לתולדות מחבר הספר האגודה

[השעיר החיי]

הרב אלכסנדרי זוסלין הכהן נהרג על קידוש השם בגזירת ארפורט 1349.

בוויקיפדיה מופיע שבקינה שחוברה על רציחות המוות השחור בק״ט מוזכר שמו. ישנם מקורות שמציינים ששמו אף מופיע ברשימת קדושי ערפורט אבל בדרך כלל לא מצוין מקור. הסיבה לכך היא שבאוצר הגדולים נכתב שהוא מופיע בפנקס מגנצא ברשימת קדושי ערפורט בזמן שהאמת היא שהוא מופיע ברשימה הנמצאת בפנקס וורמיזא. לתועלת המעיינים מצורף בזה. (חלק מהפנקס יצא על ידי ילניק ומופיע באוצר אבל החלק הזה מהפנקס משום מה לא נדפס).

יש לציין שבעמוד 3 לפנקס מופיע רשימת קדושי וורמיזא ובראשם ״מורינו הרב״ שמואל בן אשר ואשתו בת ״מוהר״ר אלכסנדרי הכהן״ כך שיתכן שהרב של וורמיזא הנ״ל היה חתנו של בעל האגודה ונהרג עקה״ש עם אשתו וילדיו 3 שבועות לפני שעלה חמיו על המוקד.
אף זה מצ״ב.


https://digital.bodleian.ox.ac.uk/deriv ... im-716.pdf

[השעיר החיי]

IMG_0657.jpeg (1.07 MiB) נצפה 799 פעמים

IMG_0656.jpeg (1.09 MiB) נצפה 799 פעמים

[השעיר החיי]

במאמר נפלא בירושתינו תשע״ד ביקש הרב כספי להראות את סימני הגזירה על ספרי התורה שמגוללים לדעתו בהתאמה לשבת ראש חודש פרשת החודש ראש חודש ניסן ק״ט.

http://imhm.blogspot.co.il/2013/07/blog-post.html

לציין כי בכרוניקות הנוצריות מפורש שהשחיטה הייתה בשבת קודש ״יום בנדיקטוס״ שהוא ב 21 במרץ 1349 בהתאמה לאמור ואין שום ספק בדבר:

B. Stübel, Chronik des St. Petersklosters zu Erfurt, in: Erfurter Denkmäler (Geschichtsquellen der Provinz Sachsen und angrenzender Gebiete, 1), Halle 1870, 9-184 עמ 180. מצורף

IMG_0659.jpeg (973.84 KiB) נצפה 780 פעמים

[השעיר החיי]

המו״ל האחרון של ספר האגודה פקפק בדבר מותו עקדהש בק״ ט מהטעמים הבאים.

IMG_0660.jpeg (407.73 KiB) נצפה 774 פעמים

ובודאי אינו טענה כלל. הוא נהרג על קידוש ד בגזירות וממילא חי פעל וכתב ספרו ״קודם הגזירות״.

גם טעה המו״ל הנ״ל בפירוש המלים בתראה טובה יותר מהטור. הכוונה שחי אחרי הטור מה שאכן עולה מכך שנהרג ב 1349 כעשר שנים אחרי פטירת הטור.

מה שכן קצ״ע זה שהרב אברהם מזונשהיים המובא בספר ברוך שאמר היה תלמיד המהר״ם מרוטנברג שנפטר ב 1293 ומזכיר את "הקדוש הרב החסיד רבינו זוסלן" שנהרג 56 שנה לאחר מכן מה שמלמד על זיקנה מופלגת של הרב אברהם ביחס למקובל בימים ההם.
ואם נכון מה שהבין המו״ל שהאגודה אפילו כתב פסקי דין בחיים חיותו של המהר״ם אזי האגודה הוא ממש מזקני הדור אי פעם לתקופה ההיא.

IMG_0661.jpeg (734.11 KiB) נצפה 774 פעמים

[אכשר דרא]

ידיעה מעניינת על הספר
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=27032

[עיניו כיונים]

במקור אחר (נדפס כאן) נכתב: יזכור… קהילות אירפורט ולומדיה ויושביה, מהר"ר זוסקינט הכהן הגדול...

[השעיר החיי]

במקור אחר (נדפס כאן) נכתב: יזכור… קהילות אירפורט ולומדיה ויושביה, מהר"ר זוסקינט הכהן הגדול...

ישר כח גדול! זה ודאי ספר הזכרון של מגנצא שהתכוון אליו אוצר הגדולים. רבינו מוזכר שם גם בעמוד 78 - ״ועל צבאם הרב ר׳ אלכסנדרי הכהן״

[איש_ספר]

כאשר התפרסם כאן בעבר, מ"א שיח' שוקד על הדפסת האגודה מחדש, ואף פרסם בישורון האחרון מבוא ראשוני עם דוגמאות מההדרת הספר.

רצ"ב תחילת המבוא העוסק בכמה פרטים שעלו כאן:

מבוא לאגודה -----.jpg (118.89 KiB) נצפה 674 פעמים

אולי הרב השעיר יעשה לנו כעת סדר ויסכם את המקורות בהם נזכר היותו של מחבר האגודה מן הקדושים.

[איש_ספר]

ידיעה מעניינת על הספר
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=27032

במבוא אשר בישורון הנז"ל, התבאר שב' טופסי אגודה הנדפס, מוגהים ע"י מהר"י כ"ץ בכתב ידו, עמדו בפני המהדיר שליט"א (המהדיר נותן תודה לרמ"ד צ'צ'יק שיח' שע"י נודע הוא על קיומם ועלה בידו לאתרם). וערכם התוכני מועט מאד (כמו"כ אין בהם מאומה מדברי הרמ"א).

[איש_ספר]

במבוא שעלה למעלה הוזכרו דברי ר"א פולד מתוך הקדמת ר"ש במברגר לכת"י של האגודה

והנה דברי רש"ב:

פולד.jpg (253.49 KiB) נצפה 658 פעמים

לפי הציטוט שם: "הרב ר' אלכסנדרי הכהן ואשתו כיליאת וכו'" נראה שזה מקור אחר ולא פנקס וורמיזא שהעלה הרב השעיר.

[השעיר החיי]

כאשר התפרסם כאן בעבר, מ"א שיח' שוקד על הדפסת האגודה מחדש, ואף פרסם בישורון האחרון מבוא ראשוני עם דוגמאות מההדרת הספר.

רצ"ב תחילת המבוא העוסק בכמה פרטים שעלו כאן:

אולי הרב השעיר יעשה לנו כעת סדר ויסכם את המקורות בהם נזכר היותו של מחבר האגודה מן הקדושים.

טוב זה כבר בזיונות שלא קניתי ישורון ולא ראיתי את המאמר..

יש שם בהגהה שהבאת את כל המקורות אלא שהבאתי לעיל את המקור של פנקס וורמיזא בכתב יד עצמו ולא ממי שציטט אותו. כך שבספר וורמיזא יש את הציטוט המדויק: "יזכור אלוקים נשמת הרב ר' אלכסנדרי הכהן ובני ישיבתו". כמו כן יש את להוסיף את האזכור בעמוד 78 בספר שהביא לעיל עיניו כיונים: ״ועל צבאם הרב ר׳ אלכסנדרי הכהן״.

והמכה בפטיש בהגהה של הרב מ"א הוא המקור שהביא מפרופסור עמנואל מהגהת סמ"ק הוא נפלא (בהנחה שקדום) שסוגר הרמטית את החיבור בין הקדוש דנן למחבר האגודה.

[איש_ספר]

יש שם בהגהה שהבאת את כל המקורות אלא שהבאתי לעיל את המקור של פנקס וורמיזא בכתב יד עצמו ולא ממי שציטט אותו. כך שבספר וורמיזא יש את הציטוט המדויק: "יזכור אלוקים נשמת הרב ר' אלכסנדרי הכהן ובני ישיבתו". כמו כן יש את להוסיף את האזכור בעמוד 78 בספר שהביא לעיל עיניו כיונים: ״ועל צבאם הרב ר׳ אלכסנדרי הכהן״..

אם מדובר באותו מקור, אז מהיכן הביא ר"א פולד את שם אשתו של האגודה, מה שלא נזכר בכתב היד שהעלית. (ואולי ר"א פולד צירף עם מה שמצא שם אשה כיליא ליד שם בתה (בתמונה הראשונה שהעלית) והוא הבין שזו אשת ר' אלכסנדרי שנזכר קודם ורשם מהזכרון).

[השעיר החיי]

קושיא טובה. והצעה מחקרית מאוד מעניינת.

[בן מיכאל]

מחילה על הבורות, מיהו מ"א?

[אכשר דרא]

מחילה על הבורות, מיהו מ"א?

במקום שאשכנזים יכתבו אאמו"ר יכתבו ספרדים מ"א.

[כדכד]

אלא שהרב

כאשר התפרסם כאן בעבר, מ"א שיח' שוקד על הדפסת האגודה מחדש, ואף פרסם בישורון האחרון מבוא ראשוני עם דוגמאות מההדרת הספר.

...quote]
הינו אשכנזי

[בברכה המשולשת]

viewtopic.php?f=7&t=26966&hilit=%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%AA

[בן מיכאל]

מחילה על הבורות, מיהו מ"א?

במקום שאשכנזים יכתבו אאמו"ר יכתבו ספרדים מ"א.

תודה.

[הוגה]

תודה רבה על בירורי הדברים בענין ספר האגודה, והבשורה הגדולה על הוצאתו לאור מחדש.

להלן כמה השלמות מאשר השיגה ידי בס"ד.

א. לגבי היותו של בעל ספר האגודה מן הקדושים שנהרגו בגזירות ק"ט, יש לציין לספר האגודה בכמה מקומות שמתייחס ל'גזירות' שהתחילו כבר כמה דורות קודם לכן. במסכת מועד קטן (פ"ג סי' נג): "מכאן ראיה שמתאבלין על הקדושים שנהרגים בגזירות". ובמסכת גיטין (פ"ה סי' צו): "ומכאן סמך לאותן שהורגים את עצמם ואת בניהם בר מינן בשעת גזירות". ובדבריו של בעל ספר האגודה סוף פרק ראשון במסכת ע"ז (סי' יב): "(יח ע"א) מוטב יטלנה מי שנתנה ואל יחבול בעצמו. והני מילי כשיודע בעצמו שיכול לסבול הייסורים, אבל עתה בעידן גזירות מותר להרוג את עצמו שלא יבא לידי ניסיון". (הלכה זו מופיעה כבר בחידושי הריטב"א שם, בשם "גיליוני התוספות בשם ר"ת", וכן בספר מרדכי קטן כ"י בשם תוספות ר"פ, אבל ניסוח זה נראה של מחבר ספר האגודה עצמו "עתה בעידן גזירות").

ב. לגבי מי היו רבותיו של בעל ספר האגודה, כתוב בספר בכמה מקומות: "ראיתי רבותי", או "וכן ראיתי רבותי עושין", ובדרך כלל לא פירש מה היה השם של רבותיו, וצריך בירור מי היו רבותיו ומאיזו עיר. ובמקום אחד כתב (במסכת שבת פ"א): "וראיתי מהר"ר יצחק הלוי ז"ל שלא אכל סעודה שלישית בשבת עד שהתפלל מנחה, ורוב העולם אינם נזהרין וכו'". וכתב בספר שברי לוחות (עמ' 238 הערה 73): "אפשר שר' יצחק הלוי מפרנקפורט הוא רבו של ר' אלכסנדר זוסלין הכהן הנזכר פעם אחת בספר האגודה".

ג. לגבי עירו של בעל ספר האגודה, תודה רבה על בירור הדברים שהוא נהרג עקה"ש בעיר ארפורט. עובדה זו שגם שמו היה בין הקדושים, לא נזכרה כנראה בספרי מהרי"ל ותלמידיו שבידינו, שמכנהו "כהנא רבה", ומזכיר את חשיבות הספר שנתחבר "קודם הגזירות", אבל לא מזכיר את היותו ה'קדוש'. אלא שעתה הדברים למעלה מראים בבירור ששמו של ר' אלכסנדרי הכהן ובני משפחתו היו ידועים ונזכרים בין קהילות הקדושים, יחד עם הגהת סמ"ק כת"י ציריך שכתב על שמו של מחבר ספר האגודה 'הקדוש'.

להשלמת הדברים יש לציין לרשימת 'שם הגדולים' שחיבר נכדו של ר' שמואל שליטשטט, ונדפס בשנת תר"ד בספר דברים עתיקים שכתב: "ספר האגודה יסד ר' זיסקינד מאיירפורט דהיינו ר' אלכסנדרי מורנקבורט". הרי שבעל ספר האגודה היה נקרא על שם העיר ארפורט (בה נעקה"ש), וגם על שם העיר פרנקפורט (שכנראה בה היה תחילה). לצד זאת בהקדמת מהר"י כ"ץ לספר האגודה דפוס ראשון (קראקא של"א) הזכיר את בעל ספר האגודה רק על שם העיר פרנקפורט, שכתב: "מצאתי בספר ישן וזה לשונו, ספר אגודה עשה אותו גדול ששמו מהר"ר אלכסנדרי הכהן, ושנוי שמו היה מהר"ר זויסלין מק"ק ורנקוורט [=פרנקפורט] והוא ה"ר ז"ך עכ"ל".

אמנם נראה שבעל ספר האגודה הגיע לעיר ארפורט רק בסוף ימיו מחמת הגזירות, אבל לא זו היתה עירו בשעה שחיבר את הספר, מפני שבספר נראה שהעיר של בעל ספר האגודה היתה "קולוניא", היא העיר קלן שבמערב גרמניה, כ-350 ק"מ מהעיר ארפורט שבמזרח. כך הוא בספר האגודה מסכת יומא (פ"א): "והנה בעת שנעשו השערים ברחוב קלוני"א שאלתי את רבותי בגליל העליון אם יש לעשות מזוזה, ולא השיבוני. והיה בדעתי... ובינותי כי שערי קהילת וורמש"א לא היה בהם מזוזה, ונתתי אל לבי, וגם תלמיד אחד הזכיר לי...". ע"ש. (ואם כן רבותיו של האגודה ששאל מהם היו "בגליל העליון" שבאשכנז). גם בעוד מקומות בספר מתייחס למנהגי אלו הקהילות, והעיר קולוניא שייכת למנהג אשכנז ונמצאת סמוך לקהילות אלו - שו"ם היושבות על נהר הריין ונקראו "גליל העליון" אצל ספר האגודה כאן, ובספרי רבני אשכנז שאחריו כגון מהרי"ל ותלמידיו.

וכך מצאתי בס"ד על פי 'כתיב' בהגהות סמ"ק כ"י בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק 645 (דף 18 ע"א): "שמעתי בשם ה"ר אליסכנדרי הכהן ש"י". ואחר כך: "כן אמר הר' ר' אליסכנדרי כהן מקולוניא". הרי שבחייו הוכר ר' אלכסנדרי הכהן על שם עירו הנזכרת בספרו 'קולוניא'. (ובספר "שערי ציון" לר' אהרן בן נתן בכ"י משנת שט"ז (ספריית האוניברסיטה פרנקפורט דמיין 230 דף 9 ע"א), מובא לשון ספר ישן: "וכן ראיתי ממורי ורבי מהר"ר זוסקינט מקולוניא זצ"ל"). אם כן היה מהעיר קלן. ולאור המתברר על ידי החכמים הנכבדים בדברים המובאים למעלה, שהרב בעל ספר האגודה נהרג עקה"ש עם בני ישיבתו בארפורט בשנת ק"ט, מתברר כנראה שבא לשם בסוף ימיו לאחר שחיבר את ספר האגודה במערב בעיר קלן. (ולגבי תפוצת הספר בדור הראשון, ראה בדברי א' ריינר "בין אשכנז לירושלים, חכמים אשכנזים בארץ ישראל" שכתב (עמ' 34) שבעל ספר האגודה נזכר בראשי תיבות "רז"ך", בספר קיצור מרדכי של ר' שמשון מדורין שנתחבר לערך בשנת ק"כ, "והוא כנראה המחבר הראשון שעשה שימוש בספר האגודה סמוך מאוד להשלמתו").

[כמהים_]

א. לגבי היותו של בעל ספר האגודה מן הקדושים שנהרגו בגזירות ק"ט, יש לציין לספר האגודה בכמה מקומות שמתייחס ל'גזירות' שהתחילו כבר כמה דורות קודם לכן. במסכת מועד קטן (פ"ג סי' נג): "מכאן ראיה שמתאבלין על הקדושים שנהרגים בגזירות". ובמסכת גיטין (פ"ה סי' צו): "ומכאן סמך לאותן שהורגים את עצמם ואת בניהם בר מינן בשעת גזירות". ובדבריו של בעל ספר האגודה סוף פרק ראשון במסכת ע"ז (סי' יב): "(יח ע"א) מוטב יטלנה מי שנתנה ואל יחבול בעצמו. והני מילי כשיודע בעצמו שיכול לסבול הייסורים, אבל עתה בעידן גזירות מותר להרוג את עצמו שלא יבא לידי ניסיון". (הלכה זו מופיעה כבר בחידושי הריטב"א שם, בשם "גיליוני התוספות בשם ר"ת", וכן בספר מרדכי קטן כ"י בשם תוספות ר"פ, אבל ניסוח זה נראה של מחבר ספר האגודה עצמו "עתה בעידן גזירות").

האם צריך ראיה לכך שהיו גזירות גם קודם גזירות ק"ט? הרי ההורגים בניהם בשעת גזירות מוכרים עוד מגזירות תתנ"ו. גם בדורות הסמוכים לבעל האגודה היו גזירת רינדפלייש (ה'נ"ח) וגזירת ארמלדר (ה'צ"ז), לבד משאר גזרות מקומיות שלא נודע זכרן. וה' ינקום בימינו לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך.

אמנם נראה שבעל ספר האגודה הגיע לעיר ארפורט רק בסוף ימיו מחמת הגזירות, אבל לא זו היתה עירו בשעה שחיבר את הספר, מפני שבספר נראה שהעיר של בעל ספר האגודה היתה "קולוניא", היא העיר קלן שבמערב גרמניה, כ-350 ק"מ מהעיר ארפורט שבמזרח. כך הוא בספר האגודה מסכת יומא (פ"א): "והנה בעת שנעשו השערים ברחוב קלוני"א שאלתי את רבותי בגליל העליון אם יש לעשות מזוזה, ולא השיבוני. והיה בדעתי... ובינותי כי שערי קהילת וורמש"א לא היה בהם מזוזה, ונתתי אל לבי, וגם תלמיד אחד הזכיר לי...". ע"ש. (ואם כן רבותיו של האגודה ששאל מהם היו "בגליל העליון" שבאשכנז). גם בעוד מקומות בספר מתייחס למנהגי אלו הקהילות, והעיר קולוניא שייכת למנהג אשכנז ונמצאת סמוך לקהילות אלו - שו"ם היושבות על נהר הריין ונקראו "גליל העליון" אצל ספר האגודה כאן, ובספרי רבני אשכנז שאחריו כגון מהרי"ל ותלמידיו.

קולוניא יושבת על נהר ריינוס, צפונית לאזור קהילות שו"ם, ועל כן מכונות האחרונות "הגליל העליון" של נהר ריינוס, כי ביחס לקולוניא הן יושבות במעלה הנהר.

[הוגה]

הרב כמהים, אתה צודק בדבריך. תודה.
אני רוצה לבקש את סליחת מו"ר בעלי הבית הקוראים והכותבים על האריכויות, ולבקש רשות אם להמשיך או לעצור.

חקרתי לפני מספר שנים את תולדות בעל ספר האגודה מפני הצורך שהייתי צריך לו להבין את "ספר המרדכי" המובא בדברי האגודה, מאיזה נוסח הוא, של אושטרייך או של ריינוס, ועל כן התעניינתי להבין את הגבולות ביניהם, ולהבין לאיזה מנהג שייך "ספר האגודה" ואיזה נוסח של מרדכי הוא מביא. ומצאתי בזה סתירות שונות. וכדי לברר את הדברים נדרשתי לחקור ראשית את מקומו של בעל ספר האגודה, ומתוך ההתייחסויות בספר התברר לי שהוא היה מקומו מקולוניא, דהיינו שזה אזור של "ריינוס" מובהק (שהעיר קלן יושבת על נהר הריין וסמוכה לערי שו"מ שהן 'ריינוס'). אמנם למרות זאת שספר האגודה היה מאזור הריינוס, נוסח המרדכי שהוא מביא בפועל, זה כפי נוסח המרדכי המקורי שהתחבר על ידי ר' מרדכי בן הלל (מה שמוגדר אצל רוב החוקרים: מרדכי של אושטרייך), אבל אין בו בספר האגודה את רוב ההוספות הרבות שנוספו בעריכה המאוחרת של המרדכי הנקראת "מרדכי של ריינוס" (ספורות ביותר מכ-500 הלכות והוראות ופסקי דין חדשים שלא נאמרו על ידי ר' מרדכי בן הלל, אלא נוספו אחריו בתוך גוף ספרו, ומזה נדפס הנוסח שבדפוס). וזו ידיעה יקרה כשלעצמה. ואם כן לא כל חכם 'ריינוסי' צריך להביא את ההוספות הרבות של 'מרדכי ריינוס', אלא היה בידיו של בעל ספר האגודה טופס 'אמיתי' של מרדכי, דהיינו זה המקורי בלי ההוספות שנעשו בדור מאוחר ונקראו 'של ריינוס'. (ובכך ספר האגודה מחזק את הדעה המקובלת בדבר המקוריות של נוסח כתבי היד הנקרא 'מרדכי של אושטרייך' - על פני 'מרדכי של ריינוס' שנדפס בדפוסי המרדכי הרגילים).

אם לסיכום נכונים הדברים, שבעל ספר האגודה היה מקומו באמת מקולוניא, ואח"כ גלה לפרנקפורט (ומשם אולי מזכיר פעם אחת דברי ר' יצחק הלוי מפרנקפורט), ואח"כ גלה לארפורט, ושם נעק"ה בשנת ק"ט, ומובא במסמכים למעלה שגם חתנו ונכדיו ובני ישיבתו נעקדו הי"ד, אם כן אפשר להניח שהיה כבן ששים או יותר. גם הרא"ש ידוע שהיה מהעיר הזאת קולוניא, ויצא משם בשנת ס"ה לספרד. אם כן ודאי הכיר רבי אלכסנדרי הכהן בעל ספר האגודה את גדולת הרא"ש וחיבוריו (שאפילו המרדכי חבירו של הרא"ש בדור הקודם כבר מביא תשובות: 'מורי ה"ר אשר'!), אבל לא נזכרים פסקי הרא"ש בספר האגודה, ויתכן שחיבר ספרו קודם שהתפשטו פסקי הרא"ש לאשכנז, או שמפני הגזירות לא הגיעו אליו פסקי הרא"ש. אבל ספר האגודה ידוע שהוא מיוסד בהרבה מקומות על ספר המרדכי וכאמור, מפני שספר המרדכי התחבר בדור הקודם, שהמחבר ר' מרדכי נעק"ה בשנת נ"ח.

כל זה בתוך המסגרת של מנהג אשכנז, לצד מנהג צרפת. ובתוך אשכנז: היתה ריינוס 'המקורית' (בצד שמאל של המפה), לצד אושטרייך המחודשת יחסית (בצד ימין). וכן להבין את ההיסטוריה של הגלות, כיצד היהודים בתקופת הראשונים הגיעו עד הצד המערבי ביותר של המפה, דהיינו אנגליה וצרפת, ועברו גירושים זה אחר זה, ורואים כיצד סדר הגירושים היה ממערב למזרח, כיצד בכל דור היהודים הלכו עוד לצד ימין של המפה, עד שהגיעו בסוף תקופת הראשונים לפולין וליטא ומזרח אירופה, (ומשם מזרחה הלאה לא"י...)

הדברים האלו אולי ידועים להיסטוריונים או לחכמים, אבל אני הייתי צריך לטרוח מאוד כדי להבין לפחות ברמה זו, ועל כן כתבתים להועיל למי שיחפוץ.

[איש_ספר]

הרב כמהים, אתה צודק בדבריך. תודה.
אני רוצה לבקש את סליחת מו"ר בעלי הבית הקוראים והכותבים על האריכויות, ולבקש רשות אם להמשיך או לעצור.

כתמיד הודעותיך מחכימות ומאלפות! והאריכות לא למותר!

[בן מיכאל]

כתמיד הודעותיך מחכימות ומאלפות! והאריכות לא למותר!

גא"מ, הרב הוגה, דבריך נכוחים למבין, והלואי היית מבאר עוד יותר לתועלת אלו שכמוני שאינם בגדר 'מבין'... ישר כח על דבריך הנפלאים.
רק לא הבנתי, פרנקפורט איננה מקום ששייך לאוסטרייך? - אם כן, אולי משעבר לשם היה לו מרדכי אוסטרייך, וקודם לכן היה לו רק ריינוס?

[איש_ספר]

במבוא השלם לספר צוין כי סדר המסכתות בחיבור האגודה שונה מכתב יד אחד לחבירו, אבל שווים כל כתבי היד שמתחילים בסדר נזיקין, וכמובן ב"ק בראשם.

בקשר לכך צוינו דברי מהרי"ל

שו"ת מהרי"ל סימן עו

ואני ראיתי פעם במרדכי אחר וכתוב וכו', ושלי הוא מטבע מרדכי על אושטריך, ובמטבע ריינוס כמדומה לי תמצא וכו' והם מדוייקים הרבה יותר משל אושטריך. ואודיעך איזה של ריינוס, [של ריינוס] רגילים להתחיל בב"ק וכו'

מאידך ברור שהיה לפניו מרדכי אושטרייך ממאות המובאות שבספר שאינם בריינוס. וכנראה שהיו לפניו ב' טפסים.

[הוגה]

הרב כמהים, אתה צודק בדבריך. תודה.
אני רוצה לבקש את סליחת מו"ר בעלי הבית הקוראים והכותבים על האריכויות, ולבקש רשות אם להמשיך או לעצור.

כתמיד הודעותיך מחכימות ומאלפות! והאריכות לא למותר!

תודה!
לא חפצתי להאריך מפני שעל ידי כך הדברים יכולים להיות בלי סדר ולטורח, וכן כי ברוב דברים וגו', על כן אשתדל להיצמד למקורות ולהביא את אשר מצאתי בתוך הספר ומחוצה לו אי"ה בל"נ.

[הוגה]

כתמיד הודעותיך מחכימות ומאלפות! והאריכות לא למותר!

גא"מ, הרב הוגה, דבריך נכוחים למבין, והלואי היית מבאר עוד יותר לתועלת אלו שכמוני שאינם בגדר 'מבין'... ישר כח על דבריך הנפלאים.
רק לא הבנתי, פרנקפורט איננה מקום ששייך לאוסטרייך? - אם כן, אולי משעבר לשם היה לו מרדכי אוסטרייך, וקודם לכן היה לו רק ריינוס?

תודה!
אודה שאני לא יודע להשיב על הכל, ואני יכול לכתוב רק מה שידוע לי ויש לי סדר בו, אבל דברים שאין לי בירור גמור עליהם לא ארצה לכתוב דברים חלקיים, על כן ברשותך ידידי היקר אשיב אח"כ בל"נ.

[הוגה]

במבוא השלם לספר צוין כי סדר המסכתות בחיבור האגודה שונה מכתב יד אחד לחבירו, אבל שווים כל כתבי היד שמתחילים בסדר נזיקין, וכמובן ב"ק בראשם.

בקשר לכך צוינו דברי מהרי"ל

שו"ת מהרי"ל סימן עו

ואני ראיתי פעם במרדכי אחר וכתוב וכו', ושלי הוא מטבע מרדכי על אושטריך, ובמטבע ריינוס כמדומה לי תמצא וכו' והם מדוייקים הרבה יותר משל אושטריך. ואודיעך איזה של ריינוס, [של ריינוס] רגילים להתחיל בב"ק וכו'

מאידך ברור שהיה לפניו מרדכי אושטרייך ממאות המובאות שבספר שאינם בריינוס. וכנראה שהיו לפניו ב' טפסים.

נפלא הידיעה שספר האגודה פותח במסכת בבא קמא בכתבי היד, שכך הוא גם כן בספר האגודה שבדפוס ראשון (קראקא של"א) מתחיל במסכת בבא קמא.

ולא פחות נפלא הידיעה הזו משו"ת מהרי"ל שגם ספר מרדכי של ריינוס פותח במסכת בבא קמא, והיא הנותנת, רבינו מרדכי בן הלל לא בהכרח פתח את ספרו במסכת בבא קמא, שהיו מסכתות שחיבר קודם לה על פני השנים שחיבר את ספרו. אלא העורך של הספר הנקרא "מרדכי של ריינוס" הוא זה שסידר את ספר המרדכי כולו והעתיק אותו מחדש, ועל כן ריכז את כל המסכתות ופתח את הספר במסכת בבא קמא - שכנראה כך היתה מסורת הישיבות באשכנז באותו זמן. [וכך הוא גם כן בכל הנוסחאות הנמשכים ממרדכי של ריינוס, כגון ספר 'מרדכי קטן' שנתחבר בשנת קל"ו שהוא כידוע נמשך ממרדכי של ריינוס, ועל כן כאשר היו צריכים רבני אוסטריה - אושטרייך כגון בעל תרומת הדשן ומהר"י ברונא, להביא את דברי "מרדכי של ריינוס" שלא היה בידיהם כלל, נעזרו בספר "מרדכי קטן" של מהר"ש שליטשטט שכן בא לידיהם, ועל פיו שיערו מה כתוב בספר מרדכי של ריינוס - כך הוא בכמה מקומות בתשובות תרה"ד ומהרי"ב].

וכן ראינו שרבינו הרא"ש - כאשר חיבר את ספר פסקיו הגדול - פתח בו במסכת בבא קמא! כפי המבואר באשכול אחר במקומו.

אם כן נמצאו לנו ארבעה גדולי ישראל מחברי הספרים על הסדר, באותו דור הסמוך - וכולם מאזור ריינוס - שפתחו את ספריהם במסכת בבא קמא:
א. פסקי הרא"ש.
ב. ספר מרדכי של ריינוס (הערוך - שנוצר על ידי חכם אחד ששמו פלאי).
ג. ספר האגודה.
ד. ספר מרדכי קטן.

אם כן נראה לעניות דעתי שאין הפשט ש"ספר האגודה" נשען על ספר "מרדכי של ריינוס" בכך שפתח את הספר במסכת בבא קמא, אלא שכך היתה תפיסת דרך הלימוד אצלם, שאי אפשר להתחיל ליצור ספר פסקים רציני אם לא התחיל במסכת בבא קמא! וספר האגודה התחיל במסכת בבא קמא, כפי שגם הרא"ש התחיל במסכת זו, ויתכן שנמצא עוד גדו"י שנהגו כך.

[כמהים_]

הרב כמהים, אתה צודק בדבריך. תודה.
אני רוצה לבקש את סליחת מו"ר בעלי הבית הקוראים והכותבים על האריכויות, ולבקש רשות אם להמשיך או לעצור.

דברי מר מחכימים ומאליפים מאין כמותם, ואורכם נאה להם. חס לי מלרפות את ידי מעכ"ת מלהחכימנו.

כל שבקשתי לומר הוא שאין להוכיח מדברי האגודה על הגזרות שבימיו שהן על גזרות ק"ט בדוקא, כי היו גזרות בימיו גם בשנים הסמוכות.

[הוגה]

דברי מר מחכימים ומאליפים מאין כמותם, ואורכם נאה להם. חס לי מלרפות את ידי מעכ"ת מלהחכימנו.
כל שבקשתי לומר הוא שאין להוכיח מדברי האגודה על הגזרות שבימיו שהן על גזרות ק"ט בדוקא, כי היו גזרות בימיו גם בשנים הסמוכות.

אני מודה לך על הדברים!
אבל כבר כתבתי שצדק ידידי בדבריו, שראיתי אחר כך שלא כתבתי נקודה זו בצורה ברורה. שלא באתי להוכיח מדברי ספר האגודה שהיו גזירות קודם לכן, אלא רק להצביע על המקומות שספר האגודה עצמו מתייחס לגזירות, ובפרט הלשון הכתובה בו: "ועתה בעידן גזירות", ואחר כך נודע לנו שגם הוא עצמו נתקדש בהן. ומזה מתברר ששנת ק"ט היתה "רק" סוף הגזירות, אבל הם התחילו כבר קודם לכן כל אותו הדור, עד שנת ק"ט שנחרבו קהילות רבות.

[הוגה]

רק לא הבנתי, פרנקפורט איננה מקום ששייך לאוסטרייך? - אם כן, אולי משעבר לשם היה לו מרדכי אוסטרייך, וקודם לכן היה לו רק ריינוס?

אם חשבתי לרגע שאני כן בגדר 'מבין', אמרתי אחכמה והיא רחוקה, שכבר מצאתי אצלי כמה טעויות וחוסר דיוקים (נוספים על כל האמור שעתה טורח לדייק ולתקן הכל), על כן הקיצור נחוץ שלא יהיו יותר מידי טעויות.. ותל"מ.
פרנקפורט היא בארץ אשכנז, ריינוס מובהקת, ואיננה שייכת למנהגי אושטרייך. לעומת זאת, ארפורט גם היא באשכנז, אבל היא מזרחית, ובחלק מהדברים הושפעה מאושטרייך. כך מבואר בספר האגודה מסכת חולין (סי' פט): "וכתב [רבינו אפרים מרגנשבורג] שבצרפ"ת וברומ"י ובלומרדיא"ה ואושטרי"ך בדילין הימנו ועונשים עליו כרת. ובהילכות ניקור רבינו אבי"ה כתב ויטול גם החלב והקרום שעל הטחול ושעל הכרס כולו ושעל המסס ובית הכוסות. ובערפו[ר]"ט נוהגין לאיסור, ובשאר הקהילות נוהגין להתיר. אמנם אילו אין נמנעים מכלים של אילו ומבישוליהם, אך הכרס אין אוכלין בבואם לקהילות". (והובא בשמו ברמ"א יו"ד סי' סט סעי' ט).
מתיבת "ובערפורט..." זהו לשון ספר האגודה עצמו (ולא של ראבי"ה שמובא קודם לכן), שמעיד ספר האגודה על מנהג ערפורט שנהגו בדין זה של איסור תורה כמנהג אושטרייך, בשונה מ"שאר הקהילות" [=שבריינוס] שנהגו להתיר. וזה מצטרף לידיעה שהובאה באשכול זה שנעק"ה בעיר זו, שהנה גם בעל האגודה מעיד בספרו על מנהג ארפורט, ועוד הוסיף לכתוב פרטי המנהג ש"אילו אין נמנעים מכלים של אילו ומבישוליהם", שאפשר שכתב כן בהגיעו לשם וראה את המנהג, ודי בזה.

[אכשר דרא]

מצטרף למודים ולמתפעלים מחכמתו, כשרונותיו ואדיבותו של הרב ההוגה.
אתמול ראיתי כמה הודעות מושקעות ביותר, רשימות מפורטות על אזכורי רבותיו, קורות חייו, ייחוסו וכו' שנדלו בעין הבדולח מתוך ספרו, וגם מפה מחכימה וכיו"ב, ועשיתי לי מועד לבוא הבוקר לקרוא בעיון, והלום באתי וחשכו עיני כי הרוח לקחה הכל והעלימה את המידע העצום.

[כמהים_]

פרנקפורט היא בארץ אשכנז, ריינוס מובהקת, ואיננה שייכת למנהגי אושטרייך. לעומת זאת, ארפורט גם היא באשכנז, אבל היא מזרחית, ובחלק מהדברים הושפעה מאושטרייך.

יש לציין גם למחזור כ"י ברלין 1224, שהיה שייך לספרית המנזר האוונגלי בארפורט, וככל הנראה, היה בבעלות הקהילה היהודית של ארפורט, ונשדד מהם בעת חורבן הקהילה בא' בניסן ה'ק"ט. ר' עזרא שבט מצא כתמי דם על כתב היד בדף כד. הפותח את היוצר של פרשת החודש, שהיה אמור להיאמר באותה שבת שבה הגיעו הפורעים. המחזור הוא לפי מנהג אשכנז המזרחי (אוסטרייך) ולא לפי מנהג ריינוס, ואם אכן מדובר במחזור הקהל של ארפורט זו עוד ראיה שארפורט נגררה אחרי אושטרייך במנהגיה.