יוצא דופן הוא הרבי מפיאסצ'נע זצ"ל הי"ד זיע"א, שטרח בכתיבתו לעסוק במפורש בשאלה: מה חידשה החסידות?
(הגרי"מ מורגנשטרן שליט"א מפנה לשו"ת מראה יחזקאל סימן קד, בו יש כמו כן דיון בשאלה זו).
הרבי כותב במבוא השערים: "עבודה בהתלהבות היא ראשיתה שאי אפשר לה בלעדה, והיא מפני שהחסידות הליכה בדרך הנביאים היא", לדבריו: "אי אפשר להסתפק בתשובת אותם אנשים האומרים שהתלהבות בתורה תפילה ועבודה היא החסידות [...] הלא גם המקובלים [...] בטח התלהבו בעבודותיהם בלהבי קודש למעלה הרבה מהשגתנו". "איך ובמה תהיה חסיד אם לא בהתלהבות ראשית החסידות דרך הנביאים".
דברים אלו מסבירים את קונטרס 'בני מחשבה טובה', בו מפרט הרבי את תכניתו לייסד חברה, שתחנך לקראת השגת מדרגות של ראייה רוחנית, לקראת דרגת הנבואה
כך גם מופיע בתורת חב"ד, למשל במאמר 'השפלות והשמחה' שכתב רבי אייזיק מהאמל תלמידו של אדמו"ר הזקן מובא כמו כן שחידושו של הבעל שם טוב הוא השראת אלוקות שהיא ניצוץ נבואה.
ומעניין שרמ"ד ואלי בן דורו וזמנו של הבעש"ט עסק בכך גם כן, והעיד על עצמו שזכה לנבואה, דבר שמרחיב את הדעת בנוגע לשורשיה של "החסידות".