גידול זקן בישיבות ליטא

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ב' יולי 09, 2012 6:50 pm

הסופר הנודע ר' גרשון גורא ז"ל בבואו לתאר את מהותם של חסידי פולין רשם את הסיפור הבא: מעשה באחד מגדולי המוסר שבליטא, משגיח בישיבה גדולה ומפורסמת שהיו כל חייו קודש לתיקון המידות. שיחותיו המוסריות התמקדו תמיד סביב הנושא של התבטלות ה"אני" ו"אל יבוש מפני המלעיגים" וכדומה.
והנה נקלע גברא רבה זה לוורשה בירת פולין. בפעם הראשונה בחייו פגש כעת פנים בפנים את יהדות פולין החסידית. לראשונה חזה במו עיניו בהמוני יהודים הלבושים בבגדים חסידיים ובקסקטים המיוחדים שלהם, ה"פוילישע היטלעך".
כששב לארצו ולישיבתו היה נרגש עד מאד, במשך שבוע ימים לא נרגע. משך כל אותם ימים לא חדל מלהלום בידו על ה"סטנדר" בכל השיחות המוסריות שנשא ושאגה עמוקה התפרצה מפיו ומלבו שוב ושוב:
"והלא זה ממש מבהיל על הרעיון! אנו בישיבה שוקדים ימים ולילות על תיקון המידות, על שבירת מידת הבושה השלילית, על התבטלות ה"אני" שבכל אחד מאיתנו?! אה? נסו פעם לנסוע לוורשה בירת פולין ותווכחו לראות איך יהודים עוסקים בשבירת המידות. עוסקים? מה פתאום, הם בעצמם מקשה אחת של שבירת ה"אני" וביטול היש. אנשים פשוטים והם בעלי מדרגה ממש..."
"אתם שואלים ודאי למה? נו, תלכו, תראו... בחוצות הכרך הגדול מסתובבים אלפים ורבבות, ילדים, בחורים, יהודים סוחרים בכל הגילאים וכולם בעצם מכריזים בכל הוייתם, בכל הופעתם: " יהודי אני! יהודי אני!" הרחובות מלאים "שקצים" ו"שיקצות" עם מבטים מלאי שיטנה ועם חריקת שיניים, השנאה נוטפת מהם ואילו החסידים הללו, כמו מתעלמים מהכל ומכריזים: "אני יהודי!" ".
"הם לא מכריזים זאת בקול. אדרבה, הם לא משמיעים מילה. אבל הזעקה הזו מבצבצת מכל פינה בהם, מהקסקטים, מהפיאות המסולסלות, מהחליפות הארוכות ואפילו מהמגפיים שלהם..."
"אנחנו יושבים בישיבה ומדברים הרבה על שבירת המידות, על "אל יבוש" וביטול ה"אני", אבל כשיוצאים לרחוב... עם הביגוד המערבי המקובל בעולם, רק בודקים קודם שלא יהיה קמט בחליפה ולא רבב על המגבעת ושהעניבה תעמוד ישר, שלא נבלוט... זו שבירת היש? החסידים בוורשה זה שבירת היש, זה "אני יהודי!"...". - - -

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' יולי 09, 2012 9:35 pm

אני לא בקי בהיסטוריה של גרשון גורא לדעת עד כמה הכיר את עולם המוסר, אבל בכל מקרה, אל יבוש מפני המלעיגים, ואמיצות, לא היו הדגל של סלבודקה, ואילו הנובורדקער'ס לא היה להם מה להתבייש באמיצותם גם לא מחסידי וארשא.

ישעיהו לוריא

אהיה כתלמיד הדן לפני רבותיו.
אם הכל נובע מתוך גדלות ורוממות האדם. "רוממות ק-ל בגרונם" מדוע החזו"א והחפץ חיים התנגדו ל"חרב פיפיות בסנטרם". האם הם לא ידעו את החשיבות העצומה בהענקת התחושה הטובה לבחור וכו' ?!
קשה להביט בתמונות בני הישיבות בזמנים ההם ולומר שהכל רק ממניעים אידאולוגיים. דומה שאופנה וטעם בלבוש לא חסרים.
חשובה לי האמת ההיסטורית, כמובן.

נ.ב. בדורנו ניתן למצוא את הג"ר שר"ד שיחי' מירח' ירושלים בב"ב. שריד לדור דעה שכבר דנו בפורום בעבר אודות זקנו. גם על החלבן המפתרסם והולך דנים כל העת.

תוך כדי דיבור

[הגרש"ד אינו מגולח למשעי וכמדומה שגם מעולם לא היה (ע"פ תמונה מצעירותו שלפני). ופעם רמזתי כאן איזה טעם דווקא ע"פ הזוהר (באופן אחד של הבנה) למקובלים שמקצרים זקנם. בכל אופן ממילא אין לזה שייכות למה שמגלחים לגמרי].

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ג' יולי 10, 2012 1:20 am

איש_ספר כתב:אני לא בקי בהיסטוריה של גרשון גורא לדעת עד כמה הכיר את עולם המוסר, אבל בכל מקרה, אל יבוש מפני המלעיגים, ואמיצות, לא היו הדגל של סלבודקה, ואילו הנובורדקער'ס לא היה להם מה להתבייש באמיצותם גם לא מחסידי וארשא.

אולי הייתי צריך להקדים ולנזכיר שר"ג גורא הגוראי מלומז'א, הכיר היטב מאד את שני העולמות.
לגבי נובהרדוק - ודאי. אבל הרי לא עליהם דנים כאן.

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » ג' יולי 10, 2012 2:54 am

אין שאלה מדעת החזון איש על בעלי המוסר.
הם לא היו תמימי דעים - לא רק בה"למעשה" של הזקן והחליפה הארוכה, אלא בעיקר בתורת המוסר מעיקרה.
כפי שכתב החזון איש באריכות.

אמנם ישיבות המוסריות שיטתן ידועה. בפרט למי שהכיר את הפירות והממשיכים שלהן שחיו כאן עד השנים האחרונות.
זו האמת ללא ציפוי כלשהו.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ג' יולי 10, 2012 10:34 am

גור אריה, כמה נודע היה הסופר הנ"ל אם אין לו אפילו ערך בויקיפדיה?
בכל אופן, זה לי פעם ראשונה שאני שומע עליו.
האם כתב באי מספריו על האמרי אמת? אולי אמצא אצלו משהו מעניין.

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ג' יולי 10, 2012 11:28 am

מתפעל כתב:גור אריה, כמה נודע היה הסופר הנ"ל אם אין לו אפילו ערך בויקיפדיה?
בכל אופן, זה לי פעם ראשונה שאני שומע עליו.
האם כתב באי מספריו על האמרי אמת? אולי אמצא אצלו משהו מעניין.

לך יש ערך בויקיפדיה?
אגב, השיר 'ר' דודל מוואסילקוב' מופיע בויקי'?

עכ"פ ראה בספרו בן ג' הכרכים "בסערות הימים" ותמצא נחת

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יולי 10, 2012 11:49 am

גוראריה כתב:עכ"פ ראה בספרו בן ג' הכרכים "בסערות הימים" ותמצא נחת

המצוי באוצר.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יולי 10, 2012 11:51 am

גוראריה כתב:
איש_ספר כתב:אני לא בקי בהיסטוריה של גרשון גורא לדעת עד כמה הכיר את עולם המוסר, אבל בכל מקרה, אל יבוש מפני המלעיגים, ואמיצות, לא היו הדגל של סלבודקה, ואילו הנובורדקער'ס לא היה להם מה להתבייש באמיצותם גם לא מחסידי וארשא.

אולי הייתי צריך להקדים ולנזכיר שר"ג גורא הגוראי מלומז'א, הכיר היטב מאד את שני העולמות.
לגבי נובהרדוק - ודאי. אבל הרי לא עליהם דנים כאן.

כונתי היתה שהמשל/סיפור לא כ"כ מוצלח, כי בסלבודקא לא עסקו במיוחד בביטול היש, ולכן לא היה להם מה ללמוד מהנהגת חסידי פולין, ואלו שכן עסקו והם חניכי ר' יוזל, כאמור אף הצטיינו בכך.

אלי_ש · הודעהעל ידי **אלי_ש** » ג' יולי 10, 2012 1:13 pm

גוראריה כתב:הסופר הנודע ר' גרשון גורא ז"ל בבואו לתאר את מהותם של חסידי פולין רשם את הסיפור הבא: מעשה באחד מגדולי המוסר שבליטא, משגיח בישיבה גדולה ומפורסמת שהיו כל חייו קודש לתיקון המידות. שיחותיו המוסריות התמקדו תמיד סביב הנושא של התבטלות ה"אני" ו"אל יבוש מפני המלעיגים" וכדומה.
והנה נקלע גברא רבה זה לוורשה בירת פולין. בפעם הראשונה בחייו פגש כעת פנים בפנים את יהדות פולין החסידית. לראשונה חזה במו עיניו בהמוני יהודים הלבושים בבגדים חסידיים ובקסקטים המיוחדים שלהם, ה"פוילישע היטלעך".
כששב לארצו ולישיבתו היה נרגש עד מאד, במשך שבוע ימים לא נרגע. משך כל אותם ימים לא חדל מלהלום בידו על ה"סטנדר" בכל השיחות המוסריות שנשא ושאגה עמוקה התפרצה מפיו ומלבו שוב ושוב:
"והלא זה ממש מבהיל על הרעיון! אנו בישיבה שוקדים ימים ולילות על תיקון המידות, על שבירת מידת הבושה השלילית, על התבטלות ה"אני" שבכל אחד מאיתנו?! אה? נסו פעם לנסוע לוורשה בירת פולין ותווכחו לראות איך יהודים עוסקים בשבירת המידות. עוסקים? מה פתאום, הם בעצמם מקשה אחת של שבירת ה"אני" וביטול היש. אנשים פשוטים והם בעלי מדרגה ממש..."
"אתם שואלים ודאי למה? נו, תלכו, תראו... בחוצות הכרך הגדול מסתובבים אלפים ורבבות, ילדים, בחורים, יהודים סוחרים בכל הגילאים וכולם בעצם מכריזים בכל הוייתם, בכל הופעתם: " יהודי אני! יהודי אני!" הרחובות מלאים "שקצים" ו"שיקצות" עם מבטים מלאי שיטנה ועם חריקת שיניים, השנאה נוטפת מהם ואילו החסידים הללו, כמו מתעלמים מהכל ומכריזים: "אני יהודי!" ".
"הם לא מכריזים זאת בקול. אדרבה, הם לא משמיעים מילה. אבל הזעקה הזו מבצבצת מכל פינה בהם, מהקסקטים, מהפיאות המסולסלות, מהחליפות הארוכות ואפילו מהמגפיים שלהם..."
"אנחנו יושבים בישיבה ומדברים הרבה על שבירת המידות, על "אל יבוש" וביטול ה"אני", אבל כשיוצאים לרחוב... עם הביגוד המערבי המקובל בעולם, רק בודקים קודם שלא יהיה קמט בחליפה ולא רבב על המגבעת ושהעניבה תעמוד ישר, שלא נבלוט... זו שבירת היש? החסידים בוורשה זה שבירת היש, זה "אני יהודי!"...". - - -

במחכ"ת רואים שהסיפור (שלא היה ולא נברא, כמובן) נכתב מנקודת מבט פולנית שלא הבינה את עולמם של תלמידי ישיבות המוסר. כביכול כל מה שעניין את "אחד מגדולי המוסר" היא התוצאה הסופית של ההכרזה "אני יהודי!", הכרזה שמתבצעת כאמור "ללא קול", אלא באמצעות הקסקטים והפיאות המסולסלות.
עניינם של בעלי המוסר היתה עבודה פנימית של שבירת המידות, עבודה שנעשית בתוך הלב פנימה, שרק מתעצמת ככל שהאדם יותר אינדבדואלי ולא חלק מקבוצה שלמה שמתנהגת באותה צורה ולבושה באותו אופן (ולא שזה רע). השאלה כאן היא לא אם בסופו של דבר כולם הולכים בלבוש יהודי ישן, אלא מה מידת המלחמה הפנימית שלהם, ולכן לא ברור לי במה עולים חסידי וורשא (פשוטי העם שביניהם) על תלמידי ישיבת סלבודקה (הרציניים שבהם).
מדובר כאן על "תיקון המידות" ועל "שבירת האני" ולא על להיוולד לתוך מציאות שבה כבר אין "אני" שצריך לשבור אותו (וברור שזה לא מה שהיה בפולין, כי גם לחסידי פולין עם הקפוטות נותרה עדיין עבודה של "שבירת המידות").
(שים למשפט המסיים "החסידים בוורשה זה שבירת היש, זה 'אני יהודי'!...", בו רואים את ההשוואה שעושה גורא בין "שבירת היש" לבין ההכרזה "אני יהודי", כאילו מדובר באותו דבר ממש. כידוע, הכרזת "אני יהודי" יכולה להיעשות גם על ידי שימוש במידת הגאווה).
ובכלל, האם מה שעמד בראש מעיינם של כל תלמידי סלבודקה הוא הקמט בחליפה? לענ"ד זו הכללה גסה שחוטאת לאמת.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' יולי 11, 2012 1:42 pm

יישר כח על ההפניה גור אריה,
דא עקא שאני יכול לראות רק 40 דפים ראשונים בלבד.

אולי תמצא לי איזה סיפור יפה על האמרי אמת או שניים ותעלה לכאן?

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' יולי 11, 2012 2:09 pm

אציגה עוד סיפור עם האמרי אמת:

"סיפר החסיד רבי מנלי רוזנשטרוך ז"ל מאנשי שלומו של הרבי האמרי אמת, כי אחד מנכדי האמרי אמת שאל אותו קושיא בחומש, ואמר לו שיחפש במפרשים, וחיפש ומצא שבאוה"ח הקדוש דיבר מזה. כאשר שב וסיפר לזקנו שמצא ישוב לקושייתו בדברי רבינו האור החיים זי"ע, אמר לו: בשחרותי לא עיינתי בספרי האוה"ח מחמת אזהרתו, שכתב בהקדמה לחפץ ה' שלא יעסקו בספרו זולת העוסקים בתורה לשמה, עד שבא אליו רבינו האור החיים בחלום ושאל אותו מדוע אינו עוסק בספריו ואמר לו שלא אליו התכוון, ואז ישב והגה בכל ספריו הקדושים. ואף על פי כן, לא אמר לו האמרי אמת במפורש שיחפש באוה"ח, אלא שהורהו לחפש במפרשים ואם יזכה – ימצא מעצמו".
(מתוך מאמר בהמודיע על האור החיים הק' מאת ישראל פינחס טירנואר)

מה ידוע על החסיד ר' מנלי הנ"ל?

מה לשונו המדוייקת של האור החיים הק'? האם כוונתו בדוקא שלא ללמוד בספר המסוים הזה, חפץ ה'? או בכל ספריו?

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ד' יולי 11, 2012 2:27 pm

בעניין הזקן, אביא דברים ששמעתי ממרן הגר"א שפירא זצ"ל: הסיבה לאיסור גידול זקן בישיבות המוסר לא הייתה אלא משום שכבוד בחורי הישיבה באותה תקופה היה מושפל עד עפר ולכן קבעו שבחורי ישיבה יתלבשו וייראו כמו סטודנטים כדי לרומם את כבודם. על פי זה מובן פשר התמונות של בחורי ישיבה מאירופה שלפני השואה שבהם המראה שלהם נראה מודרני מאוד במושגי אותה התקופה. מהסיבה הזאת ,כך העיד רבינו זצ"ל, לפני עליית ישיבת סלבודקה לארץ בקשו בני ירושליים שהם לא יבואו לירושליים מחשש שמא יקלקלו את הנוער ולכן ישיבת סלבודקה קבעה משכנה בחברון.

בעניין גיל הנישואין במיר: אני לא מבין על מה המהומה. בקונטרס "האדם ביקר" של הרב וולבה זצ"ל יש דברים מפורשים בעניין והוא כותב שהסיבה לאיחורם להינשא הייתה מהסיבה שבנות אותה התקופה פשוט לא רצו בחורי ישיבה.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ד' יולי 11, 2012 5:32 pm

בן אליהו כתב:בעניין הזקן, אביא דברים ששמעתי ממרן הגר"א שפירא זצ"ל: הסיבה לאיסור גידול זקן בישיבות המוסר לא הייתה אלא משום שכבוד בחורי הישיבה באותה תקופה היה מושפל עד עפר ולכן קבעו שבחורי ישיבה יתלבשו וייראו כמו סטודנטים כדי לרומם את כבודם. על פי זה מובן פשר התמונות של בחורי ישיבה מאירופה שלפני השואה שבהם המראה שלהם נראה מודרני מאוד במושגי אותה התקופה. מהסיבה הזאת ,כך העיד רבינו זצ"ל, לפני עליית ישיבת סלבודקה לארץ בקשו בני ירושליים שהם לא יבואו לירושליים מחשש שמא יקלקלו את הנוער ולכן ישיבת סלבודקה קבעה משכנה בחברון.

ומדומני שכבר הבאתי בעבר שכשהגר"א שפירא זצ"ל היה בחור צעיר בישיבת חברון, התחילו בחורי הישיבה לגדל זקנים. רב פורים באותה שנה ביקש מהתלמידים לגדל את הזקן בהתאם לצבע החליפה...

ישעיהו לוריא

מתפעל כתב:אציגה עוד סיפור עם האמרי אמת:

"סיפר החסיד רבי מנלי רוזנשטרוך ז"ל מאנשי שלומו של הרבי האמרי אמת, כי אחד מנכדי האמרי אמת שאל אותו קושיא בחומש, ואמר לו שיחפש במפרשים, וחיפש ומצא שבאוה"ח הקדוש דיבר מזה. כאשר שב וסיפר לזקנו שמצא ישוב לקושייתו בדברי רבינו האור החיים זי"ע, אמר לו: בשחרותי לא עיינתי בספרי האוה"ח מחמת אזהרתו, שכתב בהקדמה לחפץ ה' שלא יעסקו בספרו זולת העוסקים בתורה לשמה, עד שבא אליו רבינו האור החיים בחלום ושאל אותו מדוע אינו עוסק בספריו ואמר לו שלא אליו התכוון, ואז ישב והגה בכל ספריו הקדושים. ואף על פי כן, לא אמר לו האמרי אמת במפורש שיחפש באוה"ח, אלא שהורהו לחפש במפרשים ואם יזכה – ימצא מעצמו".
(מתוך מאמר בהמודיע על האור החיים הק' מאת ישראל פינחס טירנואר)

מה ידוע על החסיד ר' מנלי הנ"ל?

מה מקור הסיפור לפני טירנואר?

האמרי אמת התארח פעם בביתו המפואר של ר' מנלי רוזנשטרוך שהיה גם בעל עשירות מופלגת. דחיפות החסידים שהתקבצו ונדחקו בבית החלו לתת אותותיהם וכל רגע נשמעו קולות שבירה וניפוץ של אחד מהשולחנות והכסאות עליהם נדחקו החסידים.
נפנה האמרי אמת לר' מנלי ואמר לו "רבים- אורחים רבים-- מכאובים לרשע " אבל "הבוטח בד' חסד יסובבנו" הוא רואה הכול חסד מד'.

משפחה גדולה מצאצאיו בארץ. משפ' רוזנשטרוך.
אולי בהמשך אצליח להעלות תמונתו המופיעה בספר ראש גולת אריאל.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ד' יולי 11, 2012 9:33 pm

אני לא יודע מה מקורו, לא ראיתי בעיתון אלא שמישהו פירסם הציטוט משם.

אתה מצטט מראש גולת אריאל?

ארי במסתרים

ישעיהו לוריא כתב: ואמר לו "רבים- אורחים רבים-- מכאובים לרשע " אבל "הבוטח בד' חסד יסובבנו" הוא רואה הכול חסד מד'.

מסתמא הכוונה להדגישבתיבת יסובבנו: כל הסובבים אותו זה חסד מה'.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' יולי 12, 2012 9:38 am

ישעיהו, חיפשתי בספר ראש גולת אריאל על החסיד הנ"ל ולא מצאתי. אין לו שם מפתח שמות.
אתה יכול לתת לי איזה חלק והעמוד? יישר כח.

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ה' יולי 12, 2012 11:52 am

אלי_ש כתב:
גוראריה כתב:הסופר הנודע ר' גרשון גורא ז"ל בבואו לתאר את מהותם של חסידי פולין רשם את הסיפור הבא: מעשה באחד מגדולי המוסר שבליטא, משגיח בישיבה גדולה ומפורסמת שהיו כל חייו קודש לתיקון המידות. שיחותיו המוסריות התמקדו תמיד סביב הנושא של התבטלות ה"אני" ו"אל יבוש מפני המלעיגים" וכדומה.
והנה נקלע גברא רבה זה לוורשה בירת פולין. בפעם הראשונה בחייו פגש כעת פנים בפנים את יהדות פולין החסידית. לראשונה חזה במו עיניו בהמוני יהודים הלבושים בבגדים חסידיים ובקסקטים המיוחדים שלהם, ה"פוילישע היטלעך".
כששב לארצו ולישיבתו היה נרגש עד מאד, במשך שבוע ימים לא נרגע. משך כל אותם ימים לא חדל מלהלום בידו על ה"סטנדר" בכל השיחות המוסריות שנשא ושאגה עמוקה התפרצה מפיו ומלבו שוב ושוב:
"והלא זה ממש מבהיל על הרעיון! אנו בישיבה שוקדים ימים ולילות על תיקון המידות, על שבירת מידת הבושה השלילית, על התבטלות ה"אני" שבכל אחד מאיתנו?! אה? נסו פעם לנסוע לוורשה בירת פולין ותווכחו לראות איך יהודים עוסקים בשבירת המידות. עוסקים? מה פתאום, הם בעצמם מקשה אחת של שבירת ה"אני" וביטול היש. אנשים פשוטים והם בעלי מדרגה ממש..."
"אתם שואלים ודאי למה? נו, תלכו, תראו... בחוצות הכרך הגדול מסתובבים אלפים ורבבות, ילדים, בחורים, יהודים סוחרים בכל הגילאים וכולם בעצם מכריזים בכל הוייתם, בכל הופעתם: " יהודי אני! יהודי אני!" הרחובות מלאים "שקצים" ו"שיקצות" עם מבטים מלאי שיטנה ועם חריקת שיניים, השנאה נוטפת מהם ואילו החסידים הללו, כמו מתעלמים מהכל ומכריזים: "אני יהודי!" ".
"הם לא מכריזים זאת בקול. אדרבה, הם לא משמיעים מילה. אבל הזעקה הזו מבצבצת מכל פינה בהם, מהקסקטים, מהפיאות המסולסלות, מהחליפות הארוכות ואפילו מהמגפיים שלהם..."
"אנחנו יושבים בישיבה ומדברים הרבה על שבירת המידות, על "אל יבוש" וביטול ה"אני", אבל כשיוצאים לרחוב... עם הביגוד המערבי המקובל בעולם, רק בודקים קודם שלא יהיה קמט בחליפה ולא רבב על המגבעת ושהעניבה תעמוד ישר, שלא נבלוט... זו שבירת היש? החסידים בוורשה זה שבירת היש, זה "אני יהודי!"...". - - -

במחכ"ת רואים שהסיפור (שלא היה ולא נברא, כמובן) נכתב מנקודת מבט פולנית שלא הבינה את עולמם של תלמידי ישיבות המוסר. .

בלי להכנס לדיון שגלש מכלל עניניות על מניעי אי גידול הזקן אצל בחורי ליטא, רציתי רק לשאול ולהעיר
א. מאיפה הוודאות הזאת, כמובן, כלשונך, שהסיפור לא היה ולא נברא?
ב. ר' גרשון גורא התגורר בלומז'א

ידידיה · הודעהעל ידי **ידידיה** » ה' יולי 12, 2012 6:34 pm

גוראריה כתב:
אלי_ש כתב:
גוראריה כתב:הסופר הנודע ר' גרשון גורא ז"ל בבואו לתאר את מהותם של חסידי פולין רשם את הסיפור הבא: מעשה באחד מגדולי המוסר שבליטא, משגיח בישיבה גדולה ומפורסמת שהיו כל חייו קודש לתיקון המידות. שיחותיו המוסריות התמקדו תמיד סביב הנושא של התבטלות ה"אני" ו"אל יבוש מפני המלעיגים" וכדומה.
והנה נקלע גברא רבה זה לוורשה בירת פולין. בפעם הראשונה בחייו פגש כעת פנים בפנים את יהדות פולין החסידית. לראשונה חזה במו עיניו בהמוני יהודים הלבושים בבגדים חסידיים ובקסקטים המיוחדים שלהם, ה"פוילישע היטלעך".
כששב לארצו ולישיבתו היה נרגש עד מאד, במשך שבוע ימים לא נרגע. משך כל אותם ימים לא חדל מלהלום בידו על ה"סטנדר" בכל השיחות המוסריות שנשא ושאגה עמוקה התפרצה מפיו ומלבו שוב ושוב:
"והלא זה ממש מבהיל על הרעיון! אנו בישיבה שוקדים ימים ולילות על תיקון המידות, על שבירת מידת הבושה השלילית, על התבטלות ה"אני" שבכל אחד מאיתנו?! אה? נסו פעם לנסוע לוורשה בירת פולין ותווכחו לראות איך יהודים עוסקים בשבירת המידות. עוסקים? מה פתאום, הם בעצמם מקשה אחת של שבירת ה"אני" וביטול היש. אנשים פשוטים והם בעלי מדרגה ממש..."
"אתם שואלים ודאי למה? נו, תלכו, תראו... בחוצות הכרך הגדול מסתובבים אלפים ורבבות, ילדים, בחורים, יהודים סוחרים בכל הגילאים וכולם בעצם מכריזים בכל הוייתם, בכל הופעתם: " יהודי אני! יהודי אני!" הרחובות מלאים "שקצים" ו"שיקצות" עם מבטים מלאי שיטנה ועם חריקת שיניים, השנאה נוטפת מהם ואילו החסידים הללו, כמו מתעלמים מהכל ומכריזים: "אני יהודי!" ".
"הם לא מכריזים זאת בקול. אדרבה, הם לא משמיעים מילה. אבל הזעקה הזו מבצבצת מכל פינה בהם, מהקסקטים, מהפיאות המסולסלות, מהחליפות הארוכות ואפילו מהמגפיים שלהם..."
"אנחנו יושבים בישיבה ומדברים הרבה על שבירת המידות, על "אל יבוש" וביטול ה"אני", אבל כשיוצאים לרחוב... עם הביגוד המערבי המקובל בעולם, רק בודקים קודם שלא יהיה קמט בחליפה ולא רבב על המגבעת ושהעניבה תעמוד ישר, שלא נבלוט... זו שבירת היש? החסידים בוורשה זה שבירת היש, זה "אני יהודי!"...". - - -

במחכ"ת רואים שהסיפור (שלא היה ולא נברא, כמובן) נכתב מנקודת מבט פולנית שלא הבינה את עולמם של תלמידי ישיבות המוסר. .

בלי להכנס לדיון שגלש מכלל עניניות על מניעי אי גידול הזקן אצל בחורי ליטא, רציתי רק לשאול ולהעיר
א. מאיפה הוודאות הזאת, כמובן, כלשונך, שהסיפור לא היה ולא נברא?
ב. ר' גרשון גורא התגורר בלומז'א

גוראריה מתכוון שלא שמענו אינה ראיה, ואילו אלי-ש מתכוון שלהבנתו הסיפור אינו יכול להיות אמת.

ואנכי הדל מצטרף לאלי בזאת, כמי שזכיתי להכיר אי אלו מחניכי סלבודקה וקלם דאז, וקצת שמעתי מוסרם ותורתם, "ביטול היש" במובן של אמיצות (כפי שהגדירו לעיל היטב)לא זו הדרך, וורשא המתוארת בסיפור לא זו העיר אשר לאורם חינכו את עבודת המידות.

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ה' יולי 12, 2012 8:47 pm

אני לא זכיתי להכיר.
ר' גרשון גורא זכה גם זכה.
והוא מצביע על נקודה מסויימת. לא שולל. לא פוסל, אלא מצביע.
והוא אומר שמשגיח מפורסם אמר זאת ולא התפלפל בכל הנ"ל.
הוא לא בא לשקול מי יותר טוב ומי יותר איכותי.
הוא נגע בנקודה ש'דגדגה' לו לאותו משגיח כהוגן כשהוא היה שם.
זכותו של המשגיח ההוא?

ומכאן ואילך הכל סברות.
לחיי.

אלי_ש · הודעהעל ידי **אלי_ש** » א' יולי 15, 2012 2:20 am

גוראריה כתב:
אלי_ש כתב:במחכ"ת רואים שהסיפור (שלא היה ולא נברא, כמובן) נכתב מנקודת מבט פולנית שלא הבינה את עולמם של תלמידי ישיבות המוסר. .

בלי להכנס לדיון שגלש מכלל עניניות על מניעי אי גידול הזקן אצל בחורי ליטא, רציתי רק לשאול ולהעיר
א. מאיפה הוודאות הזאת, כמובן, כלשונך, שהסיפור לא היה ולא נברא?

כתבתי על סמך תחושת בטן שלי. בעיקר, בגלל שמבנה הסיפור וכן הדברים שהוא שם בפי אותו משגיח נראים לי כלא אמינים. אבל אולי אני טועה...

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » א' יולי 15, 2012 4:20 am

ברור שהסיפור לא היה ולא נברא, ונכתב כסגנון סיפורי הריי"צ, וטענת א"ס שלא הכיר בא להליץ עליו, ואכמ"ל.

מה שכתב א"ס לעיל על ההקפדה לא לגדל זקן ודאי צדקו דבריו, [והעיסוק האובססיבי של חוגים מסויימים בכגון דא מוכיח על צדקתם], ולא צדק בחזרתו, כי הטענה היתה אחרי שהנורמה כך מסיבות שונות הרי היחיד שמשנה מהציבור אינו ראוי ומהטעם הנ"ל.

ישעיהו לוריא

מתפעל כתב:ישעיהו, חיפשתי בספר ראש גולת אריאל על החסיד הנ"ל ולא מצאתי. אין לו שם מפתח שמות.
אתה יכול לתת לי איזה חלק והעמוד? יישר כח.

הסיפור אינו מופיע בראש גולת אריאל. שמעתיו מזקני שנכח שם.
איני זוכר בוודאות אך נדמה לי שאין תמונה שלו בראש גולת אריאל

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' יולי 15, 2012 8:24 am

יישר כח ישעיהו

אם תשים לב, כתבת לעיל: "אולי בהמשך אצליח להעלות תמונתו המופיעה בספר ראש גולת אריאל".
תמונתו של מי מופיעה?

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' יולי 15, 2012 10:18 am

הנה עוד קטע על החסיד ר' מנלי שמצאתי בספר: 'ליקוטי אב', מספר שם עד כמה הקפיד השפת אמת זי"ע שלא ליהנות מהחסידים:

"מקורבו החסיד רבי מנלי רוזנשטורך ז"ל מוורשא שעמד עמו בקשרי מסחר לצורך החנות, הוזהר על ידו בחומרה רבה לאמור: "לא איכפת לי אם תרוויח אצלי יותר,משתרוויח אצל אחרים, אבל חלילה לך מלהפסיד אצלי, אם תנסה להערים בזה עלי , אינני ערב לא לך ולא לבניך". וסיפר ר' מנלי ז"ל שמרוב פחדו מאזהרתו של רבינו, היה מוסיף לחובו של רבינו בכל פעם שסיפק לו סחורה עוד כחצ פרוטה שמא הפסיד אצלו.
הרה"ח רי"מ בר"ש אלטר ז"ל (הנקרא איטשע מאיר שמעונ'ס) סיפר ששמע ממרן הפני מנחם זי"ע שבמשפחה לא ידעו מה נעשה עם כל כספי ומתנות נדוניה הרבים שקיבל רבינו לחתונתו והיאך חי כל כך בדחקות, בזמן שהתחתן בהרחבה גדולה, עד שנודע כי באותם שנים נתן רבינו במתנה גמורה את כל מה שקיבל בנדונייתו לרבי מנלי ז"ל שיחלקם לצדקה באומרו שהחליט בדעתו שלא ליהנות משום אדם". (עמוד רכ"ד).

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » א' יולי 15, 2012 3:56 pm

אליהוא כתב:ברור שהסיפור לא היה ולא נברא, ונכתב כסגנון סיפורי הריי"צ, וטענת א"ס שלא הכיר בא להליץ עליו, ואכמ"ל.

מה שכתב א"ס לעיל על ההקפדה לא לגדל זקן ודאי צדקו דבריו, [והעיסוק האובססיבי של חוגים מסויימים בכגון דא מוכיח על צדקתם], ולא צדק בחזרתו, כי הטענה היתה אחרי שהנורמה כך מסיבות שונות הרי היחיד שמשנה מהציבור אינו ראוי ומהטעם הנ"ל.

איך למען ה' העיסוק "האובססיבי" של "חוגים מסויימים" מוכיח על צדקת הדרך -כן או לאו - בהקפדה על אי גידול זקן?
וגם, הויכוח לעיל היה האם גידול זקן בדור התפתחות הישיבות בליטא היה דבר מובן מאיליו או שהתעטרו בו רק כלי קודש, ולא מובן איפוא מה שייכים דבריך לכאן.

ומגופו של עניין לגופו של אדם:
כרגיל, אינך עובר באופן רציני על הטקסטים שאתה מגיב עליהם, רק חולף על הראשים מתוך התנשאות במהירות של ג'מבו, ומגיב בארטילריה לכל עבר: סיפורי הריי"ץ, עיסוק אובססבי, חוגים מסויימים, וכמובן הרבה אכמלי"ם.

תולעת-ספרים · הודעהעל ידי **תולעת-ספרים** » א' יולי 15, 2012 6:08 pm

אציגה עוד סיפור עם האמרי אמת:

"סיפר החסיד רבי מנלי רוזנשטרוך ז"ל מאנשי שלומו של הרבי האמרי אמת, כי אחד מנכדי האמרי אמת שאל אותו קושיא בחומש, ואמר לו שיחפש במפרשים, וחיפש ומצא שבאוה"ח הקדוש דיבר מזה. כאשר שב וסיפר לזקנו שמצא ישוב לקושייתו בדברי רבינו האור החיים זי"ע, אמר לו: בשחרותי לא עיינתי בספרי האוה"ח מחמת אזהרתו, שכתב בהקדמה לחפץ ה' שלא יעסקו בספרו זולת העוסקים בתורה לשמה, עד שבא אליו רבינו האור החיים בחלום ושאל אותו מדוע אינו עוסק בספריו ואמר לו שלא אליו התכוון, ואז ישב והגה בכל ספריו הקדושים. ואף על פי כן, לא אמר לו האמרי אמת במפורש שיחפש באוה"ח, אלא שהורהו לחפש במפרשים ואם יזכה – ימצא מעצמו".
(מתוך מאמר בהמודיע על האור החיים הק' מאת ישראל פינחס טירנואר)

כל מי שמתמצא קצת בשיג ושיח של האמרי אמת, יודע שסיפור כזה אין לו אחיזה במציאות, ועם הכותב הנכבד הסליחה. האמרי אמת לא סיפר מעולם את חלומותיו, ובטח לא דיבר בשבח עצמו (מה שיוצא מכל סיפור החלום).

אליהוא · הודעהעל ידי **אליהוא** » ב' יולי 16, 2012 2:42 am

לגופו של אדם ודאי לא אתייחס, אך לגופו של ענין אם לא הובן, בקלם וענפיה הדגישו את נקודת האמת בעבודה ולא להתפס לפרטים חיצוניים, ולכן התנגדו למי שסבור שעליה בתורה ויר"ש מתבטאת בגידול זקן. האובססיביות של חוגים, שכל מהותם חיצונית, בענין זה, מוכיחה על צדקתם.

כרם · הודעהעל ידי **כרם** » ב' יולי 16, 2012 2:47 am

אליהוא כתב:לגופו של אדם ודאי לא אתייחס, אך לגופו של ענין אם לא הובן, בקלם וענפיה הדגישו את נקודת האמת בעבודה ולא להתפס לפרטים חיצוניים, ולכן התנגדו למי שסבור שעליה בתורה ויר"ש מתבטאת בגידול זקן. האובססיביות של חוגים, שכל מהותם חיצונית, בענין זה, מוכיחה על צדקתם.

כמדומני שהגר"ש ולבה זצ"ל התייחס באחד הקבצים שי"ל ע"י ישיבת באר יעקב, במאמר שכותרת "פרומקייט", לענין זה ודומיו.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ב' יולי 16, 2012 8:15 am

אם יש למישהו סלולרי או מייל של אותו כתב, ישראל פנחס טירנואר, אשמח להתקשר אליו לברר מנין שאב את הסיפור הזה שהוא באמת מיוחד במינו.
אמנם, אני לא חושב שצריך לקרוא את זה כמופת שהאמרי אמת מספר על עצמו, שהאור החיים הק' טרח לפנות אליו, אלא שהוא עצמו היה מסופק אם נוהג כשורה שלא ללמוד בספרי האוה"ח הק' מצד מה שכתב, שהרי מצד שני מפסיד לימוד כה חשוב, ומן השמים פשטו לו את הספק באופן כזה שחלם על כך. וידוע שהחלומות קשורים למה שמהרהרים במשך היום.

חקר · הודעהעל ידי **חקר** » ג' יולי 17, 2012 2:56 am

ואגב, לאחרונה כתב מאן דהוא ב'מורשה' שבעל ה'לב שמחה' זצ"ל בתורותיו היה מרבה לומר מדברים שנתגלו לו בחזיוני לילה, האמנם כן הוא?

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ג' יולי 17, 2012 12:53 pm

סליחה רבותי, התבלבלתי וטעיתי בשם כותב הסיפור, זה לא היה ר' טירנואר שכתב שם אמנם אבל כתבה אחרת, אלא ר' חנוך ריגל הי"ו,
התקשרתי אליו ונתן לי המקור של הסיפור: הוא שמע את זה מפי רי"מ קנובולביץ הי"ו ששמע מר' בונם רוזנשטורך , נכדו של ר' מנלי.
עד כאן.

גוראריה · הודעהעל ידי **גוראריה** » ג' יולי 17, 2012 6:09 pm

חקר כתב:ואגב, לאחרונה כתב מאן דהוא ב'מורשה' שבעל ה'לב שמחה' זצ"ל בתורותיו היה מרבה לומר מדברים שנתגלו לו בחזיוני לילה, האמנם כן הוא?

יש כמה פעמים

מזמור שיר · הודעהעל ידי **מזמור שיר** » ד' יוני 18, 2014 2:01 am

שמעתי שהאמרי אמת התבטא על ספרי החפץ חיים ש"הם עשו עליו רושם". מישהו מכיר מקור?

ברקים רב · הודעהעל ידי **ברקים רב** » ד' יוני 18, 2014 12:30 pm

מזמור שיר כתב:שמעתי שהאמרי אמת התבטא על ספרי החפץ חיים ש"הם עשו עליו רושם". מישהו מכיר מקור?

מזמור שיר · הודעהעל ידי **מזמור שיר** » ה' יוני 19, 2014 1:19 am

יישר כוחך.

בן ששון · הודעהעל ידי **בן ששון** » ג' נובמבר 15, 2022 6:22 am

ב"ה

ידוע שקודם שנת תר"י (כשהתחיל את גזירת המלבושים בממשלת רוסיה), היו רוב יהודים הנמצאים בארצות במזרח אירופה (לא במרכז כמו בגרמניה והונגריה, שזה כבר סוגיא אחרת) מגדלים את זקנם, והיו הולכים עם זקן מלא בלי לקצוץ אותם. זה היה הן בצפון בליטא ובלרוס, והן בדרום באוקראינה (הגם שיש לציין שבהרבה מקומות בדרום אוקראינה (כמו אודיסאה וכדומה), היהודים הגיעו לשם כבר בזמן מאוחר, והרבה פעמים כבר היו מודרניים או עוד יותר מזה וכו').

באותם שנים היה מקובל בעיני הציבור שלגזוז את הזקן הוא גם בגדר של לבושים גרמניים (היינו מודרניים).

רוב הציבור היהודים החשיב את בגדי היהודים האלו כחלק במנהגם ובדת, ומשום כך התנגדו לכל שינו בעניין זה של לבושים. גם המשכילים המעטים לא החליפו את בגדיהם ל"גרמניים", כי הציבור היה רודף אותם על כך. כך, למשל, נהגו המשכילים הווילנאיים האמידים ניסן רוזנטל וצבי הירש קצנלבוגן, שעסקו בצרכי הציבור בקהילה. (היו יוצאים מן הכלל בולינה כמו זאב וולף טוגנהולד, שנתמנה בשנת 1827 לצנזור של הספרים העבריים). דוגמא לדבר: הסופר המשכיל מרדכי אהרן גינצבורג, שהיה מלמד והיה נודד מעיר לעיר, מקורלנד הנתונה להשפעת התרבות הגרמנית לווילנה ולערים אחרות, היה מחליף את בגדיו מגרמניים לפולניים. הוא היה גם מגלח את זקנו בלובשו את הלבוש הגרמני ואחר כך חוזר ומגדלו, כשהיה צריך לבוא לווילנה או לישוב היהודי מסורתי אחר.

בענין זה רואים דבר מעניין, שיש נכתב של המשכיל הנודע שמואל יוסף פין, שכתב מכתב להממשלה באמצע שנות תר', איך שכל הענין של לבושים יהודיים הוא דבר מאוס, ואיך שצריכים לשנות את זה (בהמשך השנים הוא התמתן בדעות שלו), ועכ"ז הוא עצמו היה לו לבוש יהודי מובהקת עם זקן מכובד.

השינוי בכל זה התחיל בזמן של הגזירת המלבושים. כמובן שההשפעה של הגזירה לא היה ברגע אחד ולא בכל מקום, וזה היה תלוי במקום ובאזור ובשלטונות בכל מקום. אבל ככה התחיל הצינור לגילוח הזקן במקומות אלו.

ידוע גם, שהשלטון נתן פטור מיוחד לרבנים לגדל את זקנם, ומשום זה לא היה כל כך נפוץ אצל הרבנים והראשי ישיבות לגלח את זקנם אפילו בדור לאחר זה, כיוון שהגזירה בעצם לא כל כך התחיל אצלהם.

לאחר זה שהיה כבר פתח לענין זה, הגיע השפעת ההשכלה, והזמן המודרני, והשפיע ביותר אפילו אצל הרבה דתיים לכל דבר לשנות את בגדיהם, וזה כולל לגלח את זקנם. דבר זה היה בולט במיוחד באזורים בליטא (אבל לא בכל מקום בליטא, וברפרט בכמה עיירות בבלרוס ששם יש זכרונות של הרבה יהודים עם זקן, וגם עם פאות) . זה השפיע גם על בחורים בישיבות. היו אפילו בחורים בוולוזין שנראה גילחו באופן האסור לכל הדעות, והנציב מאוד כעס על זה (ראה הפרטים בזה במה שמביא רב נתן קמינצקי בMaking of a Godol עמוד 888-889, ובמה שהובא שם מעלי חלדי של רב יצחק ניסנבוים עמ' 68). אבל אפילו לגבי ענין זה של גילוח, לא ברור אצלי עד כמה זה היה נפוץ בתוך וולוז'ין, ולא ברור אם כולם גילחו את זקנם או רק חלק, וגם אם כולם גילחו את זקנם לגמרי, או רק חלק מהזקן.

יש תמונה של כמה בחורים מקבוצת נס ציונה בישיבת וולוז'ין, שבכמה מהם נראה שגילחו לגמרי, אבל לא כולם (גם מעניין שלא כולם הולכים עם הכובע המודרני). יש לציין שהרב משה מרדכי אפשטיין נמצא שם בלי זקן כלל.

[בעניין זה מעניין לציין (ורב משה וינער מציין לזה) מה שנמצא בלבוש מרדכי לבוש מרדכי, הקדמות בבא קמא פתיחה, "מזה יתבונן כל איש מישראל לחוס על בניו רק כשהולכים בדרכי ה', אשר הם דומים בצבעם וצביונם אל יולדיהם, שומרי שבת ומגדלי זקן, אך לא לאלה שאינם דומים כלל בצביונם לבית ישראל, כי רחקו והלבישו צורה אחרת מחללי שבת ובוזי קודש, אלה לא יחשוב לבניו. ואך עי"ז שאדם יהיה אכזרי על בניו כעורב, היינו כשאין צבעם דומה לישראל שהסירו מעליהם צלם אלהים, שהוא לא התמונה החצונית אך התמונה הפנימית הוא צלם אלהים, אם הבנים הסירו מעליהם הצלם הקדוש הזה, יעשה אכזרי עליהם כעורב, כי בנים כחשים המה (ישעיהו ל, ט)."

עוד מביא רב וינער מספר פאת שדך מאת הרב שמואל דוד מונק שכתוב שם (בעמ' רכ"א) "ושמעתי שהגאון ר' משה מרדכי ז"ל רצה שיגדלו זקן, והבחורים לא רצו מפני היו באים בשנים].

לאחר זה הגיע הזמן של הישיבות של מוסר (וזה כולל קלם, שהרבה מהמשגיחים והראשי ישיבות בדור הבאה שהו שם איזה משך זמן, וקיבלו שם השפעה מובהקת), ובפרט כשהתפשט את השיטה של גדלות האדם החזקה תחת ההשפעה האלטער מסלבודקה (שאגב היה לו השפעה חזקה בתוך עוד הרבה ישיבות כידוע), ובשיטה זה כבר התחיל את המצב שהעניין של גילוח אינו סתם בדיעבד או היתר בעלמא, אלא שהוא דבר של לכתחילה. היה לו להאלטער כל מיני סיבות לזה, כולל חינוכי, וגם בכדי להשפיע על ההמון עם להעריך את הבחורי ישיבה.

מאידך בראדין אצל החפץ חיים, היה זה בגדר של בדיעבד, והחפץ חיים בעצמו כתב נגד כל הענין של גילוח, וכתב על ענין זה בתוקף גדול. הרב נתן קמינצקי מביא סיפור בספרו Making of a godol, לגבי הרב דוד לייבוביץ, שהיה קרוב להחפץ חיים, הן מצד המשפחה והן כתלמיד, ולמדו והכינו ביחד חלקים של המשנה ברורה חלק ו', ובגלל ההשפעה של החפץ חיים היה לו זקן. לאחר זה הגיע לסלבודקה, ומתאר שם רב קמינצקי איך השפיע עליו הרב פינקל לגלח את זקנו. ראה שם בעמוד 1088 (התיאור שלי לגבי הקשר של הרב לייבוביץ הוספתי ממקורות אחרים, אבל רב קמינצקי מביא באופן פשוט שבראדין הבחורים (עכ"פ באותם שנים) לא גזזו את זקנם.

כבר בשנות תר"ס' יש בזכרונות של רב נחום שמרי' ששונקין (מחב"ד), שיש רק שתי ישיבות באותם אזורים (של ליטא ובלרוס) שיש בחורים שהולכים עם זקן, וזהו ראדין וליובאוויטש. (האמת הוא, שזה אינו מדוייק, כי גם ברשת הישיבות של נובהרדוק הלכו הרבה בחורים עם זקן מלא, אבל כנראה שהכותב לא כל כך הכירו אותם).

במשך הזמן לאחר מלחמת העולם הראשונה, נראה מהתמונות שכבר רוב (או אפילו רובם ככולם?) הבחורים בראדין גם הלכו בלי זקן.

מה שמאוד מעניין לי, וברצוני לשאול, האם יש לאחד מידע מדייוק, שמתאר מתי בדיוק, התפשט את העניין של גילוח הזקן בהישבות, ובאיזה הדרגות ובאיזה ישיבות וכו.
יש בספר הדרת פנים זקן (לרב משה וינער) בעמוד רצ"ח מכתב מהרב יצחק זלזניק (מתלמידיו המובהקים של הרב איסר זלמן מלצר), ששמע מרב איסר זלמן מלצר "אין וואלאזין האט מען אויך גישארן די בארד, אבער נאר ארום גיפיצט."

מאידך שם בעלי חלדי כותב רב ניסנבוים על הנציב, ש"על גיזות במספרים לא היה מקפיד". ולאחר זה, מספר איזה סיפור, שמהסיפור מובן שהיה שם בחורים שגיזזו את זקנם באופן כזה, שלא היו בטוחים אם זה היה על ידי מספרים או על תער. וגם יש לציין מהתמונה שהבאתי לעיל.

בכל אופן מעניין לי, אם יש להשיג עוד פרטים בענינים אלו. אבל האם יש עוד מידע, לדעת מתי התחיל את כל הענין גילוח זקן אצל תלמידי ישיבות וכל הפרטים השייכים לזה?
גם האם יש לאחד איזה מידע לגבי התייחסות של רב אליעזר (לייזער) גורדון לנוהג זו? הן בההתחלה כשהתחילו הבחורי ישיבה לקצץ את הזקן, והן בהמשך הזמן, כשזה היה כבר יותר כדבר מקובל?ראיתי שאחד מהגדולים כותב בזה איזה פרטי קטנים, אבל מאוד חושב אצלי אם אני יכול להשיג תמונה שלימה.

עוד דבר הוא כותב, שכשראה רב לייזער, שתלמידי הישיבה עומדים בענין זה, הוא פנה לגאוני הזמן, כמו רב דוד'ל פרידמן, רב אלי' חיים מייזל, רב חיים סולובייציק, והגרח"ע זכר צדיקים לברכה, להתקין לא ליתן סמיכת חכמים על הרבנים, ולא ללמד לשובי"ם אומנות הזביחה, ועל קהילות הקודש שלא לתת שום משרה של קודש למי שמגלח את זקנם.

האם ידוע יותר פרטים בענין זה, מתי זה קרה, והאם היה אסיפה לענין זה? וכו וכו (ראיתי על אסיפות באותם זמנים, באופן כללי על הענין של סמיכה, וגם לגבי כל מיני תקנות בענין זה, אבל לא ראיתי איזה התייחסות להענין של הזקן. וברצוני למצוא עוד פרטים בענין זה).

יישר כח גדול.

בן ששון · הודעהעל ידי **בן ששון** » ג' נובמבר 15, 2022 6:30 am

: WhatsApp Image 2022-11-14 at 11.29.29 PM.jpeg (132.24 KiB) נצפה 5205 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר