שיף כתב:משה ובני ישראל כתב:חשוב להזכיר כאן עוד כמה שמות מיתולוגיים מהבית כנסת הוותיק .
מחלק הסוכריות (מנחה מנחה) ששכחתי את שמו ז"ל.
ועוד הרבה יהודים יקרים.
מסתמא כוונתך לר' נפתלי צבי כהן בנו של ר' יודל כהן הירושלמי ז"ל
ואת מחלק הסוכריות הותיק יותר ר' משולם פשקוס בעל הקיוסק ז"ל
ובנו ר' אליעזר עקיבא הי"ד
וכן ר' מיכל גולדמן [מהדסה]ז"ל
ובעצם... רוב המתפללים שם הם מיתולוגיים
וכן זקני ביהכנ"ס הגר"א המיתולוגי ז"ל ויבל"ח שנמצא בקומה העליונה [שכמובן ותיק בהרבה מ'חסידים' והחל עוד ב'מיגדל' בתחילת יישוב השכונה]
אינני בטוח שדבריך אודות ותיקות "הגר"א" לעומת "החסידים" עומדים במבחן המציאות.
בכל מקרה בית הכנסת הוקם כעמותה שנקראה "בית הכנסת הכללי" (כפי שניתן לראות בארכיון המדינה שסרק לאחרונה עבורי את המסמכים הללו), ומטרתה היתה לאחד כוחות לבניין משותף לשני בתי הכנסת (ליטאים וחסידים) עקב אילוצים שונים, למרות שזכות הקדימה על פי דין, היתה של החסידים בראשות הרב זילברברג (שעמד על כך בתוקף בזמן הבניין ולאחר מכן), ולמעשה היה מעורב גוף שלישי בעמותה שייצג את הדתיים לאומיים, שנקראים "צעירים" ומתפללים בשבתות בקומת הקרקע של השטיבלך (ובעקבות כך, עד היום בית הכנסת המרכזי (החסידים) סגור ומסוגר בכל ימות השבוע (והמוני אדם מתפללים מנחה ומעריב בכל יום, בחוץ ברחבה ברחוב... כשמאז הקורונה וההתרבות הטבעית בשכונה, נוצר שם בכל יום פקק בכביש, וסלט של מנייני מנחה לאחר השקיעה, וערבית לפני השקיעה. משמשים שם בערבוביה גדולה).