואמר לו הגאון תנוח דעתך שלך אין גם הורים וגם זש''ק, והתנחם בזה מאוד הגר הקדוש.
ע''כ המעשה מפי הגר''מ גיפטר וממשיך הרב פרסטר בעל החנות לספר תוך כדי שאני שומע את הקלטת בחנות ניגש אליי אדם שמראהו כשומר תורה ומצוות לכל דבר ופונה אליי ושואל מי הוא הרב שמדבר בטייפ עניתי לו זהו ראש ישיבת טלז בקליבלנד הרב גיפטר, לשאלתי מדוע מתעניין בהנואם ענה לי את התשובה הבאה אני גם גר צדק ולאחרונה עברו עלי תלאות רבות ותהפוכות עד שכבר היה גמור בדעתי לתהות על הראשונות ותוך כדי הילוכי נכנסתי לחנות ושמעתי דרשה זו והיתה לי כטל של תחיה...

[תוספת גבורה]

יש מסורת בידי שכשהוליכו את הגר צדק לעבר המוקד עלה בליבו ספק האם הוא צריך למהר הליכתו שכן הוא ממהר לדבר מצוה ליהרג על קידוש השם, או שאדרבה עליו להתמהמה שכן יש מצוה של וחי בהם. וכשעבר ליד חלונו של הגר"א פתח הגר"א את חלון ביתו ואמר לו "רוץ אברהם רוץ" ובכך הכריע לו את ספיקו.
ובזה מתבאר היטב למי שמקשיב לניגון ושם ליבו שהחצי הראשון של הניגון הוא איטי והחצי השני נהפך למהיר יותר. שכן בתחילה היה זה קודם פסק הגר"א ומהלכו של הגר צדק היה איטי, אבל לאחר הכרעת הגר"א שצריך לרוץ שכן הוא רץ לדבר מצווה משתנה הניגון למהיר יותר ....

[לענין]

יש מסורת בידי שכשהוליכו את הגר צדק לעבר המוקד עלה בליבו ספק האם הוא צריך למהר הליכתו שכן הוא ממהר לדבר מצוה ליהרג על קידוש השם, או שאדרבה עליו להתמהמה שכן יש מצוה של וחי בהם. וכשעבר ליד חלונו של הגר"א פתח הגר"א את חלון ביתו ואמר לו "רוץ אברהם רוץ" ובכך הכריע לו את ספיקו.
ובזה מתבאר היטב למי שמקשיב לניגון ושם ליבו שהחצי הראשון של הניגון הוא איטי והחצי השני נהפך למהיר יותר. שכן בתחילה היה זה קודם פסק הגר"א ומהלכו של הגר צדק היה איטי, אבל לאחר הכרעת הגר"א שצריך לרוץ שכן הוא רץ לדבר מצווה משתנה הניגון למהיר יותר ....

אברהם, גיי שנעל!

[ארי שבחבורה]

זה כמה רציתי לבקש אם יש למישהו את חסל סידור פסח הוולז'ינאי, אבל כלקח אני מוותר כרגע...

הוא קצת יותר טוב, אבל לא בהרבה.

ממש לא, ספק אם ה'חסל סידור פסח' ראוי בכלל לשם ניגון, הוא יותר 'דקלום', ואי"ס צודק לגמרי בניתוח שלו.
עבורי באופן אישי ה'חסל סידור פסח' הזה הוא ממש ניגון מכונן... מאז שאני זוכר את עצמי הוא היה אחד ה'סמלים' של ליל הסדר בבית הורי ששרים אותו בהתרגשות עצומה כל שנה (לצד ה"בצאת ישראל" שידוע קצת יותר), אבל אין ספק שאם תוריד ממנו את כל ה'אוירה' של ליל הסדר ואת היחוס המפואר שלו אז לא ישאר ממנו כמעט כלום.
ואגב, יש עוד כמה ניגונים המיוחסים לוולוז'ין, והם קצת יותר מוצלחים מ'חסל סידור פסח', ביניהם 'בצאת ישראל' 'חד גדיא' ו'שושנת יעקב'.
בזמנו ניסיתי לברר את מהימנות הייחוס הזה וגיליתי שלפחות לגבי ה"בצאת ישראל" מדובר בוודאות בייחוס מוטעה. הלחין אותו אחד מתלמידי ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק שהיה 'בעל-מנגן' מוכשר, ובחורים שהתארחו אצל הדיין דמתא, הג"ר אריה שפירא (אבי הגרמ"ש), שרו אותו, ומהם ר' אריה למד את הניגון (יתכן שאחד מהם היה הסטייפלער שלימד את בנו הגר"ח שליט"א ששר אותו בליל הסדר עד היום), וברבות השנים הניגון הפך לחלק מ'פס הקול' בבית ר' אריה ובניו עד שהיו נכדים שחשבו בטעות שזהו ניגון וולוז'ינאי...
הניגון היחיד למיטב ידיעתי שמקורו בוודאות בוולוז'ין הוא הלחן המפורסם של "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו".

[מענה איש]

זה כמה רציתי לבקש אם יש למישהו את חסל סידור פסח הוולז'ינאי, אבל כלקח אני מוותר כרגע...

הוא קצת יותר טוב, אבל לא בהרבה.

ממש לא, ספק אם ה'חסל סידור פסח' ראוי בכלל לשם ניגון, הוא יותר 'דקלום', ואי"ס צודק לגמרי בניתוח שלו.
עבורי באופן אישי ה'חסל סידור פסח' הזה הוא ממש ניגון מכונן... מאז שאני זוכר את עצמי הוא היה אחד ה'סמלים' של ליל הסדר בבית הורי ששרים אותו בהתרגשות עצומה כל שנה (לצד ה"בצאת ישראל" שידוע קצת יותר), אבל אין ספק שאם תוריד ממנו את כל ה'אוירה' של ליל הסדר ואת היחוס המפואר שלו אז לא ישאר ממנו כמעט כלום.
ואגב, יש עוד כמה ניגונים המיוחסים לוולוז'ין, והם קצת יותר מוצלחים מ'חסל סידור פסח', ביניהם 'בצאת ישראל' 'חד גדיא' ו'שושנת יעקב'.
בזמנו ניסיתי לברר את מהימנות הייחוס הזה וגיליתי שלפחות לגבי ה"בצאת ישראל" מדובר בוודאות בייחוס מוטעה. הלחין אותו אחד מתלמידי ישיבת נובהרדוק בביאליסטוק שהיה 'בעל-מנגן' מוכשר, ובחורים שהתארחו אצל הדיין דמתא, הג"ר אריה שפירא (אבי הגרמ"ש), שרו אותו, ומהם ר' אריה למד את הניגון (יתכן שאחד מהם היה הסטייפלער שלימד את בנו הגר"ח שליט"א ששר אותו בליל הסדר עד היום), וברבות השנים הניגון הפך לחלק מ'פס הקול' בבית ר' אריה ובניו עד שהיו נכדים שחשבו בטעות שזהו ניגון וולוז'ינאי...
הניגון היחיד למיטב ידיעתי שמקורו בוודאות בוולוז'ין הוא הלחן המפורסם של "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו".

http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95

[אברך]

מישהו בכל זאת יכול להעלות את הניגון חסל סידור פסח?
תודה רבה

[ונתנו ידידים]

א"א לעשות כלל שאין בשום ניגון ליטאי טעם וריח יש כמה וכמה שיש בהם טעם מיוחדת ועכ"פ כשמתחברים להנסטלגה שבהם, אבל ניגון זה שונה לגמרי שאין בו שום טעם וריח כלל ואני גם לא יכול לדמיין את רב"ב שר את זה, ולא מתחיל להבין איך יתכן שהגר צדק עלה למוקד עם ניגון כזה ואולי יש כאן משהו מדומיין

[איש_ספר]

מתוך רשומות

(קבלתי שאחד מחברינו אשתו כנרית, ובכן שמא נזכה עתה לשמוע את הקולות..?)

ניגוני א.jpg (537.21 KiB) נצפה 16573 פעמים

ניגונים 2.jpg (531.8 KiB) נצפה 16573 פעמים

ניגונים 3.jpg (551.99 KiB) נצפה 16573 פעמים

ניגונים 4.jpg (294.64 KiB) נצפה 16573 פעמים

[ליטוואק פון בודאפעסט]

לפני כעשרים שנה, היה לי חבר בישיבה שהחליט לחפש את השיר של הגר צדק. אז לא היתה האינטרנט נפוצה כמו היום, ובסוף שמע את זה, וזה לא אותו שיר שיש בקלטת של הרלו"י שושן. ולפני כעשר שנים היתה ׳חשיפה׳ בקול מבשר בארה"ב ומישהו שר את זה, יותר דומה למה שהחבר שלי הביא, ובכלל לא דומה לזה שהעלו כאן.

יכול להיות שהרגו אותו פעמיים, ובכל אחת שר שיר אחר.....

[חרסון]

http://www.bhol.co.il/117932/%D7%A6%D7% ... =3&scat=41

אגב, יש שם טעות לדעתי, זה פיוט של אבן גבירול

[עזריאל ברגר]

הניגון היחיד למיטב ידיעתי שמקורו בוודאות בוולוז'ין הוא הלחן המפורסם של "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו".

http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%95

מה הקשר?
זה ניגון אחר לגמרי!

[חיימשה]

איך אף אחד עוד לא הזכיר את המנגינה בת האלמוות הליטאית, זו המושרת בכל עת מצוא ומולבשת כל יום על מילים אחרות?
טובים מאורות!
מי המלחין המוכשר?

[פרנצויז]

ואני לתומי חשבתי שהשיר הכי ליטאי ויבש זה: "אם אמרתי מטה רגלי", כעת אני רואה שזה נחשב חסידי לעומתם...

האם "אם אמרתי מטה רגלי" אינו מניגוני הג"ר מאיר שפירא זצ"ל ראש ישיבת חכמי לובלין?

[תוספת גבורה]

איך אף אחד עוד לא הזכיר את המנגינה בת האלמוות הליטאית, זו המושרת בכל עת מצוא ומולבשת כל יום על מילים אחרות?
טובים מאורות!
מי המלחין המוכשר?

מכיון שהוא ניגון שהוא כולל את כל הניגונים אפשר לעבור חיים שלמים עם הניגון הזה הוא מושר פעם בחודש בטובים מאורות, בברית מילה ביום ליבשה נהפכו מצולים, ואת ילדינו גידלנו על הניגון זה בשירת משיב הרוח ומוריד הגשם....

[חיימשה]

מיששמע פעם חסידי סלונים בנגינתם, יבין שיש גם עניין גאוגרפי. אך יש סתירה מניוני קרלין העליזים

[משולש]

מיששמע פעם חסידי סלונים בנגינתם, יבין שיש גם עניין גאוגרפי. אך יש סתירה מניוני קרלין העליזים

לחב"ד יש עושר מוזיקלי למרות שהם ליטאים, אך אי אפשר להתעלם מזה שהרוב עצוב (גם הקצביים. והביצועים הישנים מבוצעים בכלים עצובים כמו חלילים וכינורות).

[חיימשה]

מיששמע פעם חסידי סלונים בנגינתם, יבין שיש גם עניין גאוגרפי. אך יש סתירה מניוני קרלין העליזים

לחב"ד יש עושר מוזיקלי למרות שהם ליטאים, אך אי אפשר להתעלם מזה שהרוב עצוב (גם הקצביים. והביצועים הישנים מבוצעים בכלים עצובים כמו חלילים וכינורות).

עצוב אבל עשיר מאד. בקיצור ניגונים לא קרעכצ'ן.

[דרומי]

חלק גדול מניגוני חבד המוכרים כיום התחבר בדורות מאוחרים יותר, ומחברי הניגונים לא גרו בליטא וסביבתה אלא באוקראינה (העיר הכי 'מוזיקלית' בתולדות חבד היא העיר ניקולייב שבאוקראינה, והניגונים שבאו משם בחלקם עליזים ו'משוחררים' עד מאוד)

[משולש]

גיאוגרפית חב"ד נמצאים על הגבול בין בלארוס (הליטאית) לבין רוסיה (לפחות הערים ליאדי וליובביץ) ואולי הרבה חסידי חב"ד היו בני רוסיה ואוקראינה (כמו שכתב הרב דרומי). על כן אינו דומה לאלו המתגוררים בעמקי וילנא וקובנא.

גם קרלין ממוקמת בדרום בלארוס סמוך לאוקראינה. (איני מכיר את ניגוניהם)
אבל סלונים היא די במרכז המדינה, ובוודאי הרבה יותר קרוב לליטא (ועוד יותר לפולין).

[משולש]

מתוך רשומות

(קבלתי שאחד מחברינו אשתו כנרית, ובכן שמא נזכה עתה לשמוע את הקולות..?)

ניגוני א.jpg

ניגונים 2.jpg

ניגונים 3.jpg

ניגונים 4.jpg

מספיקה הבנה בסיסית בתוים בשביל להעתיק את השיר לתכנה שבקישור הבא: https://musescore.com/
והיא קוראת את זה בלי בעיות. (לדעתי אפשר להשיג את הבסיס הנ"ל בתוך שעה או שעתיים).

[סגי נהור]

גיאוגרפית חב"ד נמצאים על הגבול בין בלארוס (הליטאית) לבין רוסיה (לפחות הערים ליאדי וליובביץ) ואולי הרבה חסידי חב"ד היו בני רוסיה ואוקראינה (כמו שכתב הרב דרומי). על כן אינו דומה לאלו המתגוררים בעמקי וילנא וקובנא.

מה זה רוסיה? רוסיה היא מחוץ לתחום המושב ולא היו בה קהילות יהודיות.
כשמדברים על יהודי רוסיה מתכוונים בדרך כלל לבלארוס היהודית.
בכל אופן, החב"דיים והמתנגדים חיו במקומות רבים בכפיפה אחת כידוע, ומכאן גם המתח הכפול והמכופל ביניהם, להבדיל מקהילות חסידיות בעומק גליציה ופולין שלא הכירו לא את ההתנגדות ולא את המתנגדים.

[הולך בטל]

היה יהודי חשוב רבי יאנקל טעלחאנער, שקיבל ברכה מרבו היסוד העבודה שיהא יכול לזמר כמו הלוויים בבית המקדש!
מאז היה הוא מהמזמרים בחצרות סלאנים, קארלין, חב''ד,

עשרות או מאות ניגונים שיש כהיום בחצרות אלו הם ממנו.

[מחולת המחנים]

גיאוגרפית חב"ד נמצאים על הגבול בין בלארוס (הליטאית) לבין רוסיה (לפחות הערים ליאדי וליובביץ) ואולי הרבה חסידי חב"ד היו בני רוסיה ואוקראינה (כמו שכתב הרב דרומי). על כן אינו דומה לאלו המתגוררים בעמקי וילנא וקובנא.

מה זה רוסיה? רוסיה היא מחוץ לתחום המושב ולא היו בה קהילות יהודיות.
כשמדברים על יהודי רוסיה מתכוונים בדרך כלל לבלארוס היהודית.
בכל אופן, החב"דיים והמתנגדים חיו במקומות רבים בכפיפה אחת כידוע, ומכאן גם המתח הכפול והמכופל ביניהם, להבדיל מקהילות חסידיות בעומק גליציה ופולין שלא הכירו לא את ההתנגדות ולא את המתנגדים.

הרבה מחסידי חב"ד התגוררו באוקראינה, כדוגמת הערים חרסון ניקולייב וקרמנצ'וג, ואגב מהם באים הרבה מניגוני חב"ד (משפחת חריטונוב ועוד).

[חיימשה]

מי יודע לומר מי המחבר או המקור של הניגון הליטאי על יונה מצאה בו מנוח?

[סגי נהור]

גיאוגרפית חב"ד נמצאים על הגבול בין בלארוס (הליטאית) לבין רוסיה (לפחות הערים ליאדי וליובביץ) ואולי הרבה חסידי חב"ד היו בני רוסיה ואוקראינה (כמו שכתב הרב דרומי). על כן אינו דומה לאלו המתגוררים בעמקי וילנא וקובנא.

מה זה רוסיה? רוסיה היא מחוץ לתחום המושב ולא היו בה קהילות יהודיות.
כשמדברים על יהודי רוסיה מתכוונים בדרך כלל לבלארוס היהודית.
בכל אופן, החב"דיים והמתנגדים חיו במקומות רבים בכפיפה אחת כידוע, ומכאן גם המתח הכפול והמכופל ביניהם, להבדיל מקהילות חסידיות בעומק גליציה ופולין שלא הכירו לא את ההתנגדות ולא את המתנגדים.

הרבה מחסידי חב"ד התגוררו באוקראינה, כדוגמת הערים חרסון ניקולייב וקרמנצ'וג, ואגב מהם באים הרבה מניגוני חב"ד (משפחת חריטונוב ועוד).

זה ידוע לי כמובן (אם כי רבים היגרו מבלארוס לאוקראינה לאחר המהפכה), ורק הערתי על הטענה השגויה שהיו קהילות יהודיות ברוסיה.
בכלל, הסתכלות במפה של ימינו לא תועיל כלום כדי להבין את מפת ההתיישבות היהודית במזרח אירופה.

[משולש]

הרב סגי נהור.
לא ציטטתי כאן מקור שכותב "יהודי רוסיה" ועל כן אין צורך לדייק בדבריי לאיזו קהילה התכוונתי. (אין לי מפה הסטורית, אבל לפי הגבולות של היום לובביץ נמצאת בתוך שטח רוסיה, ולכן כתבתי רוסיה)
עד כמה שידוע לי, (וכך הנחת היסוד באשכול זה) יהודי בלארוס נחשבים ענף של יהדות ליטא. ומי שמכנה אותם "רוסיה" יכנה גם את ליטא בשם רוסיה. (אולי בגלל שהיו כבושים תקופה תחת שלטון רוסיה)

[משולש]

מי יודע לומר מי המחבר או המקור של הניגון הליטאי על יונה מצאה בו מנוח?

מהו הניגון הליטאי הזה?

[סגי נהור]

(אין לי מפה הסטורית, אבל לפי הגבולות של היום לובביץ נמצאת בתוך שטח רוסיה, ולכן כתבתי רוסיה)
עד כמה שידוע לי, (וכך הנחת היסוד באשכול זה) יהודי בלארוס נחשבים ענף של יהדות ליטא. ומי שמכנה אותם "רוסיה" יכנה גם את ליטא בשם רוסיה. (אולי בגלל שהיו כבושים תקופה תחת שלטון רוסיה)

אז לידיעתך, אין שום יהודים שהם יותר "רוסים" מיהודי בלארוס. ליובאוויטש, ליאדי וליאזני כולם בתחום המושב באזור הנקרא בפי היהודים רייסין בדיוק כמו כל יהודי בלארוס. המפה של היום אינה אומרת דבר (חלק מעיירות ליטא נמצאות היום בכלל בפולין).

מה שכתבת שיהודי בלארוס (המתנגדים) נחשבים ענף של יהדות ליטא, תרמה לכך מן הסתם העובדה שהמרכז הרוחני (הלא חסידי) היה בליטא (זה מצטרף לעובדה שבימיה היפים של דוכסות ליטא היא שלטה גם על אזור בלארוס ומעבר לזה). ניתן לשער שמסיבה זו חסידי רייסין לא ראו עצמם ענף של יהדות ליטא מאחר שהמרכז הרוחני שלהם היה ברייסין עצמה. למעשה ברייסין היו הרבה יותר יהודים מאשר בליטא.

המסקנא מכל האמור הנוגעת לעניננו היא, שאין בין חסידי רייסין המכונים "רוסישע אידן" למתנגדי רייסין המכונים "ליטווישע אידן" אלא שינוי השם, כשמבחינה גיאוגרפית (שבה עסקינן כאן) מדובר על אותם יהודים פחות או יותר.

[סגי נהור]

אחר כתבי זאת נמלכתי, שייתכן שיש משהו בטענה שהחלק המערבי של בלארוס, הסמוך לליטא, היה נוטה יותר למתנגדות, ואילו האזורים החב"דיים היו בחלק המזרחי הסמוך לרוסיה. אני כותב "ייתכן" כי בדיקת מיקום הערים והעיירות המוכרות לא מעלה תוצאות חד משמעיות. שקלוב הליטאית, לדוגמא, נמצאת באופן יחסי במזרח, ואילו העיירה החסידית קורניץ נמצאת במערב. אבל בהחלט מעניין לבדוק.

[חיימשה]

מי יודע לומר מי המחבר או המקור של הניגון הליטאי על יונה מצאה בו מנוח?

מהו הניגון הליטאי הזה?

תווים לא למדתי... ניגון שהמילה '' יינה'' חוזרת ע"ע כל פעם 7 פעמים עצובות, משל בוכים אנו מרחמינו הנכמרים על היונה המסכנה שלא מצאה מנוח לכף רגלה

[משולש]

עד היום הבנתי שיהודי בלארוס היו חלק מקהילות ליטא
להלן רשימה לדוגמא של ערים מפורסמות בבלארוס שמוכרות כליטאיות:
ברנוביץ
קמניץ
פינסק
הורודנא (גרודנא)
סלונים
וולוז'ין
קלצק
סלוצק
מינסק.

והרי לדוגמא "וולאזין" נחשבת לאם ישיבות ליטא למרות שהיא בבלארוס. האם זה עיוות היסטורי?

[משולש]

חיימשה איני מזהה את הניגון שאתה מדבר עליו. אולי תעשה הקלטה כלשהי.

[סגי נהור]

עד היום הבנתי שיהודי בלארוס היו חלק מקהילות ליטא
להלן רשימה לדוגמא של ערים מפורסמות בבלארוס שמוכרות כליטאיות:
ברנוביץ
קמניץ
פינסק
הורודנא (גרודנא)
סלונים
וולוז'ין
קלצק
סלוצק
מינסק.

והרי לדוגמא "וולאזין" נחשבת לאם ישיבות ליטא למרות שהיא בבלארוס. האם זה עיוות היסטורי?

למה אתה חושב שזו טעות היסטורית? זה לא מה שטענתי לעיל.

כאמור, מבחינה היסטורית בלארוס היתה חלק מהדוכסות הליטאית, ובהמשך (יחד עם ליטא עצמה) חלק מהאימפריה הרוסית. אמנם העם הליטאי והעם הבלארוסי הם עמים שונים. בליטא מדוברת השפה הליטאית (שהיא שפה בלטית) ובבלארוס השפה הבלארוסית (שהיא שפה סלאבית) לצד הרוסית. מסתבר שבערים והעיירות הסמוכות יותר לליטא של היום חיו גם ליטאים רבים לצד הבלארוסים.

וכך ראיתי כעת בוויקיפדיה ערך בלארוס:

עד היום, בעיקר בחוגים לאומניים, נקראת הארץ "ליטא" וטוענת לבעלות על שם זה, מתוקף היותה הגורם הדומיננטי בדוכסות הגדולה של ליטא.

[ברוז]

היה יהודי חשוב רבי יאנקל טעלחאנער, שקיבל ברכה מרבו היסוד העבודה שיהא יכול לזמר כמו הלוויים בבית המקדש!
מאז היה הוא מהמזמרים בחצרות סלאנים, קארלין, חב''ד,

עשרות או מאות ניגונים שיש כהיום בחצרות אלו הם ממנו.

היה מחסידי קוידינוב.
הסתובב בכל החצרות שהזכרת.

[הולך בטל]

היה יהודי חשוב רבי יאנקל טעלחאנער, שקיבל ברכה מרבו היסוד העבודה שיהא יכול לזמר כמו הלוויים בבית המקדש!
מאז היה הוא מהמזמרים בחצרות סלאנים, קארלין, חב''ד,

עשרות או מאות ניגונים שיש כהיום בחצרות אלו הם ממנו.

היה מחסידי קוידינוב.
הסתובב בכל החצרות שהזכרת.

מעניין,
האם יש גם ניגוני קוידינוב שלא מושרים בשאר חצרות הנ''ל?

[בן ראובן]

כמו לשמות מקומות רבים, גם לשם "ליטא" היו שני מובנים. ליטא המצומצמת היתה ליטא דהיום ומחוזות הסמוכים אליה (הממוקמים בימינו בבלארוס ובפולין), וליטא רבתי כללה את כל המחוזות שבהם דיברו בהגייה ליטאית, כולל רייסין (החופפת בערך את בלארוס דהיום) וחלקים נרחבים מאוקראינה המזרחית.