מיהו הגאבד"ק לעבעדאווא?

[אורח]

רא"ע רבינוביץ אבד"ק פולטובא בדברי מספד על מאוה"ג רא"ח מייזעל גאב"ד לודז' בעיתונו המודיע ( ט"ו אייר תרע"ב) כותב בזה"ל'...וזה כמה שחו לפנינו גם בשם הגאבד"ק לעבעדאווא שהתפלא מאד על מה שבדידיה הוה עובדא שפעם אחת בשמעו שהגאון המנוח ז"ל יסע מפטרבורג דרך תחנת מאלאדעצנע ושם יעמוד המסע רבע שעה וכו' וכו'. [את הקטע הזה העתקתי מהספר הנפלא חכמי פולין של רב גרינבוים]

[גלאגוזים]

הידוע מבין רבני לעבעדאווע הוא הגאון הק' ר' בן ציון מיטאווסקי זצ"ל הי"ד.
הוא התפרסם בשל ספרו הנפלא "בני ציון" שי"ל אחר שנרצח בשנת תרס"ו ע"י שודדים אנרכיסטים.
הספר יצא ע"י אלמנתו הרבנית בהשתדלותם וסיועם של מרנן הגר"ר שפירא
הגרצ"ה רבינוביץ מקובנא והגרח"ע גרודז'נסקי.
שמעתי מתלמידי מרן הגר"ח שמואלביץ שהפליא מאוד בשבח הספר.
ומ"מ איני בטוח שאליו כוונו הדברים שהרי הם נכתבו בשנת תרע"ב ולא נוסף לשמו
ברכת המתים, זצ"ל וכדו'.

[אורח]

הסטייפלער יזם את הדפסת הספר כאן בארץ. אכן ספר נפלא מאד. לפני כמה שנים חסיד גור הוציאו מחדש. בנו כידוע היה מקרבנות תרפ"ט בישיבת חברון.
אגב, יש בספר הקדמה מזעזעת מהאלמנה. והנה מצאתי שההקדמה זהה ממש להקדמת האלמנה בתו של העונג יו"ט שהיתה נשואה לבן של הגרי"ס. שכחתי את שם הספר. דוק ותשכח.

[חיס]

ראה צילום המודיע הנ"ל

[מיללער]

רא"ע רבינוביץ אבד"ק פולטובא בדברי מספד על מאוה"ג רא"ח מייזעל גאב"ד לודז' בעיתונו המודיע ( ט"ו אייר תרע"ב) כותב בזה"ל'...וזה כמה שחו לפנינו גם בשם הגאבד"ק לעבעדאווא שהתפלא מאד על מה שבדידיה הוה עובדא שפעם אחת בשמעו שהגאון המנוח ז"ל יסע מפטרבורג דרך תחנת מאלאדעצנע ושם יעמוד המסע רבע שעה וכו' וכו'. [את הקטע הזה העתקתי מהספר הנפלא חכמי פולין של רב גרינבוים]

בשנת תרצ"ט כיהן שם כרב ר' יחיאל הלוי לעווין - לא יודע אם היה שם כבר בשנת תרע"ב

האם ידוע פרטים על הרב לעווין? הנה הבלנק שלו

[תבא]

בשנת תרצ"ט כיהן שם כרב ר' יחיאל הלוי לעווין - לא יודע אם היה שם כבר בשנת תרע"ב

כאן הוא מופיע כבר בשנת תרע"ו כאב"ד העיר
https://isheiisrael.wordpress.com/%D7%A ... -%D7%94-i/
יחיאל לוין – לבדובה, פלך וילנה.

[חיס]

האם חתום הוא כאן ב"קול קורא" אב"ד בליכידובה ?
viewtopic.php?t=19243

בספר "דורשי ציון בפועל" של אלפסי

הוא כן נזכר בשם אב"ד בליעביאדאווע

[מיללער]

בשנת תרצ"ט כיהן שם כרב ר' יחיאל הלוי לעווין - לא יודע אם היה שם כבר בשנת תרע"ב

כאן הוא מופיע כבר בשנת תרע"ו כאב"ד העיר
https://isheiisrael.wordpress.com/%D7%A ... -%D7%94-i/
יחיאל לוין – לבדובה, פלך וילנה.

בשנת תרע"א ועד לתחלת תרע"ב התפרסמה מודעה דלהלן בעיתון הצפירה - ואולי אכן לבסוף נתקבל רבי יחיאל לעווין והוא הוא שנזכר כאן בתגובה הפותחת - עדיין לא מצאתי פרטים עליו

[ברשילא]

פרטים על רבנות לבדובה והעיירה בכלל - בפרק הראשון של הספר "יחיד ודורו" על ר' מרדכי צוקרמן זצ"ל.
ועיקרי הדברים:
בין פטירת רב"צ מטבסקי בשנת תרס"ו עד לכהונתו של ר"י לוין, היה כס הרבנות בעיירה מיותם, למעט כ3 שנים בהן כיהן הג"ר אריה שפירא (אבי הגרמ"ש שפירא) כרב.
מתי התמנה ר"י לוין לרב?
לפי הנתונים לעיל, לא לפני תרע"ב, וכאמור בקישור לעיל, בשנת תרע"ו - כבר כיהן כרב והספיק לגלות ממקומו (בעקבות המלחמה).

[אחד מהעם]

הסטייפלער יזם את הדפסת הספר כאן בארץ. אכן ספר נפלא מאד. לפני כמה שנים חסיד גור הוציאו מחדש. בנו כידוע היה מקרבנות תרפ"ט בישיבת חברון.
אגב, יש בספר הקדמה מזעזעת מהאלמנה. והנה מצאתי שההקדמה זהה ממש להקדמת האלמנה בתו של העונג יו"ט שהיתה נשואה לבן של הגרי"ס. שכחתי את שם הספר. דוק ותשכח.

כוונתך להקדמה לספר חיי אריה להרב אריה לייב ליפקין-הורוויץ בן הגרי"ס שנכתבה ע"י אשתו - בתו של העונג יו"ט.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=