על אלה חשכו עיננו - מרן הגרי"ש אלישיב זצלה"ה

[ברשילא]

הקדשה מעניינת משנת תרס"ח - שנתיים לפני הולדת הגריש"א - בספר "נחמות ארץ ישראל", לר' נחום מגיד, ירושלים תרס"ח

הקבה"ו ברחמיו יברך ויתן להם בנים טובים ויקיים בהם ברוך מבנים אברהם וזגתו הצדקת חיי' מושע

[יאיר אתמר]

מישהו יודע אם יש תוכנית להדפיס את ההגהות?

[נוטר הכרמים]

קובץ "ישמרו דעת"
מפי הגרב"ש דויטש שליט"א לרפו"ש.

[פלוריש]

ראיון עם הרב אברהם משה אבידן זצ"ל על הגריש"א: https://he.mishpacha.com/%d7%aa%d7%95%d ... %aa%d7%94/

[רוזן]

יש תמונות מהניחום אבלים אצל רשכבה"ג מרן הגריש"א זיע"א, בפטירת הרבנית ע"ה ???

[גביר]

סיפר ר' שלמה יוליס מנווה דקלים [כעת בבני דקלים] מעשה שהתרחש בילדותו בירושלים, בבית המדרש תפארת בחורים, שם נהג להתפלל-

בין באי בית המדרש נמנה יהודי, שקנה לו תדמית של שובב, בשם מרדכי אבנר.

ביום שמיני עצרת - שמחת תורה, בשנה הראשונה לכהונתו של 'ר' יוסף שלום' כממלא מקומו של אביו 'ר' אברהם', נחנק אותו יהודי ואיבד את הכרתו לאחר שמאן דהו קשר, כמעשה קונדס, את הטלית שהיה עטוף בה.

הוא הוחש ל'שערי צדק' ובבית המדרש שררה דאגה והשמחה, מטבע הדברים, שבתה.

לתדהמת ולשמחת המתפללים, כעבור כחצי שעה הופיע מרדכי אבנר בפתח בית הכנסת וסיפר את שאירע -

'רשאים אתם לכנות אותי ליצן ובכל כינוי שתרצו, אך הדברים שאספר לכם אמתיים -
כבר הגעתי לעולם הבא, שם פגשתי את ר' אברהם שנסתלק לאחרונה, הוא אמר לי שלא יתכן שביום שמחת התורה הראשון של בנו כרב בית המדרש תושבת השמחה, ולכן עלי לחזור ולרדת לעולם הזה, והנה אני כאן לפניכם'.

[פלוריש]

פתיחת מכתבו של הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל (קובץ תשובות ח"ו סי' קפז)

בעזרת השם.
בין יום הכפורים לחג הסוכות תשי"ג, פה עיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן.
אל מעלת כבוד ידיד נפשי גיסי חביבי הרב הגאון הגדול המפורסם מורינו הרב רבי חיים יעקב לוין שליט"א.
עם רעייתו הרבנית עם צאצאיו היקרים שיחיו כולם יעמדו על הברכה.
את מכתבו הנעים בצירוף תשורתם שי להילדים הי"ו... הגיע לידי בערב יום הכפורים על ידי מר אביו חותני הגאון הצדיק שליט"א יקבלו נא בזה את תודתם וברכתם על זה.
על אלה הימים קבעו חכמינו זכרונם לברכה (במדרש רבה אמור) "מיום הכפורים עד החג כל ישראל עסוקין", טרודים בטרדת המצות ובהכנתן "זה עוסק בסוכתו וזה בלולבו".
ואני חושב כי להבין פירוש הדברים זה עוסק בלולבו, עליו לפנות כעת ב"הוול סטריט הירושלמי" לקניית ארבעת המינים (שוק ארבעת המינים) התל תלפיות של הימים הללו שכולם פונים לשם, שמה מתאספים יקירי ירושלים וסתם יהודים, יהודים מכל השנה ומכל המינים ועיני כל נשואות לזכות בהטוב והיפה בההוד וההדר, ממשמשים ומחפשים, - במערבא בדקי לה בשימשא - בדקי לה בלישניה וכו' וכו'.
ויגעת ומצאת תאמין לא משלימים עם המציאות, מתרוצצים גועשים ורועשים, הולכים ושבים וחוזרים חלילה, דוחפים ונדחפים, וההמולה הולכת וגוברת מרגע לרגע.
ובתוכם גם אני הצעיר תופס מקום לא מקום, עומד - וצף ביניהם, ומרגיש בכל אברי טעם העסק הזה, מבקש לי מוצא ואין.
ובין כה וכה כשאני עומד באפס - מעשה, אני מהרהר בינתיים בשטח אחר אולי שם אצליח למצוא איזה דרך.​
ומכיון שבחג הבא עלינו לטובה חל "מצות הקהל", אמרתי לעיין בדברי הרמב"ם הצריכים ביאור בעניין זה...

כמדומני שלא מוכר כל כך בציבור הפן הזה של הגריש"א, החוויה הרגשית והמוכנות לשתף אותה עם חברו, וגם השפה היפה (הביטוי הוול סטריט הירושלמי, זו המצאה שלו או ביטוי מוכר?

[איש_ספר]

גם "דברי אגדה" כתוב בנוסח שאינו הולם את דמותו כפי שהופיעה וכפי שנתפסה בשנים מאוחרות יותר.

[בן ירושלים]

פתיחת מכתבו של הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל (קובץ תשובות ח"ו סי' קפז)

כמדומני שלא מוכר כל כך בציבור הפן הזה של הגריש"א, החוויה הרגשית והמוכנות לשתף אותה עם חברו, וגם השפה היפה (הביטוי הוול סטריט הירושלמי, זו המצאה שלו או ביטוי מוכר?

למען הדיוק. מכתב זה נדפס לראשונה בישורון כרך ל במדור הזכרון לר' חיים יעקב לוין זצ"ל.
הקשר בין שני הגיסים היה מאד לבבי ולא פלא שהגרי"ש "הרשה" לעצמו לכתוב בסגנון זה. יש עוד דוגמאות שהגרי"ש התנהג עם רח"י ומשפחתו בצורה הרבה פחות רשמית. מהמקובל.

[בן ירושלים]

פתיחת מכתבו של הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל (קובץ תשובות ח"ו סי' קפז)

כמדומני שלא מוכר כל כך בציבור הפן הזה של הגריש"א, החוויה הרגשית והמוכנות לשתף אותה עם חברו, וגם השפה היפה (הביטוי הוול סטריט הירושלמי, זו המצאה שלו או ביטוי מוכר?

למען הדיוק. מכתב זה נדפס לראשונה בישורון כרך ל במדור הזכרון לר' חיים יעקב לוין זצ"ל.
הקשר בין שני הגיסים היה מאד לבבי ולא פלא שהגרי"ש "הרשה" לעצמו לכתוב בסגנון זה. יש עוד דוגמאות שהגרי"ש התנהג עם רח"י ומשפחתו בצורה הרבה פחות רשמית. מהמקובל.

רק להוסיף: למשפחת ר' אריה ובכללם הגרי"ש היתה הכרת הטוב לר' חיים יעקב : הם היו דלפונים וחיו חיי דחק, ואילו רח"י היה רב מכובד בארה"ב. מידי פעם היה שולח עזרה למשפחתו של ר' אריה .

[באמונתו]

רק להוסיף: למשפחת ר' אריה ובכללם הגרי"ש היתה הכרת הטוב לר' חיים יעקב : הם היו דלפונים וחיו חיי דחק, ואילו רח"י היה רב מכובד בארה"ב. מידי פעם היה שולח עזרה למשפחתו של ר' אריה .

הדוחק שמתוכו למד הרב אלישיב בשנותיו הצעירות, לא נתפס. מכל בני ירושלים העניים, נטלה הכתר משפחת אלישיב. אני מכיר אישית, שתי משפחות ירושלמיות וותיקות, שהשתדלו לסייע לו באותם שנים.

[מענה איש]

נכתב השבוע בעלון השבועי (להראשל''ץ) שהגרי''ש כיהן תקופה כרב העיר רמלה וכן מבואר בויקי ידוע עוד פרטים על העניין? כמה זמן זה היה? והאם עבר לגור שם???

[אברהם]

פתיחת מכתבו של הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל (קובץ תשובות ח"ו סי' קפז)

בעזרת השם.
בין יום הכפורים לחג הסוכות תשי"ג, פה עיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן.
אל מעלת כבוד ידיד נפשי גיסי חביבי הרב הגאון הגדול המפורסם מורינו הרב רבי חיים יעקב לוין שליט"א.
עם רעייתו הרבנית עם צאצאיו היקרים שיחיו כולם יעמדו על הברכה.
את מכתבו הנעים בצירוף תשורתם שי להילדים הי"ו... הגיע לידי בערב יום הכפורים על ידי מר אביו חותני הגאון הצדיק שליט"א יקבלו נא בזה את תודתם וברכתם על זה.
על אלה הימים קבעו חכמינו זכרונם לברכה (במדרש רבה אמור) "מיום הכפורים עד החג כל ישראל עסוקין", טרודים בטרדת המצות ובהכנתן "זה עוסק בסוכתו וזה בלולבו".
ואני חושב כי להבין פירוש הדברים זה עוסק בלולבו, עליו לפנות כעת ב"הוול סטריט הירושלמי" לקניית ארבעת המינים (שוק ארבעת המינים) התל תלפיות של הימים הללו שכולם פונים לשם, שמה מתאספים יקירי ירושלים וסתם יהודים, יהודים מכל השנה ומכל המינים ועיני כל נשואות לזכות בהטוב והיפה בההוד וההדר, ממשמשים ומחפשים, - במערבא בדקי לה בשימשא - בדקי לה בלישניה וכו' וכו'.
ויגעת ומצאת תאמין לא משלימים עם המציאות, מתרוצצים גועשים ורועשים, הולכים ושבים וחוזרים חלילה, דוחפים ונדחפים, וההמולה הולכת וגוברת מרגע לרגע.
ובתוכם גם אני הצעיר תופס מקום לא מקום, עומד - וצף ביניהם, ומרגיש בכל אברי טעם העסק הזה, מבקש לי מוצא ואין.
ובין כה וכה כשאני עומד באפס - מעשה, אני מהרהר בינתיים בשטח אחר אולי שם אצליח למצוא איזה דרך.​
ומכיון שבחג הבא עלינו לטובה חל "מצות הקהל", אמרתי לעיין בדברי הרמב"ם הצריכים ביאור בעניין זה...

כמדומני שלא מוכר כל כך בציבור הפן הזה של הגריש"א, החוויה הרגשית והמוכנות לשתף אותה עם חברו, וגם השפה היפה (הביטוי הוול סטריט הירושלמי, זו המצאה שלו או ביטוי מוכר?

במקור כתוב:
ומכיון שבחג הבא עלינו לטובה חל 'מצות הקהל' וגם מתכוננים לעשות זכר למקדש בקשר לפרשת הקהל, אמרתי לעיין בדברי הרמב"ם בצריכים ביאור בענין זה..."

מעניין שבקובץ תשובות צינזרו המילים הללו... אפשר לצרף לרשימות הצנזורים ההשקפתיים החביבים כל כך על חלק מהחברים דכאן.

[מכון חכמי ליטא]

במקור כתוב:
ומכיון שבחג הבא עלינו לטובה חל 'מצות הקהל' וגם מתכוננים לעשות זכר למקדש בקשר לפרשת הקהל, אמרתי לעיין בדברי הרמב"ם בצריכים ביאור בענין זה..."

מעניין שבקובץ תשובות צינזרו המילים הללו... אפשר לצרף לרשימות הצנזורים ההשקפתיים החביבים כל כך על חלק מהחברים דכאן.

איפה אפשר לראות את המקור?
מה הכוונה? מי התכונן? אנשי הרבנות? אנשי חב"ד?

[בברכה המשולשת]

במקור כתוב:
ומכיון שבחג הבא עלינו לטובה חל 'מצות הקהל' וגם מתכוננים לעשות זכר למקדש בקשר לפרשת הקהל, אמרתי לעיין בדברי הרמב"ם בצריכים ביאור בענין זה..."

מעניין שבקובץ תשובות צינזרו המילים הללו... אפשר לצרף לרשימות הצנזורים ההשקפתיים החביבים כל כך על חלק מהחברים דכאן.

איפה אפשר לראות את המקור?
מה הכוונה? מי התכונן? אנשי הרבנות? אנשי חב"ד?

https://www.hamichlol.org.il/%D7%9E%D7% ... 7%94%D7%9C

[אברהם]

המקור כפי שהופיע בישורון... כמדומני.

[ברשילא]

נדפס מחדש וניתן להשגה: