איש_ספר כתב:מה בדיוק הסיפור הזה מלמד? אפשר לעשות את זה לכל חכם, על כל חלק בתורה. האם זה אומר שצריך להתפטר מחוש ביקורת ואבחנה?
איש_ספר כתב:מה בדיוק הסיפור הזה מלמד? אפשר לעשות את זה לכל חכם, על כל חלק בתורה. האם זה אומר שצריך להתפטר מחוש ביקורת ואבחנה?
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:איש_ספר כתב:מה בדיוק הסיפור הזה מלמד? אפשר לעשות את זה לכל חכם, על כל חלק בתורה. האם זה אומר שצריך להתפטר מחוש ביקורת ואבחנה?
הלימוד של הסיפור הזה הוא 'אני, כן. ואתה, לא.' זהו..
איש_ספר כתב:מה בדיוק הסיפור הזה מלמד? אפשר לעשות את זה לכל חכם, על כל חלק בתורה. האם זה אומר שצריך להתפטר מחוש ביקורת ואבחנה?
ולפענ"ד, השאלה גופהּ נופלת במום שהוזכר בה.ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אני לא מבין משהו פה.
לכל סיפור אמור להיות מסר?!איש_ספר כתב:מה בדיוק הסיפור הזה מלמד?
איש_ספר כתב:התכוונתי לומר, שהרי מן הסתם אותו שואל, לא בחר מאמר אקראי, אלא נטל איזה מאמר מתוך המאמרים, כזה שיש מקום לפו"ר לטעות בו, ובזה הכשיל את החכם. וזו מלאכה שאין בה חכמה גדולה. כיו"ב אפשר לחזור על רעיון שמריח מינות גמורה, ואז כשהשומע מתרעם ומתלהט, מראים לו באצבע שמקור הדברים במדרש. אפשר להציג בפני למדן, קושיא הנראית מגוחכת, וכאשר הוא ממלא פיו שחוק, להודיע לו כי השואל הוא רעק"א, אפשר לצטט וורט מסוים על התורה, וכשהשומע קובע בפה מלא שמדובר בחסידשע וורטל בינוני, לחוות לו במחוג מקור הדברים בתוספות. וכך בכל מקצוע ומקצוע, ולא משום זה יפשוט אדם את עדיו מעליו.
נכון, כמו שכתב הרב מקדש מלך, שגם חוש ביקורת צריך ביקורת, אבל הסיפור הזה לא מלמד כלום אפילו לא על העדר ביקורת על חוש ביקורת....
איש_ספר כתב:מה בדיוק הסיפור הזה מלמד? אפשר לעשות את זה לכל חכם, על כל חלק בתורה. האם זה אומר שצריך להתפטר מחוש ביקורת ואבחנה?
איש_ספר כתב:התכוונתי לומר, שהרי מן הסתם אותו שואל, לא בחר מאמר אקראי, אלא נטל איזה מאמר מתוך המאמרים, כזה שיש מקום לפו"ר לטעות בו, ובזה הכשיל את החכם. וזו מלאכה שאין בה חכמה גדולה. כיו"ב אפשר לחזור על רעיון שמריח מינות גמורה, ואז כשהשומע מתרעם ומתלהט, מראים לו באצבע שמקור הדברים במדרש. אפשר להציג בפני למדן, קושיא הנראית מגוחכת, וכאשר הוא ממלא פיו שחוק, להודיע לו כי השואל הוא רעק"א, אפשר לצטט וורט מסוים על התורה, וכשהשומע קובע בפה מלא שמדובר בחסידשע וורטל בינוני, לחוות לו במחוג מקור הדברים בתוספות. וכך בכל מקצוע ומקצוע, ולא משום זה יפשוט אדם את עדיו מעליו.
נכון, כמו שכתב הרב מקדש מלך, שגם חוש ביקורת צריך ביקורת, אבל הסיפור הזה לא מלמד כלום אפילו לא על העדר ביקורת על חוש ביקורת....
לבי במערב כתב:ולפענ"ד, השאלה גופהּ נופלת במום שהוזכר בה.ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אני לא מבין משהו פה.
הרי מהר"י 'מתמיד' (גם לדברי המספר) לא למד מאמר זה כדי לקנטר ח"ו... לכל היותר, השתמש בידיעותיו מכבר כדי להראות את מפלגתיותו של הגדול בעיניהם (וכאן נשוב - מהעבר השני - לחביב על מר, שנאת המפלגתיות וגונדא דילה...).
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אין שום הבדל בין 'כבוד ליובאוויטש' ל'כבוד אישי'. אולי יש הבדל אצל מי שאינו מ'ליובאוויטש'. וכמו"כ בכל חוג ועדה, המוחה על 'כבוד בית בעלזא' והוא עצמו חלק ממנה, הרי זה 'כבוד אישי'.
אם הסיפור היה בדרך אחר כמו שרמזת, ומעולם לא קינתר אותו, יותר מובן. אני שאלתי על הסיפור איך שהודפס.
ולא בכדי.
עדיין יש אנשים בליובאוויטש, לא הרבה, הלומדים על מנת לקנתר ולהפריך את תורותיו של אנשים שדיברו נגד ליובאוויטש, וטענתם בפיהם כי הם מוחים על 'כבוד ליובאוויטש', ולכן הותרה הרצועה ללמוד וללמד ולהדפיס תורה ע"מ לקנתר.
גם בסיפור 'איך שהודפס' לא נזכר כדבר הזה, אלא רק כפרשנות הכותב.ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אני שאלתי על הסיפור איך שהודפס.
זאינץ כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אין שום הבדל בין 'כבוד ליובאוויטש' ל'כבוד אישי'. אולי יש הבדל אצל מי שאינו מ'ליובאוויטש'. וכמו"כ בכל חוג ועדה, המוחה על 'כבוד בית בעלזא' והוא עצמו חלק ממנה, הרי זה 'כבוד אישי'.
אם הסיפור היה בדרך אחר כמו שרמזת, ומעולם לא קינתר אותו, יותר מובן. אני שאלתי על הסיפור איך שהודפס.
ולא בכדי.
עדיין יש אנשים בליובאוויטש, לא הרבה, הלומדים על מנת לקנתר ולהפריך את תורותיו של אנשים שדיברו נגד ליובאוויטש, וטענתם בפיהם כי הם מוחים על 'כבוד ליובאוויטש', ולכן הותרה הרצועה ללמוד וללמד ולהדפיס תורה ע"מ לקנתר.
כאב לו בעיקר כבוד רבו יותר מכבוד ליובאוויטש.
פולסברג כתב:האם י''ל יוצ''ח ידועים?
פילווישוק כתב:שמעתי שהיה לו בן יר"ש ושותו"מ, אך רחוק מאוד מהשקפת עולמו, בעל תואר אקדמאי. היה בידידות עם הגר"ש היימן זצ"ל ר"י תורה ודעת.
מכתב שא.
ג' מטות.
כבוד אהובי ידי"נ המעולה, מוכן לעלות בסולם המעלות ע"י רצונו שכלו ומדותיו מוה"ר משולם פייבוש שי'.
מכתבו קבלתי. אודות בריאותי, בתוכחות על עון, עדיין היפוך רצוני, אולם תקותי שעד מהרה ירוץ דברו ית"ש וירפאני רפו"ש בכלל עמו ישראל.
אשר שאל מעלתו מה המקום שאנו בו, הנה תשובה על שאלתו, המקום החלקיי הפרטיי הוא דומה ממש בכללות המקומות, שגם המקום הכללי הוא עכ"פ מקום הוא ומוגבל בגדרו, וכל שהוא מוגבל הוא רחוק רחוק מאד מפשיטות שאינו מערכו כלל וכלל, שהפשיטות אינו מתחלק, ואם יתחלק, החלק הוא ג"כ פשוט, וכשתגלה ותראה הפשיטות אז הרי זה מוגבל בגדר שהוא גלוי ולא העלם, וא"כ הרי הפשיטות החלקיי ופרטיי מגלה שהפרט והחלק אינם אלא הכלל והפשוט, והדברים עתיקים למאן דדחקין מילי דחכמתא ולא יכילם הכתב והמכתב.
הנני ידידו דו"ש באה"ר ואה"ע, הנרצע לאהבתו סלה ...
משוש דורים כתב:פולסברג כתב:האם י''ל יוצ''ח ידועים?
מתוך חבדפדי"ה
לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו לחב"ד, היו שעברו לחסידות סאטמר והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער.
בנו ר' רפאל זלמן - נפטר בשנת תשנ"א.
לבנו רבי רפאל זלמן היו קשרים עם הרבי, והרבי אמר לו אודות אביו כי הוא היה "א שטיק פייער"
נכדתו נשואה לר' משה שקלאר, מבורו פארק
נים ולא נים כתב: אני מציע לכולם שישמעו לקסטות של הבן יקיר מדבר עם יודיש ליטאית עסיסי.
תורת המן כתב:משוש דורים כתב:פולסברג כתב:האם י''ל יוצ''ח ידועים?
מתוך חבדפדי"ה
לאחר פטירתו היו מתלמידיו שהגיעו לחב"ד, היו שעברו לחסידות סאטמר והיו שנשארו עם בנו ר' רפאל ונכדיו למשפחת פאהלער.
בנו ר' רפאל זלמן - נפטר בשנת תשנ"א.
לבנו רבי רפאל זלמן היו קשרים עם הרבי, והרבי אמר לו אודות אביו כי הוא היה "א שטיק פייער"
נכדתו נשואה לר' משה שקלאר, מבורו פארק
יען וביען שהאיש משה זקני הוא, יכול אני לומר בברירות שלא כן הוא.
ונתחלפה הכותב עם תלמיד הגדול של ה'מלאך', ה"ה אא"ז הגה"ר יעקב שארר זי"ע.
ובתו הלא הוא זקנתי, אשתו של הר' משה שקליאר שליט"א.
נים ולא נים כתב: ומלבושך אתה משנה משטיוול הגדולים למענלים החדשים.
גיורא בשמי שמיא כתב:נים ולא נים כתב: ומלבושך אתה משנה משטיוול הגדולים למענלים החדשים.
ייש"כ הכל מענין מאד, ותמשיך הלאה.
אבקשו לבאר המצוטט, תודה
גמח"ט
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 38 אורחים