צופה_ומביט כתב:מתפעל כתב:אימתי היה לחזון איש ניתוח?
"סיפר רבינו הגרח"ק :
החזו"א בחודש אחר הניתוח התפלל בישיבה אף שמונה עשרה וקדושה, רק לקדושה ובא לציון קם, כנראה שלזה
היה לו כח לקום.
וכן באותה תקופה אכל ושתה בלא ברכה דאצלו בלא לכוון כמו שהוא יודע לכווין, אינו נחשב כלל לברכה ".
[מנחת תודה]
לא מובן לי, ברכה זה משפט קצר ולא היה יכול לכוון, ושמונה עשרה כן היה יכול לכוון?
אולי כי תפילה - מצד הלכה למעשה שיוצאים בו ידי חובה - היא תקנה קבועה, "מעשה תפילה", וגם בלי כוונה קיים אותה. כולל פירוש המילות בברכה ראשונה, שהוא יודע את פירוש המילות ומתכוון אליהן כמה שיכול.
אבל ברכת הנהנין לפניה ולאחריה סבר שצריך באמת להודות, ולא רק "לקיים מעשה ברכה", כי נלמדת מסברא שאסור לאדם ליהנות מהעולם בלי להודות למי שמקבל ממנו. וכפי ערכו לא יכול היה להודות.
ועדיין צ"ב, אם זו הסיבה, מדוע דן את עצמו לפי מצבו כבריא, ולא שכפי מצבו כעת שהוא חולה הרי הוא מודה כמה שיכול - ולא גרע משאר אינשי שכל ימיהם מברכים ברמה זו [או פחות] של הודאה, כי זה מה שיכולים.
אולי אין הכוונה באותו יום באותה שעה באותה הרגשה.
הוא היה אומד בדעתו בכל זמן מה מסוגל.
ועל אותה תקופה שכנראה הריעה את בריאותו נאמרו הדברים, על כמה שעות או ימים שלא בירך ברכת נהנין אפילו [ומסתמא גם לא התפלל, כנלע"ד, או שהמתין עם התפילה עד שהתחזק אבל על כוס מים או דבר מאכל היה אסור לו להמתין], ועל זמן אחר באותו הפרק התפלל שמו"ע בישיבה [ומסתמא אז גם בריך ברכת הנהנין בישיבה. רק זה לא "חידוש" כי בלא"ה יושבים בברכה"נ].