מרן רבי דוד הלוי סולובייציק זצוק״ל

[יוסף חיים אוהב ציון]

גם שמעתי שהספר הביוגרפי על ר' דוד (ע"י ש. י. מלר) יוצא לאור בקרוב ממש..

כבר ערך בחייו את הס' כידוע.

[עושה חדשות]

האם זה באמת היחס ב'בריסק' לזמן קרי"ש מג"א?

הגרמד.png (28.44 KiB) נצפה 6278 פעמים

[נכד גדולים]

לא זכיתי להיכרות עמוקה עם רבינו דוד זצוק"ל למרות היותו דוד אימי, אף כי היו לי עמו מספר שיחות,
היו אלו שיחות התענינות עם כל הפרטים והפרטי פרטים, למדתי אז ב'מעלות' אצל הגרש"א, והגעתי אצלו לביקורים,
התעניין וחקר אודות הלימוד והשיעורים והישיבה, ולמה הגעתי, ומתי הגעתי וכו' וכו'.
למרות שהיה טיפוס מאוד דרוך וממוקד, והיה איזה שהוא לחץ באויר, היתה לו הנהגה של 'מידות' ובין אדם לחבירו מיוחדת מאוד.
נזהר מאוד מעוקצנות ומחריפות שלא במקומה, למרות שאלו לא חסרו לו.
היה מאוד לבבי, מאיר פנים ונחמד, בודאי לבני משפחה, השתתף בכל השמחות שנערכו בירושלים.
פעם בחג הסכות אבי שליט"א נשען על איזה דופן בסוכה הקטנה, ר' דוד לא ראה בדיוק וחשב שזה אחד הבחורים,
הוא הקפיד וצעק במלוא התוקף, לאחר שהתברר לו שזה אבי, הוא לא חדל מלהתנצל בפה מלא שוב ושוב.

אבל בעצם זכינו להיות תלמידיו דרך הספרים הכבירים והמוצלחים על קדשים, על התורה ועל המועדים.
ההערות במקום, ההתעכבות על כל מילה ותיבה ברש"י ובראשונים, וה'בלאט שיעור', להגיד מה שצריך במקום, בזה היה חד בדרא.
מהגר"ש זצ"ל שהיה ממש קרוב אליו במשך שנים, שמעתי גדולות ונצורות על ישרותו בלימוד ועל שקדנותו הנוראה.

מי שחפץ להכיר את שיגו ושיחו של ר' דוד, יש ג' כרכים שהוציאו ממנו בשנים האחרונות עה"ת, הכרך האחרון אגדה ועובדות וכו',
שם יש שמועס'ן אוטנטיים בבחינת 'הוא היה אומר' על מושגי הגדלות והדרישות הנבוהות.
שקיעות בלימוד, עמלות ועמל - לא ללמוד על כוס תה ולהגיד 'מושכל ראשון',
רחבות בידיעת התורה, דקדוק הלכה, יראת חטא, ובעיקר להתנתק מהבלי עוה"ז.

היה חסיד מושבע של הישוב הישן בירושלים, יש שם אריכות בכמה מקומות שמעלה על נס את אנשי ירושלים שהיו גדולים ומיוחדים יותר מאנשי הגולה,
בין השאר בכח התפילה, שבעת צרה היו משמרות תפילה, ובחו"ל לא היו מושגים כאלו. (מעניין לציין שנקודה זו זכיתי לשמוע אישית גם מאחיו ר' מאיר זצ"ל).

בדרך הלוך ללויה ישב לצידי באוטובוס, אחד מותיקי התלמידים, ר' יענק'ל שוב, חתנו של הרב א"י וולף זצ"ל (אביו של ר' פינחס). כל הדרך סיפר על אותם ימי בראשית,
על הפרטות והמופקעות מהבלי עוה"ז, השויגער שלו הגיעה מאנגליה, אז עשו וילונות לכבודה. היה רחוק בתכלית מעניני כבוד.
גם בתקופות קשות שהיו לו, והיו בשפע, לא בוטל התמיד. שמר שמירה קפדנית על סדרי לימודו ועל השיעורים, והתמסר מאוד להשגיח ולפקח על התלמידים.

זכה להעמיד תלמידים חשובים מאוד, ובעיקר זכה להפצת המעיינות ע"י תורתו שבכתב.

על ההלויה שרתה רוח של טהרה וקדושה, השתתפו רבבות מסלתה ושמנה של ירושלים עיה"ק, מכל העדות והחוגים,
ולא היה שום פרץ וצווחה מצד אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות.
כבודה של תורה בימים קשים וטרופים אלו.

בענין תורת הגרמ"ד זצ"ל
1. זקני בעל האז ישיר עה"ת הינו מתלמידיו הראשונים וסיפר לי שהספר על הרמב"ם אינו אגדה אלא מציאות.
2. כידוע בספר שי לתורה הביא הרבה משמועותיו
ועי' באז ישיר פר' מטות עמ' קלט מה שהביא בשם שי לתורה, והעיר ע"ז להגרמ"ד והראה לו הגרמ"ד את הנוסח המדוייק בכתביו.

[נכד גדולים]

העיסוק בסמנטיקה ובענין השולי והזניח והלא מהותי של "שם המוסד", הוא "הפקעה" מכל המהות של מרן הגרמ"ד זצוקללה"ה, שכידוע לא ירד לזוטות וקלישאות בסגנון המדובר. המושג הקדוש "בריסק" אינו מתבטא בשילוט מכל סוג שהוא.

"בריסק" הינה "מהות", ולא סיסמאות בעלמא, ופשוט כי הגרמ"ד היטיב להנחיל "מהות" זו כפי ש"בריסק" דורשת להיות מונחלת.

הגרמ"ד פתח את ישיבתו בתש"כ או בתשכ"א, כאשר שנים רבות קודם לכן העמיד תלמידים מופלגים מאוד ב"חבורות" שמסר לטובי בני הישיבות דאז.

בחבורות הללו השתתפו בין השאר; רבי משה שפירא, רבי משה חדש, רבי זלמן לייב ברלין [שנפטר היום], רבי שמעון משה דיסקין, רבי ישראל קליינר זצ"ל, ולהבחל"ח רבי אברהם גרבוז [שמזכירו בספריו "מו"ר הגר"ד שליט"א"], רבי ברוך מרדכי אזרחי [שהחשיב עצמו כתלמיד ממש כידוע], רבי נח פלאי, רבי יוסף חיים קופשיץ, רבי מנחם צבי ברלין [שדומני שאף למד אח"כ בישיבתו] ועוד רבים וטובים.

ומתוך תלמידיו שומעי לקחו בתקופת החבורות נתייסדה אח"כ ישיבתו של אחיו הגרי"ד זצ"ל, אשר בין השאר הלכו לשם ר' ישראל קליינר ור' אברהם גרבוז.

אגב, ידוע כי רבים מגדולי ישראל ובתוכם מתלמידי מרן הגרי"ז זצ"ל סברו, כי הגרמ"ד זצ"ל היה גדול מאחיו הגרי"ד זצ"ל בהרבה, כך בכל אופן היתה דעתם של הגר"א פלצינסקי, הג"ר יצחק חיים קרסניצקי, הג"ר לייב גורביץ, הגר"ש אויערבאך ועוד [אולי יבואו היודעים ויוסיפו, כי בזכרוני שכבר נכתב אודות ענין זה במק"א בפורום]. יודעני כי הדברים יהיו למורת רוחם של אחרים, וזו זכותם המלאה, אך זו היא האמת הידועה לי ברורות.

ואכן הגרמ"ד "כבש" בסערה את עולם התורה בקדשים בעזרת ספריו ושמעותיו מתבדרין בקרב כל לומדי קדשים בכל רחבי תבל. באופן שאין שני לו.

מתקופה מאוחרת יותר יותר יש להזכיר את תלמידו המובהקים, ר' זאב שפירא, ר' זאב ברלין, ר' שריאל רוזנברג ואחיו ר' מרדכי בנימין, ר' בערל זאקס ועוד. בתקופה שהייתי בישיבה, היה להם שיעור קבוע בבית הגרמ"ד פעם בחודש.

הג"ר זאב שפירא והג"ר זאב ברלין הינם מששת התלמידים הראשונים משנת תש"כ

[גל של אגוזים]

האם זה באמת היחס ב'בריסק' לזמן קרי"ש מג"א?

הגרמד.png

אני משער שהצילום שהבאת היא מקונטרסו של תלמידו ההונגרי, נכון?
לגוף השאלה, אכן כן היה היחס עד שבא הגרי"ד זצ"ל (ושמעתי מא' מגדולי תלמידי הגרא"י שפעם העיד רבו שליט"א שרק ב' פעמים בחייו עבר על זמן הראשון ובאונס).

*

בענין ספרו של הגרמ"ד על הרמב"ם שמעתי שההדפסה מתעכב בגלל ויכוחים אודות 'שם' הספר, חדושי רבנו כו' חדושי מרן כו', וד"ל.

[משוש דורים]

בענין ספרו של הגרמ"ד על הרמב"ם שמעתי שההדפסה מתעכב בגלל ויכוחים אודות 'שם' הספר, חדושי רבנו כו' חדושי מרן כו', וד"ל.

מי המתווכחים, הרי יש רק בעל הבית אחד, בנו הגרי"ז.

[חרט]

מידי אריא בהגרא"ל הנ"ל, פעם ראיתי תיעוד של איזה ויכוח תורני סוער בינו לבין הגר"ש בירנבוים זצ"ל באיזו חתונה, מעורר השתאות.

יש ווידיאו של וויכוח לוהט בלימוד בין הגר"ש בירנבוים להגרא"ל באקשט ר"י דיטרויט, אולי אתה מתכוון לזה

אכן, טעיתי, התבלבלתי!! תודה רבה

viewtopic.php?f=19&t=3495&p=616705&hilit=%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97+%D7%91%D7%A0%D7%98%D7%A4%D7%A8%D7%99#p616705

[אדיר במרום]

מצבתו של הגרמ"ד זצוקללה"ה:

[זמרת הארץ]

נוסח מיוחד!
האם יש נפק"מ במשמעות בין "פה נטמן" לבין "פה נגנז"?

מעניין על מצבת התויו"ט בביה"ח בקראקא הנוסח "פה נגנז ונטמן"

[קרית מלך]

אכן נוסח מיוחד במינו! ניכר ששקלו היטב מה לכתוב ולא הכבירו בתארים כ'רשכבה"ג'... כמו כן מרתק לראות את האמת הבריסקאית שלא כתבו עליו "ראש ישיבת בריסק" אלא ראש ישיבה פה... [כידוע שהתואר הזה שמור לאחיו הגדול הגרי"ד זצ"ל ולבנו הגרא"י שליט"א]

[מלכיאל גרינוולד]

אכן נוסח מיוחד במינו! ניכר ששקלו היטב מה לכתוב ולא הכבירו בתארים כ'רשכבה"ג'... כמו כן מרתק לראות את האמת הבריסקאית שלא כתבו עליו "ראש ישיבת בריסק" אלא ראש ישיבה פה... [כידוע שהתואר הזה שמור לאחיו הגדול הגרי"ד זצ"ל ולבנו הגרא"י שליט"א]

זאת לא אמת בריסקאית, אלא אמת. הלוא ישיבתו לא שכנה בבריסק דליטא (בְּרֶסְט לִיטוֹבְסְק), אלא בירושלים. זאת "ישיבת ירושלים" (או אחת מישיבותיה של ירושלים), ואין קשר בינה למקום בו נהגו אבותיו ברבנות בעבר הרחוק. את המריבה על השם בריסק הוא השאיר לאחייניו הגרא"י שליט"א והגרנ"פ מאירסון שליט"א. [לגבי הטענה אם יש זכויות שמורות לתואר, עי' בספרות הרבה שהותירה אחריה מריבת באבוב ותרווה נחת.]
אגב, אחד שאל את הגראי"ל באיזו משתי ישיבות בריסק יבחר, ואמר: זאת ישיבה בלי ראש ישיבה וזה ראש ישיבה בלי ישיבה (שהיו בה בחורים מתי מעט).

[בן ירושלים]

שמעתי : אתמול יצא לאור חידושי הגרמ"ד על הרמב"ם.
ראיתי : אתמול י"ל ישורון כרך מד ובו 1272 עמודים ומתוכם למעלה מ900 עמודים - ספר זכרון לגרמ" דהלוי. מכיל בין השאר: חידושיו על שביעית ועניני זרעים, סוכה, מכות, הוריות ועוד. גם תולדות ופרקי חיים, הספדים, שיעורי חומש, עבודת התפילה ועוד.

[סעדיה]

שמעתי : אתמול יצא לאור חידושי הגרמ"ד על הרמב"ם.
ראיתי : אתמול י"ל ישורון כרך מד ובו 1272 עמודים ומתוכם למעלה מ900 עמודים - ספר זכרון לגרמ"ד הלוי. מכיל בין השאר: חידושיו על שביעית ועניני זרעים, סוכה, מכות, הוריות ועוד. גם תולדות ופרקי חיים, הספדים, שיעורי חומש, עבודת התפילה ועוד.

כבר בחנויות?

[בן אליהו]

חידושי רבי משולם דוד כבר נמצא בחנויות?

[בן ירושלים]

שמעתי : אתמול יצא לאור חידושי הגרמ"ד על הרמב"ם.
ראיתי : אתמול י"ל ישורון כרך מד ובו 1272 עמודים ומתוכם למעלה מ900 עמודים - ספר זכרון לגרמ"ד הלוי. מכיל בין השאר: חידושיו על שביעית ועניני זרעים, סוכה, מכות, הוריות ועוד. גם תולדות ופרקי חיים, הספדים, שיעורי חומש, עבודת התפילה ועוד.

כבר בחנויות?

ישורון כן. עכ"פ אחר הצהריים היה.

[עובדיה חן]

וכן ספר עליו עומד לצאת ע"י שמעון מלר.

[סעדיה]

לתקופת השנה

[עובדיה חן]

וכן ספר עליו עומד לצאת ע"י שמעון מלר.

השבוע יצא לאור הספר "אחרון לדור דעה"

[אסתירה פני]

כמה הערות על "אחרון לדור דעה":
א. מה המשמעות של היות רבינו "אחרון" לאחר פטירתו? וכי כיום הוא יותר אחרון מאחיו הגאונים זצללה"ה או משאר דור הדעה ההוא?
ב. איתא בספר על המעשה של הרבנית ליפשא שעכבה את הרכבת כדי שמרן הרב מבריסק יספיק להגיע, ונתבאר שם שזה מכח הדרך בלימוד של הרב. יש למישהו פשט בזה?
ג. האם נכון שהשם המקורי היה אמור להיות "האחרון לשושלת בריסק"?

[הארי החי]

כמה הערות על "אחרון לדור דעה":
א. מה המשמעות של היות רבינו "אחרון" לאחר פטירתו? וכי כיום הוא יותר אחרון מאחיו הגאונים זצללה"ה או משאר דור הדעה ההוא?
ב. איתא בספר על המעשה של הרבנית ליפשא שעכבה את הרכבת כדי שמרן הרב מבריסק יספיק להגיע, ונתבאר שם שזה מכח הדרך בלימוד של הרב. יש למישהו פשט בזה?
ג. האם נכון שהשם המקורי היה אמור להיות "האחרון לשושלת בריסק"?

אינני יודע מה לא מובן..... אל תחשוב הרבה מדי על שם של ספר כשברור הכוונה שהוא היה האחרון שנשאר מדור דעה...
כוונתו בסיפור מבוארת היטב שכדרכו של הגרי"ז לעשות מה שנדרש על אף שלא צפוי שיניב פרי וכהמאמר הידוע "מ'דארף טאהן, נישט אויפטאהן"...

[בן ירושלים]

היום במוסף שבת קודש של יתד ישנה כתבה על ישורון ספר זכרון לגרמ"ד . מישהו יכול להעלות זאת?

[אסתירה פני]

כוונתו בסיפור מבוארת היטב שכדרכו של הגרי"ז לעשות מה שנדרש על אף שלא צפוי שיניב פרי וכהמאמר הידוע "מ'דארף טאהן, נישט אויפטאהן"...

כמדומה שההערה שם מדברת על דרך הלימוד של מרן זצוק"ל, לא על דרכו בהשתדלות.

[הביבליופיל]

הספד מאת הגאון הישיש רבי אליקים שלזינגר שליט"א מלונדון

מתוך ההספד

הספד 1.png

ר"א גריידיצער נפטר בתרלה כשהגרח"ס היה בן 21

הספד 2.png

הנתיבות נפטר בתקצב, כשר"ש מוהוליבר היה אז בן 8!, ובכלל פעילותו למען א"י החלה בתרל"ד.
אולי יש כאן בלבול וכוונתו למכתב שהנתיבות כביכול כתב לר"א מגריידיץ נגד הרעיון של חידוש הקרבנות, אלא שכידוע מכתב זה הומצא על ידי חיים בלוך הידוע, ולא יתכן שהרב שלזינגר ראה אותו

כל הדיון לגבי הקרבת הקרבנות התחיל בתקצ"ו (ע"י רצ"ה קלישר).

[ישראליק]

שיחה בין הגאון ר' מתתיהו דייטש עם הגרמד זצל.pdf

(330.51 KiB) הורד 133 פעמים

[מלאעולם]

וכן ספר עליו עומד לצאת ע"י שמעון מלר.

השבוע יצא לאור הספר "אחרון לדור דעה"

והשבוע יצא חלק ב'

[בעל התפארת]

בד"ה.
בנו הרה"ג ר' אשר זצ"ל.

[גביר]

דברי ר"ח גריינמן עליו - אשר יצווה עמ' 108

הוא תלמיד חכם אמיתי ...
הוא הגיע פעם אל מרן החזון איש ודיבר כנראה בלימוד, לאחר שיצא אמר עליו מרן, מה יש לדבר עליו, הוא מדבר ממש כמו אחד משלנו.