נחומצ'ה כתב:סליחה אם הובאו כבר, ב' המעשיות דלהלן:
בקובץ המצויין 'עץ חיים' הובאו ב' עדויות על ה'גליא מסכתא' של רבינו זצ"ל.
1. לפני כ30 שנה, ב' חסידים צעירים ביקשו לההדיר את ספרו של רבי משה הסופר מפשוורסק 'אור פני משה'.
הם התחילו לעבוד על המקורות וכדו'. ואז נתקעו עם מספר רב של מקורות [לא היו אז, תוכנות חיפוש 'בר אילן' ואוצר החכמה].
הם פנו לרבנו זצ"ל. והתחילו לשאול את המקורות. א. ב. ג. כששאלו על המקור הרביעי, תמה לפניהם רב חיים כמסל"ת:
"אתם עוברים על ההקדמה של האור פני משה?!". [החסידים יתרגשו. והמתנגדים יתמהו...].
ואיזה אנשים בין מהחסידים ובין מהמנגדים יפקפקו. אגב, אותו מספר לבסוף לא הוציא את הספר. הספר הופיע מחדש בעריכת רח"א רייניץ. איני ידוע אם קדם לסיפור זה או לאחריו. ואם קדם לו, אולי גם הוא שאל את ר' חיים כמה שאלות על מקורות חסירים בספר, וסיפר לו אודות הספר, וכשחזר שואל ושאל, התפלא ר' חיים ששוב הוא נדרש לשאלות שמתוך אותו ספר. זה בהניח שהסיפור היה כפי שהוא מסופר. והמפקפק גם בזה, אין מזניחין אותו.
אגב, בקטע מהמחנה החרדי שהעלו כאן, מספר המספר שם בחשיבות גדולה, שהראה לר"ח כמה קטעים מספר 'הגאון' ור"ח הגיב בפליאה גדולה, האמנם כך כתוב שם?! נזכרתי שסיפר לי רי"א שיח', ששמע מרי"ה ז"ל המו"ל של אורחות רבינו, שכאשר הוציא את החלק האחרון בעידודו של ר"ח, ובו כמה ביטויים קשים על חכם אחד, מחו בו כמה מתלמידי אותו חכם. הוא סיפר זאת לר"ח, ור"ח אמר לו, גם אלי הם באים, ואתה יודע מה אני אומר להם?! כן?! כך כתוב שם?! וכך הם מניחים לי...
כבר הזכירו כאן איך ר"ח היה משים עצמו כתם, אלא שלא פעם השואלים מנקיי הדעת של ב"ב, לא עמדו ע"כ. כך למשל בספר פניני שיח (כהן) שאל השואל שאלה חמורה, "נתקשינו" (כך במקור! כנראה לשון ענווה לחומר הקושיא), איך יפתח הקריב את בתו לעולה, הרי נקבה פסולה לעולה?! מימות ר' משולם איגרא ור' ענזל צויזמיר לא נשאלה שאלה עצומה שכזו, קושיא גדולה לאלוקינו, כל' החת"ס, עכ"פ ר' חיים משיבו: כנראה יפתח חשב שדין נקבה בעולה הוא רק בקרבן מן הצאן ולא בקרבן אדם. ע"כ. לא צריך להיות חכם גדול וגם לא קטן כדי להבין שר' חיים קיים בו עם חכם וגו'. (במקו"א הוא זכה להבין את הניגון, כשהוא שואל את ר"ח אם יש הבדל בכרובים בין זכר לנקיבה, ור' חיים משיבו, הזכר היה עם כיפה וזקן. ונ"ב: בבדיחותא.
