באמונתו כתב:ביקורת מרן הרב שך להשקפות מסוימות שלו, מצ"ב (באנגלית):
נופל וקם כתב:אך האמת שהאיסור שהוקרא מתוך כתבו של הרב בלוויה שלא לפרסם דברים משמו בענייני השקפה והגדה שלא ברשות בניו, וגם איסורו של מחבר קונטרס השו"ת הנ"ל לפרסמו ללא רשותו, נסתרים מיניה וביה מתוך תשובתו של ר' שלמה פישר עצמו באחת התשובות בקונטרס זה:
באמונתו כתב:ביקורת מרן הרב שך להשקפות מסוימות שלו, מצ"ב (באנגלית):
ספרים וועלט כתב:באמונתו כתב:ביקורת מרן הרב שך להשקפות מסוימות שלו, מצ"ב (באנגלית):
מאיזה ספר זה?
איש_ספר כתב:שמעתי, למרבה ההפתעה, שהוא למד אצל ר' מרדכי שרעבי ומחזיק ממנו כרבו לכה"פ בתחום של קבלת האר"י. יש היודע?
ספרים וועלט כתב:באמונתו כתב:ביקורת מרן הרב שך להשקפות מסוימות שלו, מצ"ב (באנגלית):
מאיזה ספר זה?
דרומי כתב:לכאורה אין במעשה זה הפלאה מיוחדת. כן דרך בני ישראל הכשרים שמכבדים אורח.
(נכתב כצופה מן הצד שלא הכיר ולא מכיר את האישים)
באמונתו כתב:הייתי פעם נוכח, בעת שר' שלמה הזדמן לבית כנסת של, להבחל"ח, הג"ר משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית. כמדומני, היה זה לתפילת מנחה ובשבת. א"צ לפרט עוצם מרחק שביניהם, בחילוקי ההשקפות. אמנם ר"מ רק שם לב שר' שלמה נמצא, מיד נחרד לכבודו, וציווה לכבדו בשלישי: כבוד התורה!
לדעתי, המעשה - ללמד על שניהם יצא.
תוכן כתב:'עוצם המרחק'? שניהם הקדישו כל חייהם ללימוד התורה, כל השאר הוא בגדר טפל דטפל. הם היו קרובים מאד.
באמונתו כתב:הזכרתני. פעם אחת שאל (לתועלת מסוימת) אאמו"ר שליט"א, להבדיל בין החיים, מידידו הגאון ר"א יפה'ן זצ"ל, ע"א רבי שלמה, האם נכונו הרינונים והשמועות, שלפיהן הינו נוטה ל"ציונות"?
רא"י השיב בגאונות שובבותו ואמר (בערך): לעולם לא תוכל לדעת, כי ר"ש בגאונותו וידענותו המופלגת, אשר שולט בנגלה ונסתר כאחד, לא יכולים לירד לסוף דעתו. לדוגמא, אם ידבר ע"א "ירושלים", משהו הנשמע לך כציונות, אח"כ יפרש שכוונתו בכלל ל"ירושלים של מעלה", ועל מושגים נשגבים שונים לגמרי. כך, לעולם לא תדע. ע"כ.
החתן סופר כתב:באמונתו כתב:הזכרתני. פעם אחת שאל (לתועלת מסוימת) אאמו"ר שליט"א, להבדיל בין החיים, מידידו הגאון ר"א יפה'ן זצ"ל, ע"א רבי שלמה, האם נכונו הרינונים והשמועות, שלפיהן הינו נוטה ל"ציונות"?
רא"י השיב בגאונות שובבותו ואמר (בערך): לעולם לא תוכל לדעת, כי ר"ש בגאונותו וידענותו המופלגת, אשר שולט בנגלה ונסתר כאחד, לא יכולים לירד לסוף דעתו. לדוגמא, אם ידבר ע"א "ירושלים", משהו הנשמע לך כציונות, אח"כ יפרש שכוונתו בכלל ל"ירושלים של מעלה", ועל מושגים נשגבים שונים לגמרי. כך, לעולם לא תדע. ע"כ.
באמת מעניין מה דעת הגר"ש זצ"ל על תורת הרב קוק, במיוחד לאור העובדה שידיו רב לו בתורת החסידות (ככה נראה מהדרושים) ובתורת הקבלה כידוע...
שמעתי בשבוע האחרון בסוף שיעור כללי של אחד מהת"ח של מרכז של פעם (בתקופה של ר' חיים כץ שליט"א שהיה קשור מאוד להגר"ש וארגן את התלמידים אצלו) שהיתה להם חבורה של מרכזניקים אצל הגר"ש זצ"ל בבית בימי שישי לפני כ50 שנה, ובאותה תקופה הרבנית ע"ה היתה מנהלת בית ספר כלשהו לא זוכר את שמו, ואמרו לה שאם בעלך ימשיך ללמד תלמידי מרכז את לא תהיי מנהלת, וכמובן שהגר"ש זצ"ל המשיך ללמד ולא פנה אל רהבים ושטי כזב, וכמובן שהצדיקים עמדו בדיבורם כדי לא להתחייב במי שפרע, ופטרו אותה, ואמר הגאון הנ"ל שהגר"ש זצ"ל התקרב מאוד לחוגי מרכז, והיה שם ביום העצמאות וכו'
אוי לנו מבלבולי הדור האחרון, אוי לנו מהבלי השווא והזמן, דעות כוזבות, הפך התורה הקדושה, מחפשים חיפוש אחר חיפוש איך לפלג ולקטלג במקום לעסוק בתורה לשמה, וכבר שמעתי אומרים משם הגאון ר' אברום שפירא זצ"ל שמן שמיא לא הסכימו למרן הגרש"ש להיות ר"מ במרכז (כמו שהיה מתוכנן ע"י הרב קוק) כי אם זה היה קורה, היו חלקים נרחבים של ציבור לומדי התורה שלא היו לומדים שערי יושר....אוי לאותה בושה של הדור האחרון, אוי לאותם כסילים המונעים תורה מעם הקודש.
פרנקל תאומים כתב:לכאורה כדאי לאחד אשכול זה עם האשכול החדש. יש כאן חומר רב על הגאון האדיר זי''ע.
החתן סופר כתב:באמונתו כתב:הזכרתני. פעם אחת שאל (לתועלת מסוימת) אאמו"ר שליט"א, להבדיל בין החיים, מידידו הגאון ר"א יפה'ן זצ"ל, ע"א רבי שלמה, האם נכונו הרינונים והשמועות, שלפיהן הינו נוטה ל"ציונות"?
רא"י השיב בגאונות שובבותו ואמר (בערך): לעולם לא תוכל לדעת, כי ר"ש בגאונותו וידענותו המופלגת, אשר שולט בנגלה ונסתר כאחד, לא יכולים לירד לסוף דעתו. לדוגמא, אם ידבר ע"א "ירושלים", משהו הנשמע לך כציונות, אח"כ יפרש שכוונתו בכלל ל"ירושלים של מעלה", ועל מושגים נשגבים שונים לגמרי. כך, לעולם לא תדע. ע"כ.
באמת מעניין מה דעת הגר"ש זצ"ל על תורת הרב קוק, במיוחד לאור העובדה שידיו רב לו בתורת החסידות (ככה נראה מהדרושים) ובתורת הקבלה כידוע...
שמעתי בשבוע האחרון בסוף שיעור כללי של אחד מהת"ח של מרכז של פעם (בתקופה של ר' חיים כץ שליט"א שהיה קשור מאוד להגר"ש וארגן את התלמידים אצלו) שהיתה להם חבורה של מרכזניקים אצל הגר"ש זצ"ל בבית בימי שישי לפני כ50 שנה, ובאותה תקופה הרבנית ע"ה היתה מנהלת בית ספר כלשהו לא זוכר את שמו, ואמרו לה שאם בעלך ימשיך ללמד תלמידי מרכז את לא תהיי מנהלת, וכמובן שהגר"ש זצ"ל המשיך ללמד ולא פנה אל רהבים ושטי כזב, וכמובן שהצדיקים עמדו בדיבורם כדי לא להתחייב במי שפרע, ופטרו אותה, ואמר הגאון הנ"ל שהגר"ש זצ"ל התקרב מאוד לחוגי מרכז, והיה שם ביום העצמאות וכו'
אוי לנו מבלבולי הדור האחרון, אוי לנו מהבלי השווא והזמן, דעות כוזבות, הפך התורה הקדושה, מחפשים חיפוש אחר חיפוש איך לפלג ולקטלג במקום לעסוק בתורה לשמה, וכבר שמעתי אומרים משם הגאון ר' אברום שפירא זצ"ל שמן שמיא לא הסכימו למרן הגרש"ש להיות ר"מ במרכז (כמו שהיה מתוכנן ע"י הרב קוק) כי אם זה היה קורה, היו חלקים נרחבים של ציבור לומדי התורה שלא היו לומדים שערי יושר....אוי לאותה בושה של הדור האחרון, אוי לאותם כסילים המונעים תורה מעם הקודש.
לייטנר כתב:החתן סופר כתב:באמונתו כתב:הזכרתני. פעם אחת שאל (לתועלת מסוימת) אאמו"ר שליט"א, להבדיל בין החיים, מידידו הגאון ר"א יפה'ן זצ"ל, ע"א רבי שלמה, האם נכונו הרינונים והשמועות, שלפיהן הינו נוטה ל"ציונות"?
רא"י השיב בגאונות שובבותו ואמר (בערך): לעולם לא תוכל לדעת, כי ר"ש בגאונותו וידענותו המופלגת, אשר שולט בנגלה ונסתר כאחד, לא יכולים לירד לסוף דעתו. לדוגמא, אם ידבר ע"א "ירושלים", משהו הנשמע לך כציונות, אח"כ יפרש שכוונתו בכלל ל"ירושלים של מעלה", ועל מושגים נשגבים שונים לגמרי. כך, לעולם לא תדע. ע"כ.
באמת מעניין מה דעת הגר"ש זצ"ל על תורת הרב קוק, במיוחד לאור העובדה שידיו רב לו בתורת החסידות (ככה נראה מהדרושים) ובתורת הקבלה כידוע...
שמעתי בשבוע האחרון בסוף שיעור כללי של אחד מהת"ח של מרכז של פעם (בתקופה של ר' חיים כץ שליט"א שהיה קשור מאוד להגר"ש וארגן את התלמידים אצלו) שהיתה להם חבורה של מרכזניקים אצל הגר"ש זצ"ל בבית בימי שישי לפני כ50 שנה, ובאותה תקופה הרבנית ע"ה היתה מנהלת בית ספר כלשהו לא זוכר את שמו, ואמרו לה שאם בעלך ימשיך ללמד תלמידי מרכז את לא תהיי מנהלת, וכמובן שהגר"ש זצ"ל המשיך ללמד ולא פנה אל רהבים ושטי כזב, וכמובן שהצדיקים עמדו בדיבורם כדי לא להתחייב במי שפרע, ופטרו אותה, ואמר הגאון הנ"ל שהגר"ש זצ"ל התקרב מאוד לחוגי מרכז, והיה שם ביום העצמאות וכו'
אוי לנו מבלבולי הדור האחרון, אוי לנו מהבלי השווא והזמן, דעות כוזבות, הפך התורה הקדושה, מחפשים חיפוש אחר חיפוש איך לפלג ולקטלג במקום לעסוק בתורה לשמה, וכבר שמעתי אומרים משם הגאון ר' אברום שפירא זצ"ל שמן שמיא לא הסכימו למרן הגרש"ש להיות ר"מ במרכז (כמו שהיה מתוכנן ע"י הרב קוק) כי אם זה היה קורה, היו חלקים נרחבים של ציבור לומדי התורה שלא היו לומדים שערי יושר....אוי לאותה בושה של הדור האחרון, אוי לאותם כסילים המונעים תורה מעם הקודש.
על בקשתו של ר' שמעון שקופ ללמד ב'מרכז' ודחיית בקשתו, כבר נכתב כאן: viewtopic.php?p=63000#p63000
* היתה תקופה קצרה שלמדתי אצלו. הייתי בא לאיתרי באוטובוסים. פעם אחת הגעתי קצת עייף. התחלנו ללמוד, אבל הוא ישר קלט אותי, מיהר למקרר והוציא לי מים ופרוסת עוגה. הרגישות שהיתה לו בלימוד, התבטאה גם ברגישות למי שמולו.
* סבי, רוב ימיו היה במהלך השבוע בישיבה, באורח חיים שסוכם על ידו ועם סבתי. סבתי ע"ה סיפרה שפעם כשמישהו שבא לבקש הסכמה לספר, הוא קרא לו 'הגאון הרב' וסבא ענה: "איזה גאון? אני לא יודע כלום!". סבתא צעקה עליו: "50 שנה אני חיה כמו אלמנה, ואתה אומר לי לא יודע כלום!". כשסיפרה את זה בנוכחותו, הוא צחק בשובבות.
* בכל מפגש משפחתי הוא ואבי שיחי' היו יושבים יחד ומשוחחים. בין דברי התורה והלימוד, סבי היה מספר בדיחות וחידודים שונים. אני זוכר את הצחוק והחיוך שלו
בס"ד חשון התשע"ט
דעת הגאון ר' שלמה פישר בנושא של התמודדות עם פגיעות מיניות (נכחו בפגישה עם הרב: הרב אליהו האיתן, הרב יהודה פורמן, הרב מאיר פישר, הרב ברוך קהת)
הצגנו בפני הרה"ג ר' שלמה פישר שליט"א מספר שאלות הנוגעות לדרך ההתמודדות עם פגיעות מיניות, ואלה תשובותיו:
ש: האם יש איסור לשון הרע בסיפור מקרה של פגיעה.
ת: חלילה וחס, זה לתועלת, וגם יש כאן דין של 'לא תעמוד על דם רעך', ולכן אין שום שאלה של לשון הרע.
ש: האם מותר לספר גם לצורך תהליך הטיפול? שהנפגע מספר למטפל על הפגיעה כחלק מהטיפול?
ת: ודאי, גם זה לתועלת
ש: ישנה טענה שיש פגיעה באמונת חכמים כאשר מספרים על רב שפגע? כמו כן, האם יש לשמוע לרב האומר לנפגע, שמסיבות שונות אסור לו לספר על הפגיעה?
ת: אסור לשמוע למי שאומר לא לספר כשהפוגע תלמיד חכם. לא לספר זאת זה ביזוי התורה, ואין פה אמונת חכמים. בסוף זה יפורסם בדרך הטבע ויהיה ביזוי חכמים יותר גדול.
ש: מה במקרה שיש לי טענה של נפגע/ת, מול הכחשה של הרב הפוגע - האם אני יכול לומר שברירת המחדל היא שהרב צודק והנפגע משקר?
ת: חייבים לחקור את הדבר, ולא לצאת מנקודת הנחה שהוא לא חטא.
ש: במקרה של גילוי עריות, כשאב פוגע בילדיו, האם בסיפור מעללי האב יש בעיה של כיבוד הורים?
ת: אין כיבוד הורים פה. כשהאבא רשע, אין כיבוד הורים כאן. אדרבה, זה כיבוד הורים לעצור את זה.
ש: ישנה טענה שאסור לדבר כנגד הפוגע כיון שמן הסתם הוא חזר בתשובה, בפרט כשמדובר בפוגע תלמיד חכם. האם זה נכון?
ת: לא מלמדים עליהם זכות, כי בדרך כלל הם לא חוזרים בתשובה.
ש: ואם הוא כבר עבר טיפול?
ת: טיפול לא מעלה ולא מוריד כאן
ש: הרב מתכוון שכל הדינים של תשובה לא חלים עליו?
ת: תשובה זה עניין שלו. שישבור את הראש כיצד לעשות תשובה. מבחינתנו הדברים לא מתקבלים.
ש: ידוע כי במקרים רבים הנפגע מרגיש אשמה בפגיעה, כי לא הצליח לצעוק ולהתנגד, אם הוא היה מתנגד או צועק יותר , היה ניצל. אצל נפגעים דתיים גם מתחזקת האשמה בגלל הפסוק: "על דבר אשר לא צעקה בעיר" (דברים כב כד). האם יש צדק בהאשמה עצמית זו לאור הפסוק?
ת: אנחנו לא דורשים פסוקים ולא מתנהגים לפי המקרא, אלא רק לפי הנחיות חז"ל.
ש: גם אם זה פשט הפסוק?
ת: זה לא הפשט, ולא לומדים מזה כלום
מקדש מלך כתב:לדעת הרבי מחב"ד (תמצא בשערי אמונה) גם לגוים אין בחירה, ואף על פי כן יש להם עונש כי זו סיבה ומסובב הכרחיים.
כמו שחיה שאינה נזהרת נטרפת על ידי טורף וסובלת על אף שאין לה בחירה.
וממילא גם כאן אין קושיא למה קללום.
כמדומה שזה מיישב גם את השאלה מה עשו היושבים. יתכן שלא עשו כלום, אבל אם הכוכב התקלל, ממילא גם יושביו מקוללים.
מקדש מלך כתב:תירצתי את שיטתו לטעמיה.
צופה_ומביט כתב:מקדש מלך כתב:לדעת הרבי מחב"ד (תמצא בשערי אמונה) גם לגוים אין בחירה, ואף על פי כן יש להם עונש כי זו סיבה ומסובב הכרחיים.
כמו שחיה שאינה נזהרת נטרפת על ידי טורף וסובלת על אף שאין לה בחירה.
וממילא גם כאן אין קושיא למה קללום.
כמדומה שזה מיישב גם את השאלה מה עשו היושבים. יתכן שלא עשו כלום, אבל אם הכוכב התקלל, ממילא גם יושביו מקוללים.
זה כבר נושא נפרד, ולא שייך לאשכול הזה כלל.
ועכ"פ בקיצור נמרץ:
א. לא חושב שזה מתאים ללשון הפסוק, עונש הכרחי כסיבה-תוצאה לא מתאים לענ"ד להזמנה לקללם [והרי כל ההוכחה כאן היתה מדיוק והיצמדות ללשון הפסוק].
ב. לכאורה הרמב"ם בוודאי אחז אחרת, כל הדיון שלו על למה נענשו פרעה והמצרים הרי היו מוכרחים וכו' שעשה מזה קושיה עצומה והוצרך לתירוץ וכו' [לשונו בערך "פסוקים רבים יש בתורה הנראים כסותרים זה היסוד" וכו']. פשוט לרמב"ם שלגויים יש בחירה כי פשוט לו שאין ציווי ושליחת נביא להזהיר ואין עונש בלי בחירה.
ושוב, אם אנחנו מדברים על לשון פסוקים ודיוק מהלשון - כל התנ"ך מלא ממש מבחירה של גויים, כנ"ל שליחת נביא וציווי והזהרה ועונש.
כמדומה שלראשונים שעסקו בסוגיית הבחירה זה היה פשוט.
קטונתי מלהתווכח עם הרבי מחב"ד שכל רז לא אניס ליה בנגלה ובנסתר, אבל נדמה לי שתסכים שזו לא הדעה המקובלת בישראל, אלא זו דעתו והיא חידוש [באמת כשרואים את ההסברים בפנימיות לענייני הגלויות והאומות וכו' קשה להימלט מהמחשבה הזו, שהכל מוכתב מראש. אישים (כולל בעם ישראל, האבות, משה, מלכי ישראל וכו') ואומות (כולל עם ישראל) מגלמים כוחות שידוע מראש מה הם ומה מקומם במערכת ומה הם יעשו מאין באו ולאן הם הולכים וכו']. ממילא זה שגאון כמותו אחז כך לא מחייב לסבור כך, וממילא אני מביא מהידוע לי בענין ככותב באשכול בפורום ולא כמתווכח עם הרבי מחב"ד.
נופל וקם כתב:לגבי שיטת חסידות ברסלב, ר' שלמה אוחז שהיא החסידות היחידה שמעולם לא הייתה איתה בעיה משום שהם היחידים שמהתחלה לא סטו בשום דבר מגבולות ההלכה גם לא בזמן התפילה.
לא היתה לו שום בעיה [הלכתית או אחרת] עם ה"הריני מקשר עצמי"?
כמדומה שדוקא נגדם יצאו גם מי שלא יצא נגד אחרים. כי באחרים ראו חיזוק היהדות ומצוות הלבבות וכיו"ב אבל בברסלב ראו את ההתקשרות הזו לצדיק כמוגזמת ובעייתית.
לגבי הרבי מקלויזנבורג אני חוזר ואומר ר' שלמה מעריך אותו בשל מסירותו הגדולה לחיזוק היהדות לאחר השואה למרות כל מה שעבר ובשל כך שהוא היה לדעתו מהאדמורי"ם הבודדים בדור האחרון שגם היו ת"ח, ולא דיברתי על שום דבר אחר.
עוד דבר לא מדויק, ר' שלמה אמנם לא "סופר" גם אדמורי"ם מדור קודם (ולא נזכיר שמות משום שאולי אי מי מחכמי הפורום משתייכים לחסידויות אלו, או חסים על כבודם של אדמורי"ם אלו) אך לא את כולם ויש מהם שהוא מעריך כגדולי הדורות.
יש אדמו"ר מהדור הקודם שאם איני טועה לא היה ידוע כת"ח, אבל שמעתי מעד ראיה שהגר"ש אמר ברתיחה שה.... לא יודעים בכלל מה זה שבת, והיו צריכים ללכת אל אותו האדמו"ר כדי לראות ולדעת מה זה שבת קודש.
צופה_ומביט כתב:נופל וקם כתב:לגבי שיטת חסידות ברסלב, ר' שלמה אוחז שהיא החסידות היחידה שמעולם לא הייתה איתה בעיה משום שהם היחידים שמהתחלה לא סטו בשום דבר מגבולות ההלכה גם לא בזמן התפילה.
לא היתה לו שום בעיה [הלכתית או אחרת] עם ה"הריני מקשר עצמי"?
כמדומה שדוקא נגדם יצאו גם מי שלא יצא נגד אחרים. כי באחרים ראו חיזוק היהדות ומצוות הלבבות וכיו"ב אבל בברסלב ראו את ההתקשרות הזו לצדיק כמוגזמת ובעייתית.
Someone I know currently attends R. Fisher’s weekly shiur on Avnei Miluim, the last half-hour of which is devoted to issues of hashkafah. Interestingly enough, he reported to me that a few weeks ago R. Fisher declared that he believes the Rambam abandoned his system of 13 Principles, the proof being that they are never mentioned as a unit in the Mishneh Torah
פולסברג כתב:פרופ' מלך שפירא בספרים בלוג, בשם ר''ש פישר: כנראה חזר בו הרמב''ם משיטתו של הי''ג עיקרים...Someone I know currently attends R. Fisher’s weekly shiur on Avnei Miluim, the last half-hour of which is devoted to issues of hashkafah. Interestingly enough, he reported to me that a few weeks ago R. Fisher declared that he believes the Rambam abandoned his system of 13 Principles, the proof being that they are never mentioned as a unit in the Mishneh Torah
באמונתו כתב:1. כל י"ג העיקרים, ודאי כלולים בדברי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה ועוד. ציון המספר אינו מעכב כמובן.
העיקרים בעצמם חשובים, לא מניינם.
החתן סופר כתב:באמונתו כתב:הזכרתני. פעם אחת שאל (לתועלת מסוימת) אאמו"ר שליט"א, להבדיל בין החיים, מידידו הגאון ר"א יפה'ן זצ"ל, ע"א רבי שלמה, האם נכונו הרינונים והשמועות, שלפיהן הינו נוטה ל"ציונות"?
רא"י השיב בגאונות שובבותו ואמר (בערך): לעולם לא תוכל לדעת, כי ר"ש בגאונותו וידענותו המופלגת, אשר שולט בנגלה ונסתר כאחד, לא יכולים לירד לסוף דעתו. לדוגמא, אם ידבר ע"א "ירושלים", משהו הנשמע לך כציונות, אח"כ יפרש שכוונתו בכלל ל"ירושלים של מעלה", ועל מושגים נשגבים שונים לגמרי. כך, לעולם לא תדע. ע"כ.
באמת מעניין מה דעת הגר"ש זצ"ל על תורת הרב קוק, במיוחד לאור העובדה שידיו רב לו בתורת החסידות (ככה נראה מהדרושים) ובתורת הקבלה כידוע...
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 174 אורחים