הועלו כעת לרשת קובצי כנסי הדיינים ובהם חומר תורני מעניין. באחד מהם (תשס"ז) מצאתי את הרשימה הבאה השייכת למדור זה, אולי מישהו ימצא עניין:
זכרון לראשונים
הרב נחום פרובר
אב בית הדין הרבני האזורי תל אביב
לפני שניכנס לדיון הפנימי אקדים, ביקשוני שאעלה את זכרם של שני דיינים חשובים. הרב הגאון הרב שמואל פלדמן זכר צדיק וקדוש לברכה, והרב הגאון הרב אברהם אטלס זכר צדיק וקדוש לברכה, שהיו חלק מאיתנו, חלק מהמהות שלנו. קשה לי הדבר, אינני מרגיש בכלל את היכולת, שאחד קטן כמוני ידבר על אנשים גדולים כאלה, אבל מילה-שתיים ולא יותר.
הרה"ג שמואל פלדמן זצ"ל
הרב הגאון הרב פלדמן, זכר צדיק וקדוש לברכה. מי מאיתנו לא יודע את הבקיאות המדהימה, והידע המבהיל שלו. כל מי שרק היה לידו, ידע שלא יכול להגיע, ממש לא יכול להגיע לדרגתו, בידע שלו ובבקיאות שלו. אני יכול לומר כי כבר לפני שלושים וחמש שנים, היו בחורים מישיבת פונוביז' שהיו נוסעים אליו לשבתות, לשגב. הרב פלדמן זצ"ל היה רב בשגב בתקופה ההיא. הייתה לו ישיבה בשגב, והוא היה גר בשגב תקופה ארוכה. בחורים מהישיבה היו נוסעים לשבתות רק כדי להתבסם מהתורה שלו, ומהיכולת שלו, ולעבור איתו שבת. אני זוכר שכשהיו חוזרים משם, היו יוצאים בהתפעלות בלתי רגילה, מהבקיאות המיוחדת שלו.
כמו כן, מי שהיה לידו, הרגיש את הקדושה המיוחדת שהייתה בו. הייתה בו מין קדושה גם כן קצת מפחידה. מי שהכיר ומי שראה את הרב פלדמן פה בכנס, בחדר אוכל, מי שראה אותו בנסיעות שנסענו - הקדושה שלו הייתה מבהילה. הייתה בו קדושת עיניים. הוא לא רצה לראות כל דבר, עצר את עצמו מכל מיני ראיות. את זה ראה כל אחד שהיה לידו.
הבקיאות והידע שלו וכן הקדושה שבו, זה באמת משהו שלא שייך אלינו, לא מהדור שלנו. איבדנו אדם גדול, קדוש ונורא שהיה חלק מאיתנו, ושהיה בכנסים יחד איתנו.
הרה"ג אברהם אטלס זצ"ל
הרב הגאון הרב אברהם אטלס, זכר צדיק וקדוש לברכה, היה דיין במלוא מובן המילה. מי שהכיר את הרב אטלס, ראה לפניו אדם בעל הבנה חדה, ראייה חדה. הוא ראה את הדברים בצורה ברורה ביותר. לא הסתכל לא ימינה ולא שמאלה, חתך את הדברים כמות שהם. דיין בכל רמ"ח איבריו ובכל המהות שלו. היה הרבה מה ללמוד ממנו. הרבה מה ללמוד מהמהירות שלו, החריפות שלו, החיתוך שלו, ההבנה שלו, הקליטה המהירה שלו. כל מי שישב יחד איתו אמר - כל פעם שמעתי את זה - למדתי הרבה מהרב אטלס, מהיכולת, המהירות, והקליטה והחיתוך של הדברים. מה עוד, שהרב אטלס לא הסתפק רק בזה, הוא הקים ישיבות, הקים ויצר דברים - כמו בית תבשיל. שינה דברים, עשה מפגשים מכל הכיוונים, ושינה בעיר חיפה את הדברים מהקצה לקצה. היה דמות מיוחדת בעלת יכולת בלתי רגילה, שלא מוצאים כמותה-. גם הוא היה חלק מאיתנו, אדם מאיתנו, ישב יחד איתנו, התבסמנו ממנו, שמענו אותו, ראינו אותו - ואיבדנו את זה.
כמו שאמרתי - איבדנו באמת שני אנשים מורמים מעם, שהיו חלק מאיתנו, ושיכולנו להתחכך איתם, להיות יחד איתם וללמוד הרבה מהם. יהיה זכרם ברוך.