כדכד כתב:לי נראה מופרך להביע דעה בענין עמוק כמו הרושם מאישיותו של הרב קוק מבלי שחקרת את זה לעומק
אבל נניח לזה, סוף סוף אשכול זה עוסק ברבי ירוחם ולא ברב קוק
לעצם הענין של היחס של רבי ירוחם לרב קוק - נבצר ממני להבין למה כל כך ברור לך שהנושא של היחס לרב קוק היה אמור להיות בוער בעצמותיו של רבי ירוחם עד שהיה מוכרח להעבירו למקורביו ותלמידיו בשיחות?
אולי הוא רצה להעביר להם דברים אחרים למרות שהיה מפורסם והשמיע את דעתו כשרצה בכך ושמר את יחסו לרב קוק למכתב שכתב אליו?
מראה כהנים כתב:המשגיח רבנו ירוחם ליוואויץ ממיר - מפתחות תוכן הספר.
מחבר: מנחם מנדל פלאטו.
בן אליהו כתב:בעניין נישואי כהן וגרושה, מוזמן כל אחד לעיין בבנין אפרים ולראות מה באמת כתוב שם. ומזה יקיש על רמת האמינות של שאר דברי טומאת ביזוי ת"ח שבספר הנ"ל שהובאו כאן.
עמקן כתב:צ"ע עד כמה אפשר לסמוך על הספר 'המשגיח רבינו ירוחם'. המחבר כתב הספר בשבילי רדין בעיקר כדי לכתוב על הסבא רבא שלו הרב משה לנדינסקי, ובאמת השקיע הרבה בספרו ורצה לכתוב ספר טוב ואמין. אבל בספרים המאוחרים לא היה לו ענין הזה, וכנראה ראה שאפשר להרוויח מספרים כאלו. וממילא לא היה לו הענין לכתוב ספר אמין, העיקר משהו שימכור הכי יותר.
לא שאין ענין בהספר. בל"ס ליקט דברים טובים ויש מה לראות שם, ואני קניתי אותו. אבל קבלתי תחשוה הנ"ל כשראיתי שהובא תמונה של הרב אלעזר זאב קפלן מספיד בלויה פעמיים. בעמ' 322 כתב שזה לווית הח"ח, ובעמ' 344 כתב שזה לווית רבי ירוחם.
עמקן כתב:כדכד כתב:לי נראה מופרך להביע דעה בענין עמוק כמו הרושם מאישיותו של הרב קוק מבלי שחקרת את זה לעומק
אבל נניח לזה, סוף סוף אשכול זה עוסק ברבי ירוחם ולא ברב קוק
לעצם הענין של היחס של רבי ירוחם לרב קוק - נבצר ממני להבין למה כל כך ברור לך שהנושא של היחס לרב קוק היה אמור להיות בוער בעצמותיו של רבי ירוחם עד שהיה מוכרח להעבירו למקורביו ותלמידיו בשיחות?
אולי הוא רצה להעביר להם דברים אחרים למרות שהיה מפורסם והשמיע את דעתו כשרצה בכך ושמר את יחסו לרב קוק למכתב שכתב אליו?
לא אני זה שאינו מפסיק לעשות עסק גדול מזה. יש אנשים שהרב קוק סדין אדום אצלם, והם חייבים לדחוף אותו בכל מקום אפשרי.
לגבי עצם הדבר, אני לא שולל האפרשות שרב ירוחם כן אחז ממנו ומשום מה אף אחד מתלמידיו לא ידעו מזה. אבל זה פחות סביר מהאפשרות שבמכתב בקשת עזרה הוא כתב תוארים יותר ממה שהוא חשב באמת, או מחמת הנימוס, או משום שהוא לא רצה לפגוע בהר"ק שהיה מורגל לקבל תוארים כאלו מתומכיו, או משום שהוא חשש שבלי קצת חניפה לא יתמלא בקשתו [ובד"כ סוג בקשות עזרה שנשלחו להר"ק היו בהם משום פקוח נפש]. ומי גדול מרעק"א שהעיד שהוא נאלץ ליתן תוארים גדולים ממה שהוא חשב שמגיע להנמנען.
שלא תטעה: לא קבעתי מסמורת לאף כיוון. רק העליתי האפשריות. לדעתי באמת מסתבר יותר כצד שכתבתי. אבל איני מתחייב, לא חסר מקומות שצד הנראה הפחות מסתבר האמת. אבל כשקופצים על איזו 'ראיה' כדי לקדם אג'נדה, מותר לקחת צדדים אחרים בחשבון.
גביר כתב:גישה דומה, לכאורה, לעניין לזו של הראי"ה באורות התשובה לעניין התשובה ישנה בדעת חכמה ומוסר, חלק ג סימן קסב. [אם כי נראה שאין בכך בכדי ללמד על יחסיהם].
גם כי אלך כתב:מספר המשגיח רבינו ירוחם
עמקן כתב:בן אליהו כתב:בעניין נישואי כהן וגרושה, מוזמן כל אחד לעיין בבנין אפרים ולראות מה באמת כתוב שם. ומזה יקיש על רמת האמינות של שאר דברי טומאת ביזוי ת"ח שבספר הנ"ל שהובאו כאן.
נכון שהמעשה לא היה ממש כמו שהובא בהמשגיח רבינו ירוחם, וכמו שהעיר הראנ"ב בעצמו על פרשנותו של מ"ש. אבל בכל אופן זה משהו חמור. יוצא ממכתבו של מ"ש שהראי"ק הכשיר הנשואין בדעיבד והסתפק רק בנזיפה חמורה, במקום להגיד להכהן שהוא באיסור כל זמן שהוא אינו מגרשה.
יש רק לומר שמ"ש שיקר, ובאמת זה מה שאמר. אבל כנראה ממכתבו של הראנ"ב, גם הוא הבין שאישר הנשואין בדיעבד ותו לא, ולא פקפק אלא על זה שהוא הוכחה על גישה מיוחדת של הרב. הוא פקפק רק על האישור בדיעבד, מצד כשרות העדים שאין זה אלא א"א לחומרא, ואולי לא חל הנשואין. אבל אם בכל אופן מובן שצריכים גט וכל האישור רק שבכל אופן חל הקידושין, אין בזה כ"כ נ"מ, בכל אופן צריכים גט, ובכל אופן אסור להם להיות ביחד לפני הגט. מאי נ"מ אם זה קידושין ודאי או ספק, ואיזו בעיות היו בהאישור. והוא לא כתב שזה במובן זה שצריכה גט, כדברי מן הדרום. כנראה הוא הבין שהאישור ניתן כדי שיוכלו להשתמש בו להשאר נשואים. לא שהוא הסכים לזה, אבל הוא עזר להם במקום לומר שהם צריכים להתגרש, ולהתחמק מליתן אישור נישואין מהטעמים שהעלה הראנ"ב או טעמים אחרים שהיה אפשר למצוא.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:שמעתי ממו"ר שפעם היסבו בחורים בבית ר' ירוחם ונתנו מרק ותלמיד א' ביקש עוד צלחת ואמר ר' ירוחם שיצא מהישיבה.
גביר כתב:גביר כתב:גישה דומה, לכאורה, לעניין לזו של הראי"ה באורות התשובה לעניין התשובה ישנה בדעת חכמה ומוסר, חלק ג סימן קסב. [אם כי נראה שאין בכך בכדי ללמד על יחסיהם].
עתה מצאתי שכבר עמד על זה הרב חיים וואלקין, משגיח ישיבת עטרת ישראל, בשיחה שמסר בישיבת מרכז הרב.
ישנו כאן -
https://www.youtube.com/watch?v=icRm1P608cE
אליסף כתב:לא ידעתי שר' אלחנן הספיד.
יש לנו מידע מי הספיד?
וואלף כתב:כולם מכאן https://pages.uoregon.edu/rkimble/Mirwe ... hotos.html
וואלף כתב:אליסף כתב:לא ידעתי שר' אלחנן הספיד.
יש לנו מידע מי הספיד?
לא נראה לי שזה ר' אלחנן
עמקן כתב:בן אליהו כתב:בעניין נישואי כהן וגרושה, מוזמן כל אחד לעיין בבנין אפרים ולראות מה באמת כתוב שם. ומזה יקיש על רמת האמינות של שאר דברי טומאת ביזוי ת"ח שבספר הנ"ל שהובאו כאן.
נכון שהמעשה לא היה ממש כמו שהובא בהמשגיח רבינו ירוחם, וכמו שהעיר הראנ"ב בעצמו על פרשנותו של מ"ש. אבל בכל אופן זה משהו חמור. יוצא ממכתבו של מ"ש שהראי"ק הכשיר הנשואין בדעיבד והסתפק רק בנזיפה חמורה, במקום להגיד להכהן שהוא באיסור כל זמן שהוא אינו מגרשה.
יש רק לומר שמ"ש שיקר, ובאמת זה מה שאמר. אבל כנראה ממכתבו של הראנ"ב, גם הוא הבין שאישר הנשואין בדיעבד ותו לא, ולא פקפק אלא על זה שהוא הוכחה על גישה מיוחדת של הרב. הוא פקפק רק על האישור בדיעבד, מצד כשרות העדים שאין זה אלא א"א לחומרא, ואולי לא חל הנשואין. אבל אם בכל אופן מובן שצריכים גט וכל האישור רק שבכל אופן חל הקידושין, אין בזה כ"כ נ"מ, בכל אופן צריכים גט, ובכל אופן אסור להם להיות ביחד לפני הגט. מאי נ"מ אם זה קידושין ודאי או ספק, ואיזו בעיות היו בהאישור. והוא לא כתב שזה במובן זה שצריכה גט, כדברי מן הדרום. כנראה הוא הבין שהאישור ניתן כדי שיוכלו להשתמש בו להשאר נשואים. לא שהוא הסכים לזה, אבל הוא עזר להם במקום לומר שהם צריכים להתגרש, ולהתחמק מליתן אישור נישואין מהטעמים שהעלה הראנ"ב או טעמים אחרים שהיה אפשר למצוא.
כלבאשבוע כתב:וואלף כתב:אליסף כתב:לא ידעתי שר' אלחנן הספיד.
יש לנו מידע מי הספיד?
לא נראה לי שזה ר' אלחנן
הוא מזכיר את ר' שרגא פייבל הינדס
פרנקל תאומים כתב:אני לא חושב שהוא מזכיר אותו, מלבד הכובע...
כלבאשבוע כתב:פרנקל תאומים כתב:אני לא חושב שהוא מזכיר אותו, מלבד הכובע...
והזקן וצורת הפנים
וואלף כתב:מהספר המשגיח רבינו ירוחם נמצא באוצה"ח
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 88 אורחים