יהושפט כתב:ישעיהו לוריא כתב:לב_לדעת כתב:הסיפור בקונטרס על הרב שילה רפאל- הוא נכון? מאומת? יש עוד עדים לפרטים?
כמעט כל בני הדור ההוא, היה להם קשר כזה או אחר איתו.
ר' ישעיהו כתבת דברים יפים ונכוחים ומלמדים רבות על הב"י
אבל כשם שבאשכול השכן על החזו"א מתרעם הרב לעשות רצונך ובצדק איך מזכים הכל לחזו"א, כך אין צורך לעשות את זה באשכול הזה
הכרתי רבים בני הדור ההוא שלא היתה להם שום שייכות ולו כל שהיא עם הב"י [בין אם לא היה להם שום קשר איתו, ובין כאלו שהגיעו פעם פעמיים ולא דיבר אליהם, וכמובן שלא כל מי שהגיע לטישים מסקרנות הושפע מהם], לא מיבעיא מאלו שלמדו בישיבות ב"ב, אלא גם כאלו שלמדו בירושלים ואפילו בחברון כשהיתה בגאולה.
אין ספק שהיו רבים שהיה להם קשר, ואין ספק שהשפיע הרבה מאד וכו', ואני גם חושב שבסופו של דבר מידת השפעתו על כל הציבור החרדי דרך מעגלי השפעה היא עצומה ומכרעת [למשל, בלעדיו ה"מהלך" של פא"י היה שורד מן הסתם הרבה יותר שנים, וממילא כל הציבור החרדי היה נראה אחרת, ואכמ"ל, וכמובן שההשפעה שלו גם על חסידויות אחרות להעמיד חניוקיות וכו' וכו' היתה עצומה, ועוד הרבה], אבל מטבע הדברים אתה שמעת על אלו שהיו מקושרים ולא על רבים אחרים שלא.
ומענין לענין באותו ענין, כידוע שאחד מבני ראשי הישיבות הידועים התקרב מאד לב"י, הגם שלמעשה הקים משפחה ליטאית אך היה מקורב אליו מאד, ידיד טוב שלו שלמד בב"ב [שמעתי ממנו] שאל אותו למה התקרבת אליו, והשיב לכם בב"ב היו את ר' חצקל לוינשטיין והסטייפלער, ולנו בירושלים בישיבות לא היו דמויות כאלו.
אין להם כל תחרות. הוא במקומו והוא בתחומו.
אם יאמר לך אדם שלא הושפע כלל מחזון איש ומעודו לא פתח את הכרכים האדומים או השחורים, תדע שאינו אלא טועה.
אם לא למד בעצמו מספריו, וודאי שמרבותיו שמע משהו ובטח ובטח שאיזו חומרא בהלכה שנהג כמוהו, או שאפי’ לא נהג כמו הכרעתו אולם היא ניצבת לה ברמה.
ובגין כך, ובגין אישיותו הנסתרת והמקבלת את כולם, ובדורנו דור התארים והסופרלטיבים, מיד מדביקים לו את תואר מנהיג הדור מנהיג התקופה מנהיג בני הישיבות, ולמעשה החזו’’א לגמרי נמנע מהנהגות והוראות והכרעות בענייני ציבור,
לכן זה פתטי כבר כל ההגזמות המפלגתיות והקבוצתיות.
כך באותה מידה, אם הייתי כותב שאין מי שלא למד בספר בית ישראל, או שלא הושפע מדברי תורתו של הבית ישראל, היית צודק בהשוואה.
אבל בהנהגה הציבורית ובנורמות בענייני קדושת המחנה, הנהגה ציבורית וכל הפרהסיה של הציבור החרדי, כמו גם העלאתם של אלפי אלפי יחידים, רובם לא מחצרו, הוא היה הכי מכריע והכי משפיע ובאינספור תחומים.
בארץ ואיני יודע אם לא בעולם. בטח גם בעולם לפחות באופן של עקיפין.
בזמן הכנסיה הגדולה בשנת תשכ’’ד, כשהגיעו לארץ חברי מועצת גדולי התורה מאמריקה, נכנסו אליו כמובן מאליו לביקור, הוא רמז לרבי יעקב יצחק רודרמן כי דבר סתר לו, וכשנותרו לבדם בחדרו אמר להגריי’ר כי ישגיח על הפנימייה בישיבתו שבקומה העליונה המרוחקת מבית המדרש, נמצאים עיתונים מזוהמים ביותר.
הגר’’י רודרמן נאלם, אולי גם נפגע וחש שהוא מתערב לו בישיבתו שלו. עכ’’כ, כשבאו אליו בשנית לפני נסיעתם לארה’’ב, לא בא עם כולם.
כשהגיע לבולטימור, בכל אופן בדק ועלה לראות אודות העניין, וחשכו עיניו. את הסיפור סיפר בעצמו בהספד שנשא על הבית ישראל וגם שמעתי מאחד מתלמידיו.
בחור בישיבת חברון, אני יודע שמו המלא, אמר פתע פתאום לרבי אהרן כהן ראש הישיבה כי הוא רוצה להתגייס ולעזוב את הלימוד. רבי אהרן בא ביללה לבית ישראל, והבית ישראל כדרכו: 'מה אין לי מספיק עבודה עם הבחורים שלי?!
אבל כמובן ששלח לקרוא לו באמתלאות שונות. פתח איתו בשיחה ארוכה בליל יום הכיפורים, על דא ועל הא, מאוד מרתקת, לפתע שינה את טון דיבורו וכממתיק סוד שאל את הבחור, אתה נהנה ללמוד? אתה אוהב ללמוד? הוא השיב שכן, אז למה תרצה ללכת לצבא? כי אני דואג לעתידי. (אז לא היה שום מצב לעבוד בלי צבא)
הוא ניתר ממקומו ושם את היד על כתפו ואמר לו; אם אתה אומר לי מה יהיה איתי בעוד 10 דק’, אני אומר לך מה יהיה איתך בעתיד! השפעת השיחה הממה את הבחור והוא שב ללמוד בהתמדה רבה.
די בכך לעת עתה. בהמשך אספר עוד אי’’ה אם יהיה לי פנאי.