מזרק טהור כתב:מחפש מידע אודות ר' אברהם אבל,בנו של ר' צבי הירש,זצ"ל, אב"ד ור"מ רישא ומח"ס "גאון צבי"
הדבר היחיד הידוע לי לפי ג'ני(וזה לא מקור מהימן)שהיה לו ילד בשם שלמה זלמן.
עוד ידוע לי:
ר' אברהם פרסם לאחר מותו של אביו את הספרים שאביו כתב ופנה לרבנים רבים בכדי לקבל את הסכמתם לכתיבת הספרים.בין הרבנים היה החוזה מלובלין זצ"ל,שכתב בהסכמו:"פנה אליי אהובי שאר בשרי".בנוסף,"גאון צבי" היה אחיו של מח"ס "לשון הזהב".
משום ששמות האבות שונים,ידידי היקר מאד ווקשטיין כתב שאו שנעשתה טעות,או שהיו אחים למחצה,מאותה אם
לגביי שם המשפחה רבינוביץ:כך כתב ד"ר ניל רוזנשטיין,לי אין מידע שיתמוך בכך
תודה רבה
אכן המידע הזה מג'ני מושגה היא.
כפי הנראה מקור הטעות ב
ברכת תודה שנותן ר' אברהם בן הגאון צבי בריש ספרו של אביו, ונמצא רק בדפוס ראשון.
היטיבה ה' לטובים ולישרים, ויעלו אבר כנשרים, הלא המה קצינים ונדיבים הפרתמים המפורסמים דפה עיר ווארשא אשר הטיבו עמי בכמה דברים, ובפרט הרבני הנגיד המפורסם מו' שלמה זלמן נ"י מערסלוב ובנו הרבני המפולג בתורה ובירא' הנגיד המפורסם כבוד מו' משה נ"י ואחיו הרבני המופלג הנגיד כבוד מהו' זעליג נ"י חתן ב"ד הגאון מו' זאב וואלף זצ"ל אב"ד דק"ק ליזענסק אשר קרבו אותי בכל מיני התקרבות. הש"י ירבה גבולם בבנים ובני בנים יראים ושלמים ותמימים, ויבלו ימיהם בנעימים, ויתרומם קרנם ומזלם עד רום כוכבי שמים ויזכו לראות בבנים ציון וירושלים.
ואפריון נמטיא לאהובי גיסי, מנת כוסי, נאמני ואיש בריתי, ה"ה הנגיד המפורסם מו' אלעזר נ"י מפיעטרקוב, וזוגתו היא אחותי הצנועה הנגידה מר' פייגא תחי' אשר התנדבו לבם לקרב אל המלאכ' והזילו כספם במדה מלאה ורווחה הש"י יניח אל תוך בתיהם ברכה ונס מהם כל יגון ואנחה.
ואחרון חביב ה"ה הנגיד המפורסם מהו' טובי' נ"י וזוגתו הנגידה הגבירה מרת גיטל תאומי צבי כשני עפרים, מהם ישקו כל העדרים, והם סייעו אותי לגמור כל הספרים. הש"י ישלח ברכה באסמיהם, ויבלו בטוב ימיהם ויהיו דשנים ורעננים בהיכליהם ולא ישמע חמס ושוד בכל גבוליהם.
בראשונה יש לציין שניכר שהמסדר הערך בג'ני (או המקור ממנו לקח) השתמש בהנ"ל, לאשר כפי הנראה זה המקור היחיד לשם בתו (פייגא) של הגאון צבי שהיתה זוגתו של ר' אלעזר.
ובשל כך יש לתלות בפשיטות גם השיבושים שבערך הנ"ל בטעויות הבנה בקטעים הנ"ל.
בצילום הספר שבאתר היברו בוקס, נראה תיבת "הרבני" שנכתבה כתואר על ר' שלמה זלמן מיערסלוב כשאות ר' נמחקה כמעט כליל, ונראה כאילו כתוב ה בני. בכך ניקל להבין שטעה הרושם בג'ני וייחס את ר' שלמה זלמן כבנו של ר' אברהם. והעד על כך העובדא שבערכו של ר' שלמה זלמן בג'ני אכן רשומים שני בנים ר' משה ור' זעליג.
ואם ירצה מאן דהו להתעקש שאכן כתוב כאן ה' בני, הרי תשובתו בצדו, בסוף העמוד בין התומכים מווארשא באות ז' כתוב:
הרבני הנגיד המפורסם מו' שלמה זלמן מיערסלוב
בנו הוא מחותני הרבני מו' זעליג
הרי שהדבר ברור שר' שלמה זלמן אינו בנו ור' זעליג אינו נכדו, שאיך יובן דבר כזה שיתייחס אדם אל נכדו כ"מחותני". (באמת גם מחותנו אינו אלא בן דוד על ידי אשתו, אך את זה אפשר בדוחק להבין שמתייחס אליו ככה בהיותו קרוב על ידי חיתון).
(האח השני ר' משה, נזכר באות י' בשמו המלא, הרבני הנגיד מו' יעקב משה במה' ש"ז מיערסלוב. והוא אביו של הגה"צ רבי ישעי' מושקאט מפראגא).
לענין הקירבה שבין הגאון צבי והלשון הזהב כפי שמשתקף בברכת תודה זו, כבר מסובך יותר.
כפי שכבר מפורסם (וכבר הובא לעיל מרנ"א וקשטין ו
רא"מ הורוויץ בקובץ עץ חיים), ייחוסם כאחים יוצא משני מקומות: א) דברי הלשון הזהב בעירובין צ"ח: בד"ה במשנה שכתב "
וגם אחי המנוח הגאון אב"ד דק"ק ריישא הי' אומר". ב)
שער קונטרס העברונות, לבוב תקע"א (לישרא"ל), בה כותב המחבר המקובל רבי אליעזר פישל מסטריזוב, "
ואמי מרת בילה ז"ל היתה אחות הגאון הגדול מוהר"ר צבי הירש זלה"ה אב"ד ור"מ בק"ק והגליל: והרב המאה"ג מוהר"ר זאב וואלף זלה"ה אב"ד בק"ק ליזענסק והסביבו'".
מאידך, שמות האבות אינם זהים. חתימתו של הלשון הזהב מתנוסתת בדפוס ראשון של נועם אלימלך, לבוב תקמ"ח, "
הקטן זאב וואלף במהור"ר אלעזר פה ק"ק ליזענסק". אך על מצבתו של הגאון צבי בריישא חקוק "
מ"ו צבי במו"ה יהודה אב"ד ור"מ בעיר.... ראדאמיש...." כמו שהעתיק
פרידברג ב'לוחות זכרון', פפא"מ תרס"ד, עמוד 100 (חד"ב פרידברג הדפיס בשנת תרנ"ז קונטרס 'חקירות בדרישת קדמוניות' על תולדות רבני רישא ב
מאסף 'ציון' גליון ג-ד עמוד 101.
בספריית ישיבת רי"א בנ"י יש דפים ממהדורא שניה שהתחיל לסדר ובה מודה לאבא אפפלבוים מרישא מחבר 'תולדות ר"י מוסקאטו' 'רבי עזריה פיגו' ועל רבי 'משה זכותא' על ששלח לו העתקי מצבות רבני רישא)
הקושי בייחוס שני אחים המתייחסים לשני אבות, מאפשרת כמה ישובים. א) יתכן שהיו רק אחים מן האם ולא מן האב. ב) יתכן שטעה המדפיס ספר נועם אלימלך בפענוח חתימה מסולסלת וצ"ל יהודה במקום אלעזר, והרי זה לא היה עסקו של המדפיס ספר זה לדייק בהסכמות כל הרבנים (וכיוצא בזה שיערו בענין הסכמת הרר"ז מאניפאלי לנועם אלימלך דפוס שני, סלאוויטא תקנ"ד. וכמדומה שיש בין הסכמות הקדושת לוי ג"כ שינויים בשם אביו, הגם ששם אביו ידוע ואין בה ספק). ג) יתכן שמעתיק המצבה טעה בקריאת המצבה שהיתה מטושטשת כפי שניכר בהעתקתו.
אתאן לדידן ברכת תודה שבריש ספר גאון צבי, שמפורש עליו ב"ד, כלומר בן דודי, הרי שבעל לשון הזהב היה אחיין של הגאון צבי ולא אחיו. ולפי זה יש מקום לאפשרות רביעית, שבעל לשון הזהב נתייתם בילדותו ונתגדל אצל זקינו ביחד עם דודו הגאון צבי ולזה התייחס אליו כאח. הדברים דחוקים ביותר, בפרט לאור העובדא שבעל ספר העברונות שהיה אחיין ממש מתייחס לשניהם כאחי אמו, אך יתכן
אך בהתחשב עם העובדא שר' (יעקב) משה אחי ר' זעליג היה כנראה עדיין אברך בשנות העשרים, שהרי רק בשנת תקס"א נולד בנו הגה"צ רבי ישעי' מושקאט, וכמו כן רי"מ עצמו נפטר רק בשנת תר"ב. ומאחר שר' יעקב משה נזכר לפני ר' זעליג, מסתבר שהוא הי' מבוגר. לכן לא מסתבר שר' זעליג היה חתן הלשון הזהב בעצמו שכבר נפטר בזקנותו (אף אם לא זקנות מופלגת כמו שהאריך בזה רנ"א וקשטין), אלא חתן אחד מבני הלשון הזהב. והדבר מסתדר בלשון הברכת תודה הנ"ל, כשנפרש
מהו' זעליג נ"י חתן ב"ד הגאון מו' זאב וואלף זצ"ל אב"ד דק"ק ליזענסק, לא שר' זעליג חתן הלשון הזהב שהי' בן דוד המחבר, אלא שר' זעליג היה חתן פלוני שהיה בנו של הדוד בעל לשון הזהב. ולפי זה יתיישבו שאר המקורות שמוכיחים היות הלשון הזהב והגאון צבי אחים ממש.
ונמצא שנשארנו בספק שלש האפשריות הקודמות, אם שני הגאונים הנ"ל היו אחים מן האם או גם מן האב, ואם היו אחים מן האב, מה היה שם האב אלעזר או יהודה.