תמונות משותפות להראי"ה קוק והגרי"ח זוננפלד זצ"ל

[הפצת המעיינות]

היום זה לא מופיע בבלאנק ובחותמת וכו'? ועם המילה "יסוד"?

[חלמישצור]

אולי יואיל כב' להבהיר להיכן חותר. האם לא כתוב על כתלי מבנה הישיבה כיום "ישיבת מרכז הרב"?

[הפצת המעיינות]

ממש כפי ששאלתי לדעת האם נקרא כך היום או לא (בחותמות ובבלנקים)
בודאי אינני מכיר את השם הזה מארכיונים

[חלמישצור]

הבלנק של הישיבה, נכון לשנת תשע"ד (יעיין נא כב' גם למטה שם, בכתובת אתר הישיבה וכתובת המייל):

ישיבת מרכז הרב.jpg (190.39 KiB) נצפה 8159 פעמים

[מתפעל]

הפצת, צפרא טבא,

אלו מעיינות אתה מפיץ?

נניח שאקח תמונה של הרב אורבך הנ"ל בלי הרב קוק לידו, ואראה אותה ליהודים, ואשאל אותם לנחש לאיזה חוג היה מקורב,

כמה יענו שהיה קשור למזרחי?

זה נכון אמנם שבתקופה ההיא, אכן היו רבנים רבים עם לבוש חרדי והיו במזרחי. בהחלט.
והנה כיום לא תמצא אף רב הקשור למזרחי שנראה כך, נכון? איך אתה מסביר את זה?

ולהבהיר באר היטב, אני לא חושב לשניה שחיצוניות יש לה משקל גדול. בעיני, זה פרמטר שולי כשבאים להעריך יהודי.
קאפיש?

העב א נייס דיי.

[חגי פאהן]

נניח שאקח תמונה של הרב אורבך הנ"ל בלי הרב קוק לידו, ואראה אותה ליהודים, ואשאל אותם לנחש לאיזה חוג היה מקורב,

כמה יענו שהיה קשור למזרחי?

זה משום שהיום זה לא מקובל, וכמו כן לא מקובל ללמוד היסטוריה בישיבות, לכן לא ידעו איך היו נראים מקימי המזרחי, כולם בעלי זקנים עבותים וחליפות ארוכות.
אגב, עד לפני לא הרבה שנים, כשר' אברום שפירא זצ"ל היה ראש הישיבה, אברכים במרכז הרב היו חייבים ללבוש כובע וחליפה, מלבד מקרים של שלום בית (ואני מכיר רב שביקש מאשתו לדאוג שיהיה מקרה של שלום בית). ודאי שהרבנים המבוגרים עדיין הולכים כך.
מי שפיתח את מציאות הכיפות הסרוגות הוא הרב נריה, והוא השליט את זה על חניכיו בישיבות בני עקיבא. אבל לא כל המזרחי היו בבני עקיבא. לדוגמה יש את "ישיבת הישוב החדש של המזרחי" שם מקובלים מלבושים אירופאיים.

[חלמישצור]

נניח שאקח תמונה של הרב אורבך הנ"ל בלי הרב קוק לידו, ואראה אותה ליהודים, ואשאל אותם לנחש לאיזה חוג היה מקורב, כמה יענו שהיה קשור למזרחי?

ובכן, הנה תמונת רבי מנחם נתן נטע אוירבך זצ"ל מחבר שו"ת "אורח נאמן" ד' חלקים ושאר ספרים, ומראשי המו"צים בירושלים, באיכות מצוינת (לצפייה באיכות גבוהה יש להוריד או לפתוח בכרטיסייה חדשה). וכעת ניצבת לפנינו השאלה במלוא חריפותה - מזרחי או אגודאי?

3.png (2.03 MiB) נצפה 8092 פעמים

[מתפעל]

יישר כח, תמונה יפה,

למה כעת מתעוררת השאלה יותר מקודם?


האם יש לו כיום צאצאים ידועים?

[בברכה המשולשת]

נניח שאקח תמונה של הרב אורבך הנ"ל בלי הרב קוק לידו, ואראה אותה ליהודים, ואשאל אותם לנחש לאיזה חוג היה מקורב,

כמה יענו שהיה קשור למזרחי?

זה משום שהיום זה לא מקובל, וכמו כן לא מקובל ללמוד היסטוריה בישיבות, לכן לא ידעו איך היו נראים מקימי המזרחי, כולם בעלי זקנים עבותים וחליפות ארוכות.
אגב, עד לפני לא הרבה שנים, כשר' אברום שפירא זצ"ל היה ראש הישיבה, אברכים במרכז הרב היו חייבים ללבוש כובע וחליפה, מלבד מקרים של שלום בית (ואני מכיר רב שביקש מאשתו לדאוג שיהיה מקרה של שלום בית). ודאי שהרבנים המבוגרים עדיין הולכים כך.
מי שפיתח את מציאות הכיפות הסרוגות הוא הרב נריה, והוא השליט את זה על חניכיו בישיבות בני עקיבא. אבל לא כל המזרחי היו בבני עקיבא. לדוגמה יש את "ישיבת הישוב החדש של המזרחי" שם מקובלים מלבושים אירופאיים.

א. לגבי הכובע והחליפות במרכז. בימי מרן הראי"ה זה היה כך (ואינני חושב שזה היה חיוב, אלא מציאות, ויעויין עוד בדברי מרן הראי"ה שהובאו מרשימותיו של הגאון רבי יצחק אריאלי זצ"ל, שהועלו לפני כמה שנים לאתרא קדישא הדין). לגבי ימי מרן הגרימ"ח אינני יודע, אך מסתברא שהוא הדין. אח"כ כבר לא. אמנם, כידוע רבינו הרצי"ה רצה שכן יהיה כך, אך לא עלה בידו. אכן, לתלמידיו שהיו רבנים הוא לפעמים קנה בעצמו חליפה וכובע, ומאוד מאוד עודד את זה. (ומכיוון שתלמידיו הם זקני רבני הציבור של מרכז הם אכן ברובם הולכים כך) כנ"ל מרן הגאון ר' אברום זצ"ל. אך לא היה חיוב על זה (ויש על זה סיפור באחד מספרי הרב דדון)
ב. מה שמיוחס לגרמ"צ נריה זה החלפת הברטים והקסקטים בכיפות סרוגות. והוא לא כפה שום דבר בכיוון הזה (ואדרבה, כידוע)

[חלמישצור]

ויעויין עוד בדברי מרן הראי"ה שהובאו מרשימותיו של הגאון רבי יצחק אריאלי זצ"ל, שהועלו לפני כמה שנים לאתרא קדישא הדין ... כנ"ל מרן הגאון ר' אברום זצ"ל. אך לא היה חיוב על זה (ויש על זה סיפור באחד מספרי הרב דדון)

א. יצוין כי הרצי"ה קיבל את הדברים מפי הרב אריאלי (שהובאו כאן; וע"ע כאן) והוסיף במהדורת לשלשה באלול שיצאה לאור בתשע"ג עם תוספות בכתב ידו (סי' קנ, עמ' 64):

התנגד מאוד לגילוח הזקן, גם באופן המותר, ולגידול בלורית, והעיר על זה לבני הישיבה שבאו מחו"ל. וכשנעשו הפרעות בשנת תרפ"ט ונהרגו הקדושים מישיבת חברון, בכה ואמר - : שמא מפני שגילחו הזקנים וגידלו שערם.

ב. יעויין ר"י דדון, אמרי שפר, ירושלים תשס"ח, שמועות מוצאי שבת, עמ' רפב-רפג (וכן לעיל מוצש"ק וירא תשס"ב, עמ' רעט):

מוצאי שבת קודש כי-תשא תשס"ב
מרן זצ"ל דיבר מענין הלבוש של בחורי הישיבה ותלמידי-חכמים ושאל אם לא הגיע הזמן שבחורי הישיבה ילכו עם כובע (קאפילו'ש).* וסיפר על מקורו של הלבוש הישיבתי שבא מהסטודנטים הגרמנים, איך שבחורי סלבודקא הגיעו לחברון שכן פחדו לקבלם בירושלים שלא יקלקלו את הנוער כאן בלבושם המודרני (חליפה קצרה ומגולחים ועם בלורית ומקל ביד) ורק אחרי הפרעות בחברון, כשהוכרחו לבוא לירושלים נתקבל הלבוש שלהם. מרן הזכיר כמה פעמים משם האור-שמח ז"ל ששמע על הליכתם של בני סלבודקא לחברון ומאוד מאוד תמה על זה, איך עזבו את ירושלים לטובת עיר אחרת. ותלו אח"כ את מה שקרה בפרעות תרפ"ט עם הישיבה בקפידא זו. וסיפר מרן שבירושלים הכיר רק שנים עם צילינדר, הרב הרצוג זצ"ל ועוד תלמיד חכם אחר (לא הזכיר את שמו).

---
* אמנם בחג הסוכות, שנה לפני הסתלקות מרן, דיבר מרן זצ"ל בהערכה רבה על בני הישיבה, ואמר: חשבתי שצריך להראות כמו כל בני הישיבות, עם כובע וכו', וזה יזרז את הבחורים, אבל אני רואה ב"ה מתמידים כאלה גדולים יש לנו בישיבה, כשהאור בבית-המדרש נשאר עד שתיים בלילה, אני רואה שגם בלי קאפילו'ש אפשר לגדול, וב"ה יש לנו גדולים.

מתפעל, השאלה לא מתעוררת יותר ממה שהייתה, אלא כעת ניצבת לפנינו ומבקשת פיתרון הולם. וכיוון שבאנו עד הנה, הנה תמונת הרב ממייסדי המזרחי ונשיא המזרחי בירושלים, רב השכונה וראש ישיבת מאה שערים (עותק נוסף כאן). אף ביחס אליו מתעוררת השאלה ומבקשת מענה כראוי לה.

4.png (773.48 KiB) נצפה 7981 פעמים

[מתפעל]

יישר כח, באמת תמיד תהיתי לגביו ובפרט שהיה בתוככי מאה שערים, רב של השכונה וראש הישיבה.

כפי הנראה, דברים היו אחרת לגמרי אז, גם בתוך מאה שערים. רק מספר שנים לאחר מכן הפכה מאה שערים למעוז הקנאים ולסמל ההתנגדות לציונות.

[מתפעל]

מיהו הרב הזקן במרכז התמונה?

02.jpg (272.68 KiB) נצפה 7624 פעמים

[חלמישצור]

נתבאר כאן

[מתפעל]

תודה חלמיש, סליחה שאני מטריח אותך בגין שר השכחה השולט בי.

[חלמישצור]

על האח ר' חיים קוק קראתי כאן לראשונה. מה באשר אליו ולצאצאיו? היש עליהם מידע אם אין? גיסו הרב יוסף רבי היה מעדות המזרח? ומי היה גיסו ר' יונה מירקין? משתי המשפחות (רבי ומירקין) מוכרים כיום צאצאים שותו"מ?

1. האח חיים נזכר בלא מעט מקומות. לפנינו שתי אגרות שכתב אליו הראי"ה, אחת משנת תר"ס בשו"ת אורח משפט, מה, בעניין ברכת הגומל בנסיעה באניה, והשנייה אגרת געגועים ודברי שלומות משנת תרס"ח, אז התגורר האח בשימבורג שבקורלנד, באגרות הראיה א, קכו. הוא גם נזכר באגרות הראיה א, יד (ושם בהקדמת הרצי"ה, עמ' ט, שכותב שקיבל ממנו 'בירורי ידיעות חשובות לענינים הנזכרים באגרות'); שם ג, תשעד, תתסא-ב, תתקו, תתקיד (אותן שנים התגורר בסאראטוב שברוסיה); טל הראיה, מלבד הקטע דלעיל, גם בעמ' נא, קד, קז; שיחות הראיה עמ' עז, קמח, רע (בכל אלה סיפורים ששמע ממנו רמ"צ נריה); משמיע ישועה, עמ' 7; מאמר מהרצי"ה על בל תוסיף במזוזה 'ששאלני דודי הר"ר חיים הכהן קוק' (http://asif.co.il/download/kitvey-et/ne ... 17%205.pdf) ועוד. שם אשתו שרה. לא מצאתי שנזכרו בכל הנ"ל צאצאים.

מארכיון המדינה: מש' ר' חיים קוק במפקד התושבים תש"ז (כאן, עמ' 36)

מש ר חיים קוק - מפקד התושבים היהודים בירושלים תשז36.png (387.79 KiB) נצפה 7319 פעמים

[חלמישצור]

התמונה מתוך אלבום תמונות של משפחת אמדורסקי המפורסמת, ובבית המכירות 'ירושלים של זהב' משערים שהחתונה היא של בן המשפחה, עורך הדין ד"ר אלכסנדר אמדורסקי [אח"כ החליף את שם משפחתו לאמדור], בנו של ר' ירחמיאל בעל המלון המפורסם והגבאי הראשי האחרון בבית הכנסת החורבה. על עו"ד זה אפשר לציין כמה פרטים מעניינים דוגמת מעשה מופת מסנדקו רבי שמואל סלנט בעת התקשות אמו בלידתו (שמואל בדורו, תשכ"א, עמ' קלא-קלב) והחזרת כתב היד הגנוב של הספר "מדבר שור" אליו בידי איש אלמוני, וממנו בחזרה לרצי"ה באירוע שנערך במשרדו (משמיע ישועה, עמ' 70; ושם נזכר בתיאור 'ידיד בית הרב'). הוא התגורר עם אשתו רגינה וילדיו ברחביה (בן אריה, ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט, עמ' 162, 506; בהערה שם צוין לספרו של באר, חבלים, שם הרבה לספר על דמותו של האיש). בין השאר שימש בעיריית ירושלים ועסק לא מעט בצרכי ציבור בעיר. כאן ידיעה על פטירתו הפתאומית כבן 69 בתחילת חודש חשון תשל"א. על שמו גן משחקים בעיר. כאן ארכיון גדול ממשרדו, בו התכתבויות עם רבנים ומוסדות רבים וחשובים.

בנו של ר' ירחמיאל בעל המלון המפורסם והגבאי הראשי האחרון בבית הכנסת החורבה. .

הוזכר, אך לא הרבה.

ע''ש ירחמיאל אמדורסקי נקראת הסמטא הפונה מרחוב יחזקאל בירושלים ובה ת''ת קרלין וישיבת סלונים לצעירים

מארכיון המדינה: מש' עו"ד אמדור במפקד התושבים תש"ז (כאן, עמ' 67)

[יציב פתגם]

אני רוצה כותבת האימייל של מכון קרן רא"ם ע"ש רבי אליהו מרדכי בהגרי"ח זוננפלד זצוק"ל

[חלמישצור]

האם יש למישהו מידע על קשרי הרב קוק עם אדמורי רחמיסטריווקא וכו'

מה ששאל הרב מתפעל ביחס בין אדמו"רי בית רחמסטריבקה להרב קוק וכו'

עוד על הקשר, מצאתי כעת בס"ד בארכיון בית הרב שני מכתבים בכת"י של הראי"ה באותו עניין.

מתברר שסביב שנת תרצ"ד הועלתה קובלנת שקר על ר' נחום משה טברסקי (תמונתו), בעודו מכהן ברבנות קובל י"ג שנים, כביכול אינו יליד פולין. תוצאת העלילה אחת היא: פיטוריו המידיים של הרב טברסקי. מן הסתם לבקשת ידידו ר' זאב ממושבו בירושלים, פנה הראי"ה אל שני אישים נכבדים: ר' יהושע השל פרבשטיין ז"ל היושב בוורשה ומאיר דיזינגוף בת"א.

השניים מתבקשים לסייע לאב"ד קובל "באשר הוא נולד בטריסק מחוז לוצק, ונרשם שם ... ועתה קמו נגדו עוררין ... והשפיעו שידרשו ממנו תעודות מזמנים עתיקים שאי אפשר לו להשיגם בשום אופן". בזמן לידת רמ"נ הייתה טריסק תחת שלטון רוסי ולכן התעודות אינן בנמצא. דיזינגוף מתבקש לפנות אל האישיות הפולנית הבכירה בארץ ישראל, "ויהיה נא מטובו להגיד לו שמצד מכתב בקשה שקבל ממני לטובת אחד מגדולי הרבנים בפולניא", הינו מתבקש לפנות אל הממשל הפולני היושב בוורשה ולסייע בדבר.


מצ"ב קטע מתוך המכתב לפרבשטיין

1.png (625.8 KiB) נצפה 6359 פעמים

[מתפעל]

רבי חלמיש

האם תמונה זו ידועה? והאם יש זיהוי של אי מי מהנוכחים

מרן הרב קוק.jpg (186 KiB) נצפה 6205 פעמים

[חלמישצור]

איתרתי את התמונה הזו בס"ד ופרסמתי אותה לראשונה בכתבה זו. כך כתבתי שם.

התיעוד האחרון לקוח מאירוע שהתרחש בעפולה תרפ"ו (1926) לכבוד ביקורו של שלמה ויינשטיין, מי שהיה נשיא "קהיליית ציון", החברה שרכשה את האדמות שעליהן הוקמה עפולה. התמונה לקוחה גם היא מתוך אלבום "עפולה שנים ראשונות" באתר האינטרנט "ביתמונה", ובה נראה הראי"ה מסב עם תושבי המושבה.

מימין לראי"ה יושב שלמה ויינשטיין הענוב בעניבת פפיון. משמאלו אחיו הרב דב (דובער), שנתמנה באותם ימים ממש לרבה של המושבה ולימים כיהן כמנהל מכון הארי פישל בירושלים. כך מדווחת כתבה עיתונאית על האירועים:

בראשונה בקר מר וינשתין את העיר עפולה… לכבוד האורח סודר שולחן ערוך עם מגדנות ויין, וחברי הועד עם מספר נכבדים מהעיר בלו זמן־מה עם האורח שישב בראש, בשיחה על מצב העיר, התפתחותה, צרכיה ותקוותיה. הקהל הרחב לא יכל להצטמצם בין כתלי הבית, ובלי הכנות סודרה תהלוכה ברחובות העיר, והעיר עפולה צהלה ושמחה… בהזדמנות זו מן הראוי לציין באלו מלים את באו של הרב היליסבטגרדי [העיר יליסבטגרד] הרב קוק – אחיו של ראש רבני הארץ רבי אברהם יצחק הכהן קוק – שנתקבל בתור רב לקהלת עפולה. הרב הנ"ל הגיע לעפולה בלוית אחיו נשיא הרבנות, הרב [יהודה לייב מימון] פישמן נשיא המזרחי בא"י, הרב [זאב] גולד ועוד אורחים חשובים… רושם חזק עשה נאומו המצוין של ראש הרבנים הרא"י קוק שכלו היה מלא שירה ושבח על קדושת בנין הישוב, בתתו הערכה עמוקה לכל עבודת הבנין השונה הנעשית בארץ על ידי שדרות שונות. הרב [דב] קוק, הרב דמתא, ענה בנאום קצר, והודה למברכים ולמאחלים ("דואר היום", כ"ח בניסן תרפ"ו).

ויש להאריך.

[מתפעל]

חזק וברוך,

ידעתי שאוכל לסמוך עליך, תמונות מדהימות הכנסת שם.

מדהים כמה תמונות יש ממרן הרב זצ"ל.

[לייטנר]

התמונה מתוך אלבום תמונות של משפחת אמדורסקי המפורסמת, ובבית המכירות 'ירושלים של זהב' משערים שהחתונה היא של בן המשפחה, עורך הדין ד"ר אלכסנדר אמדורסקי [אח"כ החליף את שם משפחתו לאמדור], בנו של ר' ירחמיאל בעל המלון המפורסם והגבאי הראשי האחרון בבית הכנסת החורבה (https://il.bidspirit.com/portal/#!/lotP ... 7%A7%D7%99).

זו לא חתונתו של אמדור, כי הוא התחתן בארה"ב.