הגאון ר' גדליה נדל זצ"ל

[באמונתו]

"יקום פורקן", הלא עיקר תקנתו וקביעתו בידי הגאונים, לאומרו בשבת נתקנה, ואיך ייתכן לומר שבשבת אסור אמירתו?!

"בבל" שמוזכר ביקום פורקן, לענ"ד הכוונה היא לכל מדינת הים - חו"ל, שכולם מכונים: בבל, ביחס אל א"י.
כדוגמא בעלמא, ראה חזון איש בקובץ אגרות חלק א’ אגרת קע”ז כתב וז”ל, כי ארץ פולין אשר הישיבות קבועות בה, והחסיד החפץ חיים שליט”א שוכן בה, ושאר גדולי התורה והיראה - דינה כארץ ישראל, ושאר מדינות כחוץ לארץ. ע”כ.
ארץ פולין עשויה להיות דינה כא"י, שאר מדינות כ"ש יכולות להיקרא בבל.

[פולסברג]

פסק מר''ג ז''ל בהל' ריבית
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 05&hilite=

[פולסברג]

.

[בתוך הגולה]

מה ידוע על מצוא המשפחה?

בשו"ת ברכת רצ"ה לרצ"ה אורנשטיין סי' י' יש תשובה בדבר פלוני: 'שמואל ב"ר גדליה נאדל'.
שיווי השמות מסקרן מאד אלא שרצ"ה הוא מרבני גליציה ואילו רג"נ נולד בליטא. אמנם יתכן מאד שאבות אבותיו נדדו ממדינה למדינה כמצוי טובא.
[ניסיתי לשגר אנשים לבני המשפחה כדי שיבררו אצלם אך "משום מה" לא מצאתי מתנדב...]

[מראה כהנים]

לרגלי יום השנה לפטירתו

[באמונתו]

על קשרי רבינו זצ"ל עם מרן ר"ח זצ"ל, מצ"ב:

[פלוריש]

כתב הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל (ספר הזכרון לרב דב שורצמן עמ"ס סוכה):
בשנת תש"ג, בהיותי לומד בישיבה הגדולה בפתח תקוה, כבחור מצעירי ביהמ"ד, והגיע לישיבה השקדן הנורא, הבחור, ארז הלבנון, ר' גדליה נדל זצ"ל. והיו בינינו גם שיחות חולין, וסיפר לי שעוד יש בדורנו בחור בעל דרגא, והוא צעיר, ולומד ש"ס בחזרות של עשרות פעמים, הוא דב שוורצמן מתל אביב, לומד בישיבת חברון, תורתו משמחתו ומלבשתו חן של ענוה ויראה, והפליג לספר מהנהגותיו הן בביהמ"ד והן בנסיעותיו.

[משה פרץ]

האם הקב"ה ברא מהזן הזה יותר מזוג א' והוא פיזר אותם, זוג כאן וזוג כאן?
ההוא אמר שמוצא חן בעיניו ההסבר הזה. למה לא?
דומני שר' גדליה אמר לו שזה אולי יותר כפירה,
כי במקראות משמע שנברא רק זוג אחד מכל זן

דומני שבספרו כתוב שהיו כמה אדה"ר.

[משה פרץ]

ר' גדליה ז"ל היה נוסע הרבה לשטראסבורג (צרפת) למסור שיעורים בבית מדרש הסטודנטים דשם.

גם היה מבקר במוזיאון הלובר בפאריש

[ספרים וועלט]

מה ידוע על מצוא המשפחה?

בשו"ת ברכת רצ"ה לרצ"ה אורנשטיין סי' י' יש תשובה בדבר פלוני: 'שמואל ב"ר גדליה נאדל'.
שיווי השמות מסקרן מאד אלא שרצ"ה הוא מרבני גליציה ואילו רג"נ נולד בליטא. אמנם יתכן מאד שאבות אבותיו נדדו ממדינה למדינה כמצוי טובא.
[ניסיתי לשגר אנשים לבני המשפחה כדי שיבררו אצלם אך "משום מה" לא מצאתי מתנדב...]

הרצ"ה על אף יחוסו מגליציה היה רב בבריסק דליטא והרבה מתשובותיו נכתבו שם. כדאי לבדוק.

[סוקולקה]

כתב הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל (ספר הזכרון לרב דב שורצמן עמ"ס סוכה):
בשנת תש"ג, בהיותי לומד בישיבה הגדולה בפתח תקוה, כבחור מצעירי ביהמ"ד, והגיע לישיבה השקדן הנורא, הבחור, ארז הלבנון, ר' גדליה נדל זצ"ל. והיו בינינו גם שיחות חולין, וסיפר לי שעוד יש בדורנו בחור בעל דרגא, והוא צעיר, ולומד ש"ס בחזרות של עשרות פעמים, הוא דב שוורצמן מתל אביב, לומד בישיבת חברון, תורתו משמחתו ומלבשתו חן של ענוה ויראה, והפליג לספר מהנהגותיו הן בביהמ"ד והן בנסיעותיו.

ממה שידוע לי, הרב גדליה נדל בן ר' ראובן בן ר' ברוך מנדל בן ר' הירש; כולם משאוולי ולפני זה משידלעווע, ליטא

[גיזונטע קאפ]

הוא ור' הלל זקס היו קרובים דרך אביו ר' מענדיל, שאגב גם הוא היה שידלווער

[פלוריש]

מתוך ספר 'הליכות יהושע' (זמין באוצה"ח) על הרב יהושע יגל, ראש מדרשיית נעם:

רבי גדליה1.jpg (3.47 MiB) נצפה 844 פעמים

רבי גדליה2.jpg (3.5 MiB) נצפה 844 פעמים

[מטה עז]

לרבנים המגיבים. לפי השעה שהגבתם. זה היה בטרם סיימתי. הביטו נא בקטעים האחרונים.

לא רציתי לפרט בפנים על הפילוסופיה.
בעיקר הוא אחז מקאנט.
היתה תקופה שהוא היה פותח את יומו בבוקר השכם בלימוד וחשיבה על קטע מספרו...

היו עוד יראים ושלמים שהחזיקו מאד מקאנט, והשתמשו בו לתועלת אמונת אבותינו, כדוגמת הרב ד''ר יצחק ברויאר זצ''ל.

רבי ישראל מסלנט הרי למד את עניין הכוחות הכהים (דונקלע) מקאנט, והשתמש בו בהתאמה ללימוד המוסר.

[תוכן]

ר' שלמה וולבה אמר שר' ישראל הקדים את פרויד בהבנתו את התת-מודע, ולא זכר שתורת הכוחות הכהים מקורם מקנט.

[מטה עז]

ר' שלמה וולבה אמר שר' ישראל הקדים את פרויד בהבנתו את התת-מודע, ולא זכר שתורת הכוחות הכהים מקורם מקנט.

נכון.
ידוע.
הרב וולבה זצ"ל דיבר על זה כמה פעמים, גם בחנוכת המצבה החדשה על קברו של הגריס בפני שלטונות קניגסברג
ודאי גדולתו של הגרי"ס היא לקחת רעיון כללי וללמד ממנו שיטה מוסרית.
רבי ישראל חי תקופה בעיר קניגסברג, ולימד בה סטודנטים יהודים.
רבי ישראל מעיד באגרת שלקח את מושג הדונקלע (כהה או אפל בגרמנית, שזה מושג שטבע קאנט) מחכמי כוחות הנפש, וכוונתו (לכאורה, ומי שרוצה להתעקש, יתעקש) לקאנט בספר שלא תורגם: "אנתרופולגיה מנקודת מבט מעשית" (1798), שם הוא מאריך בנושא זה, בהקשר של למידה.

מצרף פה כמה תרגומים קצרים מגרמנית (ולא משובחים במיוחד) מתחילת הספר:

"ראה, שיש סתירה בקבלת רעיונות, ובכל זאת לא להיות מודע להם; כי איך אנחנו יכולים לדעת שיש לנו אותם אם אנחנו לא מודעים להם?
לוק (פילוסוף אנגלי ידוע) כבר הביע התנגדות זו, ולכן דחה את קיומם של רעיונות כאלה. - אבל אנחנו יכולים להיות מודעים בעקיפין שיש לנו רעיון, גם אם איננו מודעים לו ישירות. - רעיונות כאלה נקראים אז אפלים; השאר ברורים ואם הבהירות שלהם משתרעת גם על הרעיונות החלקיים של השלם והקשר ביניהם, הם רעיונות ברורים, בין של מחשבה או של אינטואיציה.
העובדה שהבגד עושה את האדם חלה במידה מסוימת גם על האדם האינטליגנטי. הפתגם הרוסי אומר: "מקבל אורח לפי לבושו ומלווה אותו לפי שכלו"; אבל השכל אינו יכול למנוע את התרשמותם של רעיונות בלתי מודעים בעלי חשיבות מסוימת שעושה אדם לבוש היטב, אלא יכול להיות רק כוונה לתקן רטרואקטיבית את פסק הדין המקדמי שניתן לגביהם.
אולם לעתים קרובות יותר, אנו עצמנו משחק של רעיונות אפלים, וההבנה שלנו אינה מסוגלת להציל את עצמה מחוסר העקביות שאליהן מובילה אותה השפעתם, למרות שהיא מזהה אותם מיד כהונאה.
כשאני רואה אדם ברחוב רחוק ממני, אני מודע אם אני יכול לראות את עיניו, אפו, אני לא מודע לראות פה וכו', אז אני בעצם רק מסיק שהדבר הזה הוא בן אדם; כי אם הייתי טוען שאין לי את הרעיון שלהם באינטואיציה שלי, כי אני לא מודע לתפוס את החלקים האלה של הראש (וגם את החלקים האחרים של האדם הזה), אז גם לא הייתי מסוגל לומר שאני רואה אדם; כי השלם (של הראש או האדם) א) מורכב מהרעיונות החלקיים האלה. ששדה התפיסות והתחושות החושים שלנו שאיננו מודעים להם, למרות שאנו יכולים ללא ספק להסיק שיש לנו אותם, כלומר. אני. רעיונות אפלים בבני אדם (וגם בבעלי חיים) הם בלתי ניתנים למדידה, בעוד שהבהירים מכילים רק אינסוף נקודות של אותו הדבר".

[תוכן]

זה מציאה שלך?

[באמונתו]

"אם כן, האם צריך לראות את ר' ישראל סלנטר כמי שהקדים את פרויד בגילוי התת־מודע? היו מי שהציעו כך, אבל האמת היא שמושגים קרובים לתת־מודע כבר היו קיימים הרבה לפני פרויד ור' ישראל גם יחד. גם ר' ישראל עצמו אומר שהוא לא המציא את המונחים 'כוחות בהירים' ו'כוחות כהים', אלא לקח אותם מ״חוקרי כוחות נפשות האדם״.

חוקר בשם יצחק אהרן הצליח אפילו לגלות ממי בדיוק הוא שאב אותם. המונחים האלה, במשמעות הזאת בדיוק, מופיעים בחיבור נידח של אחד מגדולי הפילוסופים במאה השמונה־עשרה: עמנואל קאנט. החיבור נקרא ״אנתרופולוגיה מנקודת מבט מעשית
…
ר' ישראל משתמש גם במונחים אחרים שקשורים אל הפילוסופיה של קאנט, כגון 'מן המוקדם אל המאוחר' ו'מן המאוחר אל המוקדם'. נראה שהוא לקח אותם מספר ״גבעת המורה״ של הפילוסוף שלמה מימון (1753-1800), שם הם נקוטים כתרגומים למונחים 'אפריורי' (a priori) ו'אפוסטריורי' (a posteriori) שבכתבי קאנט".

https://hagaibooks.wordpress.com/2021/0 ... __trashed/

... ואולם לא זו בלבד שר' ישראל סלנטר לא התיימר ליטול לעצמו זכות ראשונים מעין זו, אלא אף הודה בפירוש כי נטל את אותה ההבחנה מ"חוקרי כוחות נפשות האדם" (עמנואל אטקס- ר' ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר עמ' 326 והערה 46) וראה עוד שם עמ' 327, בנוגע לזהות אותם "חוקרי נפש האדם".

[מטה עז]

זה מציאה שלך?

העיון בפועל בספר של קאנט, והקטעים משם אודות ה"דונקלע", כן.
(אגב מה שטוענים עוד, שרבי ישראל למד מקאנט גם את "המאוחר אל המוקדם" ו"המוקדם אל המאוחר", הוא פחות מוכרח לעניות דעתי, היות וזהו מטבע לשון שנמצא גם בספרים קדומים יותר)

[תוכן]

זה מציאה שלך?

העיון בפועל בספר של קאנט, והקטעים משם אודות ה"דונקלע", כן.
(אגב מה שטוענים עוד, שרבי ישראל למד מקאנט גם את "המאוחר אל המוקדם" ו"המוקדם אל המאוחר", הוא פחות מוכרח לעניות דעתי, היות וזהו מטבע לשון שנמצא גם בספרים קדומים יותר)

עכשיו אני רואה שכבר ציינו לספר זה. בכל אופן, עשיתם עבודה נהדרת, כל הכבוד. האם אתם דוברים גרמנית שוטף?

[באמונתו]

כאן document (2).pdf, הספר מתורגם לאנגלית.
אגב, אחרים מפקפקים בקשר, ראה המצורף (בעברית) Tamar_Ross_Moral_Philosophy_in_the_Writi.pdf, בהערה 191,
https://www.jstor.org/stable/2709203?re ... b_contents,
ע"ע 879971.pdf, עמוד 233.
נטען גם שרבי ישראל התכוון לדחות דעת קאנט, עיין המצורף document (3).pdf, עמוד 49 ובהערה 30.

[צופה_ומביט]

ג. פעם הגיע הרב גדליה לאמריקה לטיפולים רפואיים. אחרי כמה שבועות נודע לתלמידיו שעבר מישיבת וויזניץ הגרים כעת בארה"ב שהוא נמצא כאן והלכו לבקר אותו. כששאלו אותו למה החביא את נוכחותו מהם, אמר להם "בשביל מה להגיד?" אמרו לו "כדי שנוכל להתפלל לרפואת הרב". אמר להם "באמת א"א להתפלל עבור האחר, כל אחד יכול להתפלל רק עבור עצמו. רק מי שמרגיש בצרת חבירו כצרת עצמו, מתפלל על צרת עצמו. כהיום אין אחד שמרגיש בצרת חבירו, כך שאין סבה לפרסם את החולי".

פניני בית ישי מהגר"ש פישר זצ"ל, פרשת וירא תשפ"ה:

וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דיבר (כא, א). ללמדך שכל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר נענה תחילה (רש"י). העניין, כי הנה העיקרים האריך להקשות על עניין התפילה איך מועלת, והרי נראה הדבר כשינוי ברצון ה' וכאילו משתנה דעתו ע"י בקשות ופיוסים. ותירץ כי לא הרצון הוא שמשתנה אלא האדם הוא שמשתנה ע"י תפילתו וכניעתו למקום ונעשה זכאי וראוי להיטיב עמו יעו"ש. ותמהו עליו, התינח בתפילתו של אדם בעד עצמו, אבל מה יענה לתפילת האדם בעד חברו. אך העניין פשוט כי עניין התפילה בעד חברו היינו שהוא משתתף ומצטער בצרת חברו, ובזכותו – כדי שהוא לא יצטער בצרת חברו – נושאין לחברו עבורו [כדרך שנאמר (מלכים ב ג, יד) לולא פני יהושפט אני נושא אם אביט אליך וגו'], וא"כ שוב הדר דינא שעניין התפילה הוא ההכנעה וההטבה של המתפלל שנעשה זכאי לכך שיסירו מעליו הדבר המצערו. [ובזה תבין שמ"ש (ברכות יב, ב) אם ת"ח הוא צריך שיחלה עצמו עליו, זו מידה יתירה בת"ח, אבל גם בסתם כל אדם אין תפילה בעד חברו אלא כשמצטער בצרת חברו, אבל בלא"ה אי"ז כלום]. והשתא הרי שפיר מובן מ"ש שאם הוא עצמו צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה, שהלא אף מה שחברו נענה אי"ז אלא בשבילו בכדי שהוא לא יצטער וכנ"ל.