- (א) אחרונים רבים קורים לו "תלמידי רבנו יונה". האם מישהו יודע אם זה באמת חובר על ידי רבנו יונה או ע"י תלמידיו?
(ב) וזה מוביל אותי לשאלה הבאה. כשנאמר "רבנו נר'ו" האם הכוונה לרבנו יונה עצמו או הכוונה לאחד מרבותיו של רבנו יונה??? רבותיו היו רבי שלמה מן ההר (מונטיפלייר), האחים רבי משה ורבי שמואל בני שניאור מאיוורא, והרמב"ן (בן דודו של רבינו יונה) – ויקיפדיה http://www.tinyurl.com/3ypb5m9w
(ג) האם יש בעולם מהדורה ביקורתית לפירוש רבינו יונה (עם הערות וכו')? לא מצאתי כך באוצר החכמה.
אני מעניין במיוחד לדעת את הזהות של החכמים המוזכרים בסוגיא דעניית אמן "אחרי ברכותיו"במסכת ברכות (מה,ב; בדפי הרי"ף לג,ב):
ונמצינו למדין שצריך שיאמר האדם אמן אחר סיום התפלה כשיגיע להמברך את עמו ישראל בשלום אמן. וכן צריך לומר אמן אחר גאל ישראל שהוא סיום ואין בזה הפסקה כיון שצריך לאומרו. וכ"כ רש"י ז"ל (מה,ב ד"ה הא).
ועוד כתבו הגאונים ז"ל מר יהודאי ורבינו האי ז"ל שאחר אכילת פירות שצריך לברך גם כן אחר אכילתן צריך לענות אמן. ומה שאמרי' בתוספתא אחר המצות ואחר הפירות דעונה בסוף אמן הרי זה דרך בורות, לא אמרו אלא בברכה שלפניו שאם משבירך על עשיית המצוה יענה אמן קודם העשייה נראה כמפסיק וכן בברכת הנהנין. (וכן) אם אחר שיברך ברכה ראשונה יאמר אמן הוא דרך בורות שאין זה נקרא סוף ברכה. אבל בברכה אחרונה ודאי סוף ברכה נקראת וצריך לענות אמן.
ור"ם ז"ל (1) חולק על זה ואומר דכי אמרי' שאם עונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח זהו כשאמר שתי ברכות או יותר אבל בברכה אחת בלבד אין לו לענות אמן אחריה. לא שנא בתחלה ול"ש בסוף. ומתוך כך אמר שאחר שאמר שומר את עמו ישראל לעד שאומר ערבית יענה אמן. אבל לא אחר גאל ישראל של שחרית מפני שבערבית הם ב' ברכות, אבל בשחרית שאינו אומר אחר ק"ש אלא אמת ויציב בלבד אינו עונה אחריה אמן.
ודעת מורי הרב נר"ו (2) נוטה יותר כדברי הגאונים שאחר הברכה האחרונה צריך לענות אמן דסוף ברכה נקראת, ואפי' בשחרית עונה אמן אחר גאל ישראל. וכן בברכה אחרונה שאומר אחר האכילה אף על פי שאינה אלא ברכה אחת.
ולענין עניית אמן אחר הבוחר בעמו ישראל באהבה, כתב ר"ם ז"ל שאין לו להפסיק כלל דכיון שאומר הברכות על ק"ש אין לו להפסיק בין הברכה והדבר שמברכין עליו. וכן הסכים דעת רבינו מאיר הלוי ז"ל (3) ומורי הרב רמב"ן ז"ל (4).
האם אני צודק לגבי הזיהויים הבאים:
- (א) ר"ם ז"ל – רמב"ם הל' ברכות (א,יח). אולם יתכן שהכוונה לרבינו משה בר שניאור מחכמי איוורא (רבינו יונה למד אצלו בצעירותו).
(ב) הרב נר"ו – יתכן שהכוונה לרבו הרמב"ן, שגם היה בן-דוד ומחותנו של רבינו יונה.
(ג) ר"ם ז"ל – נראה שהכוונה למש"כ הרמב"ם בהלכה יז: "למען לא יפסיק באמן בין ברכה ובין הדבר שבירך עליו".
(ד) רבינו מאיר הלוי ז"ל – יתכן שהכוונה לרבינו מאיר בן טודרוס הלוי אבולעפיה, מחבר ספר "יד רמ'ה", ורבו של הרמב"ן.
תודה רבה.