מובא שם צילום כתה"י (שלדעתי אינו דומה כלל לכת"י של הח"ח!), ותחתיו הכיתוב: על השמצותיו של עתון 'קול יעקב' כנגד מנהיגי היהדות החרדית.
להלן תורף המכתב:
"י"ג ניסן תרפ"ד
אל כבוד הרבנים הגאונים המפורסמים וכו', במשרד הרבנים בירושלים שליט"א.
שמחתי לקראת הבשורה הטובה [...] נתקיים השלום בין יראי אלקים בארצה"ק [...] וקבלו עליהם לכל הפחות לחדול מלשלוח ריב ומדנים איש על רעהו בלשון ובכתב, ע"י השתדלות והתעוררות האדמורי"ם מגור וסאקאלאוו שליט"א, שהתענינו בזה... אך מה נכפלה דאגתי... בראותי את עתונכם "קול יעקב" [...] אשר מלא חירופים וגידופים [...] לאנשים גדולים בתורה ויראה והלצות בגימטריאות אשר תגעל נפש כל שומע, ולולא שראיתיו בעיני לא האמנתי מעולם על זאת שימצאו דברים כאלו בעתון אשר קול החרדים מדבר מתוכו".
לכאורה דברים נוקבים.
אך לדעתי מדובר בזיוף בעלמא, ומעולם הח"ח לא כתב מכתב זה. וזאת משום 4 סיבות שונות:
א. מדוע לא שמענו על המכתב הזה עד שהואילו עורכי הספר 'מרא דארעא דישראל' לפרסמו?
ב. מדוע לא פורסם המכתב בעתון הקנאים 'קול ישראל' דאז? מן הסתם הם היו ששים על מכתב שכזה כעל כל הון, כדי לנגח את יריביהם...
ג. מדוע שיהיה חשוב לח"ח למחות על גליון בודד של 'קול יעקב' שאכן חטא בביזוי רבנים, ולעומת זאת לא ראה צורך אף פעם למחות על גליונות השבועון הנגדי (של הקנאים) 'קול ישראל', שכמעט מדי שבוע היו בו דברי ליצנות על הרבה מרבני ירושלים?
ד. מהיכן השיגו עורכי הספר את גוף המכתב, המופנה לאנשי המחנה השני, עורכי 'קול יעקב'??