האדמו"ר הפני מנחם מגור זצ"ל

[יענקלה המשיב]

הקפצה לרגל יומא דהילולא האם יש חומר חדש?

[משמר]

עם ה'נחלת דן' ממודז'יץ זי"ע. מאחור בעל השמחה ר' חיים יצחק שוירץ מת"א משמיע פרפרת נאה.

[אפשר]

האם דנו ע"ז שהוא פשט צורה ולבש צורה כשנהיה רבי, זה לא יאומן, הכרתיו לפני ואחרי, וגם רואים בתמונות, הוא נראה אחרת לגמרי מעת היותו רבי, מהזמן שלפני היותו רבי. בבחינת דברי המדרש אינו דומה מאור פניו של אדם כו'.
מעולם לא ראיתי שינוי כזה בולט.

[י. אברהם]

וגם רואים בתמונות

יש לך להראות לנו?

[אפשר]

וגם רואים בתמונות

יש לך להראות לנו?

יש בעמוד הזה שש תמונות, ג' מלפני וג' מאחרי, אתה לא רואה הבדל במאור פניו? אם לא כנראה שזה לא כ"כ ברור כמו שחשבתי.

העירו באישי, שזה יכול להיות דבר טבעי של החצנת רגשות וכו', להבהיר אנא לא באתי להסיק מסקנות, רק לספר עובדות, [האמת שאפילו לא מעניין אותי המסקנה]. וכן יצויין שדברי המדרש הנ"ל לגבי שבת גם יכול להיות ע"ד הטבע כנ"ל.

[ציפורן]

פני חמה....פני לבנה אוי....
זיע"א

[אותה אבקש]

אתמול חל יומא דהילולא קדישא - כ"ב שנים לעלות עמוד האש בסערה השמימה,

בסעודת ההילולא שהתקיימה בס"ג בראשות בנו מו"ר ראש הישיבה הגר"ש שליט"א נשאו מדברותיהם מלבד ראש הישיבה,
בן זקוניו הגרד"ח ונכדו חביבו הגרא"מ בן בנו רי"א זצ"ל המכנה המשותף בין כל הנואמים היה שאף שבכל דרשה והספד על רבינו זי"ע
נוגעים בפן אחר משולי אדרתו, זה אומר אמונה וזה אומר תורה וזה אומר שידע להפריד בין עיקר לטפל וכיוצ"ב, הצד השוה שבהם
שכל מהותו היתה רק לקשר לבבות ישראל לאביהם שבשמים והדגיש רה"י שאחד הדברים הבולטים היה ענין ההכנה שבכל יו"ט
כבר אחז בזמן הבא והרחיב בזה ואכ"מ, היטיב להגדיר את מהותו בנו הגרד"ח שליט"א שסיפר שפעם אחת צעד עם רבינו לביהמ"ד
ובדרך היה צורך לדלג על צינור שהיה מונח על הכביש ורבינו כדרכו שכל חייו ומהותו תמיד היה למצוא את הנקודה בכל דבר, הגיב כרגע,
"צנור אותיות רצון מיין נאמען באטרעפט אויכעט אזוי" [אף שמי עולה כך בגימטריא], ואמר הגרד"ח שאכן זו היתה תמצית חייו של
האב הגדול וזו מורשתו שהנחיל לדורות - לעשות רצון השי"ת, והוסיף באמרו - מסתובבים מאות הנקראים בשמו של כ"ק אבא ז"ל אך הנקראים בשמו הם אך ורק אלו הצועדים בדרכו ומקיימים רצון השי"ת שזהו שמו - רצון,
לא הארכתי מקוצר הזמן,
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.

[מודה ומהלל]

בשמחה.

[מודה ומהלל]

עם בנו רבי יצחק דוד ליט"א

[מודה ומהלל]

עם האדמו"ר מבוסטון זצ"ל.

[מודה ומהלל]

1.

[מודה ומהלל]

עם האדמו"ר מתולדות אהרן זצ"ל.

[מיני ומינך]

מי יכול להעלות מה שנכתב במוסף של המודיע התורני בער"ש האחרון

[ציפורן]

קראנו שם הספר "פני מנחם" בו רמוזים שמותיו. וגם כי היה חורז בפרד"ס פנים רבות לתורה,
להרעיף טללי תחיה ורסיסי אורה לרפאות הצולעה ולכנס הנדחה להיות לה מנחם.

זיע"א

הפני מנחם.JPG (285.4 KiB) נצפה 15375 פעמים

[אותה אבקש]

אעלה מה שכבר הועלה פה בעבר לתועלת הרבים, הראיון עם בנו ראש הישיבה שליט"א בגליון כפר חב"ד לפני שנתיים:
download/file.php?id=31727

[חבר פורום אוצר החכמה]

..jpg (75.08 KiB) נצפה 15253 פעמים

[ציפורן]

IMG-20150225-WA0028.jpg (66.1 KiB) נצפה 15229 פעמים

[בן חפר]

המודיע ט״ז אדר ע״ח

[בן חפר]

דבר המלך ודתו

[ציפורן]

יש"כ בן חפר,
בשם כל הפולנים דכאן...
שמורדים ולא מעלים (תודה)
הכובשים תודתם ולא מגיבים ועונים.

[אותה אבקש]

יש"כ בן חפר,
בשם כל הפולנים דכאן...
שמורדים ולא מעלים (תודה)
הכובשים תודתם ולא מגיבים ועונים.

ג"א מצטרף, אהה, כי רחק ממני מנחם משיב נפשי,
משובב לב ומלא בתוכן, ומי אנו שנוסיף במילים אחרי שכבר גדולים
שיבחו סגנון כתיבתו המשובח של הסופר הנכבד,
זכותו יגן עלינו.

[ארזי ביתר]

דבר המלך ודתו

יפה מאוד!! ייש"כ.

[בן חפר]

הגרי״ד עניני פורים

[בן חפר]

"יתד נאמן" בער"ש כתבה על הספר"הפני מנחם"⁩

[מודה ומהלל]

1.

[מודה ומהלל]

2.

[מודה ומהלל]

באסיפה של הנהלת החינוך העצמאי.

[מודה ומהלל]

עם האדמו"ר רבי יוחנן מטולנא זצ"ל, והאדמו"ר רבי ישראל מרדכי מרחמסטריבקא זצ"ל.

[מודה ומהלל]

עם האדמו"ר ה"ברך משה" מסאטמאר זצ"ל.

[מודה ומהלל]

עם האדמו"ר מסטריקוב זצ"ל.

[מודה ומהלל]

באסיפת נשיאות מפעל הש"ס.

[מיני ומינך]

-

[גביר]

שמעתי אותו בזמנו מספיד את הרב יצחק ידידיה פרנקל זצ"ל, רב ואב"ד תל אביב-יפו. העברית הרהוטה והמשובחת שדיבר בה באותו הספד עלתה בטיבה על זו של רבים שהעברית היא שפת אמם ולשון דיבורם הבלעדית או הכמעט בלעדית.

[חיימשה]

האם דנו ע"ז שהוא פשט צורה ולבש צורה כשנהיה רבי, זה לא יאומן, הכרתיו לפני ואחרי, וגם רואים בתמונות, הוא נראה אחרת לגמרי מעת היותו רבי, מהזמן שלפני היותו רבי. בבחינת דברי המדרש אינו דומה מאור פניו של אדם כו'.
מעולם לא ראיתי שינוי כזה בולט.

אכן כך היה, נהפך מראש ישיבה שהכרתיו מתהלך במחנה יהודה לגערער רבי עם כל ההילה המיוחדת, קשה לתאר.

בדומה לזה ראיתי אצל ר' משה אריה פריינד זצוק"ל.
ביום עלותו לכהן כגאב"ד ירושלים נזדקפה קומתו ונהרו פניו וכאילו נעשה צעיר בשלושים שנה, באופן מפליא.

[הא לחמא עניא]

באסיפת נשיאות מפעל הש"ס.

מיהו זה היושב לימינו של הפני מנחם זי"ע??

[גלאגוזים]

היושב לימינו הוא מרן הגרש"ז ברוידא זצ"ל ר"י חברון.

[מיני ומינך]

מי יעלה לנו ממה שנכתב בעיתונים וכדו' בערב שבת שעברה

[.השוחט]

בשיחה שמסר מגי"ש בישי"ק ליטאית בבני ברק הוא אמר וכתב - בתוך הדברים - את הדברים הבאים.

מעשה מבעל ה"פני מנחם"

ובדידי הוי עובדה, שנוכחתי כמה גדול כוחו של עזרה לחבר להכיר בערך מעשיו.

הייתי פעם בפרשת דרכים שבה כמעט עזבתי את המקצוע שלי, ובגלל משפטים ספורים של אדם מבחוץ שכיוון אותי להעריך את המקצוע שלי, נשארתי בו בס"ד עד עצם היום הזה.
יתכן שהיה מקום להצניע את פרטי הסיפור, אבל יצא לי לספרו כמה פעמים ונוכחתי שהוא מביא הרבה תועלת, לכן אספרנו כמות שהוא.

לאחר כמעט 7 שנים ששימשתי בס"ד כר"מ בקיאות בישיבה קטנה, החילותי לחוש קצת עייפות ושחיקה מהעבודה הזו. ידוע ומפורסם שהוראה היא עבודה מאד שוחקת. מסיבה זו מורים במערכת החינוך הכללית, זכאים לשנת שבתון כל שבע שנים. זה שיעבוד עצום. בשונה משאר מיני עבודות אי אפשר לחסר אף פעם, לכן זה מאד מגביל. כל יציאה למקום אחר מחייבת לחשב אם זה בטוח במאה אחוז להגיע חזרה בזמן, אחרת כבר אי אפשר לצאת, ויש הרבה דברים שלא שייך בכלל לעשות בגלל זה. הצורך להכין כל יום שיעור עם הספק מסויים מאד מלחיץ. העבודה מול תלמידים בעצמה קשה מאד. אולי יש אנשים מאד מסודרים שזה פחות קשה להם, אבל יש אנשים פחות מסודרים, כמוני למשל, שזה קשה להם עד מאד.

כרגיל אדם נכנס לעבודה הזו בלי לדעת את משמעותה והשלכותיה. מציעים לו. הוא מסכים. קצת פרנסה, אולי הוא חושב שיהיה מזה קצת כבוד. "מחייב" ושיעבוד לכשעצמם זה דבר חיובי. ואחרי הכל יש גם מצוה להרביץ תורה. יש גם סוג של ידיעת התורה מסודרת שזוכים לה דוקא על ידי מסירת שיעורים. אבל לאחר כמה שנים צצים כל הקשיים הנ"ל, ומטבע הדברים מתחילים לבחון את כל הענין מחדש.

עכ"פ, כאמור, אני חשתי עייפות וביקשתי וקיבלתי רשות לצאת לחופשה בזמן קיץ. בתחילה לא היתה לי מחשבה לעזוב לגמרי, רק לנוח מעט. אבל לאחר חודש או יותר שלמדתי לעצמי בכולל עם הספקים שקבעתי לעצמי ובלי לחצים, נהניתי עד מאד, ומצאתי את עצמי מסתפק האם בכלל כדאי לי לחזור לעבודה הזו.

באותם ימים נזדמנתי לירושלים עיר הקדש, [הרי פתאום היתה לי אפשרות לטייל קצת], והלכתי בשעות אחר הצהרים ברחוב במרכז העיר ועברתי ליד בית המדרש של חסידי גור, וראיתי שיש שם קבלת קהל אצל האדמו"ר רבי פנחס מנחם זצ"ל בעל ה"פני מנחם". שמעתי עליו שהוא מקבל כל אחד במאור פנים ובחום ובסבלנות מיוחדת, והחלטתי להיכנס בלי תכנון מיוחד, רק לבקש ברכה ולהכיר אותו.

נכנסתי. הוא שאל אותי מה אני עושה בחיים. אמרתי שאני ר"מ בקיאות בישי"ק. הוא הביט בשעונו ושאל אותי אם כן איך אני יכול בשעה כזו להיות פנוי. עניתי שלקחתי חופש לקיץ. הוא שאל אותי אם אני מצליח בעבודה, כלומר אם אני חושב שאני מוסר טוב את השיעורים ואם יש לי גישה טובה לתלמידים. אמרתי שאני חושב שאני בסדר גמור. הוא הרהר מעט ואמר לי את הדברים הבאים.

"אם לקחת חופש כנראה היית צריך. הרגשת שחיקה. אבל בזמן שאתה בחופש אתה עלול לקבל תיאבון לא לחזור. אולי תעשה לך חשבון שפרנסה אפשר גם באופן אחר פחות קשה וכל מיני מחשבות דומות. אז תדע לך כלל. אדם שמרגיש קושי בעבודה שלו למרות שהוא טוב בה, זה בדרך כלל רק מסיבה אחת. והיא, שהוא לא יודע להעריך את העבודה שלו. לכן היא קשה לו. ומה שהוא צריך במצב כזה, זה שיבוא אדם מבחוץ ויסביר לו את הערך של העבודה שלו. ומכיון שאני עצמי הייתי ר"מ שנים רבות, ויצא לי לחשוב על זה הרבה, אם תרשה לי אני אנסה לומר לך בכמה משפטים מה הערך של העבודה שלך".

מובן ששמחתי מאד ומיד הבעתי את הסכמתי ורצוני לשמוע. ואז הוא המשיך ואמר כך.

"יש כמה שנים בגיל ההתבגרות שאז מתעצבת כל האישיות של הנער לכל החיים. בחור שיושב מולך שנה שלימה בגיל הזה כל יום כמה שעות, הוא מושפע ממך מאד. ובהכרח יש לך אחוז מסויים בכל האישיות שלו. יש תלמיד שזה יהיה בתחום הלימוד, אצל אחר זה יהיה בתחום מידות או יר"ש או חכמת חיים וכדומה. יש תלמידים שיקבלו רק אחוז קטן, אבל לעומתם יש תלמידים שנקשרים מאד ויהיה לך בהם אחוז גבוה מאד. אם תתמיד בעבודה הזו, יהיו לך מאות תלמידים, ובהמשך מאות רבות, שבכל אחד מהם יש לך אחוזים. הם עצמם יקימו משפחות וחלקם יהיו מרביצי תורה, ובכל מה שהם יעשו יש לך חלק".

"אז אני שואל אותך, נניח שהפרנסה יכולה לבוא ממקום אחר, ונניח שזה לא כזה כבוד גדול, ושיש כל מיני קשיים, אבל הייתכן זכות יותר גדולה מזו? וכי יש בעולם משהו יותר משתלם מהעבודה הזו? משהו יותר משמעותי? אני מציע לך לנצל את החופש להתבונן בדברים הללו ואז בס"ד לא תהיה לך שחיקה".

כמובן שהודיתי לו מאד על הדברים ונפטרתי ממנו לשלום. [באותו מעמד היה לי איתו עוד איזה ענין קטן, אבל זה לא כל כך חשוב וגם לא קשור כלל לנושא]. ואכן, יכולני להעיד שכדבריו כן היה, מאז ואילך מעולם לא עברה בי מחשבה של שחיקה. עברו מאז למעלה משני עשורים ואני עדיין בס"ד הולך לעבודה בשמחה. השי"ת יעזור הלאה.

מלבד עצם המסר החשוב שבדברים, שכבר שמעתי מכמה שכיוון המחשבה הזה חיזק אותם מאד במה שהם עושים, עוד זאת למדתי לעצמי כמה חשוב לעזור לזולת להכיר בערך מעשיו, ואיך אפשר בכמה משפטים שמכוונים לנקודה הזו להעמיד אדם על רגליו.

[הא לחמא עניא]

עם האדמו"ר מסטריקוב זצ"ל.

היתה להם ידידות משותפת וחזקה מאוד ארוכת שנים יחד עם האדמו"ר הישועות משה מויזניץ.

[מתפעל]

יישר כח השוחט, סיפור יפה.


הא לחמא, מאי משמע עם הישועות משה?