מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל

אדיר במרום · הודעהעל ידי **אדיר במרום** » ג' מאי 30, 2023 10:06 am

אוי נא לנו כי חטאנו.
יתומים היינו ואין אב.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ג' מאי 30, 2023 2:26 pm

מרן ראש הישיבה זצ"ל נקרא על שם סבו מחבר ס' "חדושי בן אריה" הג"ר ירחמיאל גרשון אדלשטיין זצ"ל, אב"ד שומיאץ
https://tablet.otzar.org/#/book/9270/p/ ... /0/end/0/c
https://tablet.otzar.org/#/book/9269/p/ ... /0/end/0/c

חיס · הודעהעל ידי **חיס** » ג' מאי 30, 2023 3:30 pm

חיבוריו:
ממגד גרש ירחים - על תלמוד בבלי, נערכו משיעוריו שנמסרו בישיבה
הערות וביאורים על סדר הרמב"ם - נערך על ידי תלמידיו
הערות וביאורים על הש"ס - כרך הראשון על מסכת בבא בתרא, בעריכת נכדו הרב שאול אדלשטיין, ה'תשפ"א
משנת תש"ס החלו להופיע חוברות מודפסות של שיעוריו שנערכו על ידי תלמידיו. בסדרה זו הופיעו:
שיעורי רבי גרשון - על המסכתות שנלמדו בישיבת פוניבז'
שיעורי הגרי"ג - שיעורי רבי גרשון אדלשטיין על מסכת יבמות
זכרון יעקב - שיעורי רבי גרשון אדלשטיין (ורבי ברוך דב פוברסקי) על פרקים ב', ג' וח' של מסכת בבא בתרא
אסיפת שמועות - אסופת מאמרים ושיעורים בענייני המועדים
דרכה של תורה - בענייני דרך הלימוד
קונטרס דעת מבינים - על דרכי הלימוד
פתגם המלך - על חג הפורים
ענני כבוד - על חג הסוכות
חותמו של כהן גדול - על ימי החנוכה
דרכי החיזוק - פרקי הדרכה - ה'תשע"ח. וכן דרכי החיזוק - ענייני ציבור, ה'תשפ"א.
לקט משיחותיו השבועיות בוועד לבחורים בביתו. שיחות אלו ואחרות מתפרסמות בעלון שבועי בשם דרכי החיזוק
כמו כן, משנת ה'תשע"ט, יוצא מדי שבוע עלון ובו לקט מדברי תורתו, בשם ממגד גרש ירחים.

בברכה המשולשת

viewtopic.php?f=19&t=3129&hilit=%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&start=40#p456889

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ג' מאי 30, 2023 5:04 pm

קונטרס מוחזקות ותפיסה (יצא לאור בתש"פ)

אלכסנדרוס · הודעהעל ידי **אלכסנדרוס** » ג' מאי 30, 2023 8:59 pm

בדור של בהילות, אימפולסיביות, חיפזון ואובדן שיקול הדעת, יש לציין את ייחודיותו של המנוח זצ"ל שהיה מסוגל לשמור על חשיבה צלולה ויכולתו שלא לאבד עשתונות גבלה בגאונות. הכל בדקדקנות אך בקור רוח. לא לחינם שקלו לו מן השמים מידה כנגד מידה וזכה לצלילות דעת ולשמירה על סדר יומו, שלא כדרך הטבע.

לכשיבקע · הודעהעל ידי **לכשיבקע** » ג' מאי 30, 2023 10:48 pm

פלוריש כתב:קונטרס מוחזקות ותפיסה (יצא לאור בתש"פ)

עיינתי בו בישיה"ק ב'תשסט

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ג' מאי 30, 2023 11:47 pm

הגר"ד לנדו שליט"א בהספדו עליו הביא מתוך ס' דרשות של בעל הנתיבות, וכנראה הכוונה לס' מילי דאגדתא ושו"ת (מונקאטש תרס"ד) דף י"ג ע"ב, שמבאר (בתוך דברי הספד) את הגמ' [מועד קטן כה:] כי נח נפשיה דרבי אבהו אחיתו עמודי דקסרי מיא, ופירש רש"י הורידו דמעות, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/#/book/102417/ ... /0/end/0/c

אדיר במרום · הודעהעל ידי **אדיר במרום** » ד' מאי 31, 2023 2:00 am

בֶּן מֵאָה שָׁנָה בְּמֹתוֹ, לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה מסירת השיעור האחרון של רבנו הגדול זכר צדיק וקדוש לברכה אמש (יום ב) בחדר הטיפול נמרץ.

אום אני חומה · הודעהעל ידי **אום אני חומה** » ד' מאי 31, 2023 2:16 am

לפני כמה שבועות שמעתי סיפור, אינני יודע כמה הוא מדויק, אבל כך שמעתי:

כידוע בנו של הגרי"ג, הגאון ר' בצלאל - דמות פלאים בפני עצמה - נתון במצב קשה מזה זמן כשגם הרופאים לא יודעים בדיוק על מה ולמה.
יום אחד ישב הגרי"ג ודן עם בני הבית איך ניתן לסייע לר' בצלאל ומה אפשר עוד לעשות וכו'.
אחד הנכדים גחן והעיר לו - סבא, הרופאים אומרים שלא טוב לך לחשוב על העניין הזה.
כהרף עין שינה הגרי"ג נושא שיחה ושוב לא חזר לדבר בנושא.

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ד' מאי 31, 2023 3:49 am

מעבר לכל הביוגרפיות, ושלל העובדות בכל חלקי התורה והיראה והמידות. [אם יזכני ה', אולי אתרום גם אני את חלקי הקטן בהמשך].
דומני שישנו דבר אחד שבו היה רבינו יחיד בדורותיו.
איש "נורמלי". נולד נורמלי, ונשאר נורמלי עד הרגע האחרון, עם כל הגדלות הפנימית והמעמד החיצוני.
ולאו מילתא זוטרתא היא כלל וכלל.
ובזה הוא רב מובהק לכל צורב.
מצורף מאמר בנקודה זו שכתבתי הלילה עבור איזה גיליון שיתפרסם בסוף השבוע.

ראה להלן בתחילת העמוד השני שהמאמר מועתק שוב מעודכן יותר.

פלוריש · הודעהעל ידי **פלוריש** » ד' מאי 31, 2023 8:43 am

.השוחט כתב:מעבר לכל הביוגרפיות, ושלל העובדות בכל חלקי התורה והיראה והמידות. [אם יזכני ה', אולי אתרום גם אני את חלקי הקטן בהמשך].
דומני שישנו דבר אחד שבו היה רבינו יחיד בדורותיו.
איש "נורמלי". נולד נורמלי, ונשאר נורמלי עד הרגע האחרון, עם כל הגדלות הפנימית והמעמד החיצוני.
ולאו מילתא זוטרתא היא כלל וכלל.
ובזה הוא רב מובהק לכל צורב.
מצורף מאמר בנקודה זו שכתבתי הלילה עבור איזה גיליון שיתפרסם בסוף השבוע.

תוכן מקסים וכתיבה מקסימה. תודה!

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ד' מאי 31, 2023 8:58 am

זכיתי ללמוד אצלו,זכורני שהיה אומר שיעור והכל היה נשמע כאילו דברים פשוטים ,אבל אחרי העיון אתה מזהה שהוא סלל דרך בהבנת הגמרא וע"י זה תירץ הרבה קושיות ובעיות והשיעורים היו עמוקים וגאוניים בפשטותם. היה לו פיקחות עצומה, ושקט ושלווה ,ושמחת חיים יוצאת דופן. אני זוכר אצלי ועוד אחרים שנבחנו אצלו לישיבה תמיד הוא נתן לך הרגשה שהצלחת גם עם לא ענית תשובה מושלמת הוא היה מסדר את הדברים באופן כזה שיצאת בהרגשה טובה,אוי מי יתן לנו תמרתו.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ד' מאי 31, 2023 9:03 am

.השוחט כתב:מעבר לכל הביוגרפיות, ושלל העובדות בכל חלקי התורה והיראה והמידות. [אם יזכני ה', אולי אתרום גם אני את חלקי הקטן בהמשך].
דומני שישנו דבר אחד שבו היה רבינו יחיד בדורותיו.
איש "נורמלי". נולד נורמלי, ונשאר נורמלי עד הרגע האחרון, עם כל הגדלות הפנימית והמעמד החיצוני.
ולאו מילתא זוטרתא היא כלל וכלל.
ובזה הוא רב מובהק לכל צורב.
מצורף מאמר בנקודה זו שכתבתי הלילה עבור איזה גיליון שיתפרסם בסוף השבוע.

מדהים. יישר כח גדול!

בברכה המשולשת

.השוחט כתב:מעבר לכל הביוגרפיות, ושלל העובדות בכל חלקי התורה והיראה והמידות. [אם יזכני ה', אולי אתרום גם אני את חלקי הקטן בהמשך].
דומני שישנו דבר אחד שבו היה רבינו יחיד בדורותיו.
איש "נורמלי". נולד נורמלי, ונשאר נורמלי עד הרגע האחרון, עם כל הגדלות הפנימית והמעמד החיצוני.
ולאו מילתא זוטרתא היא כלל וכלל.
ובזה הוא רב מובהק לכל צורב.
מצורף מאמר בנקודה זו שכתבתי הלילה עבור איזה גיליון שיתפרסם בסוף השבוע.

נפלא מאוד
תודה רבה הגאון הרב השוחט שליט"א!
כמה מועיל, חשוב ומחייב
(כמובן שזה לא פוטר את הדר"ג שליט"א מהעלאת זכרונות ועובדות, כדרכו בקודש...)

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ד' מאי 31, 2023 9:36 am

: ‏‏לכידה.PNG (492.62 KiB) נצפה 11505 פעמים

ע"פ צוואתו הוא ביקש לא להיקבר בשורה ראשונה היכן שטמונים רבותיו, אלא בשורה שניה,שזה בין חמיו הרב דיסקין לבין רבי יוסף טולידאנו בן רבי ברוך טולידאנו.זצ"ל

אדיר במרום · הודעהעל ידי **אדיר במרום** » ד' מאי 31, 2023 10:14 am

הפתק של רבנו הגדול מרן זצוק"ל בו כתב את השיעור של יום שלישי בכוחותיו האחרונים, לא זכינו ועלה רבנו למרומים למסור את השיעור ליושבי מתיבתא דרקיעא

אשרי יושבי ביתך

דבר נפלא ששמעתי היום מת"ח, וכתבתיו כדי לפרסמו ברבים:

: כשהלבנה מתכסית במוצאי שבת אותו החודש אינו מוצלח (1).PNG (155.9 KiB) נצפה 11404 פעמים

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ד' מאי 31, 2023 10:47 am

וונדרבר כתב:הגר"ד לנדו שליט"א בהספדו עליו הביא מתוך ס' דרשות של בעל הנתיבות, וכנראה הכוונה לס' מילי דאגדתא ושו"ת (מונקאטש תרס"ד) דף י"ג ע"ב, שמבאר (בתוך דברי הספד) את הגמ' [מועד קטן כה:] כי נח נפשיה דרבי אבהו אחיתו עמודי דקסרי מיא, ופירש רש"י הורידו דמעות, עיי"ש.
https://tablet.otzar.org/#/book/102417/ ... /0/end/0/c

נדפס לפני כן בס' נחלת יעקב (ברסלאו תר"ט), סוף חלק א', (דף ל"ו ע"ד), הספד על שני חכמי הדור
https://tablet.otzar.org/#/book/103248/ ... /0/end/0/c
וכן נדפס בס' אמת ליעקב (פיוטרקוב תרע"ב), דף מא.
https://tablet.otzar.org/#/book/9241/p/ ... /0/end/0/c

מכון חכמי ליטא

: א.jpeg (85.68 KiB) נצפה 11385 פעמים

דורשי יחודך · הודעהעל ידי **דורשי יחודך** » ד' מאי 31, 2023 1:04 pm

בגליון אבל של דרכי החיזוק מוזכר "פתק הקבלות". האם זהו דבר שרה"י כתב בעצמו? לא שמעתי עליו עד הנה.

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ד' מאי 31, 2023 1:22 pm

3 ממייסדי פוניבז

בוצינא · הודעהעל ידי **בוצינא** » ד' מאי 31, 2023 1:28 pm

https://www.youtube.com/watch?v=QYfv8x5tsfc
00:00:00 - נשיא הישיבה הגאון רבי אליעזר כהנמן שליט"א
00:09:10 - מרן ראש הישיבה רבי דב לנדו שליט"א
00:17:26 - חתנו הגאון רבי דוד לוי שליט"א מראשי הישיבה
00:25:50 - מרן ראש הישיבה הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א
00:41:18 - מרן ראש הישיבה הגאון רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א
00:59:40 - אחיו הגאון רבי שלמה אדלשטיין שליט"א
01:05:00 - בנו הגאון רבי צבי יהודה אדלשטיין שליט"א
01:15:50 - בנו הגאון רבי ישראל אדלשטיין שליט"א
01:29:33 - חתנו הגאון רבי אברהם ישעיהו אדלר שליט"א
01:37:25 - חתנו הגאון רבי איתמר גרבוז שליט"א

כדכד · הודעהעל ידי **כדכד** » ד' מאי 31, 2023 6:11 pm

הסתלקותו של הרב לאחר שלא חש בטוב בחג השבועות והתיעוד על כך שהמשיך ללמוד וללמד בעודו בטיפול נמרץ הזכירו לי את מה שחז"ל מספרים על דוד המלך שנפטר עצרת ואחר שא"ל הקב"ה בשבת תמות היה יושב ושונה כל השבת ומלאך המוות לא יכול לו וכשהגיע זמנו בטש באילנא כך שהפסיק לרגע ממשתו וכך נפטר דוד המלך
כך גם כאן לא יכול מלאך המוות להוציא את הרב מהתורה בחג השבועות עד שבטש באילנא ונצחו אראלים

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ד' מאי 31, 2023 7:26 pm

מאמר.pdf: (241.49 KiB) הורד 312 פעמים

אש משמים · הודעהעל ידי **אש משמים** » ד' מאי 31, 2023 9:11 pm

עובדיה חן כתב:
‏‏לכידה.PNG

ע"פ צוואתו הוא ביקש לא להיקבר בשורה ראשונה היכן שטמונים רבותיו, אלא בשורה שניה,שזה בין חמיו הרב דיסקין לבין רבי יוסף טולידאנו בן רבי ברוך טולידאנו.זצ"ל

התפרסמה צוואתו?

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ד' מאי 31, 2023 9:24 pm

ישוב דעתו, לימוד המוסר ולימוד לפי טבעו.

עובדיה חן · הודעהעל ידי **עובדיה חן** » ד' מאי 31, 2023 9:36 pm

אש משמים כתב:
עובדיה חן כתב:
‏‏לכידה.PNG

ע"פ צוואתו הוא ביקש לא להיקבר בשורה ראשונה היכן שטמונים רבותיו, אלא בשורה שניה,שזה בין חמיו הרב דיסקין לבין רבי יוסף טולידאנו בן רבי ברוך טולידאנו.זצ"ל

התפרסמה צוואתו?

לא כתב צוואה,אלא מה שאמרתי היינו לפי בקשתו.

פרנצויז · הודעהעל ידי **פרנצויז** » ד' מאי 31, 2023 11:09 pm

אביו של מרן הראש ישיבה זצ"ל, היה כידוע הג"ר צבי יהודה אדלשטיין זצ"ל בעל הוד צבי, אב"ד שומיאץ, ואח"כ רבה של רמת השרון.
אמו של הראש ישיבה היתה ממשפחת מובשוביץ הידועה, בת הג"ר מרדכי שלמה (ב"ר נח) הלוי מובשוביץ זצ"ל, אב"ד מלסטובקא. ראה באשכול על 'משפחת הגרמ"ש מובשוביץ זצ"ל וענפיה',
viewtopic.php?f=19&t=3129#p23249

הרואה · הודעהעל ידי **הרואה** » ה' יוני 01, 2023 12:09 am

עשרים הדקות שלי עם ר' גרשון: לפני כ-17 שנה, הייתי בן 15, שיעור ב' בישיבה קטנה בירושלים, למדנו מסכת 'גיטין' בקצב איטי, כי ככה לומדים בישיבות ליטאיות. לי זה פחות התאים, אהבתי לרוץ קדימה, ללמוד מסכתות אחרות, לפעמים החזקתי גמרא אחרת במהלך השיעור עצמו.
לא הייתי לבד, ידעתי לצטט את הרב שך שאומר שחייבים ללמוד לפחות עמוד ליום, וגם את ר' גרשון, שמתנגד לתרבות לימוד העיון האיטית שנכנסה לישיבות. אמרו בשמו שצריך לכרוך את הספר 'ברכת שמואל' (ספר למדני עמוק מאוד שכתוב בשפה לא קריאה, ש"ט) משני הכיוונים. ובכלל, הוא היה סבור שלא צריך ללמוד כל תוספות שעל דף הגמרא, וכי ההחלטה של מדפיסי הש"ס להדפיס את התוספות על הדף מחייבת אותנו? כשם שאנחנו לא לומדים כל רשב"א, אנחנו לא צריכים ללמוד כל תוספות.
אז, חבר שלי, סיפר לי שהוא הרים טלפון לר' גרשון ודיבר איתו על 'דרך הלימוד', ויום אחר הוא מספר שר' גרשון אמר לו ככה, ונתן לו את העצה הזו, ואת העצה ההיא. אמרתי לו: לא הבנתי, אבל איך אתה מדבר עם ר' גרשון. הוא אמר לי, אני פשוט מתקשר מהטלפון הציבורי, ומדבר איתו. אני פשוט לא האמנתי שזה כזה קל, וכזה פשוט. הוא אמר לי כדאי לך להתקשר בין 1 ל-4, הוא בבית בשעות האלו והוא עונה לטלפון. עכשיו, אני מעולם לא הייתי הטיפוס המתייעץ עם רבנים, אני פשוט לא יודע מה לשאול אותם. אבל הסקרנות והריגוש הכריעו אותי, ירדתי לטלפון הציבורי של הישיבה הקטנה, התקשרתי למספר שחברי הביא לי. מספר שמתחיל ב-03. בני ברק. לא עברו שלושה צלצולים, וענה לי קול צלול, שלום. שאלתי אם הגעתי לרב, והקול השיב, כן. ניהלנו שיחה של כעשרים דקות, הוא לא זירז אותי ולא דחק בי, היא הסתיימה כשהיא הסתיימה. הדבר שאני זוכר יותר מכל, זו תחושת ההלם שליוותה אותי כשקולו היה נשמע ענייני וצעיר, הדימוי שהיה לי בראש לאנשים בגיל כזה (הוא היה בן 83) בכלל ולרבנים חרדים בפרט, זה שהקול שלהם סדוק, הדיבור איטי ומגומגם, חצאי הברות שצריך לחבר, יידיש שמתובלת בעברית, אך אצל ר' גרשון זו היתה שיחה רגילה לכל דבר, כשם שמדברים עם אדם מן היישוב, עברית טובה ורהוטה, מדבר לגופו של עניין, ונטול סיסמאות. הדבר השני שזכור לי מהשיחה הזו, היתה הרצינות שבה הוא לקח אותי, הוא לקח אותי כל כך ברצינות עד שהרגשתי לא נעים על כך שבזבזתי לו את הזמן.
הרגשתי שאני עצמי לא נהגתי בו באותה רצינות שהוא נהג בי. הוא רצה לשמוע בדיוק מה ההתלבטות שלי בדרך הלימוד. הוא לא נתן לי להתמקד רק בלימוד, ושאל אותי, מה קורה מבחינה חברתית, והאם יש לי חברותות טובות.
לגופו של עניין, הוא המליץ לי ללמוד את המסכת של הישיבה, ואם אני מספיק את מה שלומדים בישיבה ברצינות, כדאי ללמוד את הדפים במסכת שלא לומדים, ולרכוש שליטה במסכת הנלמדת, לפני שעוברים לעיין במסכתות אחרות. אגב, זו היתה עצה טובה ללא ספק, אך כמובן שלא הצלחתי ליישם. יהי זכרו ברוך.

דברים שכתב העיתונאי שלמה טייטלבאום 'שכר שיחה נאה'

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ה' יוני 01, 2023 3:03 pm

: 10-02-2015 08;47;12.JPG (649.61 KiB) נצפה 10596 פעמים

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ה' יוני 01, 2023 6:06 pm

כולנו מחכים לזכרונות של הרב השוחט, ושל עוד ועוד תלמידים חשובים. חבל שמתעכבים מלתאר את דמותו הייחודית של רבינו זצ"ל. ידוע שהמקום הזה זוכה להיות השראה להרבה סופרים ומספידים... וחבל שמתעכבים מלקיים את החיוב להספיד אחר החכם.

אני אמנם למדתי אצלו בשיעור ב', לפני כעשרים וחמש שנה, אבל לא זכיתי להיות מהמקורבים. מכל מקום – במקום שאין אנשים, אהיה איש לרשום כמה שביבי זיכרון. בתקווה שזה ימריץ את המקורבים יותר להתחיל להעלות זכרונות ואנקדוטות מרבינו.
או בנוסח זה: הם יסיקו מה קורה כשמתעצלים בהספידו של חכם – מגיע מי שלא מתאים ונוטל את המקרופון...

סבלנות ומנוחת הדעת
אתחיל בסיפור שסיפר לי גיסי ר' משה גולדשמידט. הוא זכה להתקרב לאחיו ה"קטן" של רבינו, הגאון רבי יעקב זצ"ל. ממנו הוא שמע את הסיפור הבא:
פעם אחת, בסיום ה'זמן', צעדו שני האחים הקדושים, רבי גרשון ורבי יעקב, עמוסי תיקים לעבר תחנת האוטובוס שיסיע אותם לביתם ברמת השרון.
באותם ימים האוטובוסים לא היו שכיחים וזמינים כבימינו אלא אחת לכמה שעות. והנה כשהם מתקרבים לתחנה הם רואים מרחוק את האוטובוס שכבר הגיע אליה. האח הצעיר, רבי יעקב, הציע להזדרז ולרוץ על מנת שלא להפסיד את האוטובוס ולהמתין כמה שעות...
השיב לו אחיו הגדול: עדיף להפסיד את האוטובוס מאשר להפסיד את מידת הסבלנות...

ידוע שהקדוש מבעלזא באמצע המנוסה הגדולה מגיא ההריגה, ביקש לעצור את המכונית, יצא החוצה והתיישב כמה רגעים ע"ג סלע, אחר כך חזר לרכב ואמר "אפשר להמשיך". המקורבים חשבו שבאמת היה כאן איזה פעולה שמיימית, אבל הוא הסביר: חששתי שמרוב מרוצה אני מאבד את מנוחת הדעת שלי, וזאת הסכנה הכי גדולה כאשר מאבדים את שלוות הנפש. רק אחרי שהחזרתי לעצמי את הרוגע והמנוחה, אפשר להמשיך לברוח...

זה סיפור שיכול לתת מושג על המידה החיצונית הכי בולטת אצל רבינו: עמוד הסבלנות. רוגע, שלווה, מחשבה, מנוחה, התבוננות. לא לצאת מהכלים. לא למהר להגיב.

גם הלימוד שלו היה מתוך סבלנות. מתון מתון. בבהירות. אם היה חושב על איזה "נקודה" מעמיקה, היה מתרווח לאחור, משעין את ראשו לאחוריו (על מה הראש נשען אחורה? על ידיו הקדושות, שאחזו את עורפו...) עיניו מביטות אל התקרה, משועשעות בחדווה כתמיד, ומוחו פועל... חושב וחושב... ואז מתיישר ואומר בקול מתון: אולי נאמר כך...

התקיעות המפורסמות שלו בראש השנה, היו דוגמא וסמל למנוחת הנפש. הפסוקים, הברכות והתקיעות הכל במנוחה ובשלווה. ובאמת זה היה סוד הצלחתו לתקוע עד השנה האחרונה, הכל מחמת שלא היה לו שום לחץ והתרגשות יתירה. מנוחת הדעת.
בתרועה הוא היה משמיע י"ב קולות, ולפעמים ממש – ט' קולות. לא פחות ולא יותר. היה אפשר לשמוע את הנשימה של כולם נעצרת, מביטים זה על זה בעיניים שואלות "היה כאן ט' קולות?"... אבל הוא היה ממשיך בתקיעותיו.
בשנים הראשונות (לשהותי בישיבה) היה עומד ומשמש לפני רבו מרן הגר"ד (מרן אבי עזרי כבר היה ספון בביתו בחולשה גדולה), אז עוד היה כנראה "חושש" לעשות "קונצים" כאלו בפניו. אבל אח"כ כשהיה ידידו וריעו הגרב"ד המקרא היה רגיל לעשות תרועה מדוייקת. בתחילה עוד ניסה רבי בער'ל להחזירו, אבל רבי גרשון הניף את ידו כאומר "זה היה בסדר גמור", והתקיעות המשיכו כסדרן...

שתיקה
כשנכנסתי לישיבה, כבר החלה המחלוקת בין ראשי הישיבה ומנהליה. לא בצורה בולטת כמו היום (היה מצוי לראות את הגר"ש מרקוביץ מתיישב ליד רבו הגרב"ד פוברסקי ומשוחחים בלימוד בהתלהבות, ר' בערל היה אומר הברקה ושניהם היו מחייכים... זה לא היה נדיר. כמעט כל ערב, לפני מעריב) אבל כבר היו אז "קבוצות" שמצדדים לכאן ולכאן.

כולם ידעו שרבי גרשון – תחזיקו חזק – הוא "נייטראלי", לא מתערב. הוא היה כמו אסתר, כל צד אמר שהוא "משלו". היו תלמידים רבים שהיו דבוקים גם בר' גרשון וגם בתלמידו ר' שמואל. הם אפילו היו לוחשים ביני לבינך "אני יודע מה דעתו האמיתית של ר' גרשון כאן..." בקול רווי משמעות וידיעות נסתרות...
בשמחת תורה היו תלמידי הגרב"ד רוקדים לכבודו, כאשר גם רבי גרשון היה עומד לצידו. אבל לאחר כמה דקות נכנס ר' שמואל, תלמידיו מפזזים לכבודו, ושוב – גם רבי גרשון עומד לצידו... הוא הרי "נייטראלי" סברו הרוקדים... אף אחד לא העלה בדעתו שיש לו עמדה מוצקה, והיא ממש לא חופפת עם דעותיו של העומד לצידו...

רק כאשר הורה לו רבו מרן הגר"ד זצ"ל הוא נכנס לעובי הקורה. היו מספרים שהרבה פעמים הוא היה התקיף שלא הסכים להתפשר. מאידך גיסא נודעו הוויתורים שכפה על "הצד שלו". בזכותם – מתקיימות כיום שתי ישיבות מפוארות זו לצד זו, כמעט משולבים יחד, במבנים ובהיכלות, קול התורה נשמע ברמה, איש על מחנהו ואיש על דגלו, ואין פרץ ואין צווחה. (זולת בדיונים משפטיים או בין ה"מופרעים" שבשני הצדדים).

בוודאי שמעתם בהלוויה את (חתנו? בנו?) מדבר על כך שכל עוד שרבותיו היו בחיים, לא העלה בדעתו להתערב בשום דבר שנוגע לישיבה או לציבור. הרי הוא תלמיד שלהם, זה לא הסוגיא שלו. הוא המשיך ללכת ברוגע, בצידי דרכים, ראש כפוף, מוח חושב, ופנים שלוות שלוות...

את דכא ושפל רוח
רוב הבחורים הגאוניים בישיבה לא היו כ"כ כרוכים אחריו. הוא היה נחשב "פשטן". רק בעשרים שנה האחרונות החלו להשקיע בסידור שיעוריו ועריכתם לדפוס. אבל במבט שטחי של בחורים קצרי-סבלנות וחלושי-רואי זה היה נראה מדי "פשוט"... אמנם היו גם בחורים ואברכים גאונים ממש שהיו מקורבים אליו ומרבים לדבר איתו בלימוד, אבל אלו היוו מיעוט קטן, שיצר אמנם רושם של כבוד כלפיו – אם הגאונים הללו מחשיבים עצמם לתלמידיו, כנראה שמאחורי החזות הפשטנית עומדת גאונות - אבל זה לא גרם לרוב הגאוניים להתדבק בו.

רוב עיסוקו היה עם הבחורים ה"צדיקים" וה"תמימים". כאלו שלמדו בקצב יחסית מהיר, חזרו ושיננו, דף אחרי דף. היו אז רבים כאלו בישיבה, שלא היה להם כ"כ מקום של כבוד. רבי גרשון היה ה"אבא" שלהם. הוא היה מעודד את רוחם, וממריץ אותם להמשיך ללמוד "לפי טבעם" כפי שהיה שגור על לשונו.

אחד מהם היה "שעפסל'ע". בחור תמים וצדיק. שמו "הוענק" לו ע"י הגרב"ד. היה זה באמצע שיעור כללי סוער ותוסס של הגרב"ד, לפתע התרומם התמים והקשה קושיה עצומה: "לפי דברי הגרב"ד יוצא שלא יהיה פסול כרות-שפכה באשה! לא מצאנו בשום מקום בש"ס שאשה איננה נפסלת בכרות-שפכה!.." טען בעוז. שתיקה מתוחה השתררה בחדר השיעורים. החלשים גיחכו בשקט. כולם ציפו לראות איך יגיב רבי בער'ל. הוא הביט בו בעיניים אוהבות, רכן לכיוונו ואמר בקול נמוך: שעפסל'ע... באשה לא שייך הפסול של כרות שפכה..." הלה החזיר מבט של "אם קבלה היא – נקבל", והשיעור כללי המשיך בדרכו...
אלו היו הבחורים שהסתופפו סביב רבי גרשון. אינני יודע האם גם בדורנו יש כאלו בחורים טהורים ותמימים. הם היו שומעים את השיעורים, מגיעים אל הבית הפשוט והמאיר, להקשיב, לשאול, להתייעץ, להתחזק. רבים מהם גדלו עם השנים לאברכים מופלגים מאד מאד, בזכות הרבי שהתכופף לגדל אותם בצורה המתאימה להם.

רבי גרשון היה בכוונה מייעד את עצמו אליהם. הוא לא היה תמים בכלל, וידע שזה לא מוסיף לו יוקרה בישיבה, כשהוא מלמד בפשטות, בלי הברקות גאוניות ומערכות שלימות. אצל רבי בער'ל, לשם השוואה, היה כל שיעור-יומי דרמה של ממש. היה מתחיל בסדרת קושיות חזקות, שהיה "מוריד" אותם בעוז ובסערה, כאשר בלהט הטיעונים היה עובר מעברית קרה ליידיש לוהטת. ואז, משתתק לחצי דקה. מסתכל עלינו ואומר בקול נמוך ודרמטי: "באתי היום לגלות לכם את התשובה לכל השאלות הללו. אתם שומעים היטב?...." זה היה נשמע כאילו הוא בא לגלות לנו את סודות האטום, לא פחות. ואילו בחודשים שרבי גרשון היה מוסר את השיעור, הוא היה פותח את הגמרא ומסכם בפשטות את הסוגיא והראשונים הבסיסיים, מעיר כמה הערות נעימות. הכל בפשטות.

[אנקדוטה: אחד מנכדיו של רבינו זצ"ל היה מחברי הקרובים. יום אחד הוא סיפר לי בחיוך: אל תשאל, איזו שדכנית עשתה טעות גדולה והתקשרה לסבתא שלי, הרבנית, להציע את שעפסל'ע לאחותי... היא חשבה שמכיון שהוא מסתובב כל כך הרבה בבית של ר' גרשון, בטח זה סגנון המשפחה של ר' גרשון: ילדים תמימים כאלו, לא מוכשרים במיוחד, שלא יודעים מימינם לשמאלם... הרבנית (שהיתה בסגנון אחר לגמרי מבעלה, חריפה ושנונה... אחות של הגרש"מ דיסקין...) רק ציפתה שרבי גרשון יחזור הביתה, ומיד "שטפה" אותו: ראית מה קורה?! עכשיו מציעים לדסי את שעפסל'ע!... אמרתי לך להתמקד יותר ב"שפיצים"!... רבי גרשון חייך אליה ואמר: הוא שפיץ גדול! הוא שפיץ גדול!...]

השבוע פרשת בהעלותך תשמעו מסתמא דרשות רבות על מעלת התביעה של "למה נגרע". לא להיכנע לבינוניות שלנו, לתבוע ולצעוק ולהתחנן על יותר ויותר ויותר. אבל מי שמעמיק בסוגיא הזאת יראה שטענת "למה נגרע" הגיעה רק בגלל שהם הפסידו את הפסח בגלל רשלנות שלהם, איחרו מלהיטהר. אבל אילו היו אנוסים – לא היה להם שום טענה. כתבתי על זה מאמר השבוע לחברי (אני מצרפו לכאן – למעוניינים), בתוך הדברים כתבתי:

זה היה עיקר גדול במשנתו של רבינו הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל שנסתלק זה עתה: לא ליצור "שאיפות" ו"אתגרים" מעבר לכשרונות של הבחור הממוצע, על מנת "לסחוט" את כל היכולת שלו עד הקצה... זה לא שווה את הקלקול הנפשי מהרגשת "למה נגרע"!
הוא היה מפציר במגידי השיעורים לא להתעסק בפלפולים חריפים, בהגדרות עמוקות, או בחקירות עדינות ומופשטות. זה לא מתאים לכל אחד, ועלול לגרום ל"ממוצעים" במרכאות להרגיש ממוצעים בלי מרכאות. התורה עצמה במובנה הפשוט כל כך מתוקה ומאירה ומספקת, וכל כך חבל להפסיד הכל בשביל קנאת סופרים מדומה במחברי מערכות ומחדשי חידושים, חבל לקלקל את כל השמחה בתסכול של "למה נגרע".

שמחת חיים
אני זוכר הרבה את החיוך, והמבט ה"משועשע" בעיניים... כולם מכירים את התיעוד על "הומור... לא ליצנות, אבל הומור..."

אספר לכם מהיכן הוא למד כנראה על ההומור הזה:

סיפר לי גיסי ר' משה גולדשמידט בשם רבו הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל, שפעם תיאר לו את מצב הרוח העליז ששרר סביבות החזון איש:
כאשר הגיעו שני האחים הצדיקים הללו, רבי גרשון ורבי יעקב, יחד עם אביהם הגדול אל החזון איש להתייעץ איתו האם להמשיך בלימוד הביתי שלהם, או לעבור ללמוד בישיבה. שאל אותם החזון איש: מה אתם לומדים כעת? והשיבו לו: כתובות (כמדומני). הוא המשיך לשאול אותם עוד שאלות, ואז פסק: תמשיכו עוד שנה ללמוד עם האבא, ובעוד שנה תגיעו שוב לשאול... כעבור שנה הם חזרו אליו והחזון איש פתח מיד: נו... עדיין בכתובות?... אחד האחים (לא זוכר מי) התפעל מאד, ולא התאפק מלהעיר: הרבי שמע מאתנו רק פעם אחת שאנחנו לומדים כתובות – וכעבור שנה עדיין הרבי זוכר את זה?... חייך החזון איש ואמר: אתה אמרת לי רק פעם אחת, אבל מי אמר לך שלא חזרתי על זה מאה ואחד פעמים?!...
רבי גרשון זכה להסתופף הרבה בין שלהבות האש האדירה של החזון איש. בטח ספג אל ליבו מלוא חופניים שמחה ועליצות רוח. החיים נפלאים!
[מספרים שרבינו הגרש"ז אויערבאך זצ"ל הזדעזע פעם לראות באיזה אירוע את החזון איש מוקף במקורביו הצעירים, כשהם מחוייכים ומבודחים... איך אפשר לעמוד בקלילות כזאת מול החזו"א?!... אבל כך היתה האווירה שהשרה החזו"א].

הפנים המאירות, החיוך העדין, גרם לכולם להרגיש איתו נעים. לפני בערך חמש עשרה שנה, לימדתי תלמידים בוגרי תיכונים דתיים בישיבת "תפארת צבי" בירושלים. ישיבה ש"שורפת" הרבה תיכוניים, ומעמידה אותם על רגליהם התורניות. רבים מהם נעשו תלמידי חכמים גדולים.
ביום ראשון אחד, סיפרו לי כמה תלמידים "בשבת האחרונה החלטנו להכיר את ישיבת פונביז, נסענו לבני ברק" מה? הופתעתי! היכן ישנתם? "אה.. שאלנו את הבחורים למי יש מיטה פנויה בשבילנו בחדר" הם השיבו בעממיות אופיינית... והיכן אכלתם? "אצל ראש הישיבה". ראש הישיבה? איזה? הם לא ידעו על איזה מוקש הם עלו... "לא יודעים איך קוראים לו"... מה?? תתארו אותו מיד! קראתי בזעזוע "הוא עם פנים מאירות כאלו, עם זקן לבן, נמוך כזה..." מהר מאד התברר לי שהבחורים הישירים הללו, בסנדלים וחולצות קצרות, ניגשו היישר אל המזרח, פנו לרבי גרשון (שהיה כבר אלמן) ושאלו אותו: אפשר להתארח אצל הרב בסעודות השבת?... הוא אמר "בוודאי"... והם הצטרפו אליו בעליצות...

עקביות והתמדה
רבינו היה אחד האנשים העקביים ש(לא) הכרתי. יום אחרי יום מסר את שיעוריו, ניהל את סדריו. עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה. כמעט ללא שינויים.
גם בימי בין הזמנים היה ממשיך בשיעורים היומיים שלו על המסכת, המשיך מהיכן שסיימו ב"זמן" ללמוד הלאה.

באחת השנים, הייתי מה"מאחרים לצאת" הביתה בבין הזמנים של ניסן, כנראה מעצלות... למדתי בהיכל הישיבה, ולפתע מגיע בחור ושואל: "אתה יכול להגיע לשיעור היומי של ר' גרשון? אין בחורים..." כמובן שהסכמתי בשמחה, הלכנו לבית הפשוט והקדוש של ר' גרשון, היינו 3-4 בחורים צעירים. השיעור היה על סוף אלו מציאות. היתה אווירה מאד "משפחתית", שם ראיתי לראשונה את כוחו הגאוני, העלה צדדים והברקות, שיתף אותנו בקושיות חזקות, שמע כל אחד וטענותיו, והיו הדברים שמחים.

מקווה שהרגזתי מספיק את החברים שהכירו באמת על מנת לעורר אותם לאחוז בקולמוס ולזכות אותנו בזכרונותיהם.

זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.

אהרן תאומים · הודעהעל ידי **אהרן תאומים** » ה' יוני 01, 2023 6:29 pm

בעקבות הנכתב בהמשך אני מוחק את דברי , ואדרבה אכן דברים נפלאים ומחזקים

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ה' יוני 01, 2023 7:00 pm

אותו "שעפסלע" כבר לא בינינו. הוא פרש למחוזות רחוקים מאד, ואכמ"ל. לא הייתי רושם משהו שיכול לפגוע במישהו. גם אם נראה במבט ראשון - אני מטשטש, טשטוש אחר טשטוש...
הסיפור על השידוך הוא לא סיפור על שידוך אלא על הפער בין החיים האישיים של רבינו בביתו שהיו מלאי כישרון וחריפות ושנינות, לבין הסגנון של הקבוצה "שלו" בישיבה.

העירו לי ששכחתי להעלות את הקובץ על "למה נגרע". הנה הוא למעוניינים.

בכוונה נגעתי קצת בנקודות פרובוקטיביות כדי לעורר את האצבעות העצלות של החברים. יש כאן כל כך הרבה בוגרים ותלמידים. כל אחד נוצר במוחו רגעים קסומים ואנקדוטות מאלפות מרבינו זצ"ל - קדימה.

ו... הרב השוחט?... מחכים מאד!

י. אברהם · הודעהעל ידי **י. אברהם** » ה' יוני 01, 2023 7:05 pm

אברהם כתב:ו... הרב השוחט?... מחכים מאד!

כדאי לנו שיעשה מלאכתו בדרך מתון מתון ארבע מאה זוזי שויא.

מקדש מלך · הודעהעל ידי **מקדש מלך** » ה' יוני 01, 2023 7:51 pm

אברהם כתב:או בנוסח זה: הם יסיקו מה קורה כשמתעצלים בהספידו של חכם – מגיע מי שלא מתאים ונוטל את המקרופון...

מקווה שהרגזתי מספיק את החברים שהכירו באמת על מנת לעורר אותם לאחוז בקולמוס ולזכות אותנו בזכרונותיהם.

לא צריך להתנצל כל כך הרבה. דברים יפים ונפלאים.

פרנקל תאומים

אברהם כתב:כולנו מחכים לזכרונות של הרב השוחט, ושל עוד ועוד תלמידים חשובים. חבל שמתעכבים מלתאר את דמותו הייחודית של רבינו זצ"ל. ידוע שהמקום הזה זוכה להיות השראה להרבה סופרים ומספידים... וחבל שמתעכבים מלקיים את החיוב להספיד אחר החכם.

אני אמנם למדתי אצלו בשיעור ב', לפני כעשרים וחמש שנה, אבל לא זכיתי להיות מהמקורבים. מכל מקום – במקום שאין אנשים, אהיה איש לרשום כמה שביבי זיכרון. בתקווה שזה ימריץ את המקורבים יותר להתחיל להעלות זכרונות ואנקדוטות מרבינו.
או בנוסח זה: הם יסיקו מה קורה כשמתעצלים בהספידו של חכם – מגיע מי שלא מתאים ונוטל את המקרופון...

נפלא מאד. סגנון הכתיבה שלך מזכיר מאד את סגנון כתיבתו של הרב השוחט (וזה כמובן שבח גדול, כידוע).

חרסון · הודעהעל ידי **חרסון** » ה' יוני 01, 2023 11:09 pm

מקדש מלך כתב:
אברהם כתב:או בנוסח זה: הם יסיקו מה קורה כשמתעצלים בהספידו של חכם – מגיע מי שלא מתאים ונוטל את המקרופון...

מקווה שהרגזתי מספיק את החברים שהכירו באמת על מנת לעורר אותם לאחוז בקולמוס ולזכות אותנו בזכרונותיהם.

לא צריך להתנצל כל כך הרבה. דברים יפים ונפלאים.

שיף · הודעהעל ידי **שיף** » ו' יוני 02, 2023 12:03 am

ייש"כ על הכתיבה היפה והדברים הנפלאים

: Scan 001 (14).jpg (220.55 KiB) נצפה 10205 פעמים

האחים הגאונים זצ"ל עם דודם ר' יהודה אלינסון לפני עלותם ארצה

פרנקל תאומים

מי יכול להעלות כאן את מה שאמר הגר''מ שטרנבוך שליט''א בישיבתו אודות להבחל''ח מרן זי''ע?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר