רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל -החזון יחזקאל

[איש_ספר]

שמעתי שהיו שני גדולים שבלטו ביחסם הנפלא לנשותיהם
רא"ז מלצר ור"י אברמסקי

קיים זה מה שכתוב בזה

חזון יחזקאל נשים א.jpg (1.06 MiB) נצפה 1828 פעמים

[איש_ספר]

יש''כ. יש מר' מנחם עזרא צאצאים עם השם אברמסקי?

ומה עם הבן משה?

ודאי. אחד מהם שליט"א היה מחותן עם ר' משה מרדכי זצ"ל.

על צאצאי הבן משה, איני יודע דבר.

[פרנקל תאומים]

כותב הרב אברמסקי על הכתרתו כראב"ד פ"ת (מישהו יודע אם רבנותו שם התקיימה בפועל)

מכיוון שהוא לא קיבל רשות לצאת מרוסיה אז פ"ת מנתה את ר'ראובן כץ, והגר"י שמר לו ע"ז טינה ולא ביקר בפ"ת (אולי חוץ מפעם אחת?)

במאמרים מר' מנחם עזרא זצ''ל שהועלו כאן לעיל מספר הזיכרון ''כנסת ישראל'' מתבאר שהעובדה היא עובדה אבל הפרשנות הינה הפוכה.
הגר''י זצ''ל מנע את עצמו מלבוא בשערי פ''ת כדי שלא להשיג את גבולו של הגר''ר כ''ץ זצ''ל, שלא יאמרו שלא השלים עם העובדה שאין הוא רבה של העיר.
ולא מפני ששמר טינה חלילה.

[פרנצויז]

יש מר' מנחם עזרא צאצאים עם השם אברמסקי?

בנו של ר' מנחם עזרא (שגר ברמת אלחנן בבני ברק) הוציא לאור, בשנת תשס"ט, ספר "חזון יחזקאל" על תנ"ך, תפילה, אגדה.
https://tablet.otzar.org/#/book/172228/ ... /0/end/0/c

וראה עוד "זכרון שלום" (כולל מרכזי בית שלום) עמ' נג-נה
https://tablet.otzar.org/#/book/606107/ ... /0/end/0/c

[כולי האי]

כותב הרב אברמסקי על הכתרתו כראב"ד פ"ת (מישהו יודע אם רבנותו שם התקיימה בפועל)

מכיוון שהוא לא קיבל רשות לצאת מרוסיה אז פ"ת מנתה את ר'ראובן כץ, והגר"י שמר לו ע"ז טינה ולא ביקר בפ"ת (אולי חוץ מפעם אחת?)

במאמרים מר' מנחם עזרא זצ''ל שהועלו כאן לעיל מספר הזיכרון ''כנסת ישראל'' מתבאר שהעובדה היא עובדה אבל הפרשנות הינה הפוכה.
הגר''י זצ''ל מנע את עצמו מלבוא בשערי פ''ת כדי שלא להשיג את גבולו של הגר''ר כ''ץ זצ''ל, שלא יאמרו שלא השלים עם העובדה שאין הוא רבה של העיר.
ולא מפני ששמר טינה חלילה.

וזה לא עזר לו שהנה אנו רואים שגם כשלא הגיע יש כאלו שחשבו שיש לו טינה על ר"ר זצ"ל

[איש_ספר]

כותב הרב אברמסקי על הכתרתו כראב"ד פ"ת (מישהו יודע אם רבנותו שם התקיימה בפועל)

מכיוון שהוא לא קיבל רשות לצאת מרוסיה אז פ"ת מנתה את ר'ראובן כץ, והגר"י שמר לו ע"ז טינה ולא ביקר בפ"ת (אולי חוץ מפעם אחת?)

במאמרים מר' מנחם עזרא זצ''ל שהועלו כאן לעיל מספר הזיכרון ''כנסת ישראל'' מתבאר שהעובדה היא עובדה אבל הפרשנות הינה הפוכה.
הגר''י זצ''ל מנע את עצמו מלבוא בשערי פ''ת כדי שלא להשיג את גבולו של הגר''ר כ''ץ זצ''ל, שלא יאמרו שלא השלים עם העובדה שאין הוא רבה של העיר.
ולא מפני ששמר טינה חלילה.

וזה לא עזר לו שהנה אנו רואים שגם כשלא הגיע יש כאלו שחשבו שיש לו טינה על ר"ר זצ"ל

הסיפור ידוע רק בצירוף האמירה שהוא לא הגיע כדי לא להחליש דעתו של ר"ר כץ. אחרת אין סיפור. לא מדובר בחכם שלא ביקר בירושלים או בכותל המערבי. וכי כל אדם מישראל צריך לעלות או לרדת לפ"ת...?

[ליטוואק פון בודאפעסט]

שמעתי השבת כמה סיפורים מאת איש שאמו ע"ה היתה המזכירה הפרטית של מרן הרב אברמסקי זצ"ל בלונדון למשך שש שנים.

א. בזמנים הללו, טרם עידן המחשבים, היתה המזכירה יושבת ממול המעסיק, והוא היה מצוה לה מה להקליד. הגרי"א ישב מול האשה הזאת, שעברה מבתולה לנשואה במשך השנים, ולא הכיר בה מעולם! לא הרים את עיניו ולא ידע איך היא נראית.

ב. כאשר הגיע זמן גמר עבודה, אם זה היה בארבע או חמש, מיד בדקה היה מסתכל בשעונו ואומר לה, "לכי, לא משלמים לך כבר." ללמדך שדין מדות ומשקלות הוא על המעסיק כמו העוסק.

ג. באמצע סידור גט, לא היה לאף אחד רשות להפריע. זולת כאשר בא טלפון מאת 'הרב קרליץ' מארץ ישראל. היא הורשתה להפריע ולהכנס להחדר למסור לו את הטלפון. כנראה שהחזו"א, שלא היה לו טלפון בביתו כמובן, היה מסדר מראש מתי להתקשר למשרדו של הגרי"א שהיה בו טלפון, כמובן. ולכן לא רצה לבזבז את זמנו וטרחו. הם הבינו שהחזו"א היה מביא את שאלותיו הקשות להגרי"א, והרוצה להאמין יאמין.

ד. היא סיפרה שלמרות היותו מפורסם לאיש חזק וקשה, היא ראתה רק עדינות יתירה, שלא חזתה מימיה מאז. היא שמעה אותו צועק על בעלי דין וכדו', אבל זו לא היתה האופי שלו בדרך כלל, רק בעת הצורך.


ואוסיף מה שידוע אצלינו במשפחה. הסבא והסבתא שלי הכירו את הגרי"א מלונדון. הסבא שלי עבר לא"י בשנת תשכ"ד למשך שלש שנים, והתגוררו בבית וגן, ונתעוררה שמה עוד פעם את הקורבה שהיה להם מלונון. הסבא שלי, למרות היותו רופא, התחשק ללמוד סמיכה. הגרי"א לא הסכים כ"כ לזה, כי לדעתו הרופאים יישארו רופאים, וישאלו את שאלותיהם להרב. ערבוב הגבולות וטשטושם היה מסוכן אצלו. בכ"ז לא עמד על דעתו, והסכים לבחון את סבי ונתן לו סמיכה. פעם סיפר לו איך צריכים לענות שאלה, שאשה הביאה לו ביצה לשאול אם מה שהיא רואה זה דם. הוא בדק וראה שזה דם, ואמר לה, "אסור לאכול, צריכים לזרוק את זה." היא שפכה את הביצה מיד על הרצפה. מאז למד לענות בדקדוק, והיה אומר לשואלות, "צריכים להוציא את זה החוצה ולזרוק את זה."

[משוש דורים]

ג. באמצע סידור גט, לא היה לאף אחד רשות להפריע. זולת כאשר בא טלפון מאת 'הרב קרליץ' מארץ ישראל. היא הורשתה להפריע ולהכנס להחדר למסור לו את הטלפון. כנראה שהחזו"א, שלא היה לו טלפון בביתו כמובן, היה מסדר מראש מתי להתקשר למשרדו של הגרי"א שהיה בו טלפון, כמובן. ולכן לא רצה לבזבז את זמנו וטרחו. הם הבינו שהחזו"א היה מביא את שאלותיו הקשות להגרי"א, והרוצה להאמין יאמין.

מי אמר שהמדובר בהחזו"א, יותר מסתבר שהמדובר על אחיו הגר"מ, שהיה יותר בעורב בענייני העסקנות (ועד הישיבות, החינוך העצמאי ועוד) בארה"ק, ומסתבר שבזה היה לו קשר חזק עם הגר"י שישב בלונדון.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

כך סיפר הלה שמדובר בחזו"א.

[.השוחט]

יותר מסתבר שמדובר בהג"ר שלמה שמשון זצ"ל.
והסיפור עם הביצה כבר מסופר על ר' שמואל מסלנט בספרים עתיקים.

[מתהלך]

אולי מישהו יעזור לי למצוא אבדתי.
זכרתי שבפניני רבנו יחזקאל מובא סיפור שבו דיבר על הנוהג שלו לא לדבר בפני נשים. חיפשתי בפניני ולא מצאתי.
מישהו מכיר?

[מה שנכון נכון]

אולי מישהו יעזור לי למצוא אבדתי.
זכרתי שבפניני רבנו יחזקאל מובא סיפור שבו דיבר על הנוהג שלו לא לדבר בפני נשים. חיפשתי בפניני ולא מצאתי.
מישהו מכיר?

קול חוצב 283.PNG (118.76 KiB) נצפה 569 פעמים

קול חוצב 284.PNG (242.42 KiB) נצפה 569 פעמים

[מתהלך]

אולי מישהו יעזור לי למצוא אבדתי.
זכרתי שבפניני רבנו יחזקאל מובא סיפור שבו דיבר על הנוהג שלו לא לדבר בפני נשים. חיפשתי בפניני ולא מצאתי.
מישהו מכיר?

קול חוצב 284.PNG

קול חוצב 283.PNG

תודה רבה!

[ברשילא]

ברשימתו של רבי יעקב עדס של הגר"י אברמסקי, כתב הרב עדס בין היתר:

ה. בספר חזון יחזקאל בכרך מועד ב' אחרי כמה מסכתות ולפני הביאורים למסכת שקלים יש הקדמה מהמוציא לאור וכתוב שם שמסכתות אלו שבסוף כרך זה לא הדפיסם החזון יחזקאל בחייו אף על פי שנכתבו שנים רבות לפני פטירתו עוד בהיותו ברוסיא בזמן מלחמת העולם הראשונה והסמוך לזה והיה להרב אברמסקי טעם כמוס שגילהו רק ליחידים מפני מה אינו מוכן להדפיסו ואמר שמקוה שיוכל לכתוב הכל מחדש עם הוספות ואז ידפיס אבל כיוון שלא זכינו לזה הם אחרי פטירתו כן הדפיסו גם על מסכתות אלו כל זה כתוב שם בהקדמה וסיפר לי הרב מנחם ז"ל שהסיבה היה שמפני מהומות מלחמת העולם הראשונה והמצב ברוסיא בתקופה ההיא והסמוך היה איזה מהזמנים שלא היה כל כך אפשרות להחזון יחזקאל להקפיד על תקנת עזרא שבגמרא בברכות דף כ"ב ואף שכתוב שם בגמרא שביטלו תקנה זו בגברים אבל מבואר בגמרא שם שמידת חסידות להקפיד על זה ולכן לא רצה להדפיסם
ו. אולי באמת היה ראוי להמשיך להשאיר זה כדבר כמוס כמו שכתבו שם בהקדמת הספר אבל אחרי שכמדומני שמרן הגר"ח קניבסקי שליט"א בספרו אורחות יושר הנפוץ מאוד כתב ופרסם שסגולה שספר יתקבל בכלל ישראל הוא להקפיד על תקנת עזרא אולי כבר אין צורך לשמור את הסיפור הנ"ל להמשיך להיות נסתר ומותר לפרסמו

לפני כחמש עשרה שנה, שמעתי את המעשה מרבי יעקב עדס, סמוך ונראה להתוודעותו לענין מר' מנחם עזרא ז"ל. לגודל התפעלותו מן הסיפור, הוא נכנס למרן הגרש"ז אויערבך (שנכח באותו יום בשכנותינו), לספר לו את העובדה, ואני הק' עמו. זכור לי היטב את התרגשותו של הגרשז"א מהסיפור.


סיפרתי ע"כ גם לתלמידו הגרממ"ש וקבלתי ע"כ את המכתב הבא:

הגרממ''ש.jpg

הגרממ''ש ב.jpg

צר לי לאכזב גדולים וטובים...
סיפר לי חתן בנו של ר' מנחם עזרא ז"ל, כאשר התפרסם הנ"ל בשמו, שאל את זקנו ר' מנחם עזרא האם נכונים הדברים.
ואמר לו בזה"ל: "ר' יעקב עדס בא אלי והוא זה שהעלה את הרעיון ושאל אותי האם הסיבה היא מפני שלא יכול היה לטבול?
ועניתי לו: אולי.
בזה מתחילה ומסתיימת "השמועה" בשם ר' מנחם עזרא ז"ל.

[מטה עז]

אם כבר הזכירו את רבי מנחם עזרא זצ"ל, אי אפשר לשכוח כיצד הוא כאדם ישיש ומבוגר מאוד, היה קופץ ממש ורוקד בכל עוז בכל שנה בשמחת תורה, בשמחה שאינה מצויה, ובאנרגיות שמביישות צעירים גדולים וטובים, חבל על דאבדין.

ואודות רבי יחזקאל זצ"ל, סיפר הגרי"ה איכנשטיין שליט"א שנכנס לאחר יום הכיפורים אל הקודש פנימה, וכידוע מקובל מרבי ישראל סלנטר שיש להכין לכבוד יו"כ, יום קבלת לוחות שניות, שטיקעל תורה "שמן", ואמר לו רבי יחזקאל חידוש שחידש בימים אלה, על פי הוראתו זו של הגרי"ס.