בני ברקי כתב:בזמנו שאלתי את תלמידו מח"ס "מנחת צבי" הגר"צ וידר שליט"א האם להזמין לבני תפילין כשיטת הרמב"ם (התפילין שלי הם כשיטת הרמב"ם) והוא ענה חד משמעי לא!
אלא כשיטת הט"ז וכך נהגו כל מקהלות האשכזנים למעט חב"ד ובריסק.
ולכן זה חידוש גדול שתלמידיו נוהגים כשיטת הרמב"ם מה שגם לפי תלמידו שליט"א לא נראה שהגר"ש זצ"ל נהג כרמב"ם
לענין כתב:בני ברקי כתב:בזמנו שאלתי את תלמידו מח"ס "מנחת צבי" הגר"צ וידר שליט"א האם להזמין לבני תפילין כשיטת הרמב"ם (התפילין שלי הם כשיטת הרמב"ם) והוא ענה חד משמעי לא!
אלא כשיטת הט"ז וכך נהגו כל מקהלות האשכזנים למעט חב"ד ובריסק.
ולכן זה חידוש גדול שתלמידיו נוהגים כשיטת הרמב"ם מה שגם לפי תלמידו שליט"א לא נראה שהגר"ש זצ"ל נהג כרמב"ם
אז למה שאלת??
גם זו לטובה כתב:לענין כתב:האם אכן נוהגים תלמידיו להניח תפילין שפרשיותיהם הם כשיטת הרמב"ם, וכפי הכרעתו ז"ל [במאמרו שנדפס בתחילת ספר מנחת צבי] 'קשה להכנס בנדנוד חשש בדיעבד לצאת ידי הרא"ש'?
שמעתי- הגרע"א גילה לאחר חתונתו שהתפילין שלו נכתבו כשיטת כרמב"ם, חמיו הגרי"ש הורה לו לקנות תפילין חדשות, ואחיו הגר"ש אמר לו שהעיקר כרמב"ם, ואכן קנה תפילין חדשות, אבל מניח כל יום גם את התפילין הישנות כהוראת אחיו.
קובץ איגרות וכתבים
דברי כאש
מרבינו הגדול אביהן וליבן של ישראל
הגאון החסיד האמיתי
מרנא בעל ה"דרכי שמואל" זצוקללה"ה
בענייני הכלל והפרט
לחיזוק וקיומה של תורה ויהדות
הנוגעים לשעה ולדורות
יוצא לאור עם מלאות י"ב חודש להסתלקותו
ט' אדר ראשון התשע"ט
נוטר הכרמים כתב:קונטרס 'בלבת אש' תניינא
נוטר הכרמים כתב:מצורף גליון 'רוממות' מוגדל לרגל היארצייט המתקרב.
במרכזו מאמר של 'שמשון' מחו"ר דפה. מעשה אמן. אין לי ספק שעשה שימוש בספר בלבת אש כמקור לפחות לחלק מן הסיפורים שאין להם מקור אחר, אבל ההגשה...
היכלי שן כתב:מתוך הספר המדהים אגרות "דברי כאש" אגרת צד עמ' סט: "וכבר אמרו, בית המדרש מקום העונג של הצדיקים ומקום המאסר וכו'". מי יודע: א - מה המשך המשפט? ב - מי זה "כבר אמרו", מהיכן המשפט הזה לקוח?
נוטר הכרמים כתב:אפשר להשיגו במקומות נוספים בירושלים ובבני ברק אצל תלמידים. מחירו 60 ש"ח.
אברהם כתב:נוטר הכרמים כתב:אפשר להשיגו במקומות נוספים בירושלים ובבני ברק אצל תלמידים. מחירו 60 ש"ח.
אפשר לקבל בבקשה רשימת תפוצה בירושלים?
היכלי שן כתב:שברי לוחות כתב:היכלי שן כתב:מתוך הספר המדהים אגרות "דברי כאש" אגרת צד עמ' סט: "וכבר אמרו, בית המדרש מקום העונג של הצדיקים ומקום המאסר וכו'". מי יודע: א - מה המשך המשפט? ב - מי זה "כבר אמרו", מהיכן המשפט הזה לקוח?
א לרשעים
ב חרדים מצוות התשובה פ"ד
אפשר צילום / סריקה של הקטע?
פייביש אופטובסקי כתב:הרב נוטר שליט"א,
אלו עובדות, אנקודטות, ידועים לך על קשריו של רבי שמואל עם רבי מאיר מאמשינוב?
סעדיה כתב:אברהם כתב:נוטר הכרמים כתב:אפשר להשיגו במקומות נוספים בירושלים ובבני ברק אצל תלמידים. מחירו 60 ש"ח.
אפשר לקבל בבקשה רשימת תפוצה בירושלים?
אין קול ואין עונה ואין קשב?
נוטר הכרמים כתב:פייביש אופטובסקי כתב:הרב נוטר שליט"א,
אלו עובדות, אנקודטות, ידועים לך על קשריו של רבי שמואל עם רבי מאיר מאמשינוב?
ידועים לי כל מיני, אבל לא מכלי ראשון. יש משהו על פגישה ב'זאת חנוכה', ויש הרבה התבטאויות, באמשינוב יודעים הרבה, ז"א אלו שלמדו בישיבה באותה תקופה וקשורים לחסידות, וכנראה שגם בספר העתידי של אחד מן החכמים פה תהיה התייחסות נרחבת.
[אני שמעתי מפיו זצוק"ל שמדבר בהערכה גדולה על האדמו"ר יבלחט"א ומכנהו כתלמידו].
דורשי יחודך כתב:בחיל ורעדה, וביודעי שאיני כדאי, אני מצרף כאן קובץ עם קצת קוויים כלליים לדרכו של רבינו הגר"ש זצ"ל בשיעוריו, כמובן כפי הבנת הכותב.
כפי שכתבתי בגוף המאמר, הינו עוסק בעיקר ברובד החיצוני של הדברים, ואעפ"כ הואיל ואני עצמי קיבלתי תועלת גדולה גם ברובד זה, אמרתי לשתף את הדברים עם אחרים. אך כמובן שאפילו ברובד חיצוני זה, הדברים דלים ועלובים ביחס למקור.
כמובן אשמח לשמוע ביקורת הערות כו', כמו"כ אני מעוניין לשמוע מפי תלמידי רבינו הנמצאים כאן המסכימים המה לדברים אם לא...
לאור מה שנתברר בענין שם הוי"ה כו', אני מצרף שוב את המאמר בלי חלק זה)
מאחר ומטרת הלימוד היתה לעמוד על כוונת חז"ל ולהגיע לנקודת האמת, לכן נר לרגליו היה הענין של "פשטות הגמרא" או פשטות מהלך השקלא וטריא, כביכול ניסה להיכנס לתוך סוגיית הגמרא עצמה ולחוש את הלך המחשבה שלה
בפמ"ג בפתיחה להלכות שבת, הביא להגמ' פ., דהוציא ח"ש ונשרף וחזר והוציא ח"ש דפטור,וכ' דאפשר דהוצאה מלאכה גרועה ואין לך בו אלא חידושו ............ כו' עיי"ש בדברי קדשו ז"ל.
ובעניי מתמיה מאוד לחדש כזאת, שכל דינא דהוציא ח"ש ונשרף, זה רק משום לתא דמלאכה גרועה, שלא נזכר כלל בש"ס אפי' ברמיזה שהוצאה מלאכה גרועה, ומה גם דדינא דהוציא ח"ש ונשרף לא נזכר בגמ' כחידוש דין, ודין הגמ' בזה הוא בהוציא ח"ש והגביהו קודם הנחת השניה שנעשה כמי שנשרף, אבל בהוציא ונשרף זה פשוט בגמ', והאיך ניקום ונימא דזה דין מחודש ומסוים בהוצאה דמלאכה גרועה,.........
ובזה יש ג"כ לבאר דברי קדשו של אדונינו הפמ"ג, די"ל..........
אכן לענ"ד הקלושה.......
מלאעולם כתב:והיה גם את הרעבע ר' שמואל. רבי שישיבתו לא מנתה אלפי תלמידים, שלא הקים מפעל לייצור אברכים בדגם מסוים, ולא חיפש מעולם שיטה מרובעת ויציבה.
ר' שמואל היה רבי של יחידים. אינדיבידואלים. אנשים שחלקם לא קונבנציונליים. תלמידים שחלקם הלכו בדרכים שונות אבל עדיין תלמידיו הם.
הוא העמיד תלמידים ''הרבה'', העמיד אותם הרבה. ולא חיפש להעמיד הרבה תלמידים.
נוטר הכרמים כתב:ההגדרה היא נפלאה, ועם זאת כמדומני שמספר תלמידיו לא קטן בהשוואה לאחרים. אם 'תלמיד' זה מי ששומע שיעורים, אכן מספר הבוגרים שלמדו אצלו הוא לא גדול במיוחד. אם תלמיד זה 'מושפע', מספר התלמידים הוא עצום ורב. ולאורך שנים.
ראשית, אני מוקיר ומכיר טובה לכל אלו שנענו וסייעו ברוח נדיבה ובנפש חפצה. אזכור לכם אהבתכם וידידותכם האמיצה, המגשרת על פני חילוקי דעות ומוסדות. לא אשקול ידידות שכזאת בכסף ובאדרכמונים, מתת צנוע אך אות וסימן הוא ללב עולה על גדות.נוטר הכרמים כתב:ערב יום השנה.
פניה אישית ומשולשת, לך ידידי היקר המשתתף בפורום הזה בכתיבה פעילה או בקריאה ובהתענינות.
אינני יודע אם פניה מעין זו מקובלת על מנהלי המקום, לבינתיים לא מצאתי סעיף השולל אותה. וכן, מדובר במגבית 'יזכור אהבתו' להצלת ולהמשך קיום מוסדותיו של רבינו זצוק"ל.
'למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך. למען בית ד' אלקינו אבקשה טוב לך'.
'למען אחי ורעי' – בשם הידידות האישית שלנו מאתרא הדין. מן הסתם נהנית והחכמת רבות מאלפי ההודעות שכתבתי כאן במשך העשור האחרון, במגוון הנושאים שעלו כאן, תורניים היסטוריים ואחרים. סביר להניח שכתבתי גם על נושאים / אישים הקרובים ללבך. אם אתה מבקר באשכול זה המוקדש לרבינו הגר"ש זצוק"ל, בודאי הוספתי לך לא מעט.
עזור לי, ולו במעט להקל מן המשא הכבד שנטלת על עצמי ומוטל על כתפי השחות שאינם מורגלות בכגון דא.
'למען בית ד' אלקינו' – חמישים מוסדות תורה וחינוך, רובם הוקמו במסירות ובחירוף נפש בשנים האחרונות. החזקת עמלי תורה מתוך הדחק ממש. הבל פיהם של תינוקות של בית רבן על טהרת הקודש. חינוך טהור ושורשי לאלפי נשמות טהורות.
'אדברה נא שלום בך' - אני פונה אליך דווקא כאחד שלא נמנה על תלמידיו וההולכים בדרכו, אבל נחשף לגדלותו היחודית.
בהתאמצות למען מטרה זו שיש בה הכל, החזקת תורה, החזקת תשב"ר, וכו' וכו', אתה מרבה בשמים עוד מלאכי שלום ומליצי יושר. קח לתשומת לבך.
אם לא פנו אליך עד עכשיו, אנא עשה זאת דרכי, צור עמי קשר בהקדם. כל תרומה תתקבל בברכה.
[email protected]
בידידות,
מנחם הנוטר
מלאעולם כתב:קיבלתי מחבר:
השתתפתי אמש בסעודת סיום לזכרו של ר' שמואל אויערבך זצ''ל.
אני לא רוצה לציין את העובדה שלפחות חלק גדול מהנאספים הם אנשים בעלי אופקים ועמקות הרחוקים מקיצוניות והפגנות.
אני רוצה לציין את הזכרונות שהועלו. שמעתי בחיי הרבה פעמים סיפורי צדיקים וגדולים, ולמען האמת כמעט תמיד הם יפים ומחכימים.
אבל פה היה משהו שונה וייחודי. המספרים לא 'הספידו' את ר' שמואל, הם פשוט התרפקו על זכרו. הם לא האלילו אותו בשבחים מוגזמים ומלאכותיים אלא דיברו ברגש דווקא על החולשות שלו והמאבק היומיומי שלו.
לא המאבק הציבורי. זה לא עניין איש מהנאספים. המאבק היומיומי של אדם שרוח גדולה מפעמת בו, שבגיל מבוגר כראש ישיבה חשוב עדיין 'מתגבר' על עצמו ללמוד בלא דברים בטלים.
לא היה זה שיח תלמידים ומעריצים כי אם שיח צאצאים המעלים זכרון אב אהוב. זה סיפר איך צחק איתו על דא וחברו סיפר את תגובתו השנונה על הא, והצד השווה שבהן שכולם מלאים געגוע.
כי האיש ר' שמואל בנוסף לגדלותו בתורה, בעיונה, בהיקפה, בנגלה ובנסתר, בנוסף לתפילותיו הארוכות מלאות הרגש, היה פשוט האיש ר' שמואל.
אותנטי, נועז, שואף, מתמודד, לא משלים עם בינוניות, דורש 'לא לשתף פעולה ולא לזרז' את ירידת הדורות, רגיש ומהלך בין אנשים בפשטות ללא הרגשת צורך להסתיר וליפות נטיות אנושיות טבעיות.
והיה גם את הרעבע ר' שמואל. רבי שישיבתו לא מנתה אלפי תלמידים, שלא הקים מפעל לייצור אברכים בדגם מסוים, ולא חיפש מעולם שיטה מרובעת ויציבה.
ר' שמואל היה רבי של יחידים. אינדיבידואלים. אנשים שחלקם לא קונבנציונליים. תלמידים שחלקם הלכו בדרכים שונות אבל עדיין תלמידיו הם.
הוא העמיד תלמידים ''הרבה'', העמיד אותם הרבה. ולא חיפש להעמיד הרבה תלמידים.
ואם תרצו זה אולי ההסבר למה הרבה מקבוצת ה'אין הולכים בתלם' מרגישים חיבור לר' שמואל הקיצוני יותר מלרבנים ממסדיים פתוחים.
יהי זכרו ברוך.
בן ירושלים כתב:דוגמה אחת. בכל הנושא של עליה להר הבית, היו שתלו עצמם בו. מבלי שאדע פרטים, מסתבר ששמע הענין ואף דן בו כשבאו לפניו, סביר שרגשי הקדושה והכמיהה להר בית ה' מצאו ביטויים אצלו, ומסתבר שגם מבחינה הלכתית טהורה היה יכול לשמוע צדדי היתר מסויימים, אך כשהגיע הענין למעשה פרסם מכתב אדיר מה המניעות לעלות בפועל. (המכתב אינו לפני אך רואים שם את רוחב דעתו למה לא לעלות בטעמים מקוריים ורחבים הרבה מעבר להלכה המצומצמת של אסור ומותר, ומסקנתו היא שמרנית מאד שלא לעלות בהר).
בעזרת ד' יתברך נר חמישי להימים אשר עמדו עלינו "להשכיחם תורתך" וברחמים הרבים לעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה, כ"ט כסלו [תשע"ז].
הנני בזה להעיר ולהאיר ולמחות נחרצות בכל לשון של מחאה, ובזעקה גדולה ומרה, על דבר הפירצה הנוראה עד למאד, בקדושת הר הבית אשר לב כל ישראל מאז ומתמיד חרד על המקום הנורא הזה, וזכורני את הפחד והבהלה הגדולה שהי' לאאמו"ר גאון ישראל זללה"ה, כאשר התחיל האפשרות וכמה מאחינו התחילו לזלזל ולעלות בהר ד' שמה, וטרח אאמו"ר זללה"ה בכל כוחו ובכל ליבו בכל מיני דרכים והשפעות לפרסם חומר האיסור בעליה להר הבית, והיה מזועזע עד למאד, וכאשר שמעתי ממנו שמאז היה מקובל שאין אנו בקיאים היום בכל טומאה היוצא מגופו וכו' וכו', וגם כל הדבר זו פירצה גדולה ונוראה עד למאד, וכבר מיחו על זה בשעתו בכל תוקף ועוז גדולי ומאורי ישראל מרנן בעל הקהילות יעקב ובעל אבי עזרי ומרן הגרי"ש וכו' וכו'.
וכמה נורא ומפחיד ומכאיב אשר בזמן האחרון קמו כמה בעלי השפעות למיניהם, אשר לא שימשו ולא שימשו כלל ועיקר, להשפיע בעיקר על יחידים מצעירי הצאן לזלזל בקדושת המקום הנורא הר הבית, אוי לנו שכך עלתה בימינו, הקרירות וההפקרות מתפשטת בתוכינו ד' ירחם, והנני בזה כשליח של חכמי התורה לזעוק מרה על הפירצה הגדולה הזאת, אשר חוץ מגוף הפירצה כי רבה ונוראה למאד, טמון בזה הזלזול והבעיטה הנוראה בהמסורת שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אימך, וגם מתרבים מצוות, אשר מעורב בתוכם, הפריקה וההתנערות מאבותינו מדור דור, והרי ברוח הקודש נאמר דבר ד' לשמוע מוסר אביך ותורת אימך, אשר כל הדברים כגחלי אש ויותר, ולא היה די באזהרה לשמוע בדבר ד', אלא צריך בהכרח מוסר אביך ותורת אימך [וכל שיש בו דעת יבין גם ההבדלה, אשר אף כי אמנם צריך וראוי תמיד להוסיף ולהתחדש בזהירות וזריזות, כי בכל דור עומדים גדולי וחכמי ישראל על משמר היהדות, ולולא זאת ח"ו וכו', ולמי שיש בו דעת יש גם להבין ולהבדיל בין האמור לבין מה שכתבנו, וקיצרתי במקום שראוי להאריך ואכ"מ].
והנני גם מבקש ומתחנן בכל לשון של בקשה ותחנונים בעיקר לצעירי הצאן, כאשר כלל ישראל כבר עברו עליו צרות נוראות, רבות צררוני מנעורי וגו', ועד קרוב לדורנו השואה האיומה והנוראה אשר לא היתה כזאת [ואנו מאמינים בני מאמינים אשר הקב"ה אבי הרחמים עשה זאת ברחמים הגדולים ביותר, ד' יזכנו לראות תמיד חסדים גלויים], ומאז ראינו גם חסדים גדולים ועצומים, אשר לא מאסתים ולא געלתים, וקמו גדולי וחכמי ישראל והאירו את העולם בחידוש עולם התורה והיראה והחסידות, ועתה צעירי הצאן חוסו עלינו ועל כלל ישראל שלא יבואו חלילה וחלילה לבלע את הקדש, ולא להמשך ולא להגרר אחרי כל דבר של התחדשות, לא מוסר אביך ולא תורת אימך לא תהא כזאת בישראל, אין לנו שיור אלא התורה הזאת ורגע של לימוד התורה כנגד כל המצוות וכו' וכו'.
נא ונא לאחוז ולהשתרש בעיקרי התורה והיהדות, תלמוד תורה כנגד כולם, להבין ולהשכיל ולקיים באהבה, ולאחוז בדביקות ובשמחה במוסר אביך ותורת אימך לטוב לכם ולכל ישראל עד עולם.
הדברים האלה נשמע מפי מרנן ורבנן וכל חכמי התורה אשר לנו למורשה בכל מקום שהם, ובאתי כשליח להעלות הדברים על הכתב,
זעירא ולא מן חבריא
שמואל באאמו"ר גאון ישראל מוה"ר שלמה זלמן זללה"ה אויערבאך
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 529 אורחים