רבי אשר אריאלי שליט"א

[אב בבינה]

כמדומה בסוף חורף תשע"ה ר' אשר אמר בשיעור בכיצד הרגל אחרי שדן בתוס' בפרק הכונס נו: שהמעמיד בהמת חבירו על קמת חבירו חייב משום אש אמר רבינו:
זכינו לדין שיש לנו חידה, היכן מצינו ששור חייב משום אש...

[מיללער]

אברהם, הייתי צריך לשמור מכתביהם, ואולי נמצאים היכן שהוא, חבל שאני בלגניסט,

בכל אופן הבאתי דברים בהחוברת, וצריך לעיין שמה,
מהזכרון, הגר"ש אלתר כתב אלי שיש גמרא כזו עם חשבון שצריך לפענח, אני כוזא בן כוזא, משהו כזה, אני לא זוכר בדיוק, משהו עם משפחולוגי, אולי זה ביבמות, לגבי שמאכיל בתרומה או פוסל. ורואים מהגמרא שנהגו לעשות כאלו חידות לחדד התלמידים.
גם הביא לי היכי משכח"ל ידוע וכתב שאביו הפני מנחם היה מזכיר את זה , שאדם עובר על אלפי לאווים בפעולה אחת, כגון ששורט לששת המיליון הקדושים בשואה, שחייב שש מיליון פעמים בשריטה אחת, ואולי כתב עוד משהו, הכל בלבביות רבה, .

הגאון ר' אשר, כתב לי משהו מתוס' בב"ק לגבי שור מועד. ועשה מזה חידה.

אתה מתעניין בחידות תורניות?
אוכל להשיג לך את ב' החוברות שליקטתי. בלי נדר.
כל טוב

יבמות ע. סוף פרק אלמנה לכ"ג, הריני כפרת בן בתי כוזא שמאכילני בתרומה ואיני כפרת בן בתי כדא שפוסלינו מן התרומה.

[אפרקסתא דעניא]

יש לו שיעורים על מסכתות שאינן ישיבתיות?

[אב בבינה]

יש לו שיעורים על מסכתות שאינן ישיבתיות?

בעבר הוא מסר חבורות על קדשים, אבל אינם בקול הלשון.
גם במוצ"ש הוא מוסר חבורה על פרק אחרת במסכת הנלמדת, כגון סוגיות דר"ח סגן הכהנים, או פרק תמיד נשחט.

[אפרקסתא דעניא]

יהיו אולי שיעורים בנושאים כלליים בשבוע הבא בירושלים?

[חוקר ודורש]

מה שמפריע לי בשיעור שלו, זה העניין שמקבלים את דבריו כתורה מסיני ואין אפשרות לשאול שאלות
והרי לימדונו רבותינו שתורה ללמוד אנו צריכים וכך היא דרכה של תורה שמתקיף את הרב
ומתוך כך רווחה שמעתא,ההנהגה הזאת מוזרה לי אשמח למצוא הגבלה לזה.

[גימפעל]

מה שמפריע לי בשיעור שלו, זה העניין שמקבלים את דבריו כתורה מסיני ואין אפשרות לשאול שאלות
והרי לימדונו רבותינו שתורה ללמוד אנו צריכים וכך היא דרכה של תורה שמתקיף את הרב
ומתוך כך רווחה שמעתא,ההנהגה הזאת מוזרה לי אשמח למצוא הגבלה לזה.

אם מפריע לך, אינך חייב להשתתך בשיעוריו,
אך אולי תגלה לנו היכן לימדנו רבותינו שכך היא דרכה של תורה להפריע ולהתקיף תוך כדי השיעור ?

[חוקר ודורש]

לא יודע איפה למדת אבל כפי שידוע לי אין ישיבה אחת שמג"ש אומר שיעור ואין שאלות
זכרוני בישיבת פוניבז כאשר מרן הרב שך היה אומר שיעור ולא היו שואלים הוא היה אומר
מה זה כאן בית הקברות?

[צבי וחמיד]

לא יודע איפה למדת אבל כפי שידוע לי אין ישיבה אחת שמג"ש אומר שיעור ואין שאלות
זכרוני בישיבת פוניבז כאשר מרן הרב שך היה אומר שיעור ולא היו שואלים הוא היה אומר
מה זה כאן בית הקברות?

זה קיים בכל ישיבה בה המג''ש מוסר שיעור ל600 בחורים ואברכים.. מספיק ש10 אחוז מהם ישאלו כ''א שאלה בת דקה ונגמר השיעור..

זאת ועוד, כנראה נעלם מעיניו החוקרות מש''כ לעיל שאפשר לשאול בקצרה גדולה.

יצוין שבחבורות בעברית, שם משתתפים רק כמאה-מאה וחמישים שומעים, ניתן לשאול יותר בארוכה

[צבי וחמיד]

שמעתי הסבר הרבה יותר ענייני, (ואולי גם יותר אמיתי), שהדבר נובע משיטת הלימוד של הג"ר אשר שליט"א השונה באופן מהותי משיטת הלימוד של הג"ר בייניש פינקל זצ"ל, (שהיה חתנו של הג"ר שמואל גריינימן, ומקורב, גם בלימוד, לדודו מרן החזון איש), וכנראה בימים ההם כשהישיבה היתה יחסית קטנה ומצומצמת, לא רצה ר' בייניש שיהיה הכרה "רשמית" כאילו שזה "הדרך" הלימוד של הישיבה.
ואח"כ כשהישיבה גדלה לממדים עצומים, והכילה ציבור מגוון מאוד, עם תוכניות לימוד שונות לכל קבוצה, הסיבה נעלמה.

זה לא יכול להיות פרשנות על החליפה שהלביש בין תש"ס לתשס"א, מכיון שר' בייניש נפטר כעשור לפני כן.

מחילה, אבל אין המסך יכול לסבול כאלו שטויות
כל הגישה אינה מציאותית ולקוחה ממחוזות אחרים
לגופו של ענין הגישה הלימודית בישיבה משך כל השנים היתה על פי ר' נחום ומי לנו מייצג את ר' נחום יותר מר' אשר
כאמור בלא"ה זה מיותר
אבל אפילו המציאות אינה נכונה[/quote]
אולי אתה צודק ברוב דבריך, אבל בשורה האחרונה שלך טעית, אולי אתה לא יודע, וזה לא אומר אוטומטית שזה לא היה...
ההסבר הנכון לזה הוא כנראה ריחוקו ממשפחת פינקל, הנהלת הישיבה מקפידה שראשי הישיבות יהיו אך ורק ממשפחת פינקל \ חתניהם ונכדיהם, זה הכי רחוק שהיה, יותר רחוק הם לא מוכנים.[/quote]





מ''מ רבי אשר שליט''א זהיר בענין כבמכוות אש.
פעם עלינו במעלית בדרך לחתונת א' מתלמידיו הקרובים, ועמנו גברא רבה נוסף. הוא אמר לר' אשר ''החתן למד אצלכם?'' ענה לו ר''א ''לא אצלי, הוא למד בישיבת מיר'', שאלו שוב ''אבל הראש ישיבה לא סתם מגיע'', כאן נזעק ר''א ''אני לא ראש ישיבה, אני מג''ש, והחתן נכנס לשיעורים שלי..''
וכ''ז בענווה אמיתית שכמעט אין לה אח ורע..

ואין אנו צריכים לכל הנ''ל, די לראות את הרעש העצום שיש בדקות קודם השיעור כאשר האולם הגדול ומבואותיו ומבואות מבואותיו מתמלאים עד אפס מקום בבני תשחורת צעירים עד בעלי זקן צח כשלג בצפיפות מופלגת, ובפתע פתאום מופיע בין ההמון אברך עדין ואציל, כמעט לא מסתכל בפני אדם כד' הרמב''ן באגרתו, הליכתו אף היא מהוססת משהו מלאת חן עד שמגיע למקומו, שם מחביא יד אחת מתחת לגמ' ויד שניה עם תנועות עדינות צמודות לגופו, קולו בינוני עד שקט, וכבר קראנו עליו לא ברעש ד' וגו'

ומכאן לסיפורו אודות שמירת עיניו המופלגת מצעירותו ועד עתה, הדברים ידועים היטב לכל באי שעריו, ומ''מ משנתינו ממקומה לא זזה שאמר הקב''ה חביבין עלי ישראל שכ''מ שאני נותן להם גדולה הם ממעטין עצמן וגןו' נחנן מה וגו' ודיינו בענותנותו המופלגת ליתן לו שכר רב כזה..

[מתפעל]

ידוע שהגאון ר' ברוך בער לא אהב שתלמידים מקשים בשיעור, ואילו הגאון ר' אליעזר גורדון לא אהב כאשר אין מקשים, ועליו מספרים מה שהובא לעיל, שפעם לא הקשה אף אחד ורבי לייזר טלזער ירד מהבימה והפטיר: איני נותן שייעור בבית החיים.

מסופר גם על השיעור 'פרובה', ניסיון של הגר"ח מבריסק בוולוז'ין, באמצע הזכיר תלמיד שעל פי תוס' פלוני, יהיה קשה מאד המהלך, הגר"ח נעצר והתבונן לרגע בדבריו, ואז אמר שהתלמיד צודק, וממילא המהלך שלו אינו נכון וירד מהבימה.
הבוחנים התפעלו כל כך מהאמת של הגר"ח, שהרי בגאונותו היה יכול ליתן פלפול ול"הסתדר" עם התוס' , אבל האמת שבו עלתה על הכל, וקיבלוהו לר"מ בישיבה.
איני יודע אם הסיפור הזה מוסמך, הרי הגיע בתור חתנו של הגאון ר' רפאל, וכי באמת שייך היה שלא יקבלוהו?

מכל מקום חזינן שבוולוז'ין כן שאלו בתוך השיעור

ואמנם מסופר על הגרב"ב שתלמיד חדש קם ושאל באמצע,
הגרב"ב אמר לו: אצלינו כששמענו אצל הרבי שיעור בוולוז'ין, והוקשה לנו מה, לא העזנו לשאול בתוך השיעור, אלא התבוננו בדבריו ועמלנו כמה שעות, ותמיד נמצא שהשאלה היתה בטעות. איך מרשים לעצמם לקפוץ ולשאול מיד?

כנראה שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, יש ראש ישיבה שהשאלות מפריעות לו ויש שדוקא נהנה מזה. וצריך לנהוג תמיד כפי הראש ישיבה.

[בברכה המשולשת]

מסופר גם על השיעור 'פרובה', ניסיון של הגר"ח מבריסק בוולוז'ין, באמצע הזכיר תלמיד שעל פי תוס' פלוני, יהיה קשה מאד המהלך, הגר"ח נעצר והתבונן לרגע בדבריו, ואז אמר שהתלמיד צודק, וממילא המהלך שלו אינו נכון וירד מהבימה.
הבוחנים התפעלו כל כך מהאמת של הגר"ח, שהרי בגאונותו היה יכול ליתן פלפול ול"הסתדר" עם התוס' , אבל האמת שבו עלתה על הכל, וקיבלוהו לר"מ בישיבה.
איני יודע אם הסיפור הזה מוסמך, הרי הגיע בתור חתנו של הגאון ר' רפאל, וכי באמת שייך היה שלא יקבלוהו? .

יעויין סיפור דומה (אך חזק עוד יותר) עליו שסיפר מפיו תלמידו, מרן הגראז"מ בספר בדרך עץ החיים (מהדורה חדשה) עמ' 227, וסיפור כזה על הגראז"מ שם

[ארזי ביתר]

כנראה שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, יש ראש ישיבה שהשאלות מפריעות לו ויש שדוקא נהנה מזה. וצריך לנהוג תמיד כפי הראש ישיבה.

אכן כן. יודע אני על כמה מקרים של אב ובנו שכיהנו בראשות ישיבה זה אחר זה, ואצל אחד מהם שאלו בזמן השיעור, ומשנהו ביקש כמה פעמים שישאלו רק לאחר השיעור.

[גימפעל]

לא יודע איפה למדת אבל כפי שידוע לי אין ישיבה אחת שמג"ש אומר שיעור ואין שאלות
זכרוני בישיבת פוניבז כאשר מרן הרב שך היה אומר שיעור ולא היו שואלים הוא היה אומר
מה זה כאן בית הקברות?

לסיפור ששמעת על ר"מ מסוים אתה קורא לימדונו רבותינו שתורה ללמוד אנו צריכים וכך היא דרכה של תורה שמתקיף את הרב ?

[חוקר ודורש]

כבר אמרו המגבים הנכבדים,שישנם כאלו שלא הוקשו אצלם בשעת השיעור,פעמים רבות מרוב אימתא דרב או שזה מפריע לרב
או סיבות אחרות, אבל רוב העולם שואלים באמצע השיעור וכך היא דרכה של תורה,זיל עמא עמא דבר.וכל אחד ינהג לפי מנהגו. אבל כאמור
רוב ראשי ישיבות ומג"ש מאפשרים לשאול ושמחים ומעודדים את זה.

[גמח]

האם יש למאן דהו שיעורים כתובים להעלותם כאן?

[גימפעל]

האם יש למאן דהו שיעורים כתובים להעלותם כאן?

גם אני מצטרף לקריאה, מחפש שיעורים על מסכת בבא מציעא.

[מאת הלוי]

הבנתי שיש קשר משפחתי בינו בין הגר"א לויסון ר"מ ישיבת חברון ובין הגר"א נובוגרוצקי ר"י גבעת זאב ור"מ ישיבת אור ישראל.

[פרנקל תאומים]

הם גיסים.
הרבנים לויסון ונובוגרוצקי נשואים לאחיותיו של הג"ר אשר שליט"א.

[מאת הלוי]

הם גיסים.
הרבנים לויסון ונובוגרוצקי נשואים לאחיותיו של הג"ר אשר שליט"א.

ייש"כ. יש עוד גיסים?

[שיף]

הם גיסים.
הרבנים לויסון ונובוגרוצקי נשואים לאחיותיו של הג"ר אשר שליט"א.

ייש"כ. יש עוד גיסים?

רבי חיים יעקב אריאלי זכה לבנין וחתנין גדולי ומרביצי תורה, ואלו הן:
הג"ר אשר, ר"מ בישיבת מיר, חתן הגר"נ פרצוביץ.
הג"ר שמואל אביגדור, מרביץ תורה בישיבת מיר, חתן הגר"י פרקובסקי מ'בית התלמוד'.
הג"ר שלמה זלמן, בעל 'נחל שלמה' ומו"ל רעק"א חי' ושו"ת ["הכחולים"], חתן הג"ר רפאל יונה טיקוצ'ינסקי זצ"ל.
וחתניו:
הג"ר יהושע רימון (נו"נ לבעל שערי ציון)
הג"ר אברהם יהודה נובוגרוצקי, ר"מ בישיבת אור ישראל פ"ת וראש ישיבת גבעת זאב החדשה
הג"ר דוד שטרן, ר"מ בישיבת אהל משה.
הג"ר אברהם לויסון, ר"מ בישיבת חברון ג"מ

viewtopic.php?f=19&t=5898#p50814

[עושה חדשות]

שהסיבה לגדלותו מכח שמירת עיניים בצעירותו, מובא בספריו של רש"ד פרידמן (בעל 'שדה צופים) בכ"מ. שהקצבה שהיה מקבל בבחרותו מהישיבה לא היה משתמש בה לקניית ספרים אלא לנסיעה במוניות מפני שמירת עיניים.

א' מידידי שאל על כך את הגרא"א, והלה השיב לו כי בצעירותו לא היה לו דמי כיס מעולם, לא מההורים ולא קיצבה מהישיבה, ואת הדרך מהבית לישיבה עשה באוטובוס.

[שיבר]

שהסיבה לגדלותו מכח שמירת עיניים בצעירותו, מובא בספריו של רש"ד פרידמן (בעל 'שדה צופים) בכ"מ. שהקצבה שהיה מקבל בבחרותו מהישיבה לא היה משתמש בה לקניית ספרים אלא לנסיעה במוניות מפני שמירת עיניים.

א' מידידי שאל על כך את הגרא"א, והלה השיב לו כי בצעירותו לא היה לו דמי כיס מעולם, לא מההורים ולא קיצבה מהישיבה, ואת הדרך מהבית לישיבה עשה באוטובוס.

שתי הערות...

א. כיצד ידידך יכול לסתור דבר שכבר נקבע בדפוס בכמה ספרים (ע"י הנ"ל) ואף נמצא במאגר אוה"ח?
ב. כיצד יכול לקחת את האחריות לקלקל סיפור עם מסר כזה חזק?

[נוטר הכרמים]

מתוך רשימה שכתבתי הערב לעצמי למזכרת, ומגו דזכי לנפשיה וכו'.


איתא במסכת חיבוט הקבר (פ"ד, הובא אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד 93), וז"ל,

אמרו בשעה שאדם נפטר מן העולם לא די שהוא נבהל ממלאך המות שכלו מלא עינים וחרבו שלופה בידו, אלא שואל לו כלום עסקת בתורה ובגמילות חסדים והמלכת לקונך שחרית וערבית והמלכת (יעצת) את חבירך בנחת רוח. אם יש בו דברים הללו זורק אותו טיפה לתוך פיו ויוצאת נשמתו בלא צער כמושך נימא מחלב. ואם אין בו דברים הללו יוצאת נשמתו מגופו כגרירת קוצים מן הצמר, וכשבא מלאך המות אומר לו צדיק קונך שלחני אליך, מיד מתחנן לו, אומר לו שעה זו ואי אפשר לעברה, אלא ששמעתי מאחורי הפרגוד שהקב"ה מתקן לך מדור בגן עדן.

ויש להתבונן ולדייק מילת 'המלכת', הרי קאי כאן על חבירו ולא על רבו שלמדו חכמה או דבר אחד מן התורה, וחזינן שאחד מסממני הצדיקים האמיתיים – האנשים המרוממים אשר גם בהיותם כאן עמנו בעולמנו השפל עלי חלד, נשמתם אשר מעולם האצילות מחצבתה מרחפת על פני המים הזידונים, והנהגת אצילות היא לראות בכל יהודי כשר מישראל הנכלל בתואר 'חבירו' כמלך וגדול ממנו במעלה או במדה טובה ויתירה שנמצאת בו.

אותה המלכה מתוך 'נחת רוח' היא נעשית. העומד לנגד האדם השלם רם המעלה, כליל השלימות, מתענג ומתעדן בנעימות ההרגשה המונחלת לו ע"י איש שיחו בשעה זו, ניחוחות הנחת והרוח ממלאים את כל סביבותיו של הצדיק הנלבב, כולו אומר כבוד, והכל מתבשמים בקרבתו.

***

כזאת היא ההרגשה במחיצתו של הדגול מרבבה, גדול מרבן שמו, 'ר' אשר' שליט"א, הממליך מלכים, את דכא ושפל רוח ישכון, להרים קרן ולהשיב נפש, ולו המלוכה...

ומעשה שהיה היום כך היה, בני שיחי' בצוותא עם כל תלמידי ה'מכינה' הגבוהה של תלמוד תורה 'תפארת יעקב' בבני ברק על מלמדיהם נקבצו ובאו למעונו של הרב הגאון ר' יהושע שקלאר שליט"א ברמת אהרן בבני ברק.

הרה"ג ר' יהושע שליט"א, מזקני וותיקי העוסקים בהנחלת נעימות התורה לצעירי הצאן מזה שנות דור, משכבר הימים - מפקח ו'בוחן' מפורסם בבתי הספר של 'החינוך העצמאי ומקומות תורה נוספים, רתוק לביתו בחולשת איברי גופו, אבל ב"ה הדעת מיושבת ורוח נעורים מפכה בקרבו.

מפיו של ר' יהושע שיחי' קולחים השאלות בפרק השולח בגיטין, הן בסוגיות אלו רגיל הוא כ'אשרי יושבי ביתך' עשרות בשנים, וכבר יצאו מוניטין שלו בחוברות 'ילקוט מפרשים' על הפרקים השגורים בפיות ילדי החמד, ובין לבין – כדרך הבאים בימים – הוא משיח ומספר בפני הנערים את קורות חייו העשירים.

ובתוך הדברים הוא פונה לילד ברוך הכשרון שמשנתו סדורה לו, ואומר לו כדברים האלה, 'לכשתגדל אתה תהיה ראש ישיבה'... ובתוך כדי דיבור מוסיף, אני אמרתי משפט זה ל'תלמידי' הגאון רבי אשר אריאלי, הראש ישיבה של מיר, כשהיה בגיל שלך, ובחנתי אותו, ובזכות המילים האלה והעידוד הרב שהענקתי לו הוא אכן יצא ראש ישיבה גדול כזה.
ואזי הוא ממשיך לפנות אל הילד: 'שמעת ממנו? יש לו השיעור הכי גדול בעולם... והוא מחזיק את עצמו לתלמיד שלי, פעם בחורים מלונדון פנו אלי שאפעיל את השפעתי עליו שהוא יקבלם לשיעור שלו, אז לא התקבל אף אחד מחוסר מקום, אני פניתי אליו ואכן מיד הוא קיבלם...

כך, לאחר שנים רבות, התענג ר' יהושע שיחי', על ההמלכה שהמליכו הגאון ר' אשר שליט"א בנחת רוח. דעת לנבון נקל לשער את גודל הגוזמא שבדברים, אבל ראו מה כוחם של מילים טובות שנאמרו בכנות ובתמימות, בענוות חן ומקרב לב טוב השופע הוקרה ותודה.

[אגב, הדבר המדהים היה שהילד המחונן הוא לא אחר מאשר נכדו בכורו חביבו של הג"ר אשר שליט"א].

***

בעת ששמעתי בעת הצהרים תיאור זה מבני שיחי', לפתע הכה בזכרוני מן העבר הרחוק הויכוח שהתנהל ביני לבין החברותא שלי, אברך מופלג, בנש"ק, הנמנה על עדת החסידים, שתחת אחד השיחים אמר לי: דודך ר' אשר חסיד הוא! לשאלתי, מנין לך זאת? הן אמת, תפילתו משתפכת ולוהטת, מתחסד הוא עם קונו ועם בריותיו, גדור ושמור הוא בעיניו ובכל אביריו, אבל רחוק הנהו לגמרי מכל גינוני חסידות, ואינו מכיר כלל אבות החסידות וגדוליה, שמותם וספריהם...

ויספר ידידי באזניי, כי שני אחים היו תושבי חוצה לארץ, שנפשם איותה להימנות על שומעי לקחו של ר' אשר. כרבים אחרים באותה תקופה, נאלץ ר' אשר להשיב את פניהם ריקם. נתאזר האחד ולבש עוז ואמר, הן אנו 'איניקלאך' של הנועם אלימלך, הרבי ר' אלימלך זי"ע, אשר הבטיח כי מי שיסייע את צאצאיו הוא יגמול עמו חסד מהעולם העליון. לשמע הדברים, התרומם ר' אשר ממקום מושבו בהדרת הכבוד, והאחים נתקבלו לשיעור על אתר.

'אין זאת אלא שר' אשר חסיד הוא, ועל כן הבטחת ר' מייל'ך השפיעה עליו לפרוץ את הגדר בעבור יוצאי חלציו - הפטיר חברי בתרועת נצחון.

השבתי לעומתו, צר לי לצנן את התלהבותך, לעניות דעתי ולמיטב הכרתי את דודי, אין במעשיה נאה זו כדי ללמד דבר בנידון. שווה בנפשך, כיצד יגיב ר' אשר אציל הנפש לנכד המציע לו כזה מין 'נדוניה' מזקנו, איני מכיר בגדולת זקנך ואיני מודע לה... בודאי גם לו שמעו של ר' מיילא'ך ותנועת החסידות לא היו מגיע לאזניו כלל וכלל, היה נעתר למען כבוד זקנו הנערץ של הדובר אליו.

הנה כי כן, סגולות יקרות ונדירות אלו: המלכה בהכנעה ובשפלות; חבירות וידידות עם כל יציר נוצר; נחת רוח בשפע ובגודש, משל יחידי סגולה הן, ואם שנים הם, ר' אשר האחד המיוחד שבהם.

***

[אויצר_ניק]

השבוע השתתפתי בחתונת בת הגרנ''א ר''י מיר ברכפלד
והשתתף שם גם הגר''א אריאלי
ופשוט עמדתי נדהם מפשטותו של הגאון הנ''ל
הוא חיכה בכניסה לאולם משך דקות ארוכות(למעלה מ10 דק'..) עד שנכנס עוד ראש ישיבה יחד איתו ע''מ שח''ו לא ישירו לו 'ימים'
פשוט מבהיל!

[שיבר]

מדוע עלתה על דעתו שישירו לו 'ימים'? מנסיונו מחתונות קודמות?

והסיפור על ה'אייניקלעך' של הרבי ר' אלימלך זי"ע, זכורני סיפור אודות הח"ח ובחור חסידי נכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע, בנוגע לייחוס של הבחור, אך אינני זוכר פרטיו לאשורם.

[זנב לאריות]

הג"ר אשר שליט"א למד בת"ת זכרון מאיר בבני ברק, בצוותא חדא עם ידידו הג"ר חנוך קרלנשטיין זצ"ל, ויבלחט"א הג"ר דוד מילר שליט"א ועוד ת"ח חשובים. המשיך עמם לישיבת פוניבז' לצעירים, שם הוסיף לקח מפי רבותינו ראשי הישיבה ורמי"ה, שרובם 'קדושים אשר בארץ המה' זצ"ל.

משם עלה ללמוד בישיבת פוניבז', למד שם שנים מספר. באמצע תקופת לימודיו שם החליט אביו זצ"ל בעבורו כי מוטב שיעבור ללמוד בישיבת מיר אצל חותץנו לעתיד הג"ר נחום זצ"ל. הצעד הזה היה חריג ומוזר, שלא לומר 'מטורף'. להפסיד מלשמוע את שיעורי הג"ר שמואל רוזובסקי זצ"ל, להעקר בוסתן החמד עם האריות שבחבורה בשיא הפריחה. עד כדי כך הגיעו הדברים, שהגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל ויבלחט"א הגרי"ג אידלשטיין שליט"א הגיעו לבית האב לנסות להניאו מכך, בטענה כי פשוט חבל, וזו 'התאבדות'... לא עזר מאומה, האב היה נחוש בדעתו כי לבנו טוב ללמוד את 'דרך האמת' אצל הגרנ"פ זצ"ל נגד כל הסובב, היה זה הליכה בדרך לא זריעה ממש, כי בקרב הבחורים במיר המצב לא היה מזהיר בלשון המעטה. הבן ציית לאביו ללא עוררין כאשר היה באמנה אתו. ההמשך ידוע. מפי השמועה למדנו כי נפש הגרנ"פ זצ"ל נקשרה בתלמידו מן הרגע הראשון באהבת נפש.

נוו"ב הרבנית שתחי', בת גדולים ואשה משכלת כ'חבר' בזכות עצמה, צעירה מר' אשר שליט"א בכשש שנים (!), לכך לבקשת הגרנ"פ המתין ר' אשר תקופת מה מלשמוע שידוכים..., ולבסוף באו בקשר השידוכים כאשר הרבנית היתה בגיל 18 בערך, תקופה ארוכה נקבעה בין האירוסין לחתונה, בה עבר ר' אשר שליט"א ללמוד בבני ברק. ר' אשר שליט"א נישא בשנת תשמ"א ולא זמן רב אח"כ כבר החל באמירת שיעורים כסדרן.

נקודה חשובה שעוד לא צוינה, היא ה'חיבור' העצום של ר' אשר שליט"א ללימוד המוסר, והדביקות שלו בגדולי המוסר, ועוד חזון למועד אי"ה.

====

ישנם ראשי ישיבות חשובים מאוד השומעים את שיעוריו בקלטות, וכבוד ד' הסתר דבר.

מחידו"ת התפרסמו במשורה במקומות בודדים, כמו בס' תהילה ליונה על מגילה, ספר שירת דבורה, ועוד מעט. תלמיד קרוב אליו שוקד מזה כמה שנים על כתיבת ה'חבורות' השבועיות במיר. הוא כותב בדקדוק עצום, כשבנוסף הג"ר אשר שליט"א מגיהו בהעברת קולמוס דווקנית, ומוסיף הערות בשולי הגליון. יצאו כבר מס' ספרים בכריכה רכה על כמה מסכתות, נפלאים ביותר. באופייניות, הופיעו רק עותקים בודדים, לר' אשר, לכותב, לנדיב העומד מאחורי כל המפעל ועוד עותק, משהו כזה.

יצויין, כי על אף שהכותב שליט"א הוא אברך מופלג הנמנה על תלמידיו ושומעי לקחו הקרובים קרוב לכ' שנה, ר' אשר שליט"א 'מתעקש' לא לדעת מי הכותב, שכן אם ידע (באופן מוצהר), הרי הגהותיו / ביקורתו יכוונו אישית אל הכותב, והרי יש בזה סרך פגיעה בזולת [שעוד עושה עבורו טובה גדולה], זה למעלה מיכולותיו של ר' אשר. וכך זה עובר 'תיווך' של אי מי הנוגעים בדבר, כסדר מדי שבוע.

====

בנוגע להגאון המובהק ר' מיכאל קופמן שליט"א, המשמש מני ר"ח אייר כר"מ בישיבת פוניבז'. הוא אכן תלמיד של ר' אשר שליט"א מתקופת בחרותו, כמה שנים רצופות. הוא למד במיר, לשם הגיע מ'בית מתתיהו' הרבה לפני נישואיו.

במחילת כבוד האחיין שליט"א
למדתי אצל מו"ר שליט"א 6.5 שנים ברציפות ואין ספור פעמים ראיתי אותו מדבר ומחליף דפים עם ה"כותב" של השיעורים הלא הוא רבי חיים לייב [בן ר' שייע'] חזן שליט"א כמו"כ ניתן לקנות מהנ"ל את השיעורים ובשנים האחרונות ע"פ הוראת רבינו המכירה מוגבלת למשמשים כרמי"ם וכדו' בלבד.
כמו"כ את עיקר החשיבןת מייחס רבינו לשיעור יומי ולחבורות ליל שישי.[וכן לחבורות מוצ"ש בשלמי שמחה]
שאר הדברים שכתבת נפלאים ומגדירים היטב את מו"ר שליט"א.
יישר-כח

[יענקלה המשיב]

יש מישהו בשם הרב ....פריזנד שמוציא לאור שיעורים שהוא מוסר על פי שיעורי ר' אשר -כך לשון ההקדמה בקונטרסים- תופעה מעניינת בסביבתי ראיתי כמה מגידי שיעורים צעירים שמשתמשים עם זה כנראה שר' אשר התברך שתורתו פרה ורבה כבר בחייו

[נוטר הכרמים]

בתגובה לדברי 'זנב לאריות', ידוע לי מהכתיבות של הרב חזן, אני מדבר ממשהו אחר לגמרי, מיוזמה של כמה שנים שאינה מפורסמת כלל, וכל הפרטים שכתבתי מדויקים.

[בני ברקי]

האם גם את חמיו הגאון ר' נחום התפרסם כ"כ בחיי חיותו ושיעוריו וחידושיו נאמרו בחייו או שרק אחרי מותו ספריו וחידושיו התחבבו עד למאד בכתלי ביהמ"ד?

[הוה אמינא]

בודאי בחייו, זה היה מושג בעולם התורה.
עודו כבחור כבר היה מושג.

בשנות השיא שלו, אמנם מיר לא היתה ישיבה מלאה בחורים ישיבישערס' וגם שיעוריו לא גרמו שהישיבה תתמלא כהיום, אך היו קבוצות של בחורים מכל הישיבות שנוהרים לשומעו בקביעות. מהם נחשבים ממש לתלמידיו, ומהם רק שהטביע חותמו על עיונם.

היום יש אולי תפוצה רחבה לספריו, כי הציבור התרחב מאוד בלעה"ר, אבל מה זה לעומת השיעורים עצמם.