פלוריש כתב:ראיתי מאמר נשכני בהכרם של הרב חיים אורי ליפשיץ. זה אדם אמיתי או שם עט של הרב צימרמן?
פלוריש כתב:רבטוב כתב:הי' זמן שהוציא לאור ספרים . למשל את הג' כרכים הגדולים ישועות יעקב -לעמבערג הוא הוציא לאור . וכמובן הפסיד את כל ממונו וממון אחרים .הוא הי' עילוי נפלא והמציאות לא היתה נר לרגליו .אספר סיפור שהי' לי איתו נסענו קבוצת אברכים ברכבת ללווית העילוי הצדיק ר' שלמה שוסטער זצ''ל שהיתה בישיבת מיר בפלעטבוש וישבנו ביחד ודיברנו .וממולינו ישב הגרח''צ ואמרתי בקול רם כדי שישמע . שלעוליים אין מזל לא נעשה מהם משהוא ממשי . והגרח''צ שמע [כמו שרציתי שישמע] הוא קפץ ממש ממקומו כמי שנשכו נחש ואמר באידיש וועהר זאגט אז דיא עילויים האבען נישט קיין מזל . זייא האבען גראדע יא נאר דיא וועלט האט נישט קיין מזל נהנה צוא זיין פין דיא עילויים וואלטען זייא געהאט מזל וואלטען זייא נהנה געווען פין דיא עילויים .ונח דעתו ב''ה .חבל חבל הי' בעצם אדם טוב וידע הכל היסטורי' ומה לא -ראיתי פעם איך התקוטט עם ידיד נעוריו ר' יודעל גראדנער -גרשוני חתן ר' אליעזר סילבר מסינסינעטי בחנות ספרים באיס-סיידט . הי' מה לשמוע
בקיצור היו ימים חבל על דאבדין
מי יוכל לתרגם ללה"ק את דברי הרב 'רבטוב' ז"ל?
תודה!יבנה כתב:מי אמר שאין לעילויים מזל, יש להם, אבל אין לעולם מזל ליהנות מהעילויים, אילו היה להם מזל הם היו נהנים מהעילויים.
מן הדרום כתב:בחתונה שם היו הרבה ת"ח גדולים, אחד מהם גאון עצום שהבין בכל חלקי התורה ובכל חכמות העולם, ר' חיים צימרמן. הרה"י הפגיש ביניהם. מיד ר' משה התחיל לומר לר' חיים, יש לי רמב"ם קשה. והם התחילו לצעוק ולהתווכח- אתה לא יודע מה אתה מדבר, עם הארץ... עמד שם ר' בייניש פינקל ונהנה מהמראה.
למחרת, אמר ר' משה שהוא רוצה להתנצל בפני ר' חיים, הלכנו איתו. ור' משה אמר אני רוצה להתנצל, אמר ר' חיים, על מה להתנצל, זה היה מצוין. ופתאום התחילו שוב בצעקות. ור' חיים אמר, זה החיה אותי ,כך היו לומדים פעם, מלחמתה של תורה[/b]
שילה צבי כתב:[*אולי שייך לאספקלריה]
אמנם ידוע לי שהיו גדולים כאלה (ר' אליעזר סילבר ועוד ועוד), ובאמת יש משהו כיף בלקרוא אותם. אך כאן הבן שואל, האם זה הציור של ת"ח שאנחנו רוצים לבנות לעצמנו? חלילה לא מדבר באותם גדולים, אבל כבר חז"ל אמרו לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהא קפדן כשמאי [וכהסבר הראי"ה שמי שהוא כ שלא יהיה כשמאי ועדיף שיהיה כהלל, למרות שפשיטא שאין לנו בדל ביקורת על שמאי עצמו]. האם אני אמור לספר לילדים שלי שר' חיים צימרמן כשהיה מתווכח בלימוד היה קורא ללומד מולו עמרץ? או שצריך להשאיר סיפורים כאלה בבוידם שהסקרנים יוכלו לנשנש אותם להנאתם ורוב הציבור בכלל לא ידע?
קידושין ל, ב כתב:ואומר (תהלים קכז, ד) כחצים ביד גבור כן בני הנעורים ואומר (תהלים קכ, ד) חצי גבור שנונים ואומר (תהלים מה, ו) חציך שנונים עמים תחתיך יפלו ואומר (תהלים קכז, ה) אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער מאי את אויבים בשער אמר רבי חייא בר אבא אפי' האב ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר (במדבר כא, יד) את והב בסופה אל תקרי בסופה אלא בסופה
אש התורה כתב: מישהו שעל אותו בהזדמנות, מדוע הריתחא הזאת, הכעס המופגן כל-כך כלפי מי שהקשה לכאורה "שלא כענין". קבלה היא בידינו מרבי ישראל סלנטר זצ"ל, השיבו מיד, והדבר מובא ג"כ בספרו "אור ישראל", "אז תורה מוז מען לערנען גיפטיג", דהיינו יש ללמוד תורה עם ארס, בשום אופן לא בשויון נפש, בקרירות... הלא כך התורה ניתנה מסיני, בקולות וברקים...
גיורא בשמי שמיא כתב:מסופר על הגר"י קמנצקי זצ"ל שפעם התפעל על דרגת הגר"א קוטלר, ואמר, הלא אני הייתי ה'עלטערע בחור' שלו בסלבודקא (שהשגיח עליו ולמד אתו ולימד אותו ודאג עבור צרכיו), והנה אתם רואים איך שהוא קפץ מעלי בגדלותו בתורה. אגיד לכם הנראה לי למה. חז"ל אומריםקידושין ל, ב כתב:ואומר (תהלים קכז, ד) כחצים ביד גבור כן בני הנעורים ואומר (תהלים קכ, ד) חצי גבור שנונים ואומר (תהלים מה, ו) חציך שנונים עמים תחתיך יפלו ואומר (תהלים קכז, ה) אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער מאי את אויבים בשער אמר רבי חייא בר אבא אפי' האב ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר (במדבר כא, יד) את והב בסופה אל תקרי בסופה אלא בסופה
אני הרי אדם 'ליבראלי', ואני אומר את האמת איך שאני אוחז, מי שלא מוכן לקבל, שלא יקבל, זה לא מפריע אותי. אך אצל ר' אהרן הדבר דוקר אותו והוא לא יכול לסבול שלא מסכימים להאמת. והוא לוחם על דבר ה'.
כנראה, סיים הגרי"ק, ש'נעשים אויבים זא"ז' הוא תנאי.
גיורא בשמי שמיא כתב:חתן נוסף, הרב יעקב בלינדר שליט"א מביתר, מעורכי ארטסקרול
בענין מש"כ הרב פלוריש מפי הרב קורן, אין לי עסק בכל הסוגיא, אך זאת שמעתי שבחוג הגרח"ז מתנגדים מאוד למסקנותיו של הרב קורן. מה שזכור לי בפרט הוא שלדעתו הר הבית אינו מרובע אלא אלכסוני בצד מזרח, ואין לזה שום סמך בראשונים. כך זכור לי מלפני כמה שנים. בלי אחריות.
אליסף כתב:'חוג הגרח"ז'?
ר' חיים זוננפלד?
כנראה כוונתך הגרח"צ (ובהגייה האנגלית - זימרמן)
אך חידוש הוא לי שקיים 'חוג' המשתייך לגרח"ז\צ
כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו, והוא מובדל בהם משאר העם, כך צריך שיהיה ניכר במעשיו ... ובמלבושו ...
גיורא בשמי שמיא כתב:מסופר על הגר"י קמנצקי זצ"ל שפעם התפעל על דרגת הגר"א קוטלר, ואמר, הלא אני הייתי ה'עלטערע בחור' שלו בסלבודקא (שהשגיח עליו ולמד אתו ולימד אותו ודאג עבור צרכיו), והנה אתם רואים איך שהוא קפץ מעלי בגדלותו בתורה. אגיד לכם הנראה לי למה. חז"ל אומריםקידושין ל, ב כתב:ואומר (תהלים קכז, ד) כחצים ביד גבור כן בני הנעורים ואומר (תהלים קכ, ד) חצי גבור שנונים ואומר (תהלים מה, ו) חציך שנונים עמים תחתיך יפלו ואומר (תהלים קכז, ה) אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער מאי את אויבים בשער אמר רבי חייא בר אבא אפי' האב ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר (במדבר כא, יד) את והב בסופה אל תקרי בסופה אלא בסופה
אני הרי אדם 'ליבראלי', ואני אומר את האמת איך שאני אוחז, מי שלא מוכן לקבל, שלא יקבל, זה לא מפריע אותי. אך אצל ר' אהרן הדבר דוקר אותו והוא לא יכול לסבול שלא מסכימים להאמת. והוא לוחם על דבר ה'.
כנראה, סיים הגרי"ק, ש'נעשים אויבים זא"ז' הוא תנאי.
ואכן נודע שהגר"א התבטא בחריפות חריג בשיעוריו למי שההין להקשות עליו.
ובספרו של סורסקי כתוב:אש התורה כתב: מישהו שאל אותו בהזדמנות, מדוע הריתחא הזאת, הכעס המופגן כל-כך כלפי מי שהקשה לכאורה "שלא כענין". קבלה היא בידינו מרבי ישראל סלנטר זצ"ל, השיבו מיד, והדבר מובא ג"כ בספרו "אור ישראל", "אז תורה מוז מען לערנען גיפטיג", דהיינו יש ללמוד תורה עם ארס, בשום אופן לא בשויון נפש, בקרירות... הלא כך התורה ניתנה מסיני, בקולות וברקים...
ועובדא ידענא על שניים מנכדי הח"ח (חושבני הגר"צ והגרא"ג זאקס) כשהיו בחורים בישיבת בית מדרש עליון, היו קורעים הכפתורים מחולצת השני מתוך ריתחא דאורייתא, וזה היה דבר שחזר על עצמו בתדירות.
באמונתו כתב:שמעתי שהגאון רח"צ רגיל היה להתלבש בחולצה צבעונית, ולא לבנה, וכשנשאל על כך, תשובתו הייתה: הלא זהו רמב"ם מפורש, בהלכות דעות פרק ה הלכה א:כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו, והוא מובדל בהם משאר העם, כך צריך שיהיה ניכר במעשיו ... ובמלבושו ...
שילה צבי כתב:אני מכיר שהגר"א אריאלי השיב כך כששאלו אותו מדוע אינו לובש פראק. (*הוא באמת עם חליפה קצרה?)
אמז, רישיון-השימושאליסף כתב:יש תמונה מהרח"צ בזקנותו?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 236 אורחים
