שומר כתב:מצאתי בספריה הלאומית צילום כתי הרב קלצקין 500 עמ . האם יש למישהו מידע האם זה כתי של ספריו שהודפסו או שמא זה לא הודפס . ניתן להוריד את הקובץ המלא . באתר הספריה הלאומית
ביליצר כתב:"לא צריך לדידך בזה" כך בהגהה הראשונה בתמונה ,
https://il.bidspirit.com/ui/lotPage/sou ... 95?lang=he
חלמישצור כתב:הצדיק מביאלה הוא רבי אהרן צבי לנדא, שנפטר זמן קצר לאחר הכתרת ר"א קלצקין, ובנו הוא רבי מנחם מנדל בעל "שמש ומגן".
ביליצר כתב:צודק ! ממבט חטוף על תמונה מטושטשת רעד מען זיך איין אז עס איז דא שמאלץ ולא טרחתי ....
י. אברהם כתב:ביליצר כתב:צודק ! ממבט חטוף על תמונה מטושטשת רעד מען זיך איין אז עס איז דא שמאלץ ולא טרחתי ....
מה שמעניין שם שמשיג על הגה"ק מאסטראווצא מספרו של עצמו 'אור תורה'.
"דלא יצאו בו ידי המצוה דבעינן שמן זית .. רק שמן מן השמים כמ"ש בס' אור תורה (פ' תולדות אות כד)"
העברת בית היתומים דיסקין לבנינו החדש
אתמול בשעה עשר יצאו כל היתומים מהבית השכור שהמוסד נמצא בו עד עכשיו על יד מגרש הרוסים לביתם, בחלקו הנגמר של הבנין הגדול והמפואר שעל יד גבעת שאול. עפ"י החלטת הגבאים לא סודרה שום תכונה ושם חגיגה רשמית, אבל למרות זה שלא היו שום פרסום ושום הזמנה לחגיגה, התאסף קהל גדול מידידי המוסד ומהקהל הרחב שלוו את היתומים לביתם החדש.
בראש התהלוכה הלכו נשיאי וגבאי המוסד ועוד נכבדים, וספרי התורה בידיהם, ואחריהם הלכו כל היתומים בסדר יפה, בחצר הבנין נאמו לפני היתומים ומענינא דיומא, הרבנים: הגרי"ח זוננפלד, והגר"א קלאצקין מלובלין נשיאי המוסד, הרה"ג רמ"ל רובין ראב"ד, הרה"ג ר' דוב עפשטיין סגן נשיא, שלשה מחניכי המוסד: ר' ישראל לעוו, יהושע ליפקין, ומשה רייזמאן, מנהל התלמוד תורה הרב ר' רפאל קצנלבויגן, הרב"צ יאדלער, ובשם מי שהיו חניכי המוסד מה יהודה שחטר ועוד.
המזכיר הראשי של המוסד מר שמואל ענדא, מסר לפני הקהל דו"ח קצר מעבודת הבנין: מזמן הנחת אבן הפנה, י"ז אלול פ"א, ועד היום נשקע בהבנין במזומן 61246.56 לירות מצריות, מזה שולם להפועלים בעד 655879 ימי עבודה 26230.27 לי"מ. מלבד ערך 5000.00 לי"מ להפועלים בעד עבודה בקבלנות, מתוך הסכומים האלה שולמו לפועלים יהודים יותר מ-97 אחוזים, כל עבודות העץ של הבנין העולות קרוב לאלפים לי"מ, נעשתה ע"י היתומים העובדים בנגריה של המוסד.
ההנהלה חייבת עוד להבנקים 5500.00 לי"מ ולסוחרים ערך 1000.00 לי"מ. לשם גמר הבנין בשלמות עפ"י התכנית, חסר עוד סכום של ארבעים עלף לי"מ.
כל הנואמים הזכירו ביגון וצער את העדרם של הגאון ר' יצחק ירוחם דיסקין בחגיגה זו ואשתו הרבנית אשר שניהם עמלו הרבה בעד המוסד הזה, וירו את אבן פנתו של הבנין, דברו בשבחם של הנדיבים שהשתתפו בנדבותיהם בהבנין ובשבח חברי ועד הבנין שהביאו במסירותם את הבנין לידי גמרו החלקי, וביחוד ציינו את העבודה מרצית של המזכיר הראשי מר שמואל ענדא, שהוא הרוח החיה ואופן המניע בכל העבודה מתחילת קנית המגרש ועד היום.
אחר כך נערכה סעודת חג ליתומים.
עפ"י החלטת אספת ההנהלה הלכו כל היתומים ביום ה' שעבר להר הזיתים לקברם של הגאונים מיסד הבית מוהרמיי"ל דיסקין ובנו הגרי"ר זצוק"ל ואצל כתל המערבי והתפללו שם להצלחת הבית ולשלום הגבאים העסקנים והנדיבים (דואר היום, ב' ניסן תרפ"ז, עמ' 4).
בנין בית יתומים דיסקין הוא הבנין היותר גדול והיותר נהדר שיש ליהודים בארץ ישראל הן בצורתו, גדלו ותפארתו, והן במטרתו, כי הוא מאחד גם יפיפתו של יפת, גם חסד ורחמים של אברהם, והוא גם בית תורה ותעודה בישראל - אהלו של שם (גרייבסקי, זכרון לחובבים הראשונים ו, עמ' 78).
השעיר החיי כתב:עוד ידיעה יפה על הקשר בין השרידי אש לבן ד"ר יעקב קלצקין:
- 16133023881951218848328.jpg (1.49 MiB) נצפה 9719 פעמים
השעיר החיי כתב:סדרת כתבות מעניינית שפרסם אייזיק רמבה על הבן והנכד במעריב ב 1967.
שומר כתב:אכן זאת כונתי כמו שכתבת . אני יעתיק מה שכתוב שם . בנוגע לרב קוק מוקיר אני אותו גם כגאון ןגם כצדיק אלא שלרוב הוא בא אלי בשעה מאוחרת בלילה מחמת אימת הבריונים הקנאים שנכנסים אצלי במשך היום וקשה לי להפטר מהם היה מעשה והם פגעו בו קשות ברם מתרעם אני עליו על כמה מדבריו שנאמרו מתוך תמימות יתירה שלא לחוש בסכנתם סכנת גילוי פנים שלא כהלכה לדוגמא מאמרו המפורסם שריקוד בחורים על אדמת הקודש יפה כוחו בהעלאת ניצוצות של קדושה משל תפילת מנחה על אדמת נכר ודאי שכונתו להטעים ולהדגיש את סוד הקדושה של ארץ ישראל ולא לזלזל בתפלת מנחה אבל חכם גדול כמותו מחויב להזהר בדברים העלולים להתפרש בכיון שכנגד אמונתינו ודעותיו עצמו .עכ ואכן בספר אוצר המכתבים חלק ב של הרב יוסף משאש יש מכתבים לרב קוק האם באמת כתב דברים כאלו והרב קוק מכחיש שזאת היתה כונתו . אבל באמת היו שהבינו שכך כונתו
בספר של קרויס משנתו של ר עמרם שנמצא באוצר מובא כרוז חריף שחתומים עליו הרב זוננפלד ועוד נגד מה שכתב הרב קוק בספרו אורות על ההתעמלות של בחורי ישראל שממנו אפשר להבין תמיכה בכדור רגל . ועוד ענינים אחרים שכתב באורות שמשמע שיש עדיפות לחילונים על החרדים . כמדומני שהרב קלצקין לא חתןם שם על הכרוז אולי כבר נפטר או שלא רצה לחתום. ממ נראה שהרב קלצקין סינגר על הרב קוק יותר מהרב זוננפלד
שומר כתב:שומר כתב:אכן זאת כונתי כמו שכתבת . אני יעתיק מה שכתוב שם . בנוגע לרב קוק מוקיר אני אותו גם כגאון ןגם כצדיק אלא שלרוב הוא בא אלי בשעה מאוחרת בלילה מחמת אימת הבריונים הקנאים שנכנסים אצלי במשך היום וקשה לי להפטר מהם היה מעשה והם פגעו בו קשות ברם מתרעם אני עליו על כמה מדבריו שנאמרו מתוך תמימות יתירה שלא לחוש בסכנתם סכנת גילוי פנים שלא כהלכה לדוגמא מאמרו המפורסם שריקוד בחורים על אדמת הקודש יפה כוחו בהעלאת ניצוצות של קדושה משל תפילת מנחה על אדמת נכר ודאי שכונתו להטעים ולהדגיש את סוד הקדושה של ארץ ישראל ולא לזלזל בתפלת מנחה אבל חכם גדול כמותו מחויב להזהר בדברים העלולים להתפרש בכיון שכנגד אמונתינו ודעותיו עצמו .עכ ואכן בספר אוצר המכתבים חלק ב של הרב יוסף משאש יש מכתבים לרב קוק האם באמת כתב דברים כאלו והרב קוק מכחיש שזאת היתה כונתו . אבל באמת היו שהבינו שכך כונתו
בספר של קרויס משנתו של ר עמרם שנמצא באוצר מובא כרוז חריף שחתומים עליו הרב זוננפלד ועוד נגד מה שכתב הרב קוק בספרו אורות על ההתעמלות של בחורי ישראל שממנו אפשר להבין תמיכה בכדור רגל . ועוד ענינים אחרים שכתב באורות שמשמע שיש עדיפות לחילונים על החרדים . כמדומני שהרב קלצקין לא חתןם שם על הכרוז אולי כבר נפטר או שלא רצה לחתום. ממ נראה שהרב קלצקין סינגר על הרב קוק יותר מהרב זוננפלד
שומר כתב:בענינו של יעקב בנו יש מכתב של גיסו של הרב קלצקין הרב יעקב זלמן בענין
י. אברהם כתב:יקרתו הגיעני תמול, מאד אצטער מאשר בנו[,?] נזורו ארחות בנים להורים לצערם, המה מראים באצבע התוצאות מאשר ידאגו ההורים להשכילם בהשכלת הזמן, איך שיעכבו וידריכו מנוחות ההורים כשונאים ממש לא ירחמו ולא יחוסו, וגם את עצמם יעשקו מבלי לשבוע נחת ולהחיות במנוחה, הלא טוב רבבות פעמים לאלה ההורים שלא הלעיטו בהשכלה את בניהם, וקשורים המה זל"ז ופקודת הורים ישמרו רוחם, ואוהבים זל"ז, שזה כל עמל אבות, ולהנחיל עושר לבנים לא ביד אדם, וגם משכילים יענו, וכפן ומחסור ישיגם, ואם צרכיהם מרובים ותאותם אחרי הבלי הזמן יציקם באין כח למלאות, הלא לא גרע מי שיש לו רק פת לאכול ובגד ללבוש כבע"ב פשוטים.
וגם לא אבין למה ימשכנו ההורים על תאות הבנים, על האבות החובה לגדל לתורה ויראה, כאמור כי ידעתיו למען אשר יצוה בניו ושמרו דרך ד' לעשות כו', והעושר והכבוד מד' בידו לגדל ולחזק, ולסוף בהפכו הורים המה ידאגו לעושר וכבוד, ותורה ויראת ד' על ד' יפילו גורלם מה שמפורש הכל בידי שמים חוץ, וא"כ באופן זה אם כל צד יחפוץ לדאוג במה שאין בידו ישארו קרח מכאן וכאן.
זכות אבות יעמד כי יהפך לבב בנו ובתו לטובה ויראו נחת, אם יעבר בנו דרך פה בטח לא אנקה אותו ויגדל הו[י]כוח ד' יעזרני לפעול אצלו.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: תולדות ו־ 535 אורחים
