הרב מאיר אטלס

[בוסטון]

מתוך חוברת שיצאה לאור בשנת תרפ"ו " ביום ד י"ב שבט נפטר הגאון מוה"ר מאיר אטלס זצ"ל הגאב"ד שאוויל (ליטא)....בשנת תרס"ח נשלח לגאון המנוח כתב-רבנות מירושלים, ולרגלי סיבות ועכובים שונים לא יכול לבוא לעיה"ק "

בערכו בויקפדיה נכתב שההצעה למנותו קדמה לשנת תרס"ח. אך לא כן נכתב כאן
היש מי שיודע להרחיב הן בהצעה והן בסירוב?

[תוך כדי דיבור]

הרעיון להביא את רבי מאיר אטלס לירושלים עלה עוד בתחילת העשור, לפני שהוחלט להביא את האדר"ת, אבל באותו זמן הוא לא חפץ בכך. מאוחר יותר הועלה הרעיון שוב, זמן לא רב לפני פטירת רבי שמואל סלאנט (בתרס"ט. אם הפניה היתה בסוף תרס"ח או תחילת תרס"ט, אין זה מהותי), וכעת היה העניין רציני מצידו, עד רמת ההתעניינות בפרטים קטנים הכרוכים במשרה - אך בכל זאת גם הפעם לא יצא הדבר אל הפועל. ופעם נוספת שדובר על בואו לירושלים היתה ארבע שנים מאוחר יותר, בתרע"ג.

בכלל, בין השנים תרנ"ט-תרע"ד היו כמה וכמה רבנים מליטא ששמותיהם הועלו שוב ושוב בהקשר לרבנות ירושלים, והמרכזי שבהם (מבחינת התקדמות המגעים) היה רבי אליהו פיינשטיין מפרוזין. אך כידוע לא יצא דבר וחצי דבר מכל העניינים לבד מבואו של האדר"ת בתחילת העשור (והארכתי אצלי בכל זה).

[רב פעלים]

ב"ה

לגבי הגר"מ אטלס זצוק"ל (תר"ח-י"ב בשבט תרפ"ו) עצמו ומשפחתו, אתייחס לכמה פרטים:

בזכות סבו מצד אביו (הגאון רב דוד אטלס זצ"ל [תקפ"ה-כ"ז באלול תרס"ח]), הרב קרפל אטלס זצ"ל (תקמ"ג-י"א בסיוון תרכ"ו), תלמיד חכם גדול ועשיר שהיה מנכבדי קהילת בייסוגולה ממחוז שאוול בליטא, הרב מנחם נחום קפלן הגיע להיות אחד מהרבנים הגדולים‏ (באחד הימים ראה אותו הרב קרפל אטלס והציע לו לבוא ללמוד בבית מדרשו עם בניו העילויים ר' מאיר‏ ור' בנימין ביינוש‏, והוא יממנו, ומכאן החל ר' מנחם נחום מהורודנה לגדול בתורה וביראה).

לאביו היו שלושה אחים נוספים שהיו גם הם תלמידי חכמים מובהקים ור' מאיר אטלס נקרא על שם אחד מהם: הרב בנימין ביינוש הבכור שהיה גם אמיד ונפטר בגיל 64, ר' מאיר שנפטר לפני חתונתו וכבר אז היה בקי בשו"ע ופרשניו ובפוסקים, והרב יעקב שעסק בתורה יום ולילה וכמעט לא דיבר דברי חול במשך חייו ונפטר בגיל 85. ארבעת בניו של ר' קרפל היו ילידי בייסוגולה.

בתרל"ה‏ היה ממייסדי ישיבת טלז עם הרב שלמה זלמן אבל‏ (מחבר "בית שלמה : דינים ומוסר בהלכות בין אדם לחברו" ו"בית שלמה" על שו"ע חו"מ, שנפטר בדמי ימיו) והרב צבי יעקב אפנהיים (התפרסם כרבה של קלם ומחבר 'צבי גאון יעקב : שאלות ותשובות חדושים וביאורים בסוגיות הש"ס והפוסקים'), ושלושתם כיהנו כראשי ישיבה. חוץ מבשאוול כיהן גם כראב"ד סלנט, ליבוי וקוברין.

בתרס"ה כתב מכתב נגד הציונות והמזרחי, אך ניהל חליפת מכתבים ידידותית מאוד עם מרן הגאון הרב קוק זצוק"ל, ובין השאר המליץ לרב קוק לקבל תלמידים שלו לישיבת מרכז הרב שהייתה בשנותיה הראשונות.

היה חותנם של הרב אלחנן בונם וסרמן ושל הרב חיים עוזר גרודזינסקי בנישואיו השניים.

זוהי תמונתו: http://www.breslev-midot.com/zoom.htm?p ... _atlas.jpg

[המחקר]

הראי"ה, הרב אטלס ורב נוסף היו שלושת הרבנים בנשיאות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

[מאיר סובל]

המחקר - מאיפה לקחת את זה? יש לי את מלוא הרשימות והראי"ה ורבי מאיר אטלס לא שם.
ה"רב הנוסף" כן נמצא...

[רב פעלים]

המחקר - מאיפה לקחת את זה? יש לי את מלוא הרשימות והראי"ה ורבי מאיר אטלס לא שם.
ה"רב הנוסף" כן נמצא...

אכן, מאוד הייתי רוצה לדעת מקור הדברים!

[זוכמיר]

לר' מאיר אטלס אכן נשלח כתב רבנות מירושלים, והוא נמצא בחזקת צאצאיו משפחת ראגאזניצקי. כמדומני שהודפס באחת החוברות, אולי במוריה.

[מותיב ומפרק]

הי' לו בן בשם שמואל אטלס פרופ' לתלמוד בסינסינטי באוניברסיטה לרפורמים.

[בברכה המשולשת]

הי' לו בן בשם שמואל אטלס פרופ' לתלמוד בסינסינטי באוניברסיטה לרפורמים.

שהיתה לו תכתובת ענפה עם הגאון בעל שרידי אש זצ"ל.

[מותיב ומפרק]

הי' לו בן בשם שמואל אטלס פרופ' לתלמוד בסינסינטי באוניברסיטה לרפורמים.

שהיתה לו תכתובת ענפה עם הגאון בעל שרידי אש זצ"ל.

צודק גם אני שמעתי כן.. האם קיימים המכתבים האלה?

[איש_ספר]

הוא לא היה בנו.
והמכתבים הם בקובץ הכתבים שהוציא מרק שפירא. מצויים באוצר.

[בברכה המשולשת]

והמכתבים הם בקובץ הכתבים שהוציא מרק שפירא. .

כמדומני ששמו העברי של פרופ' שפירא הוא מלך.

[זוכמיר]

היה לו בנים - דוד וכן בנימין בינוש. ר' בנימין בינוש שימש כרב בעיר גלזגאו - היה ידידו של הרב מפאנאביז מימי בחרותם בטעלז.

לא ידוע לי על בן בשם שמואל.

[איש_ספר]

אין פה ענין של השערות, אביו של פרו' שמואל אטלס נקרא אברהם כמש"כ בראש חידושי הראב"ד שלו.

[איש_ספר]

לר' מאיר אטלס היה בן בשם ר' בנימין בינוש.

נשתמרו כמה ממכתבי גיסו הגרא"ו הי"ד אליו והם חוזרים ונדפסים.

ר' בינוש כיהן כרב בגלזנו ואח"כ הגיע לבני ברק ושם נפטר בתשכ"ג.

האם הוא כיהן כרב בית הכנסת חסדא?

[קו ירוק]

בחיסדא (רח הרב דסלר בב"ב) מיום היווסדו - היה רב ביכה"נ ר' דוד הלחמי (ויסבורד) עוד בחיי החזו"א. לא ידוע לי שהיה שם מקביל אליו רב נוסף.

[איש_ספר]

תהיה בריא ותאריך ימים. על הרב הלחמי גם אני שמעתי. אלא ששמעתי שגם הוא כיהן שם כרב.

[ברוז]

בזיווגו השני היה חתן ר' אליקים גציל לויטן, האם זהו בעל המחזה עינים ?

[אישי ישראל]

https://he.billiongraves.com/grave/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A9-%D7%90%D7%98%D7%9C%D7%A1/21970556

לא הצלחתי להטמיע את הקישור. תמונת מצבתו של רב"ב בבית החיים הלפרין שומרי שבת בבני ברק

[איש_ספר]

לפי מה ששמעתי מצאצאיו, כנראה לא כיהן ברבנות בבני ברק. ישב בפוניבז' על התורה, חתניו הרבנים רגוזניצקי הרב דקארדיף וגאלדיטש אב"ד מנשסטר. כנראה היה לו גם בן.

[הגיונות]

הי' לו בן בשם שמואל אטלס פרופ' לתלמוד בסינסינטי באוניברסיטה לרפורמים.

שהיתה לו תכתובת ענפה עם הגאון בעל שרידי אש זצ"ל.

צודק גם אני שמעתי כן.. האם קיימים המכתבים האלה?

במקו"א הואשם שפירא בכך שהוא שקרן, זייפן וממציא ידיעות משונות בכדי שדבריו יהיו חדשים ומעניינים.

[רציני]

לר' מאיר אטלס אכן נשלח כתב רבנות מירושלים, והוא נמצא בחזקת צאצאיו משפחת ראגאזניצקי. כמדומני שהודפס באחת החוברות, אולי במוריה.

הרב יוסף בוקסבוים מוריה קא-קב עמוד מג.

[מבקש חכמה]

הי' לו בן בשם שמואל אטלס פרופ' לתלמוד בסינסינטי באוניברסיטה לרפורמים.

אף שאינו בנו אבל היה אחיינו של רבי ברוך הורביץ ראש ישיבת סלבודקה. כפי הנאמר בויקיפדיה.

[הוה אמינא]

היכן כיהן רבי מאיר אטלס נשוא האשכול ברבנות אחרת בסוף ימיו?
באמור לעיל נעצר המידע בכהונתו כר"מ בטלז.

[אליסף]

היכן כיהן רבי מאיר אטלס נשוא האשכול ברבנות אחרת בסוף ימיו?
באמור לעיל נעצר המידע בכהונתו כר"מ בטלז.

שאוול

[השעיר החיי]

כעת יצא מצאצאיו ב כרכים ספר כתבי אבות של משפחת רוגוזניצקי ובו אוצר בלום של תולדות ומכתבים גם של הרב אטלס ובניו.