מטה עז כתב:"בליל שבת = הדס להריח, ונר להאיר מודלק. במוצאי שבת הדלק נר והפרד מהדס = ללוות המלכה = המלך".
יליד בריסק יכתוב על הדס להריח בליל שבת??
זה לא עוד ראיה לכך שהוא יליד מרוקו כמו שלמיטב הבנתי המסקנה של גרינשפן בסרטו
מטה עז כתב:"בליל שבת = הדס להריח, ונר להאיר מודלק. במוצאי שבת הדלק נר והפרד מהדס = ללוות המלכה = המלך".
הוגה ומעיין כתב:לנידון שהתעורר כאן האם הפענוחים הם הם כוונת ח"ש או שהם דברי המציע פענוחם, דילמה שבה עמדתי גם אני כשעסקתי לפני שנים בפענוח דבריו, מה שהניח את דעתי הם דברי הגר"ח מוולוז'ין שלוינס קיבל מח"ש, על מאמרם באבות "וכל דבריהם כגחלי אש", שדברי תורה מצד עצמם הם כגחלת, וצריך לנפוח בה, ומאן דנפח מדיליה נפח, והשלהבת העולה מיוחסת איפוא לגחלת וגם לנופח בה.
קרית מלך כתב:מן הענין לציין ששמעתי מאחד מצדיקי הדור הקודם זצללה"ה שחכמי הקבלה מבטאים את השם ב"ן בניקוד פתח ולא בניקוד סגול [כידוע ומפורסם]. בכדי להרחיק את הרעיון מהגשמה כלשהי.
יהושפט כתב:אני לא יודע אם הפענוח נכון, ומהי משמעות הדברים,
אליסף כתב:צופה ומביט: האם ראית מעיונך עד עתה דברים שגובלים בכפירה ומינות?
צופה_ומביט כתב:אליסף כתב:צופה ומביט: האם ראית מעיונך עד עתה דברים שגובלים בכפירה ומינות?
ראיתי טיפה קטנה מן הים הגדול. במה שראיתי:
חס ושלום, רק דביקות גדולה בתורה, כבוד התורה, ויראת שמים.
יעל כתב:מטה עז כתב:בראשית כתב:השלמות מתבקשות לזהותו, לאחר הוודאות שמדובר בר'/מר הלל פרלמן.
א. האם הוא התחתן? [הרב קוק מתארו באחד ממכתביו: "החתן"].
ב. מי הוא אחיו או אחותו המוזכרים למעלה שמילדיהם נמסר פרטים על הדוד?
ג. וכתוצאה מהנ"ל: מה שם אביו/אמו/זקיניו? ובעצם, מנין מוצאם של משפחת פרלמן, וכו'?
מצאתי במחברתו שכותב שהוא מיוחס לט"ז
החומר שאתה שואל עליו פורסם במאמריי.
צא ולמד.
הסרט החדש על שושני הוא מופע של נוכלות ורמיה.
מבחינה קולנועית, זהו סרט סוחף ומהפנט ולכן מגיע ליוצריו שאפו גדול. אני מתאר לעצמי שהצלחת הסרט תביא בעקבותיה ממצאים נוספים על הביוגרפיה של שושני ועל משנתו, ולכן יצירת הסרט היא דבר מבורך.
עם זאת, מבחינה מחקרית, הסרט הוא מניפולציה עשויה היטב שמצליחה להטעות היטב את ציבור הצופים שלא מכיר את האמת על שושני. בכך היא גורמת עוול עצום לשושני, לתלמידיו ולחוקריו, כפי שאסביר להלן.
השיטה היא מתוחכמת: כריכת שני סיפורים אחד עם השני. סיפורו של שושני וסיפורו של ״החוקר״ הנועז מיכאל גרינשפן. החלק הראשון של הסרט מטפטף לצופה בדרמטיות שיש הטוענים שסיפורו של שושני מומצא ולא הגיוני (למרות שבפועל אין בנמצא אדם אחד שפגש את שושני וטוען טענה מופרכת כזאת). בו זמנית, ובאמצעות מניפולציות עריכה וקטעים מבוימים, הסרט מפמפם בלי הפסקה את עובדת ״מחקרו״ ההרואי של גרינשפן כעובדה קיימת שאין עליה עוררין.
אלא שמחקר כזה, כפי שהוא מוצג, לא היה ולא נברא. כמעט כל ״התגליות״ המשמעותיות שגרינשפן מייחס לעצמו, או שנסחבו מאנשים אחרים ללא נתינת קרדיט, או שכבר היו ידועים למי שרצה לדעת ואין בהן כל חידוש, או שמדובר בהנפצות שניתן להפריך בקלות.
לאחר שהסרט מציג קטעים אותנטיים של אישים דגולים כמו עמנואל לוינס ושלום רוזנברג, המפריכים את הטענה הדמיונית המתעקשת לעלות שוב ושוב (שכביכול סיפורו של מר שושני הוא רק דמיון), הצופה לומד לבטל את ספקותיו ולתת אמון מוחלט במספר, והסיכוי שהוא יעלה ספקות לגבי שאר ההנחות המובלעות בסרט, נמוך למדי.
להלן חלק קטן מן העובדות:
● מיכאל גרינשפן טוען בסרט ואף בראיונות שונים שנערכו איתו, שהוא זה שמצא לראשונה את הכתבים הסודיים של שושני. ⟵ האמת: הם היו גלויים כבר הרבה קודם שהחל לעסוק בנושא. מי שחשף אותם לציבור ונאבק על ההנגשה שלהם בספריה הלאומית היה בכלל פרופסור שלום רוזנברג.
● לקראת סוף הסרט, ולאחר שהוא כביכול נואש מלמצוא פיתרון ל״חידה״ (שכלל אינה קיימת), מיכאל גרינשפן ״פוגש״ אדם ״מסתורי״ בקברו של שושני שאומר לו לנסוע בחזרה לירושלים ולפגוש שם אדם בשם משה שוובר, שעליו גרינשפן לא שמע מעולם, ולקבל ממנו תשובות. ״בזכות האיש המסתורי מבית הקברות אני מגיע לעוזר הנאמן של מר שושני״ ⟵ האמת: מיכאל גרינשפן היה מודע לקיומו של אותו משה שוובר, ואף ידע על היותו דמות מפתח בסיפור, כבר מהשנייה הראשונה שהוא התחיל לעבוד על הסרט. קיומו של שוובר נזכר במאמרים הראשונים שנכתבו על שושני, לפני למעלה מעשור, ומצויים ברשת, ומיכאל בוודאי קרא אותם. אם כן, הסצנה מבוימת לחלוטין ורחוקה מהאמת.
(שימו לב שבשעה שהדובר המסתורי פוצח את פיו לספר את כל המעשיה הזאת, המצלמה זזה לצלם מצבות אקראיות ולא רואים את פניו של הדובר. ורק לקראת הסוף השיחה המצלמה מתקרבת לפרצוף שלו, ומייד באותו הרגע מתחיל סאונד רועש של גשם, הגורם לכך שאין שום אפשרות לשמוע את המילים ולהבין אם הם עדיין תואמות לטקסט שבכתוביות. זה לא הגיוני בשום צורה. הגשם ירד כבר בתחילת הסצנה, ואם המיקרופון מכוון טוב והצלחנו לשמוע את הסאונד בצורה ברורה למרות הגשם, אין שום הגיון שפתאום לא נשמע. בנוסף, המצלמה ניצבת מצד ימין של מיכאל, וכשהאיש המסתורי מתחיל לדבר היא משנה בבת אחת מיקום למרחק של כמה מטרים. פתאום היא מוצבת *מול* מיכאל = ובכן, או שלצלם יש כנפיים, או שהסצנה מבוימת. בנוסף המצלמה באורח פלא מתמקדת באותו אורח מסתורי עוד לפני שהוא בכלל התקרב למיכאל. למה, בעצם, המצלמה מתמקדת באדם זר שהולך בבית הקברות, ועוד שניה אחת אחרי שמיכאל אומר למצבתו של שושני ״נכשלתי״? תסתכלו שוב בדקה 57:18 אין לתאר כמה שזה הזוי)
● מיכאל לוקח את חבילת הכתבים שכיבול קיבל מאותו שוובר ומציג אותה לפרופסור רוזנברג. ⟵ האמת הפוכה ב-180 מעלות: הכתבים הללו היו ברשותו של רוזנברג, והוא הכירם היטב.
● בסוף הסרט מיכאל טוען שהוא האיש הראשון בעולם שהצליח לפענח את הכתבים של שושני, בכך שמצא את הנוסחה הסודית להבנתם. ⟵ האמת: הוא לא גילה שום דבר משמעותי. כל התגליות המשמעותיות נאמרו לו מפי פרופסור שלום רוזנברג או בשמו. הדברים מקוממים במיוחד כשרואים בסרט איך הוא ״מסביר״ לרוזנברג, מומחה גדול למחשבת ישראל המבוגר ממנו בכמה עשורים, איך לקרוא ולהבין את הכתבים של מורו ורבו שושני… אוי לה לאותה בושה. אגב: העובדה שרוזנברג לימד את הכתבים הללו במשך שנים רבות, כלל לא נזכרת בסרט.
● מיכאל מספר סיפור נפלא ומרגש איך הוא הצליח בעזרת חוצפתו ותעוזתו לרכוש את תשומת ליבו של אלי ויזל ובכך לשכנע אותו להיפגש איתו להצטלם בסרט. ⟵ האמת: האירוע, כפי שהוא מוצג, לא היה ולא נברא. כך מעיד במפורש מנהל הארכיון של ויזל מר יואל רפל. (צילום מסך בתגובות).
● מיכאל טוען בסרט שרק לקראת סוף ״המחקר״ שלו ואחרי שהוא כמעט התייאש, התגלו הכתבים. הוא טוען ״היה לי חשוב להראות את זה לויזל״ ואז אנחנו רואים סרט של מטוס ממריא בשמיים שבא לטעת את התחושה בלב הצופה כאילו הוא נסע שוב לאלי ויזל ⟵ את האמת, שקצת שונה, אפשר לראות בסרט עצמו: כבר בפגישה עם אלי ויזל, המוצגת בתחילת הסרט, גרינשפן מגיע עם הכתבים, ומציג לו אותם. מהפריים ומהבגדים הזהים לחלוטין, ניתן להבין בוודאות שהתקיימה רק פגישה אחת.
● וכאן אני מגיע לנקודה החמורה מכל: גרינשפן מציג שוב ושוב כאילו הוא האיש היחיד שחוקר את שושני במשך עשר שנים. זה עוול וחוצפה. ⟵ כי האמת היא שחוקרים רבים השקיעו מיטב זמנם ומרצם במחקר הזה הרבה לפני שגרינשפן ניגש לנושא, וגילו תגליות פורצות דרך, אשר גרינשפן השתמש בחלקן בסרטו ללא נתינת קרדיט, שלא כהוגן. בניגוד אליהם, גרינשפן לא גילה שום דבר מהותי שמקדם אותנו בפיצוח אישיותו או תורתו של שושני. אולי זו הסיבה שהוא בוחר לגמד את התגליות שלהם בצורה מתוחכמת ומיפולטיבית כפי שאסביר בהמשך.
● הסרט נפתח במילים ״משאלת ליבו של כל במאי סרטים היא לספר סיפור שעוד לא סופר״ ⟵ הסיפור סופר על ידי רבים, ביניהם אחי, משה, שפרסם מאמרים מקיפים על שושני החל משנת 2011 ב'מקור ראשון' ועוד, והעלה בפייסבוק עשרות פוסטים עם תגליות מגוונות על חייו של שושני-פרלמן ואף עסק בפענוח כתביו. כך גם החוקרת ד״ר יעל לוין (החל משנת 2015) חשפה פרטים מהותיים בביוגרפיה של שושני. ומה עם פרופסור שלום רוזנברג ז"ל, וד״ר הודיה סמט שחוקרת את כתביו? ומה עם הסופרים שכתבו ספרים על שושני, כמו סנדרין שוורץ? וכך גם עוד חוקרים ותלמידים שמשקיעים את כל מרצם וזמנם ללא תמורה ואחראים לרנסנס ולעיסוק המחודש בדמותו של שושני, כל אלו לא זכו לאזכור בסרט.
● בתחילת הסרט מוצג דף תוצאות חיפוש בגוגל ריק מתוצאות על שושני. ⟵ האמת: התמונה ערוכה בפוטושופ. גוגל מלא במאמרים ומחקרים על שושני, בדיונים ערים עליו בפורומים שונים, ועוד. גם לפני עשר שנים היו תוצאות עליו בגוגל.
● הסרט מתייחס לזיהויו של שושני בתור הלל פרלמן כאל טענה צדדית שיש אי אלו אנשים שטוענים, כביכול ללא ביסוס משכנע. ⟵ אך האמת היא אחרת: בכירי תלמידיו של שושני יודעים בוודאות שמר שושני הוא הלל פרלמן. שלום רוזנברג קרא לבן שלו הלל על שמו. כך גם נכדו של לוינס. אפילו אלי ויזל, שמביא בסרט את הסיפור המוזר על ״מרדכי רוזנבאום״ (להלן אדון בסיפור זה), נפגש עם משפחת פרלמן, ואף לא נמנע מלתאר זאת בספרו (מבלי להזכיר את שמם). אין לי צל של ספק שרוזנברג ואחרים, שרואיינו לסרט והוצגו בו, הודיעו ברורות למיכאל שאין כל חידה בזהותו של שושני, כי הוא הלל פרלמן, ומיכאל פשוט בחר לחתוך את הדברים מהעדות שלהם בסרט, בצורה מגמתית מובהקת.
● אחד הדוברים בסרט טוען בלהט שהוא יודע את שמו של שושני. לדבריו, שושני אינו פרלמן, אינו רוזנבאום, ואינו בן שושן. ואם כן מיהו? ⟵ עכשיו שימו לב להזיה: הקטע הזה הועלה ליוטיוב על ידי מיכאל כבר לפני מספר שנים כטייזר ל״מחקרו״ פורץ הדרך, וצבר צפיות רבות. תמונת הדובר טושטשה. הובטח שם כי הסוד הגדול יחשף בסרט. והנה מגיע הסרט, ומיכאל סוף סוף מסכים לשתף אותנו ב"סוד הגדול" על זהותו של האיש, הנחשף בהמשך הראיון הנ"ל. מהי רמת ההיכרות של אותו אדם? הוא "פגש את שושני בילדותו". אוקיי. ועתה, מיהו שושני? הדובר טוען כי… אינו זוכר את שמו האמיתי! אך בוודאי הוא "לא פרלמן או רוזנבאום"… ועל הטענה המצחיקה הזאת, ששווה לקליפת השום מבחינה מחקרית, מבוססת הנדסת תודעה שלמה ש״אי אפשר לדעת מי הוא שושני״.
● בפגישה עם אלי ויזל מוצגת טענתו של ויזל ששמו האמיתי של שושני הוא מרדכי רוזנבאום ולא פרלמן. הוכחה? שפעם אחת העלו אותו לתורה ושאלו אותו איך להזמין לקרוא לו והוא אמר 'מרדכי'. ⟵ האמת: אין שום משמעות הלכתית לשם שבו מעלים אדם לתורה. פשוט כך. ואם מיכאל היה טורח לברר את הנקודה הזאת עם רב, או אפילו סתם אדם שפוקד בקביעות את בית הכנסת, הוא היה חוסך מעצמו את ה"הוכחה" המביכה הזאת. ומשכך, ברור ששושני שמסתיר את זהותו בכוונה, יבקש לקרוא לו 'מרדכי' ולא 'הלל'.
● מיכאל טען שגילה את שמו האמיתי של שושני והוא ויקטור סושון. ⟵ האמת:, שושן, רוזנבאום, סושון זה בדיוק אותו שם בהטיות שונות, זה אופייני לאדם שכולנו יוצאים מנקודת הנחה שניסה להסתיר את זהותו האמיתית. המסמכים על ויקטור סושון הם טובים ונחמדים, אבל אין להם הרבה משמעות למחקר על שושני ובטח שהם לא שווי ערך לזיהוי שמו האמיתי - הלל פרלמן, אשר מגלה לנו את שורשיו ואת הביוגרפיה האמיתית שלו לפני שבחר להיקרא מר שושני, ובעצם חושף ומאיר לנו את רוב חייו של שושני.
● מיכאל טוען ששושני השתמש בשם 'ויקטור סושון' לפחות 12 שנה: ״עכשיו אני יודע איך שושני עבר את המלחמה, מה היה השם או הכינוי שלו במשך 12 שנה לפחות״ ⟵ האמת: מעדויות שיש לנו (בשפה העברית) על שושני אנחנו למדים שבין השנים 1933 ו-1936 הוא נקרא שושני, ואם כן הטווח האפשרי לשימוש בשם ויקטור סושון הוא רק משנת 1937 ועד 1945, כלומר 8 שנים בלבד. נוסיף לזה שמדובר בשם שיצר לעצמו כדי להטעות את הנאצים, כך שאין סיבה שהוא יוותר על שמו 'שושני' עד שהוא נמצא במצב הדורש זאת, קרי לפני 1939. הוי אומר: לכל היותר הוא השתמש בשם הזה 4-5 שנים. אם נזכר לרגע בסיפורים ששושני סיפר על עצמו בהזדמנויות שונות, כיצד ניצל מהנאצים על ידי הצגתו כגרמני או כחכם מוסלמי, טווח התאריכים של ויקטור סושון עשוי להצטמצם עוד יותר. כל טענה אחרת, המותחת את השימוש בשם זה לתקופה ארוכה יותר, דורשת הוכחה, מה שלא נעשה בסרט.
● ״טוב, אני כמעט נשבר, חלפו 5 שנים, פגשתי כ100 עדים וכולם סותרים זה את זה… אני מחליט לעשות עוד נסיון אחד״ מיכאל טורח ונוסע במיוחד עד לארוגוואי שם התגורר שושני בשנה האחרונה לחייו כדי לראיין אישה בשם תרזה פרושנסקי כדי לקבל מענה לספקותיו. היא טוענת שהכירה את שושני ומוצגת בסרט כמחברת ספר על שושני: ⟵ האמת: היא כותבת במפורש באתר שלה שזהו ספר בדיוני לחלוטין שכתבה בהשראת מפגש חטוף עם שושני. ובכלל, העדות שלה שמופיעה בסרט מסתכמת בכך ש״הוא היה הולך עם מזוודה ממקום למקום״. אז את מה בעצם משרתת הטיסה הזאת? שום מידע חשוב לא נוסף לנו. רק חוף ים יפה, ותו לא.
● מיכאל מראיין בסרט פסיכולוג בשם חיים בהאריר שטוען ששושני עדיין חי ונראה לאחרונה במונטווידאו ⟵ האמת היא, כמובן, ששושני נפטר בשנת ב-1968. כנראה שחשוב למיכאל לעשות דרמה ולהוסיף צבע יותר מאשר המחקר הרציני. הוא ייסע לקצוי תבל לפגוש אנשים אקזוטיים שכתבו ספרים בדיוניים בעקבות שושני, במקום ליסוע לירושלים האפרורית ולפגוש את החוקרים האמיתיים של שושני, אשר יוכלו לתרום לו מידע אמין ושפוי.
***
עד כאן הצגתי כמה טעויות ושיבושים של היסטוריה, שישנם בסרט. לכאורה אפשר לחשוב שזה רק מאבק איזורטי בין חוקרים, בין מיכאל גרינשפן ליתר חוקרי דמותו של שושני. בשורות הבאות אנסה להסביר למה מדובר פה עניין מהותי מאוד.
במחקר שאותו מובילים משה נחמני וד״ר יעל לוין נמצאו כבר לפני שנים רבות ראיות ברורות לכך שששמו האמיתי של מר שושני הוא הלל פרלמן, בחור ישיבה שקדן הלומד בישיבתו של הרב קוק ביפו. עובדה זו מחייבת לכלול בסרט שמתיימר לחקור את חידת שושני מידע רב שאנחנו יודעים על הלל פרלמן, ובנוסף להשקיע את המאמצים בחיפוש ממצאים על פרלמן, במקום על טיסות דרמטיות וחפוזות ברחבי העולם.
למיכאל זה לא התאים משום מה. ולכן הסרט טורח ליצור מצג שווא של ״תחקיר״ מעמיק ולתת משקל רב לטענות כוזבות ומגוחכות בדבר זהותו של שושני בכדי שהצופה יתייחס לזיהוי של הלל פרלמן כאל עוד השערה מיני רבות, למרות שמדובר בעובדה מוצקה שהוכחה בצורה ברורה, וכל מקורביו של שושני יודעים את זה, וכן רוב ככל החוקרים כיום של שושני.
זוהי הסיבה שמיכאל נמנע במכוון מלראיין לסרט את משה נחמני או את ד״ר יעל לוין משום שהם מובילים את המחקר שמוכיח ששושני הוא פרלמן. (אנשים מכל העולם שחוקרים את שושני וכתבו עליו ספרים, פונים אליהם בתור ברי-סמכא כדי לקבל מידע עליו). לא רק שהוא לא הזכיר אותם בסרט, ואפילו לא ראיין אותם, אלא שהוא אפילו לא טרח להיפגש אתם, בשום שלב של התחקיר החובק עולם, כביכול.
⟵ לכן הוא גם נמנע לתת למשה קרדיט, למרות שקיבל ממנו בחינם מידע רב, והשתמש בו בהכנת הסרט.
⟵ לכן הסרט מראיין באריכות דמויות שלא הכירו את שושני בכלל ושאין להם תרומה משמעותית למחקר שלו, ומתעלם מחלק מהדמויות שהכירו אישית את שושני (אני יודע על כמה אנשים שהכירו את שושני מקרוב, ואף זוכרים תורות שלו, ולא זכו להיכלל בסרט).
⟵ לכן הסרט מביא כראיה את דבריו של אלי ויזל לכך ששמו של שושני היה רוזנבאום. (טענה שהסברתי הרגע למה היא לא נכונה ולמה ויזל עצמו לא הכיר בה). שוב כדי לערער את התפיסה שמדובר בפרלמן וכדי ליצור מצג שווא שיש מספר טענות סותרות לגבי זהותו האמיתית של שושני.
⟵ לכן הסרט מלא באפקטים מוגזמים: טיסות אימפולסיביות, שינויים תכופים בלוח שנמצא במשרדו של מיכאל (ברור שהכל צולם באותו יום ולא על פני עשר שנים כמו שהסרט מנסה להציג בקטעים מבוימים, שימו לב לבגדים הזהים שמיכאל לובש בכל הסצנות…), סופת ברקים ורעמים בבית קברות שבמהלכה מגיח זקן אלמוני צופן סוד; בחור צעיר מתפלל בדביקות מוגזמת על קברו של שושני, ראיון עם דמות שטוענת שפגשה לפני ימים ספורים את שושני, טיסה מיוחדת לארוגוואי שכל מטרתה להיפגש עם אישה שכתבה ספר *בדיוני* על שושני והצגה שלה כסמכות עובדתית ועוד ועוד.
⟵ל כן התמה של הסרט והיח"צ המטורף שלו מבוססים על הטענה שזה לא משנה מי היה שושני אלא מה תורתו אומרת. מילים יפות שמטרתם למחוק את זהותו האמיתית של שושני, את הביוגרפיה האמיתית שלו ובכך לעשות לו עוול.
***
אבל למה בעצם מיכאל מנסה לערער על הזיהוי של הלל פרלמן?
אוכל להעלות 2 השערות:
1. שושני (בניגוד לגאונים יהודיים אחרים כמו איינשטיין למשל), היה תלמיד חכם שהשקיע את חייו ואת חכמתו הקיצונית בלימוד תורה, מתוך אהבה עזה אליה. מבוקר ועד ערב, במשך כל חייו, הוא למד תורה ולימד תורה. אפשר להתחבר לבחירה הזאת שלו ואפשר שלא. השמטת העובדה שמדובר בתלמיד הישיבה פרלמן, יחד עם בחירת מרואיינים תמוהה (אגב, למה רוב המרואיינים צרפתים? למה אין כמעט מראויינים מארצות הברית, תקופה בה הוא בילה חלק גדול מחייו (כ-15 שנה)? למה אין אף חרדי בסרט, למרות שבין שומעיו היו לא מעט כאלה), יחד עם הדגשת סיפורים איזוטריים ולא מבוססים על קשריו עם נשים, יחד עם נתינת משקל יתר להבנת שלו במדעים ובשפות, יוצרת נרטיב לפיו מדובר בסתם גאון מוזר ולא באיש שהקדיש את חייו ללימוד תורה כפי שהוא היה באמת.
2. אם מיכאל היה בוחר לקבל את העובדה שמדובר בפרלמן, כל סיפור המעטפת על ״התחקיר״ שמהווה את התמה המרכזית של הסרט, היה מתפוגג, שהרי מאמרים מקיפים על שושני-פרלמן פורסמו כבר ב-2011 ומכיוון שאין באמת עוד מה לחקור, לא היה אפשר להשתמש באצטלת הבילוש הדרמטית שעליה בנוי הסרט, התוצר היה מאוד משעמם ולא היתה כל הצדקה קולנועית להצגה של דמותו של מיכאל בכל פריים שני בסרט.
שימו לב גם לסתירה המובנית. מצד אחד הסרט ומסע יחסי הציבור שלו טוענים למחקר הרואי ולתגליות דרמטיות (ע"ע 'ויקטור סושון'), מצד שני, מסקנת הסרט שאין זה חשוב מי היה שושני והעיקר היא תורתו. אם הסרט מגלה תגליות חדשות, אז למה לבטל אותם במחי יד? התשובה הברורה היא שמיכאל יודע שהסרט לא גילה דבר. בתחילת דרכו ניסה לחשוף את "האמת", ששושני לא היה הלל פרלמן, ומשנכזבה תוחלתו - החליט ללכת על עניין ה'כתבים' ולקחת עליהם אחריות בלעדית.
***
לסיכום:
לפנינו סרט שמתחזה למחקר מדעי באמצעות מניפולציה הכוללת ראיונות עם מפורסמים וצילומי אווירה, כשבפועל הוא דורס את העובדות, את החוקרים ואת מורשתו של שושני, הכל למען בניית קו עלילה דמיוני המאדיר את פועלו של הבמאי. אם זה היה סרט בנטפליקס הייתי רק מברך על היצירה, אבל כשזה סרט שבא להציג ״מחקר" בשעה שהוא מפיץ בדיות, אני חש חובה לכתוב את דברי.
***
למה טרחתי לכתוב את הפוסט:
משה משקיע את כל חייו למחקר היסטורי עצמאי. זה אומר: לקום כל בוקר ובמקום ללכת לעבודה ״רגילה״ הוא מחפש מהבוקר עד השעות הקטנות של הלילה, קצוות חוט ושביבי מידע, מהם הוא יוצר מחקרים וספרים. אף אחד לא עומד לידו ומתעד את הרגעים הדרמטיים או מורטי העצבים של המחקר הסיזיפי, יום יום, במשך שנים. בניגוד ליוצרי סרטים או לחוקרים באוניברסיטה, אח שלי לא מקבל מאף אחד ולו שקל, עבור אורח החיים הזה. הכסף היחיד שנכנס שזה מהקהל שרוכש את פירות המחקר שלו, הספרים, אבל הוא לא מכסה אפילו את ההדפסה. אז הוא נאלץ לחלטר בכל מיני פרויקטים בכדי לפרנס את משפחתו ואת המחקר שלו. משה תמיד מנדב מידע רב לחוקרים ויוצרים, וכולם יודעים את זה. במהלך השנים שמעתי ממנו על שלושה ספרים לפחות, המבוססים במלואם על מחקר של שנים של אח שלי ועל חומרים שהוא מסר לכותבים ללא כל תמורה.
משה היה הראשון שחשב לחקור את חידת זהותו של שושני. במהלך עבודתו הוא מצא חומרים חשובים, ושיתף בהם חוקרים אחרים. כעבור כמה שנים התחיל מיכאל לעסוק בסיפור של שושני, וביקש את עזרתו של משה, אשר נאות למסור לו מידע חשוב על שושני, על אנשים שהכירו את שושני,ועל סמך המידע הזה מיכאל הלך וראיין אותם. ובכן, איפה הקרדיט? איפה התודה? מאיפה החוצפה לטעון על כל במה אפשרית ולבסס את הסרט על התמה לפיה שאתה החוקר היחיד של הסיפור, בשעה שיש אנשים הקדישו את מיטב זמנם לחקור את זה לפניך, ופרסמו את הסיפור במלואו? מאיפה הגאווה לתאר את עצמך כיחיד שפיצח את כתביו של שושני בשעה שמי שבאמת עשה זאת זה פרופסור מבוגר שפתח בפניך את ביתו פעמים אינספור ולא יכול להגיב כעת לסרט?
***
זו דעתי האישית שלא מייצגת אף אחד, גם לא את את משה. כתבתי את כל הדברים האלו לאחר צפייה בסרט וזעם שהתלקח בי לאור ההיכרות מאוד בסיסית שיש לי עם הנושא ולכן ייתכן שנפלו אי דיוקים בדברי.
אבל, אני בניגוד לגרינשפן לא קיבלתי תקציב לעשות מזה סרט, ומעולם לא התיישבתי לחקור את הנושא ובטח שלא התיימרתי לטעון שאני היחיד שפיצח את שושני.
לאור כמות העיוותים שמצאתי בסרט, אני משער שמי שכל מי שחוקר / הכיר את שושני מקרוב דעתו יוכל לדייק את הדברים ולעלות פה נקודות נוספות על ״העובדות״ שהסרט מציג.
מצרף בתגובות כמה ראיות מעניינות לדברי.
ארי שבחבורה כתב:הסרט החדש על שושני הוא מופע של נוכלות ורמיה.
[צפיתי בו בדילוגים], מה נאמר ומה נדבר.
אבל באמת, כל הנושא של זהותו של ח"ש והמסתעף - מעסיק הרבה יותר חוקרי אקדמיה [או היסטוריונים], שבזה עיסוקם, וכך גישתם בכלל לכל הגות/תורה של מישהו, לחבר [ובהכרח, ובדווקא] בינה לזהותו ומאורעות חייו וכו', כידוע.
אותי אישית מעניינים אך ורק חידושי תורתו, ורק הם המדברים - ובעד עצמם. ממילא גם משתקפת מדבריו דמות כפי שמשתקפת, והיא העיקר מבחינתי.
והבוחר יבחר.
● מיכאל לוקח את חבילת הכתבים שכיבול קיבל מאותו שוובר ומציג אותה לפרופסור רוזנברג. ⟵ האמת הפוכה ב-180 מעלות: הכתבים הללו היו ברשותו של רוזנברג, והוא הכירם היטב.
בפגישה עם רוזנברג זה לא נראה כך,
ופשר דבר לכאורה הוא על פי מה שראיתי בסרט והבנתי שאוספים שונים של מחברות נשמרו במקומות שונים [ע"י חברי עמותה כלשהי?]. לכאורה גרינשפן גילה מצבור מחברות שלא היה מוכר קודם.
● בסוף הסרט מיכאל טוען שהוא האיש הראשון בעולם שהצליח לפענח את הכתבים של שושני, בכך שמצא את הנוסחה הסודית להבנתם.
טוב, זה בכלל מצחיק. כאילו שבלי פיצוח קודי הסימון אי אפשר להבין כלום [- וכאילו שע"י פיצוח קודי הסימון אפשר כבר להבין הכל].
פשוט בדיחה תלושה מהמציאות, שאפשר למכור רק למי שלא ראה את המחברות ו/או בור ועם הארץ גמור.
ואגב, כבר הערתי לעיל שהפיצוח לסימן 2 נקודות [..] שאומר גרינשפן בסרט - אינו נכון בעליל.
● מיכאל טען שגילה את שמו האמיתי של שושני והוא ויקטור סושון. ⟵ האמת:, שושן, רוזנבאום, סושון זה בדיוק אותו שם בהטיות שונות, זה אופייני לאדם שכולנו יוצאים מנקודת הנחה שניסה להסתיר את זהותו האמיתית. המסמכים על ויקטור סושון הם טובים ונחמדים,
זה הכל?
אבל אין להם הרבה משמעות למחקר על שושני
זו הטענה? או שהראיה מהם מופרכת? [ועכ"פ לא שוות ערך לראיות לזיהויות כפרלמן]. אם היא לא מופרכת - לא הבנתי את הטענה על "אי תרומה למחקר כי זה לא מלמד אותנו על חייו". זה היפוך מוזר, הנחת המבוקש והפיכתו להוכחה. אני לכשעצמי תהיתי מדוע המסמכים משמשים לראיה כלשהי הרי ידוע שמדובר באדם שהסתיר את זהותו והחליף כמה זהויות, אז ניגש לאיזה נוטריון ומכר לו סיפור שההוא קנה ואישר ש"בא לפניי פלוני והזדהה כ" וכו'. האם הנוטריון הזה הכירו אישית מילדות והעיד על היכרותו שלו?
ובטח שהם לא שווי ערך לזיהוי שמו האמיתי - הלל פרלמן, אשר מגלה לנו את שורשיו ואת הביוגרפיה האמיתית שלו לפני שבחר להיקרא מר שושני, ובעצם חושף ומאיר לנו את רוב חייו של שושני.
אבל למה בעצם מיכאל מנסה לערער על הזיהוי של הלל פרלמן?
אוכל להעלות 2 השערות:
1. שושני (בניגוד לגאונים יהודיים אחרים כמו איינשטיין למשל), היה תלמיד חכם שהשקיע את חייו ואת חכמתו הקיצונית בלימוד תורה, מתוך אהבה עזה אליה. מבוקר ועד ערב, במשך כל חייו, הוא למד תורה ולימד תורה. אפשר להתחבר לבחירה הזאת שלו ואפשר שלא. השמטת העובדה שמדובר בתלמיד הישיבה פרלמן, יחד עם בחירת מרואיינים תמוהה (אגב, למה רוב המרואיינים צרפתים? למה אין כמעט מראויינים מארצות הברית, תקופה בה הוא בילה חלק גדול מחייו (כ-15 שנה)? למה אין אף חרדי בסרט, למרות שבין שומעיו היו לא מעט כאלה), יחד עם הדגשת סיפורים איזוטריים ולא מבוססים על קשריו עם נשים, יחד עם נתינת משקל יתר להבנת שלו במדעים ובשפות, יוצרת נרטיב לפיו מדובר בסתם גאון מוזר ולא באיש שהקדיש את חייו ללימוד תורה כפי שהוא היה באמת.
אני די מצטרף להרגשה, וממה שנחשפתי בכלל למחקר על שושני - לצערי עוסקים בו יותר חוקרים מאשר תלמידי חכמים, ועכ"פ גוף העיסוק הוא עיסוק "מחקרי" - על כל מה שמעניין מחקר [ומה שפחות מעניין מחקר, וכולל מצד הביקוש והעניין של הציבור נמעני המחקר] - ולא עיסוק תורני, קרי: לימוד תורתו ככל דברי תורה. לא עיסוק "אקדמי" - אלא עיסוק "תורני". לא "אקדמיה" - אלא "בית מדרש". אשמח לראות "מחקר" רציני ועקבי שעוסק נטו בחידושי תורתו, לא פחות ולא יותר: להבינם, לדלות את החידושים שבהם, למקם אותם במכלול התורני הקיים, לסדרם, לבנות מהם משנה תורנית של האיש, רובד פרשני שלו לתורה, פירושים סדורים שלו לתחומים שונים בתורה, פתרונות שלו לבעיות תורניות ידועות. לימוד תורה כפי שעושים בבית המדרש. [וגם את זה גופא - וראיתי במה שעוסקת בזה - לא בנוסח אקדמי מונגש לציבור נמענים תואם ונראה בהתאם, אלא עיסוק של תלמידי חכמים שפונה לתלמידי חכמים, ככל לימוד תורה מקובל ומסורתי בבית המדרש].
מבחינתי אישית - תן לי את המחברות [וזמן ואפשרות לעסוק בהם] - ועזוב אותי לגמרי ממי היה האיש. נשמע אותו מתוך דבריו.
ארי שבחבורה כתב:ד"ר לוין, האם תואילי להעלות כאן את מאמרייך בנושא?
תודה רבה.
יעל כתב:אתה חי באשלייה.
מה שכתבת הוא הוצאת שם רע שאין עליה מחילה מבחינה הלכתית.
כתבת דברים שליליים ואסור היה לך.
אתה לא מעל ההלכה.
אסור היה לך להתבטא כך, וכל התירוצים לא יועילו. כי מבחינה הלכתית שגית.
לאילו חוקרים בדיוק התכוונת?
אתה יכול לתקן אם תבחר להשמיט את הקטע ואז אשמיט את דבריי.
יעל כתב:כן, צפה במקום שהם התפרסמו ואל תביא ואל תעתיק את החומר כאן.
בן המחבר כתב:קצת איבוד פרופורציות.
צו"מ טען טענה מטופשת, ולפיה נושא שושני "מעסיק הרבה יותר חוקרי אקדמיה [או היסטוריונים]... מאשר תלמידי חכמים", ולכן העיסוק בנושא מתמקד בפן הביוגרפי ולא ההגותי.
מדוע מטופשת? כי האמת היא שהנושא לא מעסיק ולא מעניין לא חוקרי אקדמיה ולא תלמידי חכמים. על כל "חוקר אקדמיה" שעסק בו, יוכל למצוא תלמיד חכם באותה רמה.
ולמרות זאת, צו"מ לא קבע שמי שעוסק בנושא הוא לא תורני, אלא שעוסקים בו יותר חוקרי אקדמיה מאשר תלמידי חכמים. לכן אין כאן דיבה, אין כאן הוצאת שם רע, אין כאן שעטנז, אין כאן בשר בחלב ולא עיסה שלא הורמה חלתה.
צופה_ומביט כתב:ארי שבחבורה כתב:הסרט החדש על שושני הוא מופע של נוכלות ורמיה.
[צפיתי בו בדילוגים], מה נאמר ומה נדבר.
אבל באמת, כל הנושא של זהותו של ח"ש והמסתעף - מעסיק הרבה יותר חוקרי אקדמיה [או היסטוריונים], שבזה עיסוקם, וכך גישתם בכלל לכל הגות/תורה של מישהו, לחבר [ובהכרח, ובדווקא] בינה לזהותו ומאורעות חייו וכו', כידוע.
אותי אישית מעניינים אך ורק חידושי תורתו, ורק הם המדברים - ובעד עצמם. ממילא גם משתקפת מדבריו דמות כפי שמשתקפת, והיא העיקר מבחינתי.
והבוחר יבחר.
● מיכאל לוקח את חבילת הכתבים שכיבול קיבל מאותו שוובר ומציג אותה לפרופסור רוזנברג. ⟵ האמת הפוכה ב-180 מעלות: הכתבים הללו היו ברשותו של רוזנברג, והוא הכירם היטב.
בפגישה עם רוזנברג זה לא נראה כך,
ופשר דבר לכאורה הוא על פי מה שראיתי בסרט והבנתי שאוספים שונים של מחברות נשמרו במקומות שונים [ע"י חברי עמותה כלשהי?]. לכאורה גרינשפן גילה מצבור מחברות שלא היה מוכר קודם.
● בסוף הסרט מיכאל טוען שהוא האיש הראשון בעולם שהצליח לפענח את הכתבים של שושני, בכך שמצא את הנוסחה הסודית להבנתם.
טוב, זה בכלל מצחיק. כאילו שבלי פיצוח קודי הסימון אי אפשר להבין כלום [- וכאילו שע"י פיצוח קודי הסימון אפשר כבר להבין הכל].
פשוט בדיחה תלושה מהמציאות, שאפשר למכור רק למי שלא ראה את המחברות ו/או בור ועם הארץ גמור.
ואגב, כבר הערתי לעיל שהפיצוח לסימן 2 נקודות [..] שאומר גרינשפן בסרט - אינו נכון בעליל.
● מיכאל טען שגילה את שמו האמיתי של שושני והוא ויקטור סושון. ⟵ האמת:, שושן, רוזנבאום, סושון זה בדיוק אותו שם בהטיות שונות, זה אופייני לאדם שכולנו יוצאים מנקודת הנחה שניסה להסתיר את זהותו האמיתית. המסמכים על ויקטור סושון הם טובים ונחמדים,
זה הכל?
אבל אין להם הרבה משמעות למחקר על שושני
זו הטענה? או שהראיה מהם מופרכת? [ועכ"פ לא שוות ערך לראיות לזיהויות כפרלמן]. אם היא לא מופרכת - לא הבנתי את הטענה על "אי תרומה למחקר כי זה לא מלמד אותנו על חייו". זה היפוך מוזר, הנחת המבוקש והפיכתו להוכחה. אני לכשעצמי תהיתי מדוע המסמכים משמשים לראיה כלשהי הרי ידוע שמדובר באדם שהסתיר את זהותו והחליף כמה זהויות, אז ניגש לאיזה נוטריון ומכר לו סיפור שההוא קנה ואישר ש"בא לפניי פלוני והזדהה כ" וכו'. האם הנוטריון הזה הכירו אישית מילדות והעיד על היכרותו שלו?
ובטח שהם לא שווי ערך לזיהוי שמו האמיתי - הלל פרלמן, אשר מגלה לנו את שורשיו ואת הביוגרפיה האמיתית שלו לפני שבחר להיקרא מר שושני, ובעצם חושף ומאיר לנו את רוב חייו של שושני.
אבל למה בעצם מיכאל מנסה לערער על הזיהוי של הלל פרלמן?
אוכל להעלות 2 השערות:
1. שושני (בניגוד לגאונים יהודיים אחרים כמו איינשטיין למשל), היה תלמיד חכם שהשקיע את חייו ואת חכמתו הקיצונית בלימוד תורה, מתוך אהבה עזה אליה. מבוקר ועד ערב, במשך כל חייו, הוא למד תורה ולימד תורה. אפשר להתחבר לבחירה הזאת שלו ואפשר שלא. השמטת העובדה שמדובר בתלמיד הישיבה פרלמן, יחד עם בחירת מרואיינים תמוהה (אגב, למה רוב המרואיינים צרפתים? למה אין כמעט מראויינים מארצות הברית, תקופה בה הוא בילה חלק גדול מחייו (כ-15 שנה)? למה אין אף חרדי בסרט, למרות שבין שומעיו היו לא מעט כאלה), יחד עם הדגשת סיפורים איזוטריים ולא מבוססים על קשריו עם נשים, יחד עם נתינת משקל יתר להבנת שלו במדעים ובשפות, יוצרת נרטיב לפיו מדובר בסתם גאון מוזר ולא באיש שהקדיש את חייו ללימוד תורה כפי שהוא היה באמת.
אני די מצטרף להרגשה, וממה שנחשפתי בכלל למחקר על שושני - לצערי עוסקים בו יותר חוקרים [על כל המשתמע מזה בנוגע לידע התורני שלהם, זיקתם ומחויבותם לדת ולתורה, ומה שמעניין ומעסיק אותם, ומה שלא] מאשר תלמידי חכמים [כנ"ל בהיפוכו]. מבחינתי אישית - תן לי את המחברות [וזמן ואפשרות לעסוק בהם] - ועזוב אותי לגמרי ממי היה האיש. נשמע אותו מתוך דבריו.
יעל כתב:אתה יכול לתקן אם תבחר להשמיט את הקטע ואז אשמיט את דבריי.
מטה עז כתב:אני חולק עליך (לפחות ברמת הדברים שהעלית פה, איני מכירך)
יש אלפי כתבים של דברי תורה גנוזים בארכיונים
הסיבה היחידה שבגללה אתה משקיע זמן בפענוח תורת שושני, היא אך ורק בגלל העניין הרב והמרתק שסביב דמותו, כך שלולא אותם חוקרים שאתה ממעיט בערכם (מבחינה מסוימת) לא היית נוגע לעולם בתורת שושני.
דבר שני אין דבר כזה להפריד בין המחבר לבין דבריו, לא ביהדות ('הרב הדומה למלאך'), וגם לא בהרמנויטיקה המודרנית שחולקת על 'מות המחבר' ודוגלת במיזוג אופקים ואידך זיל גמור.
יעל כתב:כתבת:
צופה_ומביט כתב:יה האיש גדול?].
לגבי הדבר השני, לא נולדנו היום, ועכ"ז, לא כך לומדים בבית המדרש. כשלומדים רשב"א או גר"א או חזון איש או אילת השחר או שיעורי רבי שמואל לא עוסקים לא מיניה ולא מקצתיה לא בחייו ולא באופיו וכו'. ודי בזה.
צופה_ומביט כתב:מטה עז כתב:אני חולק עליך (לפחות ברמת הדברים שהעלית פה, איני מכירך)
יש אלפי כתבים של דברי תורה גנוזים בארכיונים
הסיבה היחידה שבגללה אתה משקיע זמן בפענוח תורת שושני, היא אך ורק בגלל העניין הרב והמרתק שסביב דמותו, כך שלולא אותם חוקרים שאתה ממעיט בערכם (מבחינה מסוימת) לא היית נוגע לעולם בתורת שושני.
דבר שני אין דבר כזה להפריד בין המחבר לבין דבריו, לא ביהדות ('הרב הדומה למלאך'), וגם לא בהרמנויטיקה המודרנית שחולקת על 'מות המחבר' ודוגלת במיזוג אופקים ואידך זיל גמור.
אין שום ספק שלולא החוקרים לא הייתי מתוודע אל האיש, פשיטא, ותודתי נתונה להם על כך.
אין בכך שום סתירה למה שכתבתי.
והעניין שאני מגלה בו אינו רק כי [ע"י החוקרים] הוא התגלה כדמות חידתית ומרתקת, אלא כי [ע"י החוקרים - ובהמשך מה שראיתי בכתביו] הוא התגלה כגאון שאין כמעט בנמצא כמוהו - ובמקביל [וזה יש לדון אם ע"י החוקרים] דבוק בתורה ברמה שלא תיאמן [על זה למשל כתב במילים ברורות ומפורשות הגרמ"מ שולזינגר, ועל זה מעידים דבריו בעצמם. מה אעשה, קשה לי לראות בלוינס הפילוסוף החילוני דמות שתעיד בפניי על דביקותו של ח"ש בתורה והיותו תלמיד חכם, אבל אצל החוקרים לא תשמע מילה (אני מגזים) על ח"ש בלי לשמוע באותו משפט: "לוינס", או "אלי ויזל", הם מקורות הסמכות, הם הנבחרים להעיד על גדלותו של האיש. מה מבין מזה מי שמבין? במה היה האיש גדול?].
לגבי הדבר השני, לא נולדנו היום, ועכ"ז, לא כך לומדים בבית המדרש. כשלומדים רשב"א או גר"א או חזון איש או אילת השחר או שיעורי רבי שמואל לא עוסקים לא מיניה ולא מקצתיה לא בחייו ולא באופיו וכו'. ודי בזה.
צופה_ומביט כתב:יהושפט כתב:אני לא יודע אם הפענוח נכון, ומהי משמעות הדברים,
מחילה מהרב שמואל ריסקין, אבל לא זה מה שכתוב שם.
לא אתייחס כרגע כ"כ להצעות בנוגע למשמעות הכתוב, אבל קודם כל בעיקר מה כתוב [עם קצת הוכחות והבהרות בפנים].
פענוח בס"ד:
(ב)גימ' = "אספרה" = "שמו"-אל [א"ה: מקף מחבר בין שתי מלים אלה, לומר שרמוז בשתי מילים אלה בפסוק (אספרה אל) השם שמואל ('אספרה'=שמו + 'אל'). ואז בא פסיק להפריד להדיא בין מילים אלה להבאות. וגם אם אי"ז פסיק אלא סוף הקו שתחת "חק" - עדיין יש שם רווח בולט. ובכל מקרה - לאור הגימ' שעשה הוא להדיא מפסק/קורא את הפסוק אחרת, שכאן בא פסיק] חק י' אמר [א]לי: בני אתה.. [ציון להמשך: אני היום ילִדתיך] כלומר משחַני [א"ה: כתוב להדיא פתח תחת הח', ולא צירי. ולהדיא י' (קטנה, ו"נכנסת" בתוך הנ', בדיוק כמו שכתב "בני") אחרי הנ' ולא ו' (ארוכה כדרכו תמיד). והכוונה מהו "בני אתה" שאומר מי שאומר על עצמו בגוף ראשון (ה' אמר אלי): כלומר מְשָׁחַנִי (משח אותי)]. ||ונהפך לבו ללב אחר (----) כא[י]לו היום יְלַדו [א"ה: זהו ביאור להמשך הפסוק: אני היום ילדתיך. כשנמשח נהפך לבו ללב אחר והוי כאילו היום ילדו זה המושחו. והמכוון בפשטות למשיחת שאול על ידי שמואל, כמבואר כ"ז בשמואל א פרק י].
(ב)כתי' = [כתיב (בפסוק הבא מיד אח"ז). א"ה: כעת עובר לרמוז מהכתוב ולא מגימ'] ש'אל מ'מני ו'אתנה. [שוב רומז כאן את השם "שמואל". בראשי התיבות (שמו) + אל (שנותר במילה "שאל"), והוי א"כ הרכבת השם הזה בדיוק כמו בגימטריה לעיל: שמו-אל. אמנם לכאורה נרמז כאן גם מיהו הנמשח המדובר בפסוק הקודם: שאול, כדכתיב "שאל" (אולי עוד סיבה מדוע הדגיש מילה זו), וגם: את המילה "ממני" אומר הקב"ה על עצמו, ויתר המילים – המדברות על הנמשח – הן: שאל ואתנה, שאל+ו = שאול].
מציאה אמיתית בנוגע ליחסיו של ח"ש עם הרבי מחב"ד יש כאן במילים שכתב עליו:
גאון ויהודי, מקבל תוכחה ומוקיר מוכיחו [לפיכך] לחזק לימוד תנ["]ך ע"י תוכחה
צופה_ומביט כתב:ואשמח לקישור ממי שיודע היכן זה במחברות.
יהושפט כתב:קיבלתי גם את הדף המלא, כנראה ממה שפרסם נחמני, אין לי מושג היכן הוא במחברת
צופה_ומביט כתב:יהושפט כתב:קיבלתי גם את הדף המלא, כנראה ממה שפרסם נחמני, אין לי מושג היכן הוא במחברת
זה לא בעמוד הזה. מה שהעלית הוא העמוד הראשון במחברת, והכיתוב על חב"ד הוא בעמוד 6 של אותה המחברת.
רצף הנושאים שם מענין לעניין [עד לחב"ד והלאה מחב"ד] הוא מתחילת המחברת.
מצ"ב קישור למחברת באתר המחברות:
https://mr-shoshani.co.il/wp-content/uploads/1CH4.pdf
סופר-סתם כתב:מדוע בכל התצלומים הוא נראה גלוי ראש?
יעל כתב:ארי שבחבורה כתב:ד"ר לוין, האם תואילי להעלות כאן את מאמרייך בנושא?
תודה רבה.
לא מעלה אותם כאן.
יש עליהם זכויות יוצרים.
הרואה כתב:אשמח אם תוכלי להסביר יותר מה זה משנה לך אם אנשים קוראים את מחקרך כאן או באתרים שבהם הם פורסמו, במילא הכל נגיש בגוגל.
אנשים פה בסך הכל רוצים יותר נגישות יחד עם כל הדיונים פה לקרוא גם את המאמרים המחכימים שלך בנושא ולא לנדוד באתרים אחרים שחלקם גם חסומים לחלק מהחכמים פה.
ארי שבחבורה כתב:באמת לא ברור.
כעת אני רואה שכל המאמרים שהתפרסמו בנושא, כולל מאמריה של ד"ר לוין, מצויים באתר הרשמי המוקדש למר שושני.
https://mr-shoshani.co.il/articles/
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 262 אורחים