כדכד כתב:ממרומי היער כתב:הערב ההכתרה של הבנים למשרות החדשות בנו רבי צבי יהודה שליט"א יכהן כרב בית הכנסת גאולת ישראל, ובנו רבי שאול יכהן בעז"ה כרב העיר.
מזל טוב !
כל בן קיבל מאביו משהו מדמות הודו:
ר' מרדכי שמואל: הצורה והשפראך
ר' צבי יהודה: ההתלהבות והעזות והפלפל
ר' שאול: הענוה החייכנות והלב הגדול
ר' ברוך: הצניעות וכח הנתינה
ר' חיים: החכמה והראש הגדול
ר' יוסף שלמה: הישיבישקייט והשמחה בלימוד
ר' יצחק: השמחה והחינניות והפרקטיות
מותר לדבר על רבנים חיים או לא?
הגרח כתב:יש ראיון שצ יעקבזון(הוא מחותן שלו דרך בנו מקרית ספר) עשה איתו ליתד נאמן באנגלית ונדפס בבקהילה אשמח אם מאן דהוא יעלה את זה לפורום יש שם התיחסות שלו עצמו לסנדלר ולברכותיו שלו
עפר לרגלם כתב:הגר"ג גדול בשנה מאחיו, ובאמת היה אמור לרשת את הרבנות שהייתה חשובה יותר, מה שאני שמעתי שבני העיר לא רצו אותו כי היה נמוך ולא מרשים יבואו היודעים ויאשרו/יכחישו.
ממרומי היער כתב:הגרח כתב:יש ראיון שצ יעקבזון(הוא מחותן שלו דרך בנו מקרית ספר) עשה איתו ליתד נאמן באנגלית ונדפס בבקהילה אשמח אם מאן דהוא יעלה את זה לפורום יש שם התיחסות שלו עצמו לסנדלר ולברכותיו שלו
שמעתי מר' יעקב זצ"ל שסיפר שכשנולד לו הבן הרביעי הוא שאל אותו איך לקרוא לו (אינני זוכר אם הוא הציע כמה שמות) והסנדלר אמר לו "גם ברוך יהיה", ואכן הוא קרא לבנו "ברוך".
ממללא כתב:האם למי מחכמי הפורום ידוע על ימיו כר"מ או ראש ישיבה בישיבות שונות?
ראיתי באתר וויקיפדיה שהיה בישיבת רוז'ין ולאחמ"כ בישיבת חוג חת"ס - האם היה מוסר שם שיעורים יומיים, תמידים כסדרם או שיעור כללי או שהיה מעין תפקיד רשמי בלבד?
דומני שראיתי פעם ספר סיכומי שיעורים מאברך באחת הישיבות ששם מסר שיעור ב"מנחת חינוך", ואולם, דומני שהיה מתקופה יותר מאוחרת.
עפר לרגלם כתב:כדכד כתב:ממרומי היער כתב:הערב ההכתרה של הבנים למשרות החדשות בנו רבי צבי יהודה שליט"א יכהן כרב בית הכנסת גאולת ישראל, ובנו רבי שאול יכהן בעז"ה כרב העיר.
מזל טוב !
כל בן קיבל מאביו משהו מדמות הודו:
ר' מרדכי שמואל: הצורה והשפראך
ר' צבי יהודה: ההתלהבות והעזות והפלפל
ר' שאול: הענוה החייכנות והלב הגדול
ר' ברוך: הצניעות וכח הנתינה
ר' חיים: החכמה והראש הגדול
ר' יוסף שלמה: הישיבישקייט והשמחה בלימוד
ר' יצחק: השמחה והחינניות והפרקטיות
מותר לדבר על רבנים חיים או לא?
רשות יורש לאו כרשות לוקח
הגרח כתב:היה אמש ביתד 2מכתבים מופלאים בסגולת "מעוכבי זיווג" כידוע שבנוי על תמיכה בכוללי פורים ויש לחקור אם זה סגולה בעצם או שכיון שהוא התפלל עליהם בצירוף ההחזקת תורה אז זה הועיל
ליבי אומר לי שזה ענין של זמן עד שקברו של אוהבן של ישראל יהיה תל תלפיות ואולי במותו יגדל מבחייו
לייבעדיג יענקל כתב:חסידים מספרים שהגה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע היה ממליץ לחולי לב לשתות קפה שחור, והיה זה מועיל להם לרפואה. פעם הגיע חולה לב לביתו בשעה שהדבר"ח לא היה שם, אמרו לו בני הבית שהרבי ממליץ לשתות קפה שחור. שתה הלה ונסתכן. כששמע זאת הדבר"ח גער באנשיו 'מדוע הצעתם לו לעשות זאת, האינכם יודעים שקפה שחור מזיק לחולי הלב?'. שאלו 'והשתא, מאי תקנתיה?'. השיבם 'ישתה קפה שחור, ויוטב לו', וכן הוה.
ודוק היטב בכוונת הדברים.
נוטר הכרמים כתב:הגרח כתב:היה אמש ביתד 2מכתבים מופלאים בסגולת "מעוכבי זיווג" כידוע שבנוי על תמיכה בכוללי פורים ויש לחקור אם זה סגולה בעצם או שכיון שהוא התפלל עליהם בצירוף ההחזקת תורה אז זה הועיל
ליבי אומר לי שזה ענין של זמן עד שקברו של אוהבן של ישראל יהיה תל תלפיות ואולי במותו יגדל מבחייו
מובא שם בעמ' 47 מכתבו משנת תשע"ג לקופת העיר ב"ב, ולא הצלחתי להבין הענין. יש רשימה של מקומות המסוגלים לכמה וכמה ענינים, קבר רחל לזש"ק, קבר ריל"ד וריצ"מ שפירא ועוד, כשבסוף המכתב מודגש שזה הוראות רק לקופת העיר ואין ללמוד מזה למקרים אחרים. וכאן הבן התם שואל, למה? האם הסגולה היא 'בלעדית' ומותאמת לפי הזמנה? ממ"נ, אם המקום הוא מסוגל, למה שלא יוושעו על ידו עוד רבים ויחידים. שאלתי ואין פותר. פליאה רבתי.
סטפנסקי כתב: ועל זה נזדעק הנוטר שהפכונו לחסידים ומצא בע''ח לגבות את חובו
אפשר כתב:כתב לומר זכר מחצית השקל, לא שמעתי על אמירה זו, אע"פ שמצאנו כמו זה לצדקה וזה חליפתי, אבל האם ידוע כן בפוסקים?
וצריכין כל ישראל לתת שקליהן לפני שבת זכור, ואסור לומר עליהם לשם כופר, אלא לשם נדבה.
אפשר כתב:כתב שנותנים אחר מנחה, והגיה שגם בזמנים אחרים אפשר לתת, וכן מבואר באמת בפוסקים, אבל מש"כ מתחילה לתת אחר מנחה לא אבין, הרי ברמ"א כתב לפני מנחה.
מעט דבש כתב:דין זה הוא בלוח א"י.
ובספר 'אגרת הפורים' (פ"ב הערה יט), מובאת הערתו של הגר"ח קניבסקי "זה מפורש במס' סופרים פרק כא".
וז"ל מסכת סופרים (כא, ג):וצריכין כל ישראל לתת שקליהן לפני שבת זכור, ואסור לומר עליהם לשם כופר, אלא לשם נדבה.
מעט דבש כתב:אפשר כתב:כתב שנותנים אחר מנחה, והגיה שגם בזמנים אחרים אפשר לתת, וכן מבואר באמת בפוסקים, אבל מש"כ מתחילה לתת אחר מנחה לא אבין, הרי ברמ"א כתב לפני מנחה.
בירור הלכה ח"ד, או"ח תרצ"ז
וראה עוד:
viewtopic.php?p=164786#p164786
אפשר כתב:מעט דבש כתב:דין זה הוא בלוח א"י.
ובספר 'אגרת הפורים' (פ"ב הערה יט), מובאת הערתו של הגר"ח קניבסקי "זה מפורש במס' סופרים פרק כא".
וז"ל מסכת סופרים (כא, ג):וצריכין כל ישראל לתת שקליהן לפני שבת זכור, ואסור לומר עליהם לשם כופר, אלא לשם נדבה.
אתה והרב סגי נהור דרכו בדרך אחד, שכל כוונת הגר"י רק על דרך השלילה שלא לומר לשם כופר או לשם מחה"ש.
כ"ז ניחא לי, ולא נתקשיתי בזה, וכבר יש סימן בשו"ע לענין בשר ליו"ט פסח, עי' סי' תסט, [ויש ליזכר כבר מעכשיו ליזהר בזה].
אבל כאן משמע מלשונו לענ"ד שהוא רוצה לומר שיש כן מקום אמירה, וזה מנא ליה.
שוב הבנתי, שכוונתך ללמוד באמת דיש חיוב אמירה, ואתה מעמיס אותו בלשון המס' סופרים 'אלא לשם נדבה', כלומר שיש לומר כן. ולענ"ד כ"ז ליתא, ואתן דוגמא לדבר, איתא בשו"ע תסט וז"ל, אסור לומר על שום בהמה, בין חיה בין שחוטה; בשר זה לפסח, לפי שנראה שהקדישו מחיים לקרבן פסח ונמצא אוכל קדשים בחוץ; אלא יאמר: בשר זה ליום טוב.
וכי יש מקום בעולם להוציא מלשון המחבר הנ"ל שיש חיוב לומר בשר זה ליו"ט. ודאי לא. הוא בסה"כ אומר את האיסור, ועל האיסור הוא מוסיף דאם אתה רוצה להגיד אז יש לי עצה בשבילך מה להגיד. אבל בודאי שאין שום ענין לומר על הבשר זה ליו"ט. וא"כ ה"נ לגבי המחצית השקל, כנלע"ד.
ואין לומר דהרי גמרא ארוכה היא בביצה טז ע"א וז"ל, אמרו עליו על שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת מצא בהמה נאה אומר זו לשבת, הרי להדיא לכאו' דיש ענין באמירה, וא"כ ה"נ כאן. דזה ודאי ליתא, דשם הרי יש מצוה זכור את יום השבת לקדשו, ומזה נובע האמירה, וכמבואר בשו"ע הרב סי' רמב ס"י ומשנ"ב סי' רנ סק"ב, אבל ביום טוב ומחה"ש אין דין זכור את יו"ט.
אולם לפי מסקנא זו שוב יל"ד לגבי מחה"ש, דאה"נ אין דין בתורה לזכור מחה"ש, כמו זכר לשבת. אבל מכ"מ הרי יש תקנה לעשות זכר למחה"ש, וא"כ אפשר דילפינן משבת, דכמו בשבת שיש דין לזכור, וזה מוליד אמירת זו לשבת, א"כ ה"ה לגבי מחה"ש. ויל"ע.
ועכ"פ אחזיקנא טיבותא לגבי דברי הגרח"ק לעיל.
מה שנכון נכון כתב:ב"י סי' תקנב "גרסינן בירושלמי בסוף תענית (פ"ד ה"ו) רב מן דהוה אכיל כל צרכיה הוה צבע פיסתיה אקיטמא, כלומר היה מטבל פת באפר, ואמר זו סעודת תשעה באב, לקיים מה שנא' ויגרס בחצץ שיני". והובא במ"ב שם ס"ק טז.
לענין מחה"ש י"ל שאם אינו אומר נראה כצדקה בעלמא, ואין ניכר שהוא לזכר. ויעו"ע כה"ח תרצ"ד,כא.
עושה חדשות כתב:מה המקור של שידוכים לפי השמות והגימטריא וכו', מי נוהג לחשב את זה, ועל פי מה מחשבים.
אני שואל כאן, כי כפי הנשמע, בענין הזה הגרי"א זצ"ל באמת האמין, (ולא בתור זרימה עם צורכי הדור), עד כדי שלפעמים אירע לו לשלול שידוך אפשרי עפ"ז. ושמעתי על עוד ת"ח מופלגים שיש להם מסורת כזו, ובכל שידוך הם בודקים את השמות, מוסיפים יו"ד וגורעים וי"ו ועוד כהנה. אז בקצרה, מה מקורות הענין, באיזה ספר כתוב את הנוסחה.
פרי יהושע כתב:מעולם לא שמעתי שאסור לעשן בכל הצומות, רק בת"ב כתוב כך שיש עם זה איזו בעיה לא ברורה כ"כ.
מה שנכון נכון כתב:פרי יהושע כתב:מעולם לא שמעתי שאסור לעשן בכל הצומות, רק בת"ב כתוב כך שיש עם זה איזו בעיה לא ברורה כ"כ.
זה מפורש במ"ב בשם הכנה"ג.
אם כי המ"ב עצמו הכריע להקל בצנעא אחר חצות, ומוכח שנקט שטעם האיסור משום הסחת דעת מהאבלות, שבזה שייך חילוקים דחצות וצנעא, ולא מטעם דהוי כאכילה כס' הכנה"ג, וממילא היינו דוקא בט"ב ולא בשאר תעניות.
פרי יהושע כתב:מה שנכון נכון כתב:פרי יהושע כתב:מעולם לא שמעתי שאסור לעשן בכל הצומות, רק בת"ב כתוב כך שיש עם זה איזו בעיה לא ברורה כ"כ.
זה מפורש במ"ב בשם הכנה"ג.
אם כי המ"ב עצמו הכריע להקל בצנעא אחר חצות, ומוכח שנקט שטעם האיסור משום הסחת דעת מהאבלות, שבזה שייך חילוקים דחצות וצנעא, ולא מטעם דהוי כאכילה כס' הכנה"ג, וממילא היינו דוקא בט"ב ולא בשאר תעניות.
לא הבנתי בכנה"ג משמע שהוא דין בכל התעניות?, ואכן נכון שבמ"ב כתב שהוא משום הסח הדעת, הם זה שייך בסיגריות של ימינו, שאינם מעשה של תענוג כ"כ?.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 430 אורחים
