מרן רבי ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל

יונת אלם · הודעהעל ידי **יונת אלם** » ה' אוקטובר 26, 2023 8:46 am

אהה אהה
גלה כבוד מישראל
קשה כעת לכתוב

משוש דורים

משמת רבי ברוך מרדכי בטל כבוד התורה
קשה למצוא עוד איש שריבה וקיבץ פעלים לתורה כמוהו, אלפי משפחות של בני תורה חייבים לו את חייהם הרוחניים.
במשך יותר משישים שנה עמל ויגע להשריש את כבודה של תורה בקרב בני נוער שלא ידעו את ערכה. והצליח להביאם לחיי תורה מלאים, מהם מאות ת"ח מופלגים ומרביצי תורה.
זאת בד בבד עם עמל מופלג בתורה, לילות שלמים שלא היה עולה על מיטתו לישון, והיה הוגה בתורה בעמל רב.
הגישמאק שלו בכל תיבה מדברי הגמרא היה מדבק, והוא נתן חיבור אמיתי לדורות של עמלי תורה.
איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה

אור עולם · הודעהעל ידי **אור עולם** » ה' אוקטובר 26, 2023 9:33 am

אזכיר מה ששמעתי ממנו:
"כי נח נפשיה דרבינא פתח עליה ההוא ספדנא: תמרים הניעו ראש על צדיק כתמר, נשים לילות כימים על משים לילות כימים" (מועד קטן, כה ע"ב).
רבינא, חותם התלמוד, ופותחים את ההספד שהיה צדיק ורק אח"כ שהיה משים לילות כימים?
ענה מרן - "צדיק כתמר יפרח", השבר כ"כ גדול כשההסתלקות היא בתוך כדי הפריחה, ובזה פותחים את ההספד.
מי כמרן זצוק"ל שהיה כמעט בן 95 והיה באמצע פריחתו, ומי כמוהו משים לילות כימים.
אהה

עובדיה חן

המתיקות והחיות שלו בתורה אין לשאר ואין לתאר פשוט "חי תורה" גם בכתיבה הוא חידש מושג "אמירה בכתב" כתיבה בצורה של אמירה

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ה' אוקטובר 26, 2023 2:39 pm

בבחרותו, עם ידידו ורעו להבלחט"א מרן הגר"ד לנדו שליט"א

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ה' אוקטובר 26, 2023 2:45 pm

: 07-02-2014 10;56;00_422x600.JPG (94.21 KiB) נצפה 10583 פעמים

נראה בין מרנן הגריש"א והגרח"ק זצ"ל

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ה' אוקטובר 26, 2023 4:11 pm

כמה רסיסי זכרון. היום בישיבתנו לצעירים. לפני השיעור

https://www.kolhalashon.com/ToraBank/ToraBankMediaPlayer.aspx?FileID=36027128&English=False&Type=Audio

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ה' אוקטובר 26, 2023 6:43 pm

סיפר לי יהודי שנסע עימו בטיסה חזרה מוילנא.
במהלך הטיסה שהכל נמו את שנתם, שקט שרר באוירון.
הוא החליט להציץ במחלקת הביזנעס לראות מה עושה כעת ר' ברוך מרדכי
הוא הסיט את הוילון וראה מחזה הוד
ר' ברוך מרדכי יושב מול גמרא, ידו הימנית מתנועעת ב'מצב מלחמה' [זו הגדרתו]
וכך הוא שקע ושקע במלחמתה של תורה.

הנ"ל מידי פעם יצא להציץ, והמחזה לא השתנה.
יהי זכרו 'ברוך'.

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » ה' אוקטובר 26, 2023 8:25 pm

כמה הערות
א. בזמנו הרב דוד מנדלבוים ביקש מת"ח שיכתבו תשובות לקבא דקשייתא ,רב"מ נתן לו מערכות על כל הק"ג
ב. אחד הספרים האחרונים הוא על המשמרת חיים וכתוב שם שעסק בזה בטיסות, מעניין להשוות שם את תשובתיו לתשובות הרב שיינברג וולמוד מזה דרכי לימוד
ג. נקודה שלא מבוררת אצלי, אשמח לשמוע דעת הציבור. דומני ,היה בו משהו 'ישראלי' שדרכו הצליח לקנות גם ציבור שלא גדל בעולם התורה, זה לא היה על חשבון הישבתיות אלא בנוסף, האם היה דומה לו בזה? האם נכונה אבחנתי?

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' אוקטובר 26, 2023 9:38 pm

א.
מחד גיסא היה דמות ייחודית, מקורית וצבעונית, אולי הססגוני שבראשי הישיבות בדור האחרון. מאידך גיסא, ניכר בו יסוד קונפורמיסטי חזק, היה ממגדירי ה'ישיבתיות' וממעצביה, על המוסכמות והקודים הנוקשים למדי שלה.

בפעמים, הבודדות יחסית, שבהן הזדמן לי לשמוע אותו, הוא הצטייר אצלי לא רק כרטוריקן מעולה אלא גם כשחקן במובן החיובי של המילה -
אמן השולט בטון דיבורו, במחוותיו, בתנועות גופו ובהבעות פניו, ומשתמש בהם כדי להחדיר בקהלו את מסריו באופן בלתי אמצעי.
כך בשיעוריו הלמדניים ועל אחת כמה וכמה בשיחות המוסר שלו.
[כעין זה אמר לי פעם אחד מתלמידיו - 'הוא יודע באיזה שלב בשיחה עליו לדפוק על הסטנדר']
דומה שהתאטרליות הייתה טבועה באופיו וכראש ישיבה רתם אותה לקודש - לשיעורים ולשיחות.

ב.
סח לי ר' יוסף ניצן [בלומקרנץ] ז"ל, מרחובות, איש חינוך, מפקח בחינוך הממ"ד ופעיל במזרחי ובמפד"ל -
'"הגעתי לישיבת חברון כצעיר פליט שואה מפולין ולמדתי בה בחברותא עם ר' ברוך מרדכי אזרחי, שנמנה אז על טובי הלומדים שם, עד שעברתי לישיבת קלצק הרחובותית עם שאר חברי קבוצת ה'עבריתניקים' שאליה השתייכתי.
לא מזמן נודע לי שהחברותא שלי מאז, שנעשה בינתיים ראש ישיבה ידוע, עומד להעביר שיעור בכולל בר שאול [בית המדרש המרכזי של הקהילה הליטאית ברחובות]. הלכתי לשם ובתום השיעור ניגשתי אליו והזדהיתי, אינך יודע מה הלך שם - התרגשות גדולה, חיבוקים ונשיקות",
ובכלל דיבר על רב"מ בהערכה גדולה יותר מאחרים אז.

[איני זוכר אם באותה הזדמנות או בהזדמנות אחרת שאלתי אותו על ר' מאיר חדש, שבאותה תקופה כבר לא היה במיטבו, הוא ענה לי שבשעתו הכיר היטב את בחורי הישיבה וידע על כל אחד ומעשיו, כולל הללו שהיו בהגנה ובמחתרות]

ג.
אופייני, אולי, שהראשון ששמעתי ממנו את שמו, בגיל בר מצווה בערך, היה יורם, המדריך הכריזמטי מבני עקיבא [לא שהייתי שם, אלא שהוא היה דמות מוכרת],
באחד הבקרים שמעתי אותו, בבית הכנסת שבו התפללנו שנינו, אומר בקול פסוקי דזמרה בהברה אשכנזית, דבר שעורר את פליאתי.
התעלומה נפתרה כשסיפר לי שבכוונתו להיכנס, באלול הקרוב, לישיבה בשם 'עטרת ישראל' בראשותו של הרב אזרחי [ברגע הראשון חשבתי שזה שם משפחה ספרדי, אולם יורם אמר לי שמדובר ברב אשכנזי לחלוטין].
תנועת 'בני תורה' הייתה אז בשיאה [באחת השנים שלפני כן הם אף קיימו את המחנה ברחובות, בישיבת הדרום, ביקרתי שם כי לחבר היה שם בן דוד שגם אני קצת הכרתי, על הדשא ישבו קבוצות קבוצות ודברו, אחת מהן בהנחיית אותו בחור שאליו באנו, הייתי עוד לפני בר מצווה ורק בדיעבד לאחר כמה שנים הבנתי שביקרנו ב'מחנה בני תורה'] ולא מעטים מבוגרי הישיבות התיכוניות פנו לישיבות ליטאיות [אז קראו לזה 'נשרפו', גופים שהפנו אותם לשם, כמו גם ישיבות ייעודיות לבחורים אלה, כונו 'משרפות'. איני יודע אם ביטויים אלה עדיין בשימוש].

איני יודע היכן יורם היום, דומני שהוא ראש ישיבה או לפחות מג"ש באחת הישיבות בירושלים.

בעל התפארת

הערב בערך בשעה 23:45 תובא מיטתו של רבינו זצ"ל להיכל ישיבתו במודיעין עילית עד 6 בבוקר

נחומצ'ה · הודעהעל ידי **נחומצ'ה** » ה' אוקטובר 26, 2023 11:36 pm

האם לגרב"ם היה קשר מיוחד עם קבר רחל?

בוצינא · הודעהעל ידי **בוצינא** » ו' אוקטובר 27, 2023 12:03 pm

מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו, ידידו מילדות של מרן ראש הישיבה הגרב"מ אזרחי זצוק"ל, הספיד ביום שישי י"ב מרחשון תשפ"ד (27/10/2023) במסע ההלוייה בשכונת בית וגן בירושלים.

להלן ההספד המלא:

מאד מאד קשה להספיד ידיד נעורים, בידידות אמת שנמשכה אחר כך רבות בשנים, הגאון המופלג הנודע לתפארת ועוז בכל חוגי מכריו יודעיו ומוקיריו רבי ברוך מרדכי אזרחי זכרונו לברכה לחיי העולם הבא, שהיינו קשורים מאד מאד בתקופת לימודנו בישיבת חברון וגם אחר כך, בקשר אמיץ וחזק מאד, קשר לימוד התורה, וכלשון רבינו אברהם בן הרמב"ם בפירושו לתורה, על המקרא ונפשו קשורה בנפשו, קשורה בגימטריא תורה, לומר שהיה חביב עליו לפי שהוא מלמדו תורה ואוהב אותו על ענין הלימוד כנפשו. עד כאן לשונו.

זה היה הקשר הקבוע והחזק מאד שקישר אותנו, הדיבור והשיחה בדברי תורה בכל עת מצוא, ומה עצום היה הקשר, רב מאד, והכל בשמחת לב וחשקת למודה של תורה עיונה וחידושיה.

ואמנם הגאון רבי ברוך מרדכי זכרונו לברכה, כל כולו היה דבוק בכל מהותו בלימוד תורה ובהרבצתה בישיבתו, ובמקומות אחרים, ובהנחלתה לשומעי לקחו רבות רבות בשנים שקירב רבים מהם ללימודה של תורה, וצמחו ונתעלו מהם מופלגי תורה מוריה ומלמדיה.

והוא לא זז מלימוד בכל מצב שהוא שהיה לומד ושוקד על לימודו, וסיפרו לי כי אף בעת נסיעותיו לחוץ לארץ למען החזקת ישיבתו היה תמיד בידו גמרא או ספרי קמאי ובתראי, והעידו עליו שכניו לנסיעה שלמד באמצע הטיסה יותר מעשר שעות ללא הפסק, ואף כתב שם חידושי תורה.

וגם בעת חוליו שהיה אפוף ייסורים היה לימוד תורה משוש חייו.

ואומר עוד, שכל מי שנפגש עמו היה נפעם מעוצם אמונתו החזקה שהכל בידי שמים, ואין אדם במעשיו, למען עצמו ולמען הזולת, אלא כלי ביד ההשגחה לפעול ולעשות, כן היה אומר ברגשת לב מלא אמונה לרופאיו ולאלה שטיפלו בו.

ואחזור עוד לידידותנו שהיתה עמוקה ומאד נפשית ולבבית, תמיד שנפגשנו היתה שמחה הדדית מלאת רגש וידידות אמת.

ידיד יקר ונאמן, רבות פעלת בחייך, והנך הולך לבית עולמך בתורתך ובמעשיך הנשגבים.

ותהא נשמתך צרורה בצרור החיים, והשם ישלח תנחומים למשפחה הנעלה, לצאצאיו, ולאחיו, וכל הנילוים עליהם, תלמידיו ומושפעיו ושומעי לקחו ומוסרו ידידיו ומוקיריו, ובילע המוות לנצח ומחה ד' אלקים דמעה מעל כל פנים.

סימנא · הודעהעל ידי **סימנא** » ו' אוקטובר 27, 2023 12:13 pm

בוצינא כתב:מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו, ידידו מילדות של מרן ראש הישיבה הגרב"מ אזרחי זצוק"ל, הספיד ביום שישי י"ב מרחשון תשפ"ד (27/10/2023) במסע ההלוייה בשכונת בית וגן בירושלים. ראש הישיבה נשא דברי הספד קצרים, עקב הנחיות פיקוד העורף בשל המלחמה.

כמו בכל עשרות השנים האחרונות, מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו הקריא את ההספד מילה במילה מתוך דף מודפס, שנכתב הרבה לפני שהודיעו על הנחיות פיקוד העורף. כמו בכל ההספדים והדרשות בתקופה האחרונה, מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו נשא דברים קצרים ומדודים. דווקא הדרשות האחרות היו ארוכות וממושכות, למרות שחזרו והכריזו על הנחיות פיקוד העורף. נכון, ביחס לכל השקרים הגסים המפוזרים ביד רחבה (בכל התחומים, לאו דווקא בנוגע למנוח) זהו שקר קטן וסולידי, אבל דווקא לכן הוא הפריע לי. נמאס כבר מכל השקרים הגלויים והשקופים.

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ו' אוקטובר 27, 2023 3:48 pm

- דברים שאמרתי לפני התלמידים הצעירים בישיבה, מעט לאחר שהגיעה השמועה הכואבת -

לדמותו של הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל

בזמנים עברו, לכשהיה מסתלק אדם גדול מן העולם, לא במהרה נתפרסמו דברים אודותיו. לקח זמן לעיתונים הנכבדים להגיע אל תלמידיו ומקורביו ולשמוע מהם, ולכשנתפרסמו הדברים סוף סוף, אכן הם שיקפו נאמנה, פחות או יותר, את דמותו של אותו גדול שנתבקש לישיבה של מעלה. מן אותם הכתבות האיכותיות נאספו אחר כך החומרים לספרים, ונשתמרה הדמות כהוייתה גם בספרי הביוגרפיה.

כהיום הזה, שכל איש קטן מן המנין, ואף שלא מן המנין, יש לו במה קלילה ב"רשת". וכל מי שיש בידו איזו אנקדוטה קטנה שראה או שמע או דמיין, בלי קשר לנכונותה או למשמעותה, מעלה אותה לאותה רשת, ומשם זה מועתק מאתר לאתר, מעלון לגיליון, ולמרבה הצער, לא פעם זה גורם לעיוות הדמות. עד שמגיעים לכתובים הדברים של יודעי הדבר באמת, כבר נתקבעה לה דמותו של אותו גדול כפי שעולה מבישול התערובת של מאות הקטעים שכבר נחקקו בתודעת הציבור.

ואם הדברים אמורים בכל גדול שהוא, הרי אצל הגרב"מ זצ"ל הבעיה חמורה שבעתיים. בדרך כלל גדולי ישראל, אין בהם שום כישרון שיש לו ערך ברחוב. ראש ישיבה שיש לו בהירות מיוחדת, והוא מגיש את שיעוריו באופן נפלא. זה נפלא רק ליושבי בית המדרש. אם למשל מרן הגר"ש רוזובסקי, אמן ההסברה הישיבתית, היה נואם באיזה כנס פוליטי, יתכן שהעסקנים, בפרט אם אינם בוגרי ישיבות, לא היו מצליחים להבין מה טעם מצאו בו בני הישיבות בנואם האפרורי הזה...

ועל דרך זו רוב גדולי ישראל, חידדו את כל היכולות שלהם במסלול מנותק לגמרי מהמקובל ברחוב, ובזה הם הרויחו על הדרך שאנשי הרחוב לא מסוגלים בכלל "להעריך" אותם, וממילא הבמה שמורה למי שכן קצת מבין.

לא כן הגרב"מ זצ"ל. באופן חריג הוא היה קשוב להלך הרוח הכללי. כשהוא ליטש את כושר הנאום שלו, זה נעשה באופן כזה, שכל מי שנהנה לשמוע את צ'רצ'יל או את בגין וכדומה, יהנה מאד לשמוע גם אותו. הוא זצ"ל אמנם פיתח את הכושר הרטורי שלו כדי למסור שיעורים וחבורות ושיחות, אבל למעשה, מכיון שהוא תכנן לפנות גם לקהלים מרוחקים, זה נתפתח לכושר ריטורי כזה שגם ברחוב יידעו טוב מאד להעריך אותו. כשהוא ליטש את הגדרותיו, כדי לחדד סוגיות עמומות, על הדרך שנינותו נתפרסה על פני הויות העולם, ויש מה לשמוע גם למי שתורה לא בתחומי התעניינותו רח"ל. וכן בעוד כמה וכמה תחומים.

סוף דבר, במקרה של הגרב"מ זצ"ל, יש פתאום לכולם מה "לתפוס" ממנו. ממילא כל הכותבים השטחיים שהוזכרו לעיל, הרבה יותר בעניינים, ולכן דמותו נמצאת בסכנת סילוף הרבה מעבר לסילופים שאנו כבר רגילים בהם בקשר לגדולינו.

לכן חשוב מאד לקחת בעירבון מוגבל את הפירסומים הראשוניים. יבואו תלמידיו החשובים ויעידו ויגידו לנו איך היתה נראית יממה אצל הגרב"מ. יממה שכל כולה ממש ללא שום הרף, אך ורק שקידה בתורה הקדושה, וכל הזמן ביגיעה עצומה, בניסיון להגדיר כל סברא עד סופה. בנסיון ליישב את הנאמר כאן עם הנסתר לכאורה ממקום אחר. לחפש בספרים, לחשוב, ללטש, ושוב ללטש, להעלות על הכתב, לחפש למי למכור את זה, לסעור את זה, להרביץ את זה, לשאוג את זה. ורק את זה.

כך מילדותו המוקדמת, וכך עד הרגע האחרון. אהבת תורה ללא שום שיור וללא שום גבול. וכדרך האוהב, שנפשו משתוקקת לשתף את כל העולם במושא אהבתו, כך הגרב"מ לא יכול היה עמוד מנגד. יש תורה נפלאה שכזו, אז תגידו לי איך אתם אדישים??? אתם לא מתעלפים מהמתיקות? בואו אחי ואטעים לכם, נראה אחר כך מישהו אחד, אם לא הוא ממש רפה השכל, שיצליח לא לרקוד מרוב המתיקות.

ואם צריך, אז הוא הולך לאחת המדרשיות, ומשכנע בלילה אחד 14 בחורים לבוא לחברון. ואם זה לא מספיק אז הוא מקים "תנועת בני תורה" ומחנה בני תורה. זה הרבה שנים לפני ניצני תנועת התשובה. זה לא בא בכלל באותו מסלול של תשובה. תנועת הקירוב לא היתה התחום שלו. המחנה שלו אינו מחנה החרדים, או משהו כזה, זה "מחנה בני תורה". הוא מחפש להצית את אש התורה בקרב צעירים. בענייני תשובה יעסקו אחרים. הוא צד בחורי ישיבות בלבד.

כל באי המחנה לדורותיהם בטח יזכרו את השלט הענק בואך המחנה, ובו "המנון התנועה", מילים שנכתבו על ידי הגרב"מ, מייסד התנועה, ונחצבו מתמצית הוייתו ומהותו. [הדביקו לזה איזה ניגון רוסי נאה, ושרו את זה שם לרוב], וכך שורר שם:

"בני תורה אנחנו – בנים לכל דבר. תורה את הורתינו - ולנו את משמר,
נפש וגוף את חובקת – דופק חיינו רק את, אל תוך תוכינו חודרת – לטעת חיים לעד.
תורה אנו בנים לך – ברית בינינו כרותה, כל עוד אנו חוסים בך – אין אנו בני תמותה"

גם אני הקטן השתתפתי שם באחת השנים, ואני זוכר איך הודיעו ש"ר' ברוך" יושב באיזה חדרון וכל מי שרוצה יכול תמיד לבוא לדבר איתו על כל מה שרוצים. בכל סוגיא בש"ס, בכל מהלך מוסרי או השקפתי, או עצה טובה והדרכה. וכפשוטו ממש הוא ישב שם מלפנות הבוקר עד לפנות הבוקר למחרת, וכל הזמן הוא שקד שם על תלמודו בעמל עצום ונורא שאין לשער. הלכתי עשרות פעמים להציץ ולהתפעם מן המחזה. כל מי שנכנס מתקבל במאור פנים, מדבר, מקבל תשובה ומיד ר' ברוך חוזר לתלמודו. קורא, פותח ספרים, מקמט את המצח, ננער לכתוב, שוב בודק בא' הספרים, וכך כמעט 24 שעות ביממה.

היה עוד הרבה מה לראות ולשמוע שם, היו נאומים מכל הסוגים וכו' וכו', אבל שום דבר לא הצליח להסתיר את אהבת התורה שבערה באיש הזה בחום של אלפי מעלות, ולא רק אהבת תורה, שעניינה אני אוהב שאחרים ילמדו... גם זה, אבל ראשית לכל הדביקות העצמית בשקידת התורה ועמלה כל רגע ורגע ממש.

והרי אין שום ענין של 'והלכת בדרכיו', לנסות לחקות את כח הדיבור שלו, או את השנינות, או החברמניות וכדומה, אבל יש ויש ענין גדול מאד בשעת הכושר ועת רצון זו, לנסות ללמוד ממנו להשתקע ולהתמסר ללימוד התורה בכל רמ"ח ושס"ה. ולוואי ונזכה לקבל השראה מעוצם מהותו היסודית והאמיתית, לטוב לנו כל הימים.

בוצינא · הודעהעל ידי **בוצינא** » ו' אוקטובר 27, 2023 5:02 pm

מן הדרום · הודעהעל ידי **מן הדרום** » ש' אוקטובר 28, 2023 8:22 pm

ראוי לציין את פירגונו הגדול בהסכמות
כמה כוח זה נותן מן הסתם לכל צורב בגיל כזה או אחר
הלוא דבר הוא

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אוקטובר 30, 2023 2:32 pm

שלא להשאיר הגליון חלק

בבחרותי שמעתי (וכמדומה שהיה מפורסם) בשם אחד מגדולי הדור שאמר על רב"מ, אין תוכו כברו, אך במובן ההפוך מהשימוש המקובל. אכן רבים הכירו את רב"מ מהלצות שנקשרו לשמו (אפשר לעשות מכך ספר כמעט כמו מר' אייזל חריף...*), מהצד התיאטרלי שלו, אבל לא ידעו את האיש עצמו. לא אתיימר לומר שזכיתי להיכרות מעמיקה, אבל מבשרי אחזה, שכבחור צעיר חיפשתי את קרבתו דוקא בגלל הצדדים הססגוניים שהיו בו, ואחרי שהתקרבתי מעט, ראיתי שכ"ז הוא קליפה דקה והפרי עצמו גדול ומתוק לאין שיעור.

ראינו אותו משים לילות כימים כפשוטו ממש בחדרו שבביתו, שם לא כבה האור (לפחות בשעות שהסתובבנו שם, אע"פ ששם היתה מונחת מיטתו) נוכחנו יחד עם קבוצת חברים שבכל מקום שדברנו איתו, ולא דוקא בסוגיות ישיבתיות, הוא מדבר כמאן דקאי בהאי סוגיא, עמדנו לידו בשיחות שנאמרו בביתו בליל שבת בימי הסליחות בעת 'ההאפלה', וראינו את דמעותיו נוצצות באור יקרות, עם שירי ההתעוררות. ולא אחת עמדנו על סגולת מידותיו וכשרון רגשותיו (אע"פ שגם הם היו מכוסים לעיתים בדברי חריפות שהיה סונט בשומעי השיעור כידוע). אופיו ה'אמיתי' משתקף במידה ידועה מחתניו המצוינים (לא את כולם אני מכיר) שהם לא ממש דמות שהיינו מצפים מחתן של ר' ברוך מרדכי (וכמובן לכך שותפה אשתו, אישיות דגולה ומופלאה בפני עצמה). הצדדים החיצוניים האפילו והסתירו לפעמים גם על מעלת חידושי התורה שלו. לדעת רבים הוא היה מן היותר גדולים ולמדנים שבראשי הישיבות, אלא שהאופן שבו היה עוטף את נקודת החידוש, סגנון שמשך רבים (ומהם רבים שהיו רחוקים מבית המדרש, וישמעו ויבואו ויתנו לתורה כתר מלוכה) הרחיק אחרים.

כל הדברים שכתבתי הם חסרי ערך מצד עצמם, אך הם תומכים בדברי הרב השוחט, שאם נבוא לתאר את דמותו של ר' ברוך מרדכי, נצטרך לחפש אחר תלמידיו המובהקים ששתו מבארו, ולא עיתונאים או כאלה הכותבים בסגנון עיתונאי. אם אצל כל חכם המכשול מצוי, אצל ר' ברוך מרדכי המכשול גדול ומסוכן שבעתים.

הרגשתי היתה, וכך שמעתי מעוד חברים, שכל מי שהיה קרוב אליו באיזה פרק, כששמע על סילוקו- בשורה המעלה בדרך הטבע חוויות ממעמקי הזכרון - מתמלא ברגשות טובים של געגוע לאווירה השמחה שהיתה במחיצתו, לנעימות, לחיות, לחריפות, זו של ימות החול, זו המיוחדת לשבתות, את של מועדי קודש, ואת של ימים נוראים. והעיקר של השיעורים. גיבור ואיש מלחמה, איש חי רב פעלים!

====
* פטור בלא כלום א"א...

סיפר לי פלוני שבדידיה הווה עובדא, הם היו קבוצת בחורים שנסעו מלונדון למנשסתר ברכבת מהירה, מלבדם ישב באותו קרון גביר אחד שהיה גם תורני, והוא לקח עמו לנסיעה, שהיתה למעלה משעה, שב שמעתתא לעיין בדרך. בקצה הקרון ישב רב"מ עם בן לוויתו ושיחתם היתה בדברי תורה. רב"מ שהבחין כנראה מה בחיקו של אותו גביר, כנראה רצה לקשור עמו קשר, או שסתם רצה לשמחו ושמא לבדח את יושבי הקרון... ולפתע הרעים בקולו על החברותא כדרכו בעת הרצאת דברי תורה, ואז בתוך הדברים שאג, אה, לו רק היה כאן בקרון שב שמעתתא לראות הדברים בפנים, איזה תענוג זה היה... לא הספיק רב"מ לסיים דברו, והגביר ננער ממקומו כשהוא נרגש ונרעש, ואומר, הנה הנה יש כאן ש"ש... והשמחה של אותו גביר עם כל יושבי הקרון אין לתאר...!

חשב האפד · הודעהעל ידי **חשב האפד** » ב' אוקטובר 30, 2023 9:37 pm

: IMG_2547[1].JPG (112.78 KiB) נצפה 8857 פעמים

במחנה "בני תורה" לפני כך וכך שנים.
בצד שמאל נראה בנו יבל"ח ר' בנציון.

מי הוא הרב שעימו הגרב"מ זצ"ל משוחח?

צופה_ומביט

מעט עסק בדברי תורתו, ויהיה לעילוי נשמתו ושפתותיו דובבות:
בשיעור הזה לגבי זומר וצריך לעצים, בתחילתו.
מה שאומר הגרב"מ שמדברי הר"ן לגבי חיוב קוצר בציפורניים וזקן מוכח דלא כביאור המנחת חינוך שהתנאי ד"צריך לעצים" הוא רק בעצים ולא בכל דבר הנקצר, לא זכיתי להבין, הלוא זיל בתר טעמא וחד טעמא ממש לעצים ולציפורניים כביאור המנח"ח: שהתנאי ד"צריך לדבר הנקצר" הוא בכל דבר שאין הדרך להשתמש בדבר הנקצר. ופשיטא שציפורניים וזקן דומים בדיוק ממש לעצים ולא לפירות ותבואה. אין דרך להשתמש בהם ולכן צריך בהם התנאי דצריך לדבר הנקצר בדיוק כמו בעצים.

תבא · הודעהעל ידי **תבא** » ב' אוקטובר 30, 2023 11:11 pm

חשב האפד כתב:
IMG_2547[1].JPG

במחנה "בני תורה" לפני כך וכך שנים.
בצד שמאל נראה בנו יבל"ח ר' בנציון.

מי הוא הרב שעימו הגרב"מ זצ"ל משוחח?

אולי הגר"ד שוורצמן?

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ג' אוקטובר 31, 2023 12:36 am

שמעתי פעם ממישהו שבעבר הסתייג מהגרב"מ, כי החשיב אותו לדמות של ליצן, עד שפעם טס לארה"ב וראה אותו מתיישב במטוס, פותח משניות מסכת חלה עם רמב"ם ור"ש, ולא מזיז את העיניים מהספר לאורך כל שעות הטיסה!

פרנקל תאומים

איש_ספר כתב:בבחרותי שמעתי (וכמדומה שהיה מפורסם) בשם אחד מגדולי הדור שאמר על רב"מ, אין תוכו כברו, אך במובן ההפוך מהשימוש המקובל. אכן רבים הכירו את רב"מ מהלצות שנקשרו לשמו (אפשר לעשות מכך ספר כמעט כמו מר' אייזל חריף...*), מהצד התיאטרלי שלו, אבל לא ידעו את האיש עצמו. לא אתיימר לומר שזכיתי להיכרות מעמיקה, אבל מבשרי אחזה, שכבחור צעיר חיפשתי את קרבתו דוקא בגלל הצדדים הססגוניים שהיו בו, ואחרי שהתקרבתי מעט, ראיתי שכ"ז הוא קליפה דקה והפרי עצמו גדול ומתוק לאין שיעור.

ראינו אותו משים לילות כימים כפשוטו ממש בחדרו שבביתו, שם לא כבה האור (לפחות בשעות שהסתובבנו שם, אע"פ ששם היתה מונחת מיטתו) נוכחנו יחד עם קבוצת חברים שבכל מקום שדברנו איתו, ולא דוקא בסוגיות ישיבתיות, הוא מדבר כמאן דקאי בהאי סוגיא, עמדנו לידו בשיחות שנאמרו בביתו בליל שבת בימי הסליחות בעת 'ההאפלה', וראינו את דמעותיו נוצצות באור יקרות, עם שירי ההתעוררות. ולא אחת עמדנו על סגולת מידותיו וכשרון רגשותיו (אע"פ שגם הם היו מכוסים לעיתים בדברי חריפות שהיה סונט בשומעי השיעור כידוע).

ג"א מצטרף לדברים, זה מכבר שנים רבות שזו היתה הרגשתי.
בבחרותי הסתובבתי ב''בית וגן'' עם חבר ערב ימי הפורים כדי להתרים עבור מגבית הת''ת כדרך בני הישיבות. היינו חמושים בדפים מודפסים עם כתובות מסודרות שהיו יעד להתרמה, ובין הכתובות הופיעה גם כתובתו של הגרב''מ זצ''ל..
השעה כבר היתה מאוחרת וחככנו בדעתינו אם בכלל "זה לעניין" או "לא לעניין" להקיש על דלתו, ולבסוף הכרענו ברוח קונדסית שזה עשוי להיות מעניין, אולי אפילו משעשע, אז למה לא.. ונקשנו בהיסוס מה על הדלת עליה היה כתוב "אזרחי" (או שמו המלא, אינני זוכר).
אחרי המתנה מועטת, פתח את הדלת הגרב''מ בכבודו ובעצמו, הוא ולא מלאך, הוא ולא שליח. כיפתו המפורסמת שמוטה על מצחו באופן חריג אפילו יותר מהרגיל אצלו, שיערות צדעיו סתורות, מצחו חרוש קמטים, מבע פניו לאה (לשון ליאות) ומוטרד, ומאחורי גיוו שולחן עמוס ספרים פתוחים, וכיסא שהוסט הצידה ברישול מה. זה היה ברור ומוחשי: הפרענו לנו, אנחנו פשוט שלפנו אותו מתוך עומק העיון והיגיעה בתורה. הוא פנה אלינו בשקט שהיה נדמה לנו כבלתי אופייני לו ושאל לרצוננו, ומשענינו לו שאנו מתרימים לת''ת, הוא אמר לנו בטון עדין ובנוסח מתוק: "תראו, לי אין כסף, אני לא יכול לעזור לכם, כי לי אין כסף.. אתם צריכים לעלות עוד כמה מדריגות, שם ישנה דלת נוספת, תקישו עליה והרבנית תפתח לכם, היא - יש לה כסף, והיא תיתן לכם..". הוא דיבר איתנו כדבר איש אל רעהו, במין אותנטיות שכזו, שקצת הפתיעה אותנו.
עשינו כדבריו והרבנית אכן נתנה לנו מה שנתנה.

הלכנו משם אפופי מחשבה: חיפשנו אטרקציה, שיהיה מה לספר אח''כ לחברים בישיבה.. ומה מצאנו? ת"ח מבוגר המתייגע בגפו על התורה בשעת לילה מאוחרת, שקוע בשרעפיו, טרוד לדעת סודה, ועם כל זאת לא נמנע מלהטריח את עצמו לגשת ולפתוח את הדלת ולענות בסבלנות, בפשטות ו"בגובה העיניים" לשני ישיב'ע-בחורים ילדונים שאולי קצת חרגו מן הנימוס, ומן הסתם לא היינו היחידים אלא היו עוד בחורים רבים מישיבות רבות שהטרידו אותו בערבים הסמוכים לפורים בענייני התרמה לת''ת..
אמרתי אז לחברים בישיבה: "לכדנו את ר' ברוך מרדכי האמיתי", זה שמאחורי המסיכה.

זכר צדיק לברכה.

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ג' אוקטובר 31, 2023 7:36 pm

"פטור בלא כלום אי אפשר". ע"כ אענה ג"א את חלקי הקטן. (זה יקח קצת זמן, משום שאני כותב בעתות הפנאי המעטות, ועם הקוראים הסליחה).
אחרי מסירת המודעא שחלק מהדברים אין להם ערך כלל, ונועדו רק לחובבי זכרונות נבובים.
והחלק החשוב בעל הערך, כדאי לקחת בחשבון שברבות השנים הדברים אינם בהכרח מדוייקים.

א. בשנת תש"מ הצטרפתי ל"מחנה בני תורה" הידוע. יותר מ43 שנים. זה כבר בגדר זכרונת עתיקים עם נוסטלגיה.
סדר היום התחיל עם תפילה ישיבתית בשעה 7 בבוקר. בניחותא ובנועם מיוחד, בהשתתפות רוב ככל המשתתפים!
לאחר ארוחת הבוקר, סדר א'.
בסדר זה צוותו חברותות, כשכל חברותא מורכבת מבחור ישיבה מול "תיכוניסט".
כשהמטרה לגרום לתיכוניסטים לטעום טעמה של תורה, ולהחליט לזנוח את המסלול הקודם ולעבור לישיבה "שחורה", על טהרת הקדש.
הסדר נמשך כארבע שעות בהתמדה עצומה. בחלק מהימים הביאו בסוף הסדר אחד מראשי הישיבות בארץ למסור שיעור כללי.

למעוניינים היו חוברות של ר' ברוך ובהם הדרכה להכנת חבורה בכוחות עצמך.
היו חברותות שעשו את זה יחד.
זה היה נראה בערך כך. סעיף א - קרא גמרא פלונית. ב. קרא שוב !! ג. עכשיו עיין גמרא אחרת. ד. בדוק אם הבנת אותה היטב. ה. מצא את הסתירה לכאורה בין שתי הגמרות. ו. כעת עיין בקטע הבא מספר מחנה אפרים. ז. אמור לחברך את מה שלמדת זה עתה, בחיות ובתהלהבות. ח. כעת חשוב אם לפי היסוד של המחנ"א יש ליישב את הסתירה הנ"ל. ט. חזור על התירוץ ביתר שכנוע עצמי. י. לטש עוד מעט ודייק את תירוצך. יא. כעת עיין בתוספות פלוני. יב. חשוב מדוע מתוס' זה נראה שאין תירוצך נכון. יג. קום ממקומך וחפש מישהו "למכור" לו את מה שהעלית במצודתך עד לרגע זה.
וכך עוד ועוד עד להשלמת חבורה לתפארת, כשלבחורים הרגשה שהם יצרו זאת. חדוות יצירה עם סיפוק עצום, והעלאת הביטחון העצמי עם הרגשת ה"גישמאק" של הלימוד הישיבתי, וכו' וכו'.
מן הסתם החוברות הללו קיימות היכן שהוא. (זה מהדברים שיצטרכו עתה להדפיס שוב).

לאחר מנחה וארוח"צ, אולי היה זמן לנוח ולשחות וכדומה.
לעת ערב המהלך הבא של המחנה. "רב שיח".
מתיישבים על הדשא קבוצות קבוצות, בכל קבוצה שוב חצי בחורי ישיבה וחצי תיכוניסטים. יש מנחה, בחור מבוגר ובר דעת שנבחר לכך.
דנים יחד כמה שעות בסוגיות השקפתיות כלליות, וכאלו שעומדות על הפרק.
לא אספר כאן, כמה זה תרם לנו בחורי הישיבות, שמעולם כמעט לא חשבנו על השקפה.

בערב, כל יום תכנית אחרת.
באחד הערבים שלענ"ד הוא השיא של המחנה (יותר מר' יצחק אלחנן בהרבה !).
"עשה לך רב".
מקריאים שאלות שהוכנו על ידי המשתתפים. אחרי כל שאלה ר' ברוך עונה.
בשנה שהייתי השתתף הרב פרץ מרעננה שענה גם הוא על חלק מהשאלות.
השאלות היו ממש ליבת הדיונים סביב החרדיות ועולם הישיבות.
התשובות של ר' ברוך, מעבר לקצת דרמה ומשחקי מילים, היו באמת מערכות בהירות להפליא.
הלוואי ונותרו מזה הקלטות. זה הספר השני שחייבים להוציא עכשיו...

נותרו בזכרוני שני דברים שלמדתי בערב ההוא שמלווים אותי מאז עד היום.
מדוע בחורי הישיבות אינם מתגייסים. ומה זה "דעת תורה".
ברור שאינני זוכר בדיוק ממש, אבל כ"כ נחקקו הדברים, שהם עדיין קרובים מאד למקור.

ב.
נעמד השואל והקריא שאלה מנוסחת בטוב טעם ודעת, מה עונים במפגש עם חילוניים השואלים אותנו מדוע בחורי הישיבוות אינם מתגייסים?

ר' ברוך:
אני שומע כאן שתי שאלות נפרדות.
א. מה עונים לחילוניים על השאלה מדוע וכו'. ב. מדוע באמת בחורי הישיבות אינם מתגייסים.

על השאלה הראשונה [מה עונים לחילוניים] אני לא הייתי יודע לענות עליה. ואיני יודע אם ניתן בכלל לענות עליה.
הרי התשובה בנוייה על אמונה בהקב"ה, ועל אמונה שתורה מן השמים, ואם פלוני החילוני אינו מאמין בכל אלו רח"ל, מה תשובה ניתן להשיב לו.
לכל היותר, אם השואל אדם רציני ומודה על האמת, תוכל לשאול אותו את השאלה הבאה: לו יצוייר שהצבא היה כולו חרדי, וכל חילוני שבא בשעריו נהפך לחרדי, האם אתה כחילוני מוצהר היית מוכן לשלוח את בנך לשם?
כשהוא יודה שלא, הוא יבין לפחות את הבעייתיות לשלוח חרדי לצבא. אבל זו איננה התשובה האמיתית. זו תשובה טכנית מאד.
הנכון הוא לומר לו שאין לך דרך להסביר לאדם חילוני את ההשקפה הדתית בנושא זה.
ומכיון שאין ביכולתך, וממילא אין מחובתך ותפקידך, לענות על השאלה הזו, ממילא היא איננה נוגעת לנו כלל למעשה.

לעומת זאת, השאלה השניה [מדוע באמת אין בחורינו מתגייסים] היא שאלה שנוגעת לנו עד מאד !!
שהרי אם אינך יודע מדוע אינך מתגייס, אתה מושחת גדול.
מדוע שאחרים יקריבו 3 שנים משנותם בעוד אתה מתפטר מזה.
מדוע הם בסכנת חיים ואתה פטור מכך.
מדוע רק האמהות שלהם חרדות לגורל בניהם, ובפרט בעת סכנה, והאמא שלך פטורה מזה.
הלא אם אינך יודע מדוע, ובכל זאת אינך מתגייס, אתה באמת פרזיט נורא כטענתם נגדך.
ולא עוד, אלא אם אינך יודע את התשובה, חסר לך ביסודות ההשקפה של היהדות. וברבות הזמן אתה עלול להיחלש מאד בכל הרוחניות שלך.
ובכן באמת מדוע?

התשובה הראשונה היא זו שהזכרנו שניתן להשיב אותה לאדם חילוני, והיא אמת.
הצבא לצערינו לא מתנהל על פי התורה בלשון המעטה, ויחייבו אותך לחלל שבת כשאין היתר. אי אפשר לסמוך על כשרות האוכל, שלא לדבר על גדרי קדושה וצניעות.
ועל כולנה האויר רווי דעות כפרניות של כחי ועוצם ידי, ואין שם בכל הדיבורים שום חלק ונחלה באלוקי ישראל.
וגם עצם השהות הממושכת בחברה מתירנית בגיל צעיר, עושה את רוב העבודה רח"ל. ורוב באיה לא ישובון ויאבדו לגמרי את כל יהדותם.

זו תשובה טובה ונכונה. אבל היא רק חלק מהאמת.
מכיון שלפי זה אם בתיאוריה הצבא יהיה מתנהל באופן חרדי ממש, אכן בני הישיבות יתגייסו. וזה אינו !!
גם אם עם ישראל יהיה כולו חרדי, ואפילו יהא מלך ונביא, וההשתדלות תחייב הקמת צבא, והוא יהיה למהדרין, והיציאה למלחמה תעשה על פי אורים ותומים ובעצת הנביא וכנסת הגדולה - גם אז לומדי התורה לא ישרתו !!!

והטעם לכך אכן הוא יסוד היהדות.
מכיון שהניצחון במלחמה תלוי אך ורק ברצון הבורא יתברך. ברצותו ינצח דוד את גליית, ויימסרו רבים וגיבורים ביד מעטים וחלשים.
וחלילה אם אין רצונו שינצחו, הרי לא יועיל כלום.
וההחלטה בשמים איננה תלויה בגודל הצבא ועוצמתו, אלא אך ורק בריבוי זכויות ונשיאת חן לפניו ית'.
ומכיון שנתגלה לנו בנבואה ורוה"ק ש"עומדות היו רגלינו" במלחמה "בשערייך ירושלים" בזכות לומדי התורה בשערי בית המדרש,
וכן בעוד הרבה מקומות בחז"ל כפי שקיבלו בקבלת אמת.
אם כן לצד הצבא, גם כשהוא מוכרח וכשר ומתנהל על פי התורה וההלכה, חייבים גדודים של לומדי תורה.
וכך באמת נהגו במשך הדורות, כגון בימי דוד ושלמה.

ויש לכל הענין הזה שרש פנימי, לא רק בדרך סגולית.
הדור הבא של עם ישראל מוכרח רבנים, מוצי"ם, דיינים רמי"ם וכדומה כדי לשמר את התורה מדור לדור.
וכדי לשמור על הרמה הרוחנית של עם ישראל צריך מלבד הנ"ל כמויות של אברכים. כמה שיש בלי עין הרע, זה מקצת מהנצרך.
ולכן צריך שכל הבחורים ילמדו, כדי להוציא מהם את האחוזים הנדרשים של הרבנים והאברכים.
ובמעט היגיון בריא אפשר לתפוס שעם ישראל זקוק למשמרי התורה וההלכה בעם, לא פחות ואף יותר מהלוחמים בגופם.
צריך להכיר להם תודה על מסירות נפשם, צריך להתפלל עליהם ולשאת בעול, אבל אין מקום לרגשי נחיתות.
תפקידנו בנצחיות עם ישראל ובהווה שלנו גדול בהרבה משלהם.
כאמור, לא ניתן לומר זאת להם, אבל נדאג לעצמינו, שאנו לא נשכח זאת לרגע.

כשהבחורים עצמם לא מפנימים את זה מספיק, הם נחלשים ביסודות האמונה שהקב"ה עשה ועושה ויעשה לכל המעשים, והם לא מעריכים את הלימוד של עצמם, ונכנסים בהם רגשי נחיתות, וממילא הם עלולים להתרפות מתלמודם, ואז כל עם ישראל באמת בסכנה גדולה ועצומה.

ובכן, מסיים ר' ברוך, זה זניח מאד להתעסק עם מה לענות לחילוניים, אבל חיוני מאד להתעסק עם עצמינו בשאלה זו.
לדעת בבירור גמור את התשובה הבהירה.

[עד כאן תורף דבריו, כפי שנשתמרו בזכרונו של הכותב].

(בלי נדר בימים הבאים אנסה להמשיך, ולפרט מה לימד ר' ברוך בסוגיית דעת תורה, ולהמשיך עוד מזכרונותיי).

תבא · הודעהעל ידי **תבא** » ג' אוקטובר 31, 2023 8:17 pm

.השוחט כתב:למעוניינים היו חוברות של ר' ברוך ובהם הדרכה להכנת חבורה בכוחות עצמך.
היו חברותות שעשו את זה יחד.
זה היה נראה בערך כך. סעיף א - קרא גמרא פלונית. ב. קרא שוב !! ג. עכשיו עיין גמרא אחרת. ד. בדוק אם הבנת אותה היטב. ה. מצא את הסתירה לכאורה בין שתי הגמרות. ו. כעת עיין בקטע הבא מספר מחנה אפרים. ז. אמור לחברך את מה שלמדת זה עתה, בחיות ובתהלהבות. ח. כעת חשוב אם לפי היסוד של המחנ"א יש ליישב את הסתירה הנ"ל. ט. חזור על התירוץ ביתר שכנוע עצמי. י. לטש עוד מעט ודייק את תירוצך. יא. כעת עיין בתוספות פלוני. יב. חשוב מדוע מתוס' זה נראה שאין תירוצך נכון. יג. קום ממקומך וחפש מישהו "למכור" לו את מה שהעלית במצודתך עד לרגע זה.
וכך עוד ועוד עד להשלמת חבורה לתפארת, כשלבחורים הרגשה שהם יצרו זאת. חדוות יצירה עם סיפוק עצום, והעלאת הביטחון העצמי עם הרגשת ה"גישמאק" של הלימוד הישיבתי, וכו' וכו'.
מן הסתם החוברות הללו קיימות היכן שהוא. (זה מהדברים שיצטרכו עתה להדפיס שוב).

קונטרס והגית

https://tablet.otzar.org/#/b/16486/p/1/ ... /0/end/0/c

https://tablet.otzar.org/#/b/106500/p/1 ... /0/end/0/c

https://hebrewbooks.org/50065

אוהב עמו · הודעהעל ידי **אוהב עמו** » ג' אוקטובר 31, 2023 8:25 pm

מחר בעז"ה יתקיים הספד בשכונת רמות בירושלים
ישאו דברים:
הרי"מ זוננפלד שמכירו עוד מתקופת רכסים וכפר חסידים (נ"ב שם נרקם השידוך של הרב עובדיה ברוידא כשהגרב"מ היה השדכן)
הר"י וילנסקי, אח של חתנו רבי אריאל, ומראשוני תלמידי עטרת ישראל, ושליח ציבור רבות בשנים בהיכל הישיבה
וחתנו הגר"א וינר

כמי שלבקשת הקהילה נטל חלק בהבאת המספידים היה לנגד עיניי להביא כאלה שכבר הכירוהו מקרוב ואת גדלותו הכבירה ולא רק את כוחו התיאטרלי

אוהב עמו · הודעהעל ידי **אוהב עמו** » ג' אוקטובר 31, 2023 8:36 pm

ואענה אני את חלקי הקטן

מחנה בני תורה לפני כ-25 שנה
השעה 3 לפנות בוקר, ואני ועוד בחור ישיבה באווירת המחנה מחליטים שזה הזמן לדפוק בדלתו של הגרב"מ, אחרי יום עמוס במיוחד של פעילות בה גם הוא השתתף שכלל נסיעות דרשה באמצע טיול וכיד ה' הטובה עליו כרגיל במחנות.
הדירה (איני זוכר האם היה זה בגבעת וושינגטון או בגבעת חביבה) הייתה חשוכה לגמרי הגרב"מ היה עם החלוק הביתי הרגיל מנורה שולחנית מאירה על שולחן קטן
על השולחן בבא קמא פתוחה ודפדפת a4 בה הוא כותב וכותב, הוא היה עירני וחד, שאל לשם משפחתי וזכר את בן דודי שלמד בישיבתו לפני מספר שנים. ביקשנו חיזוק על שקיעות בלימוד וברכה, והוא היה לבבי ובמצב רוח מרומם
לשמו וזכרו תאות נפש.

אי אפשר להזכר בדרשות בשבת בישיבה אשר היו מצדיקות את העלייה במדרגות מגבעת מרדכי לבית וגן ואת האווירה המרוממת שהיתה סביבו בימי האלול

צופה_ומביט

תבא כתב:
.השוחט כתב:למעוניינים היו חוברות של ר' ברוך ובהם הדרכה להכנת חבורה בכוחות עצמך.
היו חברותות שעשו את זה יחד.
זה היה נראה בערך כך. סעיף א - קרא גמרא פלונית. ב. קרא שוב !! ג. עכשיו עיין גמרא אחרת. ד. בדוק אם הבנת אותה היטב. ה. מצא את הסתירה לכאורה בין שתי הגמרות. ו. כעת עיין בקטע הבא מספר מחנה אפרים. ז. אמור לחברך את מה שלמדת זה עתה, בחיות ובתהלהבות. ח. כעת חשוב אם לפי היסוד של המחנ"א יש ליישב את הסתירה הנ"ל. ט. חזור על התירוץ ביתר שכנוע עצמי. י. לטש עוד מעט ודייק את תירוצך. יא. כעת עיין בתוספות פלוני. יב. חשוב מדוע מתוס' זה נראה שאין תירוצך נכון. יג. קום ממקומך וחפש מישהו "למכור" לו את מה שהעלית במצודתך עד לרגע זה.
וכך עוד ועוד עד להשלמת חבורה לתפארת, כשלבחורים הרגשה שהם יצרו זאת. חדוות יצירה עם סיפוק עצום, והעלאת הביטחון העצמי עם הרגשת ה"גישמאק" של הלימוד הישיבתי, וכו' וכו'.
מן הסתם החוברות הללו קיימות היכן שהוא. (זה מהדברים שיצטרכו עתה להדפיס שוב).

קונטרס והגית
https://hebrewbooks.org/50065

ישנו גם באוצר, 2 חוברות, מתשל"ד ומתשנ"ה.

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ג' אוקטובר 31, 2023 10:51 pm

בקיץ התשע"ט השתתפתי בחתונת בנו של דודי. המחותן שלו, הרב ישראל יוסף סגל, היה ממקורביו הגדולים של הגרב"מ אזרחי זצ"ל וראש הישיבה שהה זמן ממושך בחתונה. זמן קצר אחרי החופה, כשהנאספים מתיישבים אט אט סביב השולחנות ובאולם נמצאים בעיקר בני משפחה קרובים, התיישבתי ליד ר' ברוך מרדכי ושאלתי אותו קושיא שניקרה לי בבוקר, שאלה שעסקה סביב קנין הגזלן בחפץ, 'יוקרא וזולא', ועיקרה בבבא קמא דף ס"ה. התפחתה שיחה, ראש הישיבה יישב את השאלה ביסוד נפלא, הודיתי לו ושבתי למקומי. כל המשא-ומתן רשום מאז במחברותי בצורה מסודרת וכעת עיינתי בהם שוב, כדי לדייק בפרטים.

ראש הישיבה שהה בחתונה עוד למעלה משעה, ניגשו אליו אין ספור אנשים, הריקודים החלו והוא רקד עם החתן והמחותנים. האולם התמלא ומטבע הדברים, ניגשו אליו עוד ועוד אנשים. כעבור יותר משעה, ירד ראש הישיבה במדרגות, ומכיון שרציתי שיחדד לי משהו במה שהסביר, חיכיתי בסוף המדרגות כדי לשאול. תכננתי להזכיר לו מה שאלתי לפני כשעה, מה הוא ענה ומה קשה לי כעת, אבל מרוב בילבול, התרגשות וההמולה מסביבו, פשוט התפרצתי ואמרתי: "אם כך, אז למה שהחפץ לא יהיה הפקר וכל אחד יוכל לזכות בו?....".

כל הסובבים הביטו בי בתדהמה. מה בדיוק היהודי הזה רוצה?!

אבל ר' ברוך מרדכי ידע בדיוק מה אני שואל. הוא זכר את כל הנידון מלפני כשעה, ומיד ענה: "כיון שסוף סוף החפץ נמצא ברשות הגזלן, לכן רק הוא זוכה בו!!"....
ומיד נעצר, תפס בידי בחמימותו האופיינית, והסביר את כל הנושא הדק היטב.
ההסבר שלו היה, כמובן, נופת צוף, עם כל ה'מהלך' שלו. אבל השיעור הגדול שלמדתי אז היה שכל הריקודים, השיחות והמון לחיצות הידים והיחס הלבבי לכל מי שניגש, שאלות ודיבורים בשלל נושאים, לא הסיחה את דעתו ולו לרגע משיחה תלמודית חטופה של לפני יותר משעה. כי כשהתורה הקדושה היא משוש חייך, חשקך ואהבתך האין- סופית, אתה חי שם, ב'קניני גזילה'!!
&&&&
חלפו שנתיים, בקיץ תשפ"א, ונכנסנו, צוות הישיבה עם כל בחורי שיעור ג', לדבר בלימוד, כהכנה לבחורים לפני מבחני הישיבות הגדולות. הגרב"מ התיישב בראש השולחן וראש ישיבתנו אמר לבחור: "תביא גמרא לראש ישיבה".
הגרב"מ אמר מיד בשקט: "שלא יטרח. לא צריך להביא גמרא. איזה מסכת אתם לומדים?"....
"מכות", השיבו. ומיד החל ראש הישיבה לשטוח, בעל פה, את כל המשנה, הגמרא והתוספות. כך, כשעה שלמה, הקשה ודן, התפלמס כבחור צעיר ורענן עם בני התשחורת. התווכח עם הבחורים הצעירים, הקטנים ממנו בגילם בשבעים וחמש שנים. "מי אמר לכם שיש מושג כזה של 'כושר הרתעה' בעדים? 'כושר הרתעה' שמענישים על כל דבר שקר לא מספיק? צריך 'כושר הרתעה' גם על הדבר עצמו שמעידים? מהיכי תיתי? ככה אומרים בישיבות. אבל היכן זה כתוב? זה כתוב בתורה? בחז"ל? למה לא מספיק מלקות?!", שאג כארי אל מול הבחורים הצעירים. וכשאחד מהם הביא סברא חדשה להסברת הענין, התמוגג עד בלי די, מפליג בשבחים. משם המשיך בקושיות חריפות בהעמדת הסוגיא על בוריה, מלבן את דברי התוספות שכתבו 'דהכי הוא האמת'. הבחורים מתווכחים, מנסים את כוחם, והראש ישיבה מסתער למולם, בעוצמה ובחוזק, מסביר כל דבר בסבלנות. "ומה התשובה?", שואלים הבחורים שהועמדו מול הקושיא ולא הצליחו לפרוץ אותה. "אוהו, גם תשובות אתם רוצים לקבל?", מצטחק רבי ברוך מרדכי, "תחשבו. תעמלו. תגידו תשובה בעצמכם"....
ראש הישיבה הישיש הנחיל כאן, באותה שעה חמימה, דרך חיים מושלמת. של חשקת התורה, של אהבה שאין כמותה להגדרות, להבנה שורשית בסוגיא, לא לוותר עד שהכל יהיה כלורקייט, בלי לקבל הנחות יסוד לא מבוררים דיים. לא משנה בן כמה אתה, עליך להבין כל דבר לעומקו. לא היה שיעור מאלף יותר בגישה יוקדת וממוקדת לתורה, חיה ונושמת, מאשר לראות את ה'קול ה' בכח קול ה' שובר ארזים' של ראש הישיבה זצ"ל.

&&&
מספר בני יקירי הרב מרדכי: "בכל ליל שבת, קבוצת בחורים גדולה מ'נתיבות חכמה- וולפסון', שמענו את מרן הגרב"מ זצוק"ל בביתו. כש'עטרת' עברה למודיעין עילית, שהה ראש הישיבה בשבתות בישיבה, כך שהתאכזבנו שלא נשמע אותו יותר. כעבור זמן חלה מרן זצ"ל בקורונה וסבל מאד מחולשה וגם מזיהום רציני ברגל. הוא ישב ספון בביתו בבית וגן, תשוש וכואב. בליל שבת הרהבתי עוז, ארגנתי 15 בחורים וצעדנו לביתו. אחד ממקורביו פתח את הדלת. ביקשנו שהראש ישיבה ימסור לנו משהו, אפילו קצר, והוא הניד בראשו בצער. "איך אפשר? הראש ישיבה בקושי זז. קשה לו מאד. אתם יודעים מה? תכנסו, אשאל אותו, אולי הוא יסכים לדבר שתי דקות".
"מה הם רוצים?", שאל רבי ברוך מרדכי בלחש, אפוף ביסוריו. "הם הגיעו מ'וולפסון'. תמיד הם באו לשיעור בליל שבת והם מבקשים שהראש ישיבה יגיד להם משהו קצר, אם אפשר"....
חשבנו שיגיד 'וורט' מוסרי קצר, אבל הגרב"מ ביקש רמב"ם, פתח אותו בקושי, והתחיל לדבר. חצי שעה הוא מסר שיעור על אזכרות בתפילה, ותן טל ומטר וכו'. בתחילה בלחש, ואחר כך, ממשפט למשפט, התעצם קולו, עד שהוא שאג כאריה צעיר. חצי שעה הוא מסר 'חבורה' בקולות וברקים, כאדם בריא, צעיר ורענן. ראינו בחוש בן תמותה חולה ומיוסר, שברגע אחד נהפך לאיש אחר, מלא חיות, מאושר.
יצאנו המומים. ראינו בעינינו 'תחיית המתים'. ראינו כיצד התורה מחייה, מעצימה לא רק את הנשמה, אלא ממש את הגוף, כפשוטו!!".

אור עולם

שמעתי היום מאחיו הגר"י יבלחט"א שהוא היה סמל לדברי האוה"ח הק' הידועים בפר' כי תבא.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ג' אוקטובר 31, 2023 11:54 pm

אור עולם כתב:שמעתי היום מאחיו הגר"י יבלחט"א שהוא היה סמל לדברי האוה"ח הק' הידועים בפר' כי תבא.

כך אמר בהספדו בשעת הלוויה

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ד' נובמבר 01, 2023 10:27 am

קצת שמועות אודות ראש הישיבה, כדי להשתתף במשהו בהספדו של חכם:

דודי הגרב"י סומפולינסקי שליט"א, שהיה מקבוצת מייסדי עטרת ישראל, נשא הספד מרתק על האוירה בישיבה באותם הימים.
בין השאר סיפר, כי ר' ברוך סיפר להם, שהשווער העיר לו שהוא מתנהג מידי באבהות ופתיחות עם התלמידים וזה לא בריא, צריך קצת מרחק. הדוד סיפר, שהם שאלו אותו, מה ראש הישיבה ענה לשווער, והוא אמר להם, עניתי לו, שאני מסכים אתו לגמרי, רק מה אעשה ואיני יכול...
הוסיף הדוד ואמר, כי אליבא דאמת, ר' ברוך כן ניסה כמה פעמים לשמור איזה מרחק, אבל זה לא הצליח לו...

הוא תיאר איך הם היו אוכלי לחמו וגדלים על שלחנו, והוא היה עובר מאחד לאחד, ומשכנע אותו שהוא גאון עולם ותובע ממנו חבורות כו', עד שבאמת הם בדקו ומצאו שמכל השנים הראשונות האלו, לא היה אחד שאינו מרביץ תורה כיום...
באיזה רגע של עידנא דחוודתא, אחרי שר' ברוך כרגיל שיבח את כל תלמידיו, שהוא גאון בזה והוא עילוי בזה כו', היה שם איזה עז פנים ששאל ומה עם פלוני (-אחד שלכו"ע לא היה ניתן לכנותו בשם 'גאון', הוא היה פשוט בחור טוב ותמים), ור' ברוך בלי להסס ענה מיד 'מי? פלוני? - הוא גאון בתמימות!. קיצורו של דבר, שעתה, אותו גאון בתמימות התפכח מיינה של תורה, וכיום הוא מרביץ תורה גדול (והוסיף הרב: 'וזה לא אני'..)

***

אגב, מילדותי אני זוכר את אבי מורי חוזר בהתרגשות בכל שבת-סליחות: ר' ברוך מרדכי היה צועק השבת "הלילה עומדים להגיד את השקר הגדול!... לנו בושת הפנים..." מסתמא היה המשך לדברים, עצה או תוכחה איך לא יהיו הדברים שקר... אבל הלשון הזאת "נתקעה" לי באוזניים מילדותי "הלילה אומרים את השקר הגדול..."

***

סיפר ידידי שאביו היה תלמיד קרוב מאד במשך שנים רבות: פעם אחת נסע עם רה"י במונית לנסיעה עבור הישיבה. והנה, רואים הם שהמונית עומדת "להיתקע" בפקק עצום. ראש הישיבה הזדרז לבקש מהנהג לעצור לפני הפקק ולפנות לדרכו, הוא שילם, ירד מהמונית והחל צועד רגלית את כל הפקק בשביל לחפש מונית אחרת בתחילת הפקק... הוא אמר לתלמידו: זה מונית על חשבון הישיבה, אינני יכול לבזבז את כספי הישיבה עבור ישיבה בתוך מונית התקועה בפקק...

***

סיפר ידידי, מתלמידי הישיבה: כאשר ר' ברוך היה רוצה לחזק איזו נקודה בישיבה – הוא היה מכליל את עצמו בתוך החיזוק הכללי. למשל, אם עורר על כך שסדר שני "חלש", הוא עצמו היה מתחיל להשתתף בסדר שני מתחילתו ועד סופו במרץ ובברען (למרות שהוא כמובן לא היה זקוק לחיזוק הזה, קביעותו היתה ללמוד בחדרו שבביתו לכתוב חידושי תורה). אם עורר על חיזוק ביום שישי, הוא העביר את השיעור כללי ליום שישי, והיה נמצא בבית המדרש עם הבחורים. כשעורר על חיזוק האווירה בשבת קודש, היה משתתף בעצמו בסעודות השבת עם הבחורים. וכן הלאה והלאה. זאת דרך נפלאה מאד שהדברים יתקבלו באוזני השומעים.

***

סיפר ידידי, מתלמידי הישיבה, שהגיע עם בנו לחלאק'ה. הבחור המשב"ק הגיש לר' ברוך צעצוע על מנת להביא לחתן השמחה, אך הילד פחד לקבל מר' ברוך. ר' ברוך הגיש לאבא את הצעצוע והורה לו להעביר לבנו. כעת, פנה ר' ברוך אל הילד שאחז בצעצוע וביקש ממנו "תוכל להשאיל לי בבקשה לשחק בזה?..." הילד לא יכול היה לסרב, אחרי שר' ברוך "שיחק" מעט בצעצוע, הוא החזיר ישירות לילד שהושיט את ידו... "אתה רואה, נהיינו כבר חברים... מה קרה? באמצעות ה"נתינה" שלו..."

***

הראה לי ידידי, מהמשמשים הקרובים בשנים האחרונות, תיעוד-וידאו נפלא, איך ר' ברוך מעודד ילד שסבל מפחדים. הוא מחזק אותו באמונה, מורה לו על מה לחשוב בשעת החרדה, ושורר איתו שירי ביטחון... הוא סיפר שהילד קיבל תועלת גדולה מאד, אחרי שהסתובב אצל מטפלים רגשיים שלא הצליחו להועיל לו.

***

עוד מסיפורי ידידי המשמש הקרוב:
מסתמא רבים יודעים שר' ברוך חווה תקופות קשות מאד בחייו, היו רגעים שכמעט מעשי ידיו טבעו בים, אבל הוא המשיך ואמר שירה, הוא תמיד התרומם והתחזק. לפעמים ממש ראוהו שוקע לרגע בדכדוך ודאגה, ואז מתנשא כארי ושוקע בלימוד עם כל הברען והמרץ והשמחה שלו.

מאז פטירת הרבנית ע"ה הוא לא חזר אל עצמו. ראו שהוא מנסה להתמלא רוח חיים, אבל זה לא "הצליח לו".

***

כידוע, אחרי השלושים של הרבנית נפל למשכב קשה, היה שרוי במין "תרדמת" במשך חודש וחצי. לפני שבועות ספורים "התעורר" לפתע, והתחיל לחזור לאיתנו, העבירוהו מטיפול נמרץ למחלקה רגילה. הוא סיפר לידידי ולמקורבים שבהיותו מחוסר הכרה הוא "ראה" את הרבנית בגן עדן, שמחה מאד, ושאלוהו בשמיים האם הוא רוצה להישאר איתה או לחזור קודם לארץ? וביקש לחזור לארץ בטענה שעוד לא סיים את תפקידו. ואנחנו לא נדע.

בימיו האחרונים, מאז שהוא התאושש מעט, חזר כל הזמן על שלושת הדברים שצריכים חיזוק: "תורה בעמל, אחדות, ואמונה בחוש שאין עוד מלבדו".

תוך כדי חולשתו ויסוריו היה כל הזמן ממלמל "אין עוד מלבדו! אין עוד מלבדו!"

***

נפלא היה לראות איך הוא שומר על רוממות וגדלות בתוך המצב הקשה הזה. ימים ספורים לפני פטירתו הגיעו חתנו ובתו לחדרו. הבת – שהיתה כנראה "מבלה" שם ימים ארוכים בבית החולים – היה ראשה מכוסה במטפחת. הוא התאמץ מאד ללחוש לה: "איפה הפאה?... אשה צריכה להיות מכובדת ליד בעלה..." ואז, בשובבות אופיינית, פנה אל בעלה ואמר: "וגם הבעל צריך להיות מכובד ליד אשתו..."

***

אחת מנפלאות גדולי ישראל היא ההתעסקות התמידית של רובם עם צעירי הצאן שמקפצים להם בין הרגליים...
ר' ברוך "ירש" מחמיו המשגיח את המידה הזאת, לפתוח את ביתו להמוני בחורים שהפכו לבני בית, משבקי"ם, נהגים, מלווים... כל שם וכינוי אפשריים...

מיותר לציין שהיו מביניהם רבים שלא היו "ברמה גבוהה", ביקשו "להשתעשע" וליהנות בצילו ובצידו של ראש הישיבה ה"ססגוני".
ר' ברוך והרבנית גידלו את כולם בסבלנות, ובעיקר – בהמון המון כבוד!

***

הראה לי ידידי המשמש הנ"ל תיעודי וידאו מ"נסיעה" של החבריא קדישא לנופש בחיפה. היו שם ר' ברוך והרבנית עם קבוצה של בחורים שובבים ושמחים...

ר' ברוך יושב ולומד בסלון של דירת הנופש עם כל הברען, ומדי פעם קורא לכל החבורה, ומספר להם שהוא זכה ל"גילוי אליהו": נודע לו באופן פלאי התירוץ על הרמב"ם... הוא מתחיל להרצות להם את כל השטיקל תורה שהוא שש ושמח בו. ניכר שחלקם לא מבין על מה הרעש, אבל כולם מצפים לסוף... אחרי שבתרועת ניצחון הוא מסיים את התירוץ על הרמב"ם, הוא מתרומם ומתחיל לרקוד עם כולם "ברוך אלקינו שבראנו לכבודו" "תורת ה' תמימה" וכהנה משירי שמחת תורה...

תיעוד נוסף מראה את התפילה שלו בתוך דירת הנופש, במניין עם הבחורים המלווים. המתעד תיעד מתחילת אהבה רבה עד אמצע קריאת שמע. הלוואי שביום הכיפורים היה לי כזה מרץ והתלהבות מכל מילה, כמו תפילת שחרית של ר' ברוך בדירת נופש בבין הזמנים... כל מילה נאמרת בקול רגש, מדי פעם נעצר לאיזה ניגון מוסרי נוגה... אייי, איי, איי, איי... והאר עינינו ב-ת-ו-ר-ת-ך... אייי, אייי... ודבק ליבנו ב-מ-צ-וו-תי-ך... שלא לדבר על קריאת פסוק ראשון בעיניים עצומות וידיים מונפות לכל עבר, כאילו עומד ב"שמע ישראל" של סיום נעילה...

***

אבל עיקר התפעלותי היתה מהתיעוד הבא: החבריא קדישא יושבת לארוחת בוקר במרפסת דירת הנופש. בראש השולחן ר' ברוך והרבנית. יהודי (כנראה חיפאי) יוצא מר' ברוך אחרי שבישר לו שהרופאים אישרו את "הבחנתו" של ר' ברוך לפיה החשש לגידול מסוכן בגופו של בנו התינוק – בטל ומבוטל, "אין לו כלום". היהודי מודה ומתברך.

אחרי שהיהודי יוצא, הרבנית פונה לבעלה בהערצה ושואלת אותו ישירות: "תגיד, איך ידעת להגיד לו שאין לו כלום? מה זה? רוח הקודש? נבואה?... מה אתה מרגיש לפני שאתה עונה כזאת תשובה מוחלטת?..." ר' ברוך מנסה להתחמק, אבל היא עומדת על שלה... הבחורים ה"ליצנים" מהסים את הרבנית בהתלהבות: בוודאי שזה רוח הקודש! הראש ישיבה יש לו רוח הקודש!... היא מביטה בהם בסלחנות, שותקת, מחכה שיפסיקו הצעקות, וממשיכה לפנות אל בעלה: "נו, איך ידעת?..."

ואז הוא רוצה להתחיל להסביר לה, מזדקף על מקומו ומתחיל להגיד לה בהתעוררות את הפסוק "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו", אינני יודע מה המשך התשובה, כי הליצנים שהסבו שם מיד שמו לב שיש כאן מקום להתלוצץ "ברוך הגבר"... הם מיד החלו לצעוק "תרתי משמע... תרתי משמע... ברוך הגבר!.." הרב והרבנית מביטים בהם כאילו לא-מבינים את הבדיחה... הרבנית שואלת: "מה? לא הבנתי... מה זה 'תרתי משמע'?.." והם, ה"מבינים", מתחילים להסביר לה: יש לזה "תרתי" משמעויות ("מה זה תרתי?" שואלת הרבנית... שתים, שתי משמעויות... הם "מסבירים" לה), גם "ברוך הגבר אשר יבטח" וגם "ר' ברוך" הראשישיבה הוא "גבר"...
"אהה..." אומרת הרבנית, "אההה..." מחרה אחריה בעלה הגאון... בלי חיוך, אבל גם בלי לעג או כעס, כאילו הם אמרו איזה "וורט" קצת "צולע" על הפרשה...

אחר כך מסתיימת ההקלטה... אבל אני את שלי הבנתי... גאון ענק, שקוע כל כולו בלימוד, משלב תוך כדי התייחסות מכבדת וחביבה לקבוצת ילדים/בחורים שמתרוצצת אצלו בבית...

אור עולם · הודעהעל ידי **אור עולם** » ד' נובמבר 01, 2023 12:36 pm

אברהם כתב:קצת שמועות אודות ראש הישיבה, כדי להשתתף במשהו בהספדו של חכם:

דודי הגרב"י סומפולינסקי שליט"א,...
הוא תיאר איך הם היו אוכלי לחמו וגדלים על שלחנו, והוא היה עובר מאחד לאחד, ומשכנע אותו שהוא גאון עולם ותובע ממנו חבורות כו', עד שבאמת הם בדקו ומצאו שמכל השנים הראשונות האלו, לא היה אחד שאינו מרביץ תורה כיום...

אני למדתי אצל הגרב"י בשיעור הראשון של ישיבתו החדשה בק"ס, והייתי קודם בר מצווה, והגרב"י דיבר איתנו על מעלת המייסדים, והביא לדוג' את המייסדים של עטרת שכולם מרביצי תורה.
לפני הבר מצווה הייתי אצל הגרב"מ ואמרתי לו הדרשה שלי, ואח"כ דיבר איתי על הישיבה החדשה ועל מעלת ה'מייסדים', ואז אמר לו אבי שרואים איך שכל המייסדים של עטרת נעשו מרביצי תורה ועולם התורה עומד עליהם ודיבורים כיו"ב,
הגרב"מ היסה אותו ואמר "על כל הבוגרים... על כל הבוגרים..."

מהר שלל חש בז

אברהם כתב:סיפר ידידי, מתלמידי הישיבה, שהגיע עם בנו לחלאק'ה. הבחור המשב"ק הגיש לר' ברוך צעצוע על מנת להביא לחתן השמחה, אך הילד פחד לקבל מר' ברוך. ר' ברוך הגיש לאבא את הצעצוע והורה לו להעביר לבנו. כעת, פנה ר' ברוך אל הילד שאחז בצעצוע וביקש ממנו "תוכל להשאיל לי בבקשה לשחק בזה?..." הילד לא יכול היה לסרב, אחרי שר' ברוך "שיחק" מעט בצעצוע, הוא החזיר ישירות לילד שהושיט את ידו... "אתה רואה, נהיינו כבר חברים... מה קרה? באמצעות ה"נתינה" שלו..."

1.zip: (4.66 MiB) הורד 183 פעמים

אור עולם · הודעהעל ידי **אור עולם** » ד' נובמבר 01, 2023 8:35 pm

מישהו יודע באיזו שנה נפטר אביו ר' ישראל?

אישאחד · הודעהעל ידי **אישאחד** » ד' נובמבר 01, 2023 9:03 pm

אור עולם כתב:מישהו יודע באיזו שנה נפטר אביו ר' ישראל?

תשל"ו

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' נובמבר 02, 2023 12:10 am

חיטטתי קצת בניירת ומצאתי את הדף הזה.

: רבמ.jpg (1.36 MiB) נצפה 7854 פעמים

קשה להבין מתוכו מה בדיוק הדיון אבל הסיפור סביבו כנראה הותיר בי רושם גדול ולכן אני זוכר היטב את נסיבותיו.
הייתי בחור צעיר ש"א יש"ג, ונהגתי להשתתף בשיעורי ליל שבת שהתקיימו בביתו.
כבר ידוע איך היה סונט במי שהיה מתערב בדברים שהיו לדעתו דברי הבאי (בזמנו התפרסם שאמר לפלוני: תסלח לי ר' משה אבל הדברים שלך הם אפילו לא שטויות... כשהשואל לא נרמז ואחרי זמן חזר והשיג ממקום אחר, אמר רב"מ, או...! או...! כעת זה כבר שטויות...!) אבל אני הק' לא כ"כ חששתי ואולי אפילו נהנתי מהתגובות, והייתי מעיר מידי פעם. היה שאמרתי משהו והוא החזיר בחזרה, כל הנראה הכרת פני ענתה שאני לא מקבל את דבריו... הוא המשיך הלאה. וגם אני הייתי מספיק מנומס לא להתעקש. למרבה ההפתעה, למרות שלא היה שום קשר בינינו ואף לא הייתי תלמיד הישיבה, לאחר כמה ימים אני מקבל לתיבת הדואר שבמשרד הישיבה בה למדתי אז, מכתב ממנו ובו מענה מפורט...! נקל לשער איזו התרוממות הרוח היתה בקבלת מכתב כזה.

אני לא מתאפק לספר עוד סיפור קטן קצת משעשע על חוש הומור אופיני, אלא שהסיפור לא כ"כ מעודן...

כשלמדתי בפוניבז' היתה לי הזכות להוציא את תוסהרא"ש לנדרים מכת"י. לקחתי ממנו הסכמה. בתוך הדברים הוא כתב, 'אמנם ידעתיו לידידי הנ"ל כפשוטו וכמדרשו'. לא התעמקתי במשמעות הפשט והדרש, בלה"ק מקובל להשתמש בנוסח זה כדי להעצים את הביטוי ('המקום הוא הוא מוצלח, ממש מוצלח כפשוטו וכמדרשו') אבל פלוני שראה את ההסכמה אמר שהכמדרשו כאן קצת בעייתי.... אולי שיתפתי מישהו בקביעה של אותו פלוני, בטח לא עשיתי מזה עניין. למרבה הפלא, ויהי היום ואני מקבל טלפון ממנו זצ"ל. מעולם לא הייתי קרוב אליו בדרגה של שיחות טלפון אקראיות. התפלאתי מאד. הוא פותח ואומר: שמעתי שליצני הדור של פוניבז' מתלוצצים על הידעתיו... מרוב תדהמה בלעתי את לשוני ולא הגבתי. והוא ממשיך ואומר, ע"כ אבקשך להוסיף תיבה אחת: כי ידעתיו, ולעשות מרכאות על שתי המילים, כך שהמובן הוא שימוש בפסוק הנאמר אצל אברהם כי ידעתיו וברש"י שם וכו'...

ועוד סיפור קטן המלמד על רגישותו לכבוד הזולת. באירוסין שלי הוא לא היה. אני לא זוכר אם בכלל הזמנתי אותו. היתי מיודד עם בחור (הוא היה מכונה ע"י 'מינסקער מגיד' על שם יחוסו...) שיחד היינו מבקרים אצלו. החבר התארס זמן קצר אחרי. כמובן השתתפתי באירוסיו, והנה רב"מ מגיע. הוא כמובן נעמד לדבר, ולהפתעתי בין כל הקילוסין שהוא קושר לראשו של החתן, הוא לפתע פונה אלי ברבים ומתנצל שלא היה באירוסי, ומוסיף כמה מילות חיזוק...חוויה מביכה, אבל לא לגמרי לא נעימה... אח"כ מספר לי אותו ידיד שרב"מ התקשר אליו למחרת והתנצל שוב ושוב וביקש את סליחתו, באמרו, רציתי לתקן את העובדה שאצלך הייתי ואצל חברך לא, אבל לא הייתי אמור לעשות את על חשבונך. הערב היה צריך להיות כולו שלך והיה אסור לי להתייחס לאף אחד זולתך וממש ביקש את סליחתו...

אברהם כתב:אגב, מילדותי אני זוכר את אבי מורי חוזר בהתרגשות בכל שבת-סליחות: ר' ברוך מרדכי היה צועק השבת "הלילה עומדים להגיד את השקר הגדול!... לנו בושת הפנים..." מסתמא היה המשך לדברים, עצה או תוכחה איך לא יהיו הדברים שקר... אבל הלשון הזאת "נתקעה" לי באוזניים מילדותי "הלילה אומרים את השקר הגדול..."
.

תודה על כל הדברים היפים.
השתתפתי, כנראה פעמיים, באותה שבת ידועה, לזכרוני הוא אמר דברים אחרים. ובזכרוני שכל המשתפים ידעו שאלו דברים קבועים שהוא חוזר עליהם בכל שנה ושנה. הוא דיבר על ה"שקר" שבאמירת 'הנשמה לך והגוף פעלך, חוסה על עמלך'. הוא הטעים כי בדברים אלו האדם מצהיר שלמעשה ברור לו שחוץ מרחמיו של הקב"ה אין לו עוד שום זכות קיום, הוא כאין ממש, בלי אותה 'טענה', שכיון שהכל שלך ממילא בדין הוא שתחוס על שלך, האדם מבין שאין לו שום סיבה אחרת להתקיים. הוא שאג, כמה אנשים מבינים את המשמעות של הדברים שהם אומרים, וכמה ממי שמבין, מאמין במה שהוא אומר...!

אולי יש כאן מי שנכח שם ויכול להוסיף.

קרית מלך · הודעהעל ידי **קרית מלך** » ה' נובמבר 02, 2023 1:53 am

מפי השמועה: הרב מאיר גרוזמן שליט"א ידידו של הגרב"מ זצ"ל במשך שנים רבות נשא הספד מדהים בפני קהל שומעיו הקבוע וסיפר עובדות נפלאות ויוצאות דופן.
בדבריו עמד בין השאר על כח שתיקתו של הגרב"מ זצ"ל והפליא לספר סיפורים אשר בדידיה הוה עובדא, איך במצבים רבים ושונים הוא אחז תמיד בפלך השתיקה, והמדובר הוא בחוויות אישיות בפגישות משותפות במשך שנים רבות!
אחת העובדות שסיפר: הם עלו יחד לביתו של יהודי אמיד בת"א שבעברו למד בחברון כדי להתרימו עבור ישיבת עטרת ישראל, לאחר שהציגו את בקשתם [אגב, הוא מספר שהגרב"מ לא היה מבקש כסף, אלא רק מציע את מעלותיה של הישיבה] השיב אותו גביר כשלמדתי בישיבת חברון הגרב"מ הסביר לי פנים בחביבות גדולה, אולם ביום שבו פניתי להתגייס לצה"ל הוא צינן את יחסו אלי באופן מופגן, וכעת מופיע בביתי ומבקש תרומה לישיבתו? היתכן?! הגרב"מ השיב לו מיד "לכן באנו אליך היום כדי שתתקן את עזיבת ספסלי הישיבה". תשובה מפליאה בחכמתה.
מכאן ואילך השיחה נמשכה כשהגרב"מ דיבר על מעלת התורה ולומדיה ועוד, לבסוף היהודי הבטיח שאם יסיים עסקה גדולה בזמן הקרוב הוא יפריש חלק מהרווח לטובת הישיבה.
מוסיף ומספר הרב גרוזמן: כשיצאנו מביתו של אותו יהודי הגרב"מ לא דיבר מילה אחת על כל האירוע! לא ניתח, לא תלה תקוות, לא אמר פרשנות. פשוט שתק. הלא דבר הוא!
[המשך הסיפור הוא שאותו יהודי הפך לתורם קבוע של הישיבה, אך כמובן שזהו ענין לעצמו].

יש לקוות שיהיה מתנדב שיעלה על הכתב את הספדו של הרב גרוזמן המציג צדדים נפלאים ולא מוכרים בדמותו של הגרב"מ זצ"ל.

יהושפט · הודעהעל ידי **יהושפט** » ה' נובמבר 02, 2023 2:10 am

קרית מלך כתב:מפי השמועה: הרב מאיר גרוזמן שליט"א ידידו של הגרב"מ זצ"ל במשך שנים רבות נשא הספד מדהים בפני קהל שומעיו הקבוע וסיפר עובדות נפלאות ויוצאות דופן.
בדבריו עמד בין השאר על כח שתיקתו של הגרב"מ זצ"ל והפליא לספר סיפורים אשר בדידיה הוה עובדא, איך במצבים רבים ושונים הוא אחז תמיד בפלך השתיקה, והמדובר הוא בחוויות אישיות בפגישות משותפות במשך שנים רבות!
אחת העובדות שסיפר: הם עלו יחד לביתו של יהודי אמיד בת"א שבעברו למד בחברון כדי להתרימו עבור ישיבת עטרת ישראל, לאחר שהציגו את בקשתם [אגב, הוא מספר שהגרב"מ לא היה מבקש כסף, אלא רק מציע את מעלותיה של הישיבה] השיב אותו גביר כשלמדתי בישיבת חברון הגרב"מ הסביר לי פנים בחביבות גדולה, אולם ביום שבו פניתי להתגייס לצה"ל הוא צינן את יחסו אלי באופן מופגן, וכעת מופיע בביתי ומבקש תרומה לישיבתו? היתכן?! הגרב"מ השיב לו מיד "לכן באנו אליך היום כדי שתתקן את עזיבת ספסלי הישיבה". תשובה מפליאה בחכמתה.
מכאן ואילך השיחה נמשכה כשהגרב"מ דיבר על מעלת התורה ולומדיה ועוד, לבסוף היהודי הבטיח שאם יסיים עסקה גדולה בזמן הקרוב הוא יפריש חלק מהרווח לטובת הישיבה.
מוסיף ומספר הרב גרוזמן: כשיצאנו מביתו של אותו יהודי הגרב"מ לא דיבר מילה אחת על כל האירוע! לא ניתח, לא תלה תקוות, לא אמר פרשנות. פשוט שתק. הלא דבר הוא!
[המשך הסיפור הוא שאותו יהודי הפך לתורם קבוע של הישיבה, אך כמובן שזהו ענין לעצמו].

יש לקוות שיהיה מתנדב שיעלה על הכתב את הספדו של הרב גרוזמן המציג צדדים נפלאים ולא מוכרים בדמותו של הגרב"מ זצ"ל.

נמצא באוסף גליונות

220_04_84.pdf: (9.46 MiB) הורד 239 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' נובמבר 03, 2023 1:41 pm

מתוך גליון היו"ל ע"י קהל מחזיקי הדת קידאלהאזא נ"י בנשיאות הגרא"מ מיזליש שליט"א

: בירג.png (277.18 KiB) נצפה 7405 פעמים

רצ"ב המאמר מנועם (א תשי"ח) וראו גם נועם ב' עמ' רמח.

אוצר החכמה_נועם - א - כשר, מנחם מנדל בן יצחק פרץ (עורך)_252_269.pdf: (18.15 MiB) הורד 219 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר