אלטנוישול כתב:מי יודע להרחיב על הרב ישראל (?) כהן, רבו של הכרמל (?)?
מבקש חכמה כתב:סבא של סבתי היה רבי משה טוקרסקי או רבי משה מנקר היה המנקר הראשי בחיפה וכן היה מתלווה לרב מרכוס זצ"ל, רבה הראשי של העיר, לחופות היה בעל חסד עצום שלא אכל ארוחת צהרים אם לא היה עני שיאכל אתו, בני ביתו היו רגילים לישון שלא במיטתם עקב האורחים המסכנים שהכניס לביתו.
בקובץ "הפוסק" של הרב הלל פוסק יש כמה מכתבים מעניינים ממנו בשנים ת"ש-תש"ב המעידים על גדלותו בתורה ועל חששות שונים שחשש מחמת דקדוקו בהלכה.
נפטר בתשכ"א בהיותו למעלה מתשעים.
לך לך כתב:נשר כתב:הגאון ר' עקיבא הכרמי זצ"ל רבה של קרית שמואל
(תלמיד לומז'א נשלח ע"י החזו"א)
נפטר בי"ד באב תשע"ה.
היה אחד מכמה גדולי תורה זצ"ל בחיפה והסביבה שנפטרו במשך כשלושה חודשים: הגאונים האדמו"ר ר' אליעזר הגר מסערעט-ויז'ניץ (כ' בתמוז תשע"ה), הרב הכרמי, הרב ברוך בן-ציון אידלשטיין שנפטר ביום השלושים של הרב הכרמי (מייסדה של יב"ע "פרחי אהרן" בקריית שמואל שבקריות [בשליחות מרן הגרמ"צ נריה זצ"ל] ולאחר פרישתו שימש כראש מחלקת הכשרות של רבנות חיפה [20 שנים] ורבה האשכנזי של שכונת הדר הכרמל ורב בית הכנסת הגדול של חיפה שבשכונה), הרב אברהם עמרם קוך (ל' באב - מקובל שנחבא אל הכלים ועסק רבות בתורה וחסד וכונה "הסטייפלר של הצפון"), הרב חיים נפתלי וויסבלום שהיה במשך כיובל שנים רבה של נווה שאנן (י"ד בתשרי תשע"ו).
וכולם נפטרו לקראת סוף השנה לפטירת רבה הספרדי של חיפה, הרב שלמה שלוש שנפטר בי"ב בחשוון תשע"ה.
לגבי דמותו של הרב הכרמי, הצטיין בבקיאות והבנה מעמיקה בכל חלקי הספרות התורנית של תורת הנגלה והיה ידוע כפוסק חריף ומקורי, ואף היה לו ידע בתורת הנסתר. כן היה בקי בפיוט הקדום. לא פחות מאשר בגאונותו התורנית נודע הרב ביראת שמים ויראת חטא, במידות טובות וענווה. בלט באהבת ישראל וארץ ישראל ובפשטות הנהגתו. אישיותו התבטאה גם בכך שהיה רחוק מכל תאוות כסף וסירב בתוקף לקבל כסף חוץ ממשכורתו הצנועה כרב. בנו מספר שבמקרה מסוים אישה ערירית הורישה חצי מדירתה לרב ורעייתו וחצי לאחיינה שלא יודע עד היום שהייתה צוואה כזו כי הרב ורעייתו קרעוה.
הרב הכרמי נמנה עם הרבנים שחתמו על קול קורא כנגד שיטת הרבדים. בתקופת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקוראים לסרב פקודה.
תמך בהשקפה דתית-ציונית ביחס לרעיון הציוני ולמדינה והיה איש ארץ ישראל השלמה. היה בין הרבנים שחתמו על עצומה הקוראת לחיילים להימנע מלהתגייס למילואים לביצוע ההתנתקות.
עם זאת, בדרכי הלימוד והחינוך תמך בדרך החרדית המקובלת, ומוסדות החינוך שבנשיאותו הם בעלי אופי חרדי. בהנהגותיו היה קרוב לדרך החרדית לפי החזון איש כמו אי שימוש בחשמל בשבת.
גביר כתב:הגיע לספריה ספר בשם
החיפאים : אישים ודמויות בחיפה : לקסיקון, מאת שי חורב, הוצאת דוכיפת חיפה תשע"ח, בספר מידע גם על רבנים ואישי תורה שפעלו בחיפה.
מתפעל כתב:יהודי חיפאי שהיה לו מופת ממרן מהר"א מבעלזא זצ"ל,
מישהו מכיר?
יתן חן כתב:מתפעל כתב:יהודי חיפאי שהיה לו מופת ממרן מהר"א מבעלזא זצ"ל,
מישהו מכיר?
לא גולדשטיין?
מתפעל כתב:מי כאן
מתפעל כתב:יישר כח קאצק אתה צדקת
מאחד מותיקי חיפה קיבלתי כלהלן:
קיצוני משמאל הרב קניאל, לידו הרב פינדלינג, קצוני בכיפה משה בליטנטל, ועומד הרב משה ראוכברגר.
חיי נר כתב:הרב שמעון אהרן הרשקוביץ ז"ל - רב שכונת תל עמל, לא הוזכר כאן באשכול.
מכתבים ממנו להרב הרצוג - מצורף קובץ [על המכתב הראשון ישנה תשובה בספר היכל יצחק]. [מארכיון המדינה]
איש_ספר כתב:לפני עשרות שנים התגורר בחיפה ת"ח ושו"ב בשם ארוליסקי.
כשרש"פ פראנק היה שוהה בחיפה בגין השגחתו על כשרות הטחנות הגדולות, היה המה לומדים בחברותא.
אולי מישהו יודע עליו? ראה את מצבתו?
תודה רבה
המשורר כתב:הרב אפרים גרוב מורה בכתה א' [איני יודע ענינו כעת].
משולש כתב:קלונימוס הזקן כתב:הזכירו את קהילת "אהבת תורה" של יוצאי גרמניה בעיר, ולא הזכירו את שני רבניה נוחי עדן:
הגאון רבי אברהם יצחק קליין, שהי' אב"ד החרדים בנירנברג (חמיו של הרב וולף וכו')
הגאון רבי משה פינדלינג מח"ס תחוקת העבודה ות"ח גדול
אגב, יש ספר שלם של הקהילה: ספר היובל של קהילת אהבת תורה שי"ל לפני 20 שנה בערך, ויש שם חומר על חיפה הדתית אם זכרוני אינו בוגד בי.
אולי יהיה לעזר למטרה שלשמה נפתח האשכול
יצא בתשמ"ה כמדומני.
מה שלום הרב סטפנסקי שכיהן אז כרב הקהילה?
דרך אגב, האם יש אפשרות לברר עם המו"ל אם אפשר להכניסו לאוצר? זה ספר מעניין מכמה בחינות.
מתפעל כתב:מאחד מבני ר' שמאי גרינהויז מחיפה הי"ו, נתבקשתי לברר,
זכור לו מילדותו שהיתה רעבעצין בנווה שאנן, היתה אלמנה שנים רבות, בעלה היה אדמו"ר, אבל אינו זוכר לא שם משפחתה ולא שם האדמו"ר, חושב שאולי היה נצר לטשרנובל,
אבא שלו כתב לה ספר תורה.
אם מישהו זוכר משהו,
תודה ויום טוב.
נסעתי לירושלים ודברתי בע"פ ובכתב עם הרב [מאיר] ברלין ע"ד החזקת ישיבתנו בבנין הצריף שהננו מוכרחים לבנות ... ועד היום לא קבלנו שום תמיכה לדאבוננו הגדול ... ע"כ אנו פונים לכהד"ג באמצעותו של בנו היקר והחביב כרעה[!] דאבוה הממונה על הכספים הרב צב"י אולי אפשר להקציב לנו איזה סכום להקל מעט עולנו ... (ארכיון בית הרב; מצ"ב להלן).
הכסף הזה הי' פקוח נפשות ממש, כי לא הי' האפשרות לסבול ממול הנושים הרבים ... אין מילים להסביר עד כמה קלע למטרה כהדר"ג בעזרתו זאת. ובתודה רבה ובהדרת הכבוד משתחוים מול הדרתו הנהלת הישיבה ... ע"ד העזרה לענין הצריף ... מאד נחוץ השפעה מהדר"ג שתצא לפועל איזה תמיכה ועזרה מועד העזרה הכללית ... יסלח נא כהדר"ג על בקשתי עוד הפעם ... עבדו הנ"ל (אב"ה; הדגשה שלי).
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 446 אורחים