המשפיע כתב:בעש"ק שעבר התפרסמה בעיתון 'משפחה' כתבה מאת נועם פלאי למלאות 100 שנה לפטירת הגרא"א קפלן זצ"ל. בכתבה הובא הסיפור שציטט לעיל איש ספר מן הספר שמושה של תורה על חזרת הגראא"ק בחרוזים על דרשתו הארוכה של הגאון ר' משה פינקל זצ"ל בן הסבא וחתן הגרמ"מ אפשטיין), בחתונתו, בנוסח אחר. היינו לפי הכתבה המעשה הזה היה בחתונת הגר"א קוטלר עם בת הגרא"ז מלצר.
והעניין תמוה, ומתברר שמקורו של פלאי הוא במאמר בהמעין, לט תמוז תשנ"ט שמסתמך על מאמרו של פרופ' פייבל מלצר בס' בעקבות היראה עמ' רצז (בלשון: 'זכורני...'), אלא ששם הסיפור הוא סתמי ללא זיהוי האישים, כך: 'חתונת אחד ממצוייני סלובודקה עם בת גדול הדור'.
אמנם, במאמרו של הרא"י ניימרק (דודו של הגראא"ק), שם, באותו ספר עמ' רעז, הוא מספר בלשון 'זכורני ...' את הסיפור על הגרא"ק בחתונתו עם בת הגראז"מ.
ונראה שגירסת הגרא"מ שך זצ"ל, שהיה עד ראיה, ולא עוד אלא שזכר פרטים מתוך הדרשה, שנתקשרו אצלו לשיעור שאמר בישיבה, היא אמיתית, ומכאן נלמד מה משקל ה'זיכרון' של מספרי דברים.
אגב, כמדומני שהגאון ר' משה פינקל זצ"ל שנפטר בצעירותו מיד לאחר שעלה לכהן כראש ישיבה בישיבת סלובודקה שבחברון בשנת תרפ"ה, לא נספד כהלכה.
לא מבין מה הסתירה, הרי אפשר בקלות לקיים שניהם.
רא"א השתמש בכשרונו זה בשתי החתונות.
