◆ אני מחפש מידע על הרב... מי יכול לעזור? ◆

פרנקל תאומים

דוד נ.א. כתב:שמעתי שקיים צילום של הזמנת הגר"ח סולובייצ'יק לנישואי בנו הגרי"ז זצ"ל. יש למישהו מידע?

לנישואיו של הגרי"ז או של אחיו הגדול הגר''מ?
viewtopic.php?f=7&t=13709&start=80#p236863

חיימקה · הודעהעל ידי **חיימקה** » ג' יולי 16, 2024 1:02 am

דוד נ.א. כתב:שמעתי שקיים צילום של הזמנת הגר"ח סולובייצ'יק לנישואי בנו הגרי"ז זצ"ל. יש למישהו מידע?

מסתובב ברשת: הזדמן לי לראות את העתק המודעה שפורסמה בעיתון "היינט" בווארשא בה הזמין הגר"ח סולובייציק מבריסק את מיודעיו לחתונת בנו רבי יצחק זאב הלוא הוא הגרי"ז ממשיך דרכו. על ההזמנה היו חתומים, שימו לב: חיים הלוי וליפשא סולובייציק.
עשיתי חיפוש במאגר העיתונות - לא מצאתי.
מתוך הספר:

: הזמנה.jpeg (292.64 KiB) נצפה 3950 פעמים

לא צוין שם מהיכן היה לו הנוסח, מה שקצת מחזק את המידע לעיל!
מאידך ע"פ חיפוש לא נראה שפורסם כך בעיתון "היינט", וכל התאוריה שנכתבה אודות כך יסודה בכרעי תרנגולת!

דוד נ.א. · הודעהעל ידי **דוד נ.א.** » ג' יולי 16, 2024 11:18 am

תודה!
האמת שניהם טובים לי, כי חיפשתי אודות כך שנקב בשם אשתו.

על קצה הקולמוס

מחפש קורות חייו של אחד מוותיקי תלמידי מיר בשנחאי
הגאון רבי שמעון בראדסקי
רב בבורונקס ניו יארק
נפ' יום כ"ג מנחם אב תשע"א

פרנקל תאומים

דוד נ.א. כתב:תודה!
האמת שניהם טובים לי, כי חיפשתי אודות כך שנקב בשם אשתו.

נו.. אז ראית שהיה כאן אשכול שלם שנבר בעניין זה של הנהגת ה"ורעייתו", עיי"ש ותמצא עוד כל מיני תופינים ודובדבנים (כמו הזמנה של הגרי''ח זוננפלד לנישואי בנו ר' אליהו מרדכי בה חתום הגריח''ז עם שמה המלא של אשתו, ומאידך הזמנה של הגרא''י קוק לנישואי בתו שם הוא חתום "אברהם יצחק הכהן קוק ורעייתו". א קיצער.. עולם הפוך ראיתי..).

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ד' יולי 17, 2024 6:40 am

על קצה הקולמוס כתב:מחפש קורות חייו של אחד מוותיקי תלמידי מיר בשנחאי
הגאון רבי שמעון בראדסקי
רב בבורונקס ניו יארק
נפ' יום כ"ג מנחם אב תשע"א

מסתמא ר' שמשון בראדסקי?
אביו של ר' חיים מנדל בראדסקי שליט"א. ראש ישיבת זכרון שמעיהו בטורונטו וחתנו של ר' נחום פרצוביץ

גלאגוזים · הודעהעל ידי **גלאגוזים** » ד' יולי 17, 2024 8:23 am

אליסף כתב:מסתמא ר' שמשון בראדסקי?
אביו של ר' חיים מנדל בראדסקי שליט"א. ראש ישיבת זכרון שמעיהו בטורונטו וחתנו של ר' נחום פרצוביץ

וחמיו של רבי יעקב ליוואויץ שליט"א מירושלים שהיה עד לאחרונה ראש ישיבת 'גבעת שאול'.

מטה עז · הודעהעל ידי **מטה עז** » ד' יולי 17, 2024 10:24 am

על קצה הקולמוס כתב:מחפש קורות חייו של אחד מוותיקי תלמידי מיר בשנחאי
הגאון רבי שמעון בראדסקי

הוא בכלל לא היה בשנחאי
הוא מאותם אלה שהצליחו להגיע לארצות הברית ישירות מיפן כבר בהתחלה.

על קצה הקולמוס

אליסף כתב:
על קצה הקולמוס כתב:מחפש קורות חייו של אחד מוותיקי תלמידי מיר בשנחאי
הגאון רבי שמעון בראדסקי

מסתמא ר' שמשון בראדסקי?
אביו של ר' חיים מנדל בראדסקי שליט"א. ראש ישיבת זכרון שמעיהו בטורונטו וחתנו של ר' נחום פרצוביץ

אכן רבי שמשון.
אשמח לדעת קורות חייו.
יישר כוחכם.

בן מיכאל · הודעהעל ידי **בן מיכאל** » ה' יולי 18, 2024 7:14 pm

מחפש מידע על רבי אברהם ברבי שמשון ויטמונד בעל אהבת חסד על אבות דר"נ.
אני יודע עליו כי היה תלמידו של ר"א ברוידא ולאחר מכן של רבי אריה לייב מאמסטרדם. ויש ממנו כת"י של חידושים על הש"ס ובהלכה, ישר כח.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יולי 18, 2024 10:06 pm

הגהה בכת"י בגליון מרדכי דפוס ריווא

: הרר משה.jpg (1.38 MiB) נצפה 3589 פעמים

ובשם הר"ר משה מפרהביש (מפרנביש?) --- הגהה במ"י [=במרדכי ישן]

אם הוא הגהה במרדכי ישן הרי שר' משה זה מן הראשונים.

מי הוא?

מקורות · הודעהעל ידי **מקורות** » ה' יולי 18, 2024 10:52 pm

ראה אוצר הגדולים, ח"ז, אות תרצ"ט, רבינו משה מפונטישא ב"ר אברהם, תלמיד ר"ת.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יולי 18, 2024 11:55 pm

יש"כ ! אבל זה קצת רחוק שמות הערים

אגב דברי ר' משה אלו הם תירוץ על קושית הראשונים בב"ק ח ע"ב

על הגמרא שם

ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות, ואתא ב"ח דראובן וטרף משמעון, דינא הוא דאזיל ראובן ומשתעי דינא בהדיה, ולא מצי א"ל: לאו בעל דברים דידי את, דאמר ליה: אי מפקת מיניה עלי הדר.

והק' הראשונים למאי נפ"מ הרי כל מה שיטען ראובן נטען לשמעון (תוס' שם ומרדכי שם רמז ה ועוד)

ואת התירוץ שיש כאן לא מצאתי בשום מקום

(בתוס' ב"מ יד יש משהו קצת דומה אבל זה תירוץ אחר)

נערי האוצר · הודעהעל ידי **נערי האוצר** » ש' יולי 20, 2024 9:13 pm

איש_ספר כתב:הגהה בכת"י בגליון מרדכי דפוס ריווא

ובשם הר"ר משה מפרהביש (מפרנביש?) --- הגהה במ"י [=במרדכי ישן]

אם הוא הגהה במרדכי ישן הרי שר' משה זה מן הראשונים.

מי הוא?

עי' בעלי התוספות לאורבך, עמ' 131 סוף הע' 42.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' יולי 20, 2024 11:46 pm

נערי האוצר כתב:עי' בעלי התוספות לאורבך, עמ' 131 סוף הע' 42.

יש"כ!
רבינו משה מפביאה

יעקל · הודעהעל ידי **יעקל** » ב' יולי 22, 2024 5:57 pm

מיהו הגאון ר' מרדכי אב"ד פינסק המוזכר בפירוש הנצי"ב בסוף פ' בלק באד"ה לכה איעצך וגו' ? תלמידו של מי ורבו של מי היה ?

בברכה המשולשת

יעקל כתב:מיהו הגאון ר' מרדכי אב"ד פינסק המוזכר בפירוש הנצי"ב בסוף פ' בלק באד"ה לכה איעצך וגו' ? תלמידו של מי ורבו של מי היה ?

https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7% ... 7%99%D7%9D
אולי?

ברשילא · הודעהעל ידי **ברשילא** » ה' יולי 25, 2024 7:45 pm

בברכה המשולשת כתב:
יעקל כתב:מיהו הגאון ר' מרדכי אב"ד פינסק המוזכר בפירוש הנצי"ב בסוף פ' בלק באד"ה לכה איעצך וגו' ? תלמידו של מי ורבו של מי היה ?

https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7% ... 7%99%D7%9D
אולי?

כך מסתבר, אמרה זו שהביאה העמק דבר בשמו, מופיעה גם בקהלת יצחק "בשם הגאון הגדול מו"ה מרדכי ז"ל מראזנאי אשר היה אב"ד בק"ק פינסק".
מצורף תולדותיו ממוריה (המצויין במכלול המקושר לעיל).

מוריה רבי מרדכי מפינסק.PDF: (424.06 KiB) הורד 47 פעמים

אברךפשוט · הודעהעל ידי **אברךפשוט** » ה' יולי 25, 2024 9:36 pm

שלום וברכה. החיד"א בברכי יוסף מביא מספר פעמים דברים בשם מהר"ש שער אריה, איפה אפשר לקרוא עליו? תודה רבה.

אברךפשוט · הודעהעל ידי **אברךפשוט** » ה' יולי 25, 2024 9:38 pm

viewtopic.php?t=13395 מצאתי כאן

נטיעות · הודעהעל ידי **נטיעות** » ה' יולי 25, 2024 9:58 pm

ב"ה

א. תמונה שלו - יש למישהו?
ב. פרטים עליו בבקשה - תודה על הסיוע.

חרט · הודעהעל ידי **חרט** » ה' יולי 25, 2024 11:47 pm

https://www.kore.co.il/viewArticle/164165

נטיעות · הודעהעל ידי **נטיעות** » ו' יולי 26, 2024 12:09 am

חרט כתב:https://www.kore.co.il/viewArticle/164165

תודה רבה.
אבל חסום לי.
האם אוכל להטריחך להעתיק לכאן את מה שיש שם?

חיס · הודעהעל ידי **חיס** » ו' יולי 26, 2024 10:04 am

ברוך דיין האמת: בירושלים ליוו למנוחות אתמול (שני) סמוך לחצות את הגאון הצדיק רבי שבתי יעקב קוגל זצ"ל מנקיי הדעת של ירושלים שהלך לעולמו לאחר מחלה קשה בגיל 74.

המנוח זצ"ל נולד בל' אב תש"י לאביו הגאון רבי אליעזר קוגל זצ"ל ראש ישיבת 'שבות עמי' בירושלים, ומפארי גידולי ישיבת לומז'ה שהלך לעולמו בחודש תשרי תשפ"ג, ולאמו מרת שרה ע"ה בתו של הגאון הצדיק רבי שמואל אהרן יודלביץ זצ"ל, נכדתו של הגאון הצדיק רבי אריה לוין זצ"ל.

בילדותו למד בת"ת עץ חיים ולאחר מכן בישיבת עץ חיים. בצעירותו היה דבוק בסבו הגרש"א יודלביץ זצ"ל ואף זכה ליצוק מים במשך מספר שנים מסבו הגה"צ רבי אריה לוין זצל, כאשר בבחרותו ישן אצלו ושימשו רבות.

בהגיעו לפרקו נשא את רעייתו בתו של הגאון רבי ישראל אברהם שכטר זצ"ל.

בהיותו מנקיי הדעת שבירושלים, כל ימיו היה מהלך בצידי דרכים, היה מבטל עצמו לכל אחד, בגודל צדקותו, מעולם לא הוציא דבר לשון הרע מפיו וכיבד כל איש מישראל קטן כגדול. ביטל עצמו והיה מתיירא מכל תלמיד חכם. תפילתו ותורתו היו לאות ולמופת, שקד על תלמודו משעת נץ ועד שעות הליל בביהמ"ד הישן של "עץ חיים" בהתלהבות וברע'ן של בחור ישיבה צעיר ולגודל ענוותו בכל השנים התרחק מכל שררה ואו בדל של כבוד.

בניגוד מוחלט לאופיו השקט, היה בכל יום שישי, רץ לבתים רבים של אלמנות ונדכאים לאחל להם 'גוט שבת' ולשאול בשלומם. היה מתפלל כעבדא קמיה מרא ומעתיר בצקון לחשו על רבים מישראל.

אירע ופעם ציערו אדם והצטער שהוא חש בליבו צער מאותו יהודי, עלה לקברו של בעל ה'אור החיים' הקדוש והעתיר בדמעות שלאותו יהודי שציערו יהיו חיים מאושרים ואמר בשמחה שלאחר שהתפלל במשך שעה ארוכה, עקר מליבו כל טרוניה כלפי אותו יהודי.

היה עניו, שהתפלל לפני קונו כבן המתחטא לפני אביו, דקדק במצוה קלה כבחמורה, כיבד את אביו ואמו בכל לבבו ובכל מאודו, האיר פניו לכל אדם.

לאות ולמופת היה כאמור בכיבוד אב ומסר נפשו על זה, כך שינה בשנים האחרונות כל סדרי הלימוד והתפילות שלו בכדי לשרת ולשמש את אביו וכשראה שלאביו זצ"ל (שמסר שיעור מידי יום במכון הרי פישל) יש עגמת נפש מכך שלגודל חולשתו, השיעור בטל, נאות בניגוד מוחלט לאופיו למסור שיעור מידי יום, אותו מסר בגבורה עד לפני שבועיים וגם אז, למרות שהתייסר, הסכים להפסיק רק בתנאי שיהיה מי שימשיך למסור את השיעור ולא יהיה ביטול תורה .

עד לפני שנתיים התעקש שבביתו לא יהיה מזגן משום 'מותרות' ורק כאשר בני ביתו דחקו שזה חשוב להם...נאות להכניס מזגן אחד לבית.

בין מחותניו יבלחט"א, הראב"ד הגר"י סילמן שהעריכו עד מאוד, והתבטא לא אחת שמחותנו ר' יענק'ל הוא מהצדיקים הנסתרים שבדור.

בירושלים רבים החזיקוהו ללמ"ד ואו'ניק, מסר נפשו בתפילה למען צרות רבים והוא לעצמו די לו בקב חרובים.

זכה והותיר אחריו דור ישרים מבורך, בנים ובנות, חתנים וצאצאים הממשיכים את דרכו.

אמש, אור ליום ג' ליל יום צום שבעה עשר בתמוז הוא הובא למנוחות מביתו ברחוב אבינדב 9 שכונת נוה צבי בירושלים להר המנוחות שם נטמן.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

בחדרי חרדים

ברשילא · הודעהעל ידי **ברשילא** » ו' יולי 26, 2024 10:58 am

נטיעות כתב:
חרט כתב:https://www.kore.co.il/viewArticle/164165

תודה רבה.
אבל חסום לי.
האם אוכל להטריחך להעתיק לכאן את מה שיש שם?

נטיעות · הודעהעל ידי **נטיעות** » ו' יולי 26, 2024 11:15 am

ב"ה

תודה, תודה.
תמונה מדהימה.
אכן, חכמת אדם תאיר פניו. כפשוטו.
נשמח לעוד חומר מעשיר אודותיו.
תודה לכל המסייעים.

נטיעות · הודעהעל ידי **נטיעות** » ו' יולי 26, 2024 11:16 am

חיס כתב:ברוך

תודה רבה !

מחולת המחנים

שמעתי היום מפי יהודי לא דתי (עדיין) המתגורר באזור ת"א רבתי, הוא סיפר שסביו אבי אמו התגורר בקיעשנוב והיה יהודי צדיק שנקרא "דער רבי קיעשנוב", סביו נרצח בשואה יחד עם אחד עשר ילדיו הי"ד, ורק אמו ניצלה.
האם ידוע על אותו אדמו"ר ורבי מקיעשנוב?

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ו' יולי 26, 2024 5:48 pm

מחולת המחנים כתב:האם ידוע על אותו אדמו"ר ורבי מקיעשנוב?

לכאורה זהו המכונה 'דער רבי [פון?] קיעשנוב', אלא שבפשטות אין הפרטים מתאימים.

חיס · הודעהעל ידי **חיס** » ג' יולי 30, 2024 2:17 pm

מי הוא זקנו של של הרב "שארית יעקב"

https://tablet.otzar.org/#/b/10910/p/3/ ... 2338268497

הרב המאוה"ג המקובל מו"ה אהרן אייטקונער ז"ל

משה פרץ · הודעהעל ידי **משה פרץ** » ב' אוגוסט 05, 2024 7:58 pm

שיף כתב:
ש. ספראי כתב:להרה"ג ר' ראובן נ"י סיני, רב בעיר בוענאס איירעס (ארגענטינא).

מוה"ר ראובן הכהן סיני, תשובה אליו בשו"ת דברי אהרן [להגר"א גולדמן ממוזסוויל] סי' ס"ז

בנו כתב את תולדות חייו, ראה ב- https://muse.jhu.edu/pub/27/oa_monograp ... er/2186261

משה פרץ · הודעהעל ידי **משה פרץ** » ב' אוגוסט 05, 2024 8:04 pm

גשדל כתב:מחפש מידע על הרב ניסים בן משה הלוי מחבר הפיוט אל חובי סלח ואל בעניי אביט.

יצא לאור ספר פיוטיו, ראה ב- https://www.google.com/url?sa=t&source= ... KuJu0Ay7lo

אולי יש שם עוד מידע עליו.

בברכה המשולשת

נתבקשתי להכניס:

נודה לקבל פרטים נוספים על הגאון הצדיק והקדוש ר' שמואל מארוק זצ"ל הי"ד מקובנה - סלבודקה.
חתנו של הג"ר יצחק מלצר זצ"ל, "רבי יצחק מחלק" (מגדולי וצדיקי ליטא).
גיסו של הגרמ"מ דייץ זצ"ל הי"ד, ושל הגר"ז גרז זצ"ל ראב"ד רחובות, חתני ר' יצחק הנ"ל.
ר"י "תפארת בחורים" בגטו קובנה.
נהרג על קידוה"ש עם בני משפחתו בזמן חיסול ושריפת הגטו בקובנה, כששהו בבונקר וגילום הרשעים ימ"ש
"כשריפת בית אלוקינו"

רציני · הודעהעל ידי **רציני** » ב' אוגוסט 12, 2024 8:00 pm

לחפש גם כמו 'מאראק' באוצר וימצאו עוד תוצאות.

דמשק · הודעהעל ידי **דמשק** » א' אוגוסט 18, 2024 9:09 pm

האם ידוע למאן דהו האם מישהו התעסק באיסוף תולדותיו של הגאון רבי שמואל יוסף רבינוב זצ"ל בעל דברי שיר?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אוגוסט 26, 2024 6:07 pm

: ראובן.jpg (92 KiB) נצפה 1813 פעמים

בנו היה חתן השם משמואל.

מה עוד ידוע עליו? נדפס ממנו משהו מחוץ לשאלותיו באבני נזר?

אליסף · הודעהעל ידי **אליסף** » ג' אוגוסט 27, 2024 8:17 am

בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי להכניס:

נודה לקבל פרטים נוספים על הגאון הצדיק והקדוש ר' שמואל מארוק זצ"ל הי"ד מקובנה - סלבודקה.
חתנו של הג"ר יצחק מלצר זצ"ל, "רבי יצחק מחלק" (מגדולי וצדיקי ליטא).
גיסו של הגרמ"מ דייץ זצ"ל הי"ד, ושל הגר"ז גרז זצ"ל ראב"ד רחובות, חתני ר' יצחק הנ"ל.
ר"י "תפארת בחורים" בגטו קובנה.
נהרג על קידוה"ש עם בני משפחתו בזמן חיסול ושריפת הגטו בקובנה, כששהו בבונקר וגילום הרשעים ימ"ש
"כשריפת בית אלוקינו"

בספרו של הרב גיברלטר ז"ל מן הסתם כבר עיינתם (יסור יסרני)

בברכה המשולשת

אליסף כתב:בספרו של הרב גיברלטר ז"ל מן הסתם כבר עיינתם (יסור יסרני)

תודה רבה.
אכן כן, משם מגיעה השאלה.

דורש מבקש · הודעהעל ידי **דורש מבקש** » ו' אוגוסט 30, 2024 2:01 pm

מצורף פה הקדשה על ספר זכור למרים לבעל החפץ חיים.
אשמח מאוד אם מי שיודע מי זה הרב י.ל. כגאן המופיע בהקדשה שהיה דיין. השנה הוא ת"ש.

: הקדשה.jpg (94.39 KiB) נצפה 1629 פעמים

יעל · הודעהעל ידי **יעל** » א' ספטמבר 01, 2024 11:20 am

מצורף פה הקדשה על ספר זכור למרים לבעל החפץ חיים.
אשמח מאוד אם מי שיודע מי זה הרב י.ל. כגאן המופיע בהקדשה שהיה דיין. השנה הוא ת"ש.

אפשר להניח שהכוונה לרב יהודה ליב קאגאן, שהיה דיין תחילה באירופה משנת תרצ"ד ועבר בשנת תש"ב לארה"ב.

להלן הערך בוויקיפדיה עליו
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7 ... 7%90%D7%9F

יהודה ליב קאגאן

הרב יהודה ליב קאגאן
אין תמונה חופשית
לידה 1904
ה'תרס"ד
ליטא
פטירה 27 בדצמבר 1972 (בגיל 68 בערך)
י"ב בטבת ה'תשל"ג
תקופת הפעילות ? – 27 בדצמבר 1972 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות תנועת המזרחי
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, מוסר
תפקידים נוספים אב בית דין באנטוורפן, ראש ישיבה ב'עץ חיים' (אנטוורפן), רב קהילת 'ישורון' בליון, ראש ישיבת רבנו יעקב יוסף וישיבת ר' ישראל סלנטר
רבותיו הרב חיים עוזר גרודזינסקי, הרב ישראל מאיר הכהן מראדין
חיבוריו הליכות יהודה

הרב יהודה ליב קאגאן (ה'תרס"ד, 1904 – י"ב בטבת ה'תשל"ג, 27 בדצמבר 1972) היה רב ומחבר תורני. כיהן כראש ישיבה ואב בית דין באנטוורפן, כראש ישיבה ורב קהילה בניו יורק[1][2][3] חבר הוועד הפועל של אגודת הרבנים, וסגן נשיא תנועת המזרחי בניו יורק.[4][5] חתן פרס שניידרמן לספרות תורנית.[3][6]
ביוגרפיה

נולד בשנת (ה'תרס"ד) בליטא לרב שלמה אביגדור. אבי אימו היה הרב מאיר יוסף קאסטין, מחבר פירוש "פנים מאירות" על הירושלמי. למד בישיבות סובלק, סלונים, גרודנא, סלבודקה, ראדין (שם למד בצלו של החפץ חיים), קלם ומיר. נסמך להוראה על ידי הרב חיים עוזר גרודזנסקי,[7] הרב אברהם צבי קמאי (רבה של מיר), ועד הרבנים של ורשה, הרב אליעזר פינקל (ר"מ בישיבת מיר), הרב חיים הלר, והרב משה אביגדור עמיאל.[5]

בשנת ה'תרפ"ט נישא לדבורה (נפטרה בי"ד בתשרי ה'תשמ"ב), ביתו של הרב יצחק קוסובסקי, רבה של יוהנסבורג שבדרום אפריקה. כמה מחידושי תורתו מובאים בספרו של הרב קוסובסקי 'שאלת יצחק'. לאחר נישואיו למד בכולל באוטבוצק, שם עמד בקשרים קרובים עם הרב חיים עוזר גרודזנסקי, דוד רעיתו. לאחר פטירת הרב גרודזנסקי כתב מאמר הספד ארוך שבו תיאר את דרכו האישית והתורנית, במסגרתו הוסיף תיעוד ייחודי ומפורט של סדר היום של הרב גרודזנסקי.[8]
אנטוורפן וליון

בשנת ה'תרצ"א נקרא על ידי הרב משה אביגדור עמיאל, שהיה רבה של אנטוורפן, לעמוד ברשות ישיבת "עץ חיים" בעיר,[9] בברכתו של הרב גרודזנסקי הרב קאגאן נענה להצעה. בשנת ה'תרצ"ד החל לכהן כאב בית דין בבית הדין המקומי.[10]

בעת פלישת הנאצים לבלגיה ברח הרב קאגאן לצרפת, שם ישב בין היתר בליון, ושימש כרב קהילת "ישורון" המקומית.

ארצות הברית

בשנת ה'תש"ב היגר לארצות הברית. שם כיהן כראש ישיבת רבנו יעקב יוסף,[11][12] לימד ב"בית המדרש לתורה" בשיקגו, ובשנת תש"ג מונה לרבה של קהילת יוצאי אנטפולה בעיר. בשנת תש"ז מונה לעמוד בראשות "ישיבת רבי ישראל סלנטר" בניו יורק.[5][13]

בשנותיו באמריקה הרבה לפרסם מאמרים בכתבי עת תורניים. חיבר את ספריו "הליכות יהודה" – דרשות פרשניות והלכתיות על סדר פרשות השבוע. באחד ממאמריו קבע כי גיורים שנערכו חרף ידיעה שאין בדעתו של הגר לשמור מצוות כלל – כפי שהיה מקובל בקרב רבני אמריקה במקרה של חשש התבוללות – תקפים לחלוטין. עם זאת, יחסו לעריכת גיורים שכאלה לכתחילה היה מסויג.[14][15] היה נשיא תנועת המזרחי בעירו ובעל דעות ציוניות.[16][17]

הרב קאגאן נפטר כבן 68 בליל שבת פרשת ויחי, י"ב בטבת ה'תשל"ג (27 בדצמבר 1972).[18][19] נטמן בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו

בנו, הרב ירוחם אבא שאול קאגאן (נפטר בכ"ג באדר ה'תשנ"ח), מחבר הספר "שבילי אש", שימש כראש כולל "בית יצחק" בפיטסבורג, פנסילבניה.[20] בן נוסף, הרב ישראל מאיר קאגאן, שימש כראש ישיבה בדנוור, קולורדו.

לקריאה נוספת

'הרב ר' יהודה ליב קאגאן שליט"א', בתוך: תולדות אנשי שם, אשר זלקא ראנד (עורך), ניו יורק תש"י, עמ' 108

קישורים חיצוניים

טוביה פרשל, הרב י.ל. קאגאן וספרו "הליכות יהודה" (נדפס לראשונה בהצופה, י' בחשון תשל"ב; וכן ב"מאמרי טוביה", ירושלים תשע"ח, כרך ג, עמ' קכ-קכב)

הערות שוליים

כרטיס קבר: יהודה לייב קאגאן » הר הזיתים, ירושלים, באתר הר הזיתים, ירושלים
הרב י.ל. קאגאן וספרו "הליכות יהודה"
אור המזרח כרך טו, עמוד 192
דורשי ציון בפועל, עמוד 386
תלפיות ה [ג-ד], עמוד 504
⁨פרסים תורניים לרבנים קאגאן ואתרוג ולפרופ' כץ - ⁨⁨הצפה⁩ 11 ינואר 1966 - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים
אגרות ר' חיים עוזר, ניו יורק תשס"א, כרך ב, עמ' עד-עה (מיום כ"ד טבת תרצ"ג)
"אישי כהן גדול", נדפס תחילה בספר היובל של הפרדס, ניו יורק תשי"א; וכן באגרות ר' חיים עוזר, ניו יורק תשס"א, כרך ג, עמ' תנד-תסב
החנוך והתרבות העברית באירופה, עמוד 318
אגרות ר' חיים עוזר, ניו יורק תשס"א, כרך ב, עמ' תקד (מיום ח' אב תרצ"ד)
הפרדס טז, עמוד 273
⁨Page 6 Advertisements Column 2⁩ | ⁨דער טאג⁩ | 27 פברואר 1944 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר http://www.nli.org.il
הפרדס כו חוברת ו, עמוד 26
הפרדס כ חוברת ג, עמוד 30
הליכות יהודה - ב, פרשת יתרו אות ב
יום העצמאות פייערונגען אין די סניפים פון דעם קרייטער ניו יארק קאונסיל מזרחי הפועל המזרחי, פארווערטס, 1 במאי 1968 (ביידיש)
⁨מזרחי קאונסיל עהרט דעם אנדענק פון מזרחי פירער הרב קאגאן ז"ל - ⁨⁨פארװערטס⁩ 19 ינואר 1973 - הספרייה הלאומית של ישראל │ עיתונים
מזרחי קאונסיל עהרט דעם אנדענק פון מזרחי פירער הרב קאגאן ז"ל, פארווערטס, 19 בינואר 1973 (ביידיש)
תולדות אנשי שם, עמוד 118
ולישרי לב - יב, ניו יורק תשע"ז, עמ' רמה

פורום אוצר החכמה

מי מחובר