גיזונטע קאפ כתב:רא"ק למשל היה הולך עם משנ"ב בידו כדי שתעמוד לו זכותו של הח"ח,
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:גיזונטע קאפ כתב:רא"ק למשל היה הולך עם משנ"ב בידו כדי שתעמוד לו זכותו של הח"ח,
זה כבר מוגזם! אולי עוד תגיד שתלה תמונתו בעגלת הילדים?!
רא"ק היה עסוק כמה שנים בעסקנות, בהקמת ישיבתו וחינוך עצמאי, ולא היה לו פנא כלל להתיישב ללמוד באמצע היום, ע"כ היה לוקח אתו משנה ברורה ללמוד בכל רגע הפנאי.
כדכד כתב:סליחה על הבורות והסקרנות.
מי זה רא"ק?
באמונתו כתב:התקבלות (איטית) של ... כפוסק אחרון לכל בני ישראל
זאב ערבות כתב:ובפרט שהגרמ"פ מתועד היטב (ומן הסתם גם באחד האשכולות) שאמר שערוך השולחן ספר הלכה יותר חשוב מהמ"ב
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מרכזותו של הספר היא בכל מקום בעולם
עכ"פ לדינא, אף שיש טעם לאיסור, שכן דעתי יותר נוטה, מ"מ הרוצה להקל כפי שמשמע שהכריע כן המשנה ברורה, יכול לסמוך עליו. כי הרי הוא מרן דדורות בתראי בהוראות דעניני אורח חיים.
עזריאל ברגר כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מרכזותו של הספר היא בכל מקום בעולם
על זה אני מסכים, וגם בחב"ד כמדומני שרובם-ככולם מסכימים שבדברים שאין לנו הכרעה מאדמו"ר הזקן וכיו"ב - הולכים לפי המשנ"ב.
אם אינני טועה, הרבי אמר פעם שבעל המשנ"ב זכה שפסקיו יתקבלו בעם ישראל בזכות האהבת ישראל שלו ו/או בזכות חיבורו שהוא נקרא על שמו - ה"חפץ חיים".
הבאר ההיא כתב:בקובץ המצורף למעלה כתוב שאחד מגדולי הדור בדור שלפנינו שהזכיר הערוך השלחן בסי' קי"ז ס"ח הוא ר' איצלה מפוניבז', וזה טעות ברורה הערוך השולחן היה מבוגר ממנו בחצי יובל שנים.
גיזונטע קאפ כתב:באמונתו כתב:מסתבר ששתי סיבות יצרו מהפך בעולם, ביחס אל מרן החפץ חיים זצ"ל, להעריך כראוי, גדולתו ועוצמתו בתורה;
האחת, דעת מרן החזו"א זצ"ל, שבשונה מרוב עולם, אכן סבר שהחפץ חיים עולה על כולם, באמיתה ויושרה של תורה.
השנית היא עצם התקבלות (איטית) של משנה ברורה כפוסק אחרון לכל בני ישראל, כפי שסובבה ההשגחה העליונה.
זה היה לפני החזו"א, האחיעזר היה עומד כלפיו בביטול, אני יודע זאת מעדויות נאמנות, ראיתי באחיעזר שמביא ראיה מליקוטי הלכות, כנ"ל רב"ב, וגם בבריסק ידוע כמה אחזו הגר"ח והגרי"ז ממנו, הגר"ח התבטא מפורש שהוא גדול מהאו"ש.
דרומי כתב:לא ברור לי לאן אתה חותר. כל הסיפורים שאתה מביא רק מחזקים את העובדה שלא התייחסו אליו ביחס הרגיל לגדולי תורה (בליטא)...
רבי אהרן אמר שהגר”ח מבריסק ערך את רבי מאיר שמחה מדווינסק בעמ”ס אור שמח כהגדול הדור, וזהו כשנפטר רבה של לאדז’ היו אלו שרצו שבנו של הרב ימלא מקומו כרב העיר ואחרים טענו שאין בנו ברמה הנדרשת להיות רב של לאדז, ושאלו את הגר”ח מה לעשות. וענה להם שמן הראוי שעיר גדולה כלאדז יכהן גדול הדור כרבה, אבל מסתמא רב מאיר שמחה לא יעזוב עירו דווינסק לבא ללאדז’. ולכן אמר הגר”ח שאם בין כך לא יהיה לכם הגדול הדור אז אפשר כבר ליקח בנו של הרב הקודם להיות הרב. ע”כ המעשה. ומדבריו למדנו את מי אחז הגר”ח גדול הדור. (מו”ר שמע כל הנ”ל מפיו של רבי אהרן)
באמונתו כתב:(בכלל, קורות אסיפה ההיא, אשר רוב ככל הרבנים מתחילה נטו דווקא אחרי רמ"ש, משקפת כיצד הייתה ההיררכיה המקובלת של אותה התקופה).
עזריאל ברגר כתב:ובפרט לגבי המשנ"ב
עזריאל ברגר כתב: . . אם אינני טועה, הרבי אמר פעם שבעל המשנ"ב זכה שפסקיו יתקבלו בעם ישראל בזכות האהבת ישראל שלו ו/או בזכות חיבורו שהוא נקרא על שמו - ה"חפץ חיים".
גיזונטע קאפ כתב:שכחתי לכתוב כל בית ישראל חוץ מחב"ד
לכה"פ כדאי לדעת על מה מדברים, לפני שמשרבטים שברי־קשקושים...ליטוואק פון בודאפעסט כתב:בחב"ד, מדרגתו של הח"ח הוא רק קצת פחות מדרגתו של ר' ניסן נעמינאווער. ועוד חושב[י]ם שבחב"ד לא מחשיבים את הח"ח?
כפי שכבר ציין הרב 'דרומי' לעיל, 'גם' בחב"ד העריכו וכיבדו מאד את הגרמ"פ (וכמים הפנים גו').גיזונטע קאפ כתב:באותם חוגים שהעריצו את ר' משה, כל מה שכתבתי זה רק קצת מהאמת
ככל שמדובר על ההיסטורי' הקרובה (יחסית), דברי מר פשוט אינם נכונים. ועדיין קיימות קהלות המחזיקות בכך (ואף יש שחזרו לראשונות).ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אין יותר מעדה אחת של חסידים שאימצה את פסקי התניא. כהיום יש שמנסים לדחוף את זה, ליצור מסורת חסידית חדשה . .
הבאר ההיא כתב:באמונתו כתב:(בכלל, קורות אסיפה ההיא, אשר רוב ככל הרבנים מתחילה נטו דווקא אחרי רמ"ש, משקפות כיצד הייתה ההיררכיה המקובלת של אותה התקופה).
האם בגלל רמ"ש החזיקו הרבנים בדעה זו או שפשוט זו היתה דעת רובם מצד עצמם, לא נראה לי שר' איצלה מפוניבז' מיכף הוה כאיף לא לגר"ח ולא לגרמ"ש וכן הדברי מלכיאל ור"א פרוזינר ועוד אחרים והיו גם אדמורי"ם מפולין.
עכ"פ לגבי הגרח"ע שהביאו כאן את התבטלותו לח"ח בשנים מאוחרות יותר זו מוכיח שבאותה תקופה זה עדיין לא היה, ויש לדון האם זה בגלל מציאותם של גדולים אחרים שסברו ההפך או שעדיין לא התחילה אצלו ההערצה העצומה הזו לח"ח.
נ. ב. למה כתבת בתחילה נ"ל שגם בסוף זה היה ככה
הבאר ההיא כתב:טעות בידך ההצעה שהתקבלה היתה לחייב את הרבנים בידיעת השפה הרוסית ו(כך למסור את ניהול ספרי המטריקאות בידי הרבנים האמיתיים ולבטל את הרבנים מטעם) וכדעת רוב הרבנים.
תוספת עריכה: כעת ראיתי שהגר"ד מקרלין גם הוא היה באותה דעה (דעת הרוב) והביע את דעתו במכתבים ששלח לגרמ"ש ולהגר"א רבינוביץ אב"ד מינסק וגם לזה היה משקל.
באמונתו כתב:הבאר ההיא כתב:טעות בידך ההצעה שהתקבלה היתה לחייב את הרבנים בידיעת השפה הרוסית ו(כך למסור את ניהול ספרי המטריקאות בידי הרבנים האמיתיים ולבטל את הרבנים מטעם) וכדעת רוב הרבנים.
תוספת עריכה: כעת ראיתי שהגר"ד מקרלין גם הוא היה באותה דעה (דעת הרוב) והביע את דעתו במכתבים ששלח לגרמ"ש ולהגר"א רבינוביץ אב"ד מינסק וגם לזה היה משקל.
לא. לא השתנה ולא התקבל שום דבר רציני או סופי, מפני פרוץ המלחמה. הצלחת מרנן החפץ חיים והגאון ר"ח הייתה לשנות מאזן הדעות שנקטו רבנים משלנו, ולהוציא מאישים רבים אחרים שהשתתפו בוועידה ההיא.
על ר"ד קרילנר (= רד"ק) רמזתי כבר בהודעתי הקודמת.
הבאר ההיא כתב:באמונתו כתב:הבאר ההיא כתב:טעות בידך ההצעה שהתקבלה היתה לחייב את הרבנים בידיעת השפה הרוסית ו(כך למסור את ניהול ספרי המטריקאות בידי הרבנים האמיתיים ולבטל את הרבנים מטעם) וכדעת רוב הרבנים.
תוספת עריכה: כעת ראיתי שהגר"ד מקרלין גם הוא היה באותה דעה (דעת הרוב) והביע את דעתו במכתבים ששלח לגרמ"ש ולהגר"א רבינוביץ אב"ד מינסק וגם לזה היה משקל.
לא. לא השתנה ולא התקבל שום דבר רציני או סופי, מפני פרוץ המלחמה. הצלחת מרנן החפץ חיים והגאון ר"ח הייתה לשנות מאזן הדעות שנקטו רבנים משלנו, ולהוציא מאישים רבים אחרים שהשתתפו בוועידה ההיא.
על ר"ד קרילנר (= רד"ק) רמזתי כבר בהודעתי הקודמת.
אין לי אלא לומר שאתה פשוט טועה.
ההחלטה הסופית שקיבלה האסיפה היתה כדעת רוב הרבנים לחייב את הרבנים בידיעת השפה, הסיבה שזה לא יצא לפועל מפני שהחלטת הרבנים כשלעצמה היתה חסרת משמעות מבחינה חוקית, היא היתה רק כהמלצה וקריאה לממשלה לפעול בכיוון הזה, וברוסיה של אז שום דבר לא קרה כ"כ מהר ולכן לא התרחש שום דבר עד פרוץ המלחמה.
ראה לדוגמא בהמודיע דאז מתאריך י"ב טבת תרע"א בירור דברים על דבר הצינז, ניתוח של תוצאות האסיפה מספר הדעות לכל צד.
https://tablet.otzar.org/#/b/623875/p/5 ... /0/end/0/c
באמונתו כתב:ההחלטה הסופית בהם הייתה אמורה להתקבל באספה נוספת שתתכנס ארבע שנים מאוחר יותר בשנת 1914, אלא שאז פרצה מלחמת העולם הראשונה.
הבאר ההיא כתב:באמונתו כתב:ההחלטה הסופית בהם הייתה אמורה להתקבל באספה נוספת שתתכנס ארבע שנים מאוחר יותר בשנת 1914, אלא שאז פרצה מלחמת העולם הראשונה.
יהי כן, יתכן שלגבי המעמד של ההחלטה טעיתי וזה היה מוגדר כהחלטת ביניים או משהו כזה, אבל יהיה מעמדה של ההחלטה איזה שיהיה לא התקבלה דעת הח"ח הגר"ח והרש"ב, וזה דבר ברור, תוכל לראות כך גם בקונטרס שפרסם הרש"ב לאחר האסיפה תחת השם חשבון קצר מהועידה הרבנית או בויקיפדיה או בכל מקום שתרצה.
יתר על כן לפי המובא תמכו בדעת המיעוט הזו שמונה מהמשתתפים וכשנבוא לפרוטרוט הגר"ח והרש"ב הרי שתיים הרבנים שהיו סרים למשמעתו של הרש"ב רש"ל מדליה רא"מ מדייבסקי רמ"מ חן ורי"י רפאלוביץ הרי ששה, לכל היותר השפיע הח"ח על שתי רבנים.
בהמודיע שציינתי למעלה טוען הכותב שמתוך השמונה היו גם משכילים רדיקליים שהתנגדו לאישור הרבנים הדתיים לגמרי, אבל כפי שנראה הוא התווכח עם מי שכתב אחרת ואיני יודע מי צודק, מקור אחד מציין שהאדמו"ר מראדזין והאדמו"ר מסוקולוב התנגדו לצינז ואם זה נכון הם השניים הנותרים.
כמובן אין לי מאומה נגד הח"ח ובפרט שבשנים מאוחרות יותר בודאי שהשפעתו היתה גדלה הרבה יותר, אבל מוזר להביא את אירועי הועידה המדוברת כדוגמא להשפעתו.
פולסברג כתב:סיפור נאה על רבינו זיע''א, שסיפר הגאון הנפלא ר' שרגא קאלוס שליט''א, רב ברמת שלמה:
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 67 אורחים