◆ אני מחפש מידע על הרב... מי יכול לעזור? ◆

[איש_ספר]

האם יש פרטים על ר' קלמן קלונימס אשפיצין מח"ס שמן רקח שי"ל בצפת תרפ"א?

נסיון חוזר (ואחרון...)

אולי יש בכך תועלת לפי השנים הרב המסכים הוא לכאורה:
https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%99% ... 7%A4%D7%AA)

הקישור מוביל אותי לדף שלא נכתב על ר' ישעיה הורוויץ.

[נוריאל עזרא]

האם יש פרטים על ר' קלמן קלונימס אשפיצין מח"ס שמן רקח שי"ל בצפת תרפ"א?

נסיון חוזר (ואחרון...)

אולי יש בכך תועלת לפי השנים הרב המסכים הוא לכאורה:
https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%99% ... 7%A4%D7%AA)

הקישור מוביל אותי לדף שלא נכתב על ר' ישעיה הורוויץ.

סליחה משום מה כשאני מעתיק לכאן הקישור משתבש אנסה אחרת.

[נוריאל עזרא]

אם תחפש בגוגל ישעיה הלוי הורוביץ צפת זה ימצא את זה.
בכל אופן אני מצרף קובץ pdf של התוכן שם:

[נוריאל עזרא]

אגב הרב המסכים הנ"ל קשור לחב"ד(לבד היותו דור 11 לשל"ה היה גם דור 6 לבעל התניא וממקימי כפר חב"ד והיה רבה של קהילת חב"ד) ויש להניח שגם הרב המחבר ובאמת בספרייה הלאומית כתוב שיצאה מהדורת צילום בשנת תשנ"ב בברוקלין ניו יורק ע"י אחים גאלדענבערג ויש בזה לחזק את הרעיון שהוא קשור לחב"ד. אולי אפשר לדלות עוד פרטים מההוצאה לאור הנ"ל אם היא עדיין קיימת.
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001216850/NLI

[איש_ספר]

במחילה ידידי היקר. אני מחפש על רק"ק אשפצין ואיך יעזור לי היכרות עם ר' ישעיה הורביץ הידוע?

[נוריאל עזרא]

במחילה ידידי היקר. אני מחפש על רק"ק אשפצין ואיך יעזור לי היכרות עם ר' ישעיה הורביץ הידוע?

כוונתי הייתה שיש להניח שהרב אשפיצין בדיוק כהשר המסכים קשור לחב"ד זה תוספת מידע עליו(לכאורה).
ואמרתי על הצד היותר רחוק לחזק קצת את ההשערה הנ"ל שהוא חסיד חב"ד כיוון שהדפיסו שוב המהדורא כמהדורת צילום בברוקלין שיש שם גם הרבה מחסידי חב"ד ואולי לכן מצאו לנכון להוציאו לאור שוב.

[פרנצויז]

בספרייה הלאומית כתוב שיצאה מהדורת צילום בשנת תשנ"ב בברוקלין ניו יורק ע"י אחים גאלדענבערג

לחזק קצת את ההשערה הנ"ל שהוא חסיד חב"ד כיוון שהדפיסו שוב המהדורא כמהדורת צילום בברוקלין שיש שם גם הרבה מחסידי חב"ד ואולי לכן מצאו לנכון להוציאו לאור שוב.

נראה שעובדת הדפסת מהדורת צילום בברוקלין אינה מסייעת לבירור זהות המחבר, מכמה טעמים:
א. ברוקלין היא עיר גדולה, והשכונה של חסידי חב"ד אינה השכונה היחידה שלה, והרבה מאוד קהילות וחוגים מכל צבעי הקשת של הציבור החרדי מתגוררים בברוקלין.
ב. כידוע שהאחים גאלדענבערג הדפיסו במהדורת צילום מאות ספרים עתיקים מכל הסוגים. היה להם עסק שנקרא "קופי קורנר" [קאפי קארנער, Copy Corner],
viewtopic.php?f=7&t=4652&p=723940&hilit=#p723940
[ולא ידוע שהיו חסידי חב"ד].

[נוריאל עזרא]

בספרייה הלאומית כתוב שיצאה מהדורת צילום בשנת תשנ"ב בברוקלין ניו יורק ע"י אחים גאלדענבערג

לחזק קצת את ההשערה הנ"ל שהוא חסיד חב"ד כיוון שהדפיסו שוב המהדורא כמהדורת צילום בברוקלין שיש שם גם הרבה מחסידי חב"ד ואולי לכן מצאו לנכון להוציאו לאור שוב.

נראה שעובדת הדפסת מהדורת צילום בברוקלין אינה מסייעת לבירור זהות המחבר, מכמה טעמים:
א. ברוקלין היא עיר גדולה, והשכונה של חסידי חב"ד אינה השכונה היחידה שלה, והרבה מאוד קהילות וחוגים מכל צבעי הקשת של הציבור החרדי מתגוררים בברוקלין.
ב. כידוע שהאחים גאלדענבערג הדפיסו במהדורת צילום מאות ספרים עתיקים מכל הסוגים. היה להם עסק שנקרא "קופי קורנר" [קאפי קארנער, Copy Corner],
viewtopic.php?f=7&t=4652&p=723940&hilit=#p723940
[ולא ידוע שהיו חסידי חב"ד].

דברי אמת ולא אמרתי אחרת לגבי זהותם וידוע שהוציאו הרבה ספרים שאין קשר כלל לחב"ד ולא זו טענתי אלא שכיון שספר הנ"ל של מחבר שלא כ"כ מוכר ואע"פ כן הוציאו וכפי הנראה אפשר להניח כיוון שהביא הסכמה אך רק מרב של חב"ד והתגורר שם שאולי הוא חסיד חב"ד אך גם לא מוכרח שאפשר שממרום גילו(שכתוב עליו בהסכמה הרב הישיש) לא יכול היה להתנייד הרבה. ושאולי מחמת הקהילה הגדולה של חב"ד שם ראו לנכון להדפיס מחדש הספר הנ"ל.. אבל וודאי שאין הרבה מה להסתמך על ההשערה הנ"ל זה אך רק כיוון חשיבה.
ייש"כ.
[שו"ר בשלמי תודה שהיה בבית אבות של חב"ד ואם כן אין כל ראייה מכך שהביא הסכמה מרב מחב"ד או שהיה שם שכן בעקבות המלחמה כמתואר נתנו לו שם כל מחסורו והיה גר שם גלל כך ולאו דווקא כי היה חסיד חב"ד]

אגב לאביו קראו שלמה זלמן כנכתב בהקדמה וזה גם קצת מקרב ההשערה הנ"ל שזהו שמו של האדמו"ר השני של חסידות חב"ד קאפוסט.(גם לא מוכרח אבל בצירוף הנ"ל זה מחזק קצת).
עוד אגב בלי קשר לפלפול הנ"ל יש שם עוד מידע עליו שהוא ואביו הנם ילידי לאסק הבירה(לודז' שבפולין).

[נוריאל עזרא]

האם יש פרטים על ר' קלמן קלונימס אשפיצין מח"ס שמן רקח שי"ל בצפת תרפ"א?

נסיון חוזר (ואחרון...)

נסיתי לדלות כמה מידע שאפשר מתוך ספרו לכל הפחות.

מההקדמה:
לאביו קראו שלמה זלמן.
הוא ואביו ילידי לאסק הבירה.(שבלודז פולין)

מהשלמי תודה (עמוד לפני אחרון בספר):
חמיו היה רבי יהודא חיים גאמבערד ז"ל שנפטר בשיבה טובה בעיר לאדז'(לאסק)
בצפת היה כל ימיו נמצא בבית מושב זקנים וזקנות הכללי שבצפת שדאג לכל מחסורו ולעוד רבים שנשארו ללא כלום בעקבות המלחמה ובזכות כך היה פנוי ללמוד תורה. אלא שכספו הספיק לו בקושי רב להדפסת הספר הנ"ל והוא מבקש ממחזיקי ותומכי המוסד שיקנו ממנו הספר כדי שיוכל להוציא לאור את אשר עמו עוד בכתובים.

אשפיצין היא אושוויץ כנראה נולד בלאסק אך עבר או הועבר לאושוויץ ואולי היו בעיקר שם שנזכר שם זה בשמו.

[לבי במערב]

הגר"י הלוי הורוויץ הי' מוכר כמדומה בחוגים רחבים (יחסית), ושמא אף יותר מב'מקום מולדתו'.
'שלמה זלמן' הוא גם שם אביו של הגר"א. ובכן? בקיצור, שם ליטאי-רוסי נפוץ.

[מזרק טהור]

מחפש מידע אודות ר' אברהם אבל,בנו של ר' צבי הירש,זצ"ל, אב"ד ור"מ רישא ומח"ס "גאון צבי"
הדבר היחיד הידוע לי לפי ג'ני(וזה לא מקור מהימן)שהיה לו ילד בשם שלמה זלמן.
עוד ידוע לי:
ר' אברהם פרסם לאחר מותו של אביו את הספרים שאביו כתב ופנה לרבנים רבים בכדי לקבל את הסכמתם לכתיבת הספרים.בין הרבנים היה החוזה מלובלין זצ"ל,שכתב בהסכמו:"פנה אליי אהובי שאר בשרי".בנוסף,"גאון צבי" היה אחיו של מח"ס "לשון הזהב".
משום ששמות האבות שונים,ידידי היקר מאד ווקשטיין כתב שאו שנעשתה טעות,או שהיו אחים למחצה,מאותה אם
לגביי שם המשפחה רבינוביץ:כך כתב ד"ר ניל רוזנשטיין,לי אין מידע שיתמוך בכך
תודה רבה

[מתעמק]

האם יש פרטים על ר' קלמן קלונימס אשפיצין מח"ס שמן רקח שי"ל בצפת תרפ"א?

נסיון חוזר (ואחרון...)

ר' קלמן אשפיצין מצפת - בעל שמן רקח
לפני שנציין ידיעות על ר' קלמן, יש צורך להעיר בקצרה על מספר שגיאות שנכתבו לעיל, כדי שלא יתקבלו וישתרשו כעובדות.
א) מתוכנו של הספר שמן רקח יוצא שהמחבר היה מחסידי פולין. הרעיונות הם בדרך הנ"ל. הצדיקים הנזכרים בתוכה הם העבודת ישראל מקאזניץ, החוזה מלובלין, ורבי מאיר משעבס. (כמו כן יש בספר הספד על רבי יצחק רובין מרבני צפת). גם מקומו מוכיח על זה, כאשר בלאסק (ובלאדז) לא היו חסידי חב"ד (וודאי לא בתקופה האמורה).
ב) הסכמת רב אחד ממקומו (צפת) לא מוכיח על חב"דיותו של המחבר, וכש"כ כאשר רבי ישעיה הורוויץ כלל שלא נמנה על חסידי חב"ד אלא על קרובי משפחת בית הרב.
ג) מושב זקנים הכללי בצפת לא שייכה לחב"ד כל עיקר.
ד) בעלי קופיקורנר אינם חסידי חב"ד אלא חסידי סאטמר. בחירתם להדפסת ספרים לא היתה רק בשל היותם נדירים ואינקנובלים אלא אף ספרים מלפני חמשים שנה שלא היו בנמצא.
ה) לאסק הבירה איננה לודז, אלא לאסק כשמה, לערך ט"ו ק"מ מלודז. אדרבה קהלת לאסק היתה חשובה וקדומה הרבה יותר מלודז.
ו) ר' קלמן אשפיצין לא היה מעולם תושב עיר אשפיצין, והוא הדין בנוגע לאביו ר' שלמה זלמן, וכמו שכתב בסוף הקדמתו על שניהם "ילידי לאסק הבירה". אשפיצין היתה לא רק רחוקה כמאתיים ק"מ מלאסק ולודז, אלא אף היתה מעבר לגבול. (גם מתוך מה שלא מדגיש בהספדו של רבי יצחק רובין הנ"ל שהי' נצר לצדיקי גליציה, מוכח שלא היה תושב גליציה לשעבר). יתכן שהורי ר' שלמה זלמן הגיעו מאושפיצין ללאסק. אך אף אם כן זה לא משנה כל עיקר.
ז) רבי שלמה זלמן מקאפוסט נפטר בתר"ס, כך שמי שהוגדר כזקן וישיש בתרפ"א, אין אפשרות שאביו נקרא על שם הרבי מקאפוסט. אף לא שייך לקשר ביניהם מדור קודם, כי רבי שלמה זלמן נקרא על שם שני סבים, רבי שניאור זלמן בעל התניא ורבי שלמה פריידעס מחסידי בעל התניא.
ח) שם חמיו של ר' קלמן היה נומבערג, ולא גאמבערד

מה שיש להוסיף לעצם הענין.
בחידושי מהר"ם צבי עמ"ס חולין, ווארשא תרנ"א, נזכר ר' קלמן אשפיצין בין הפרנומראנטין מעיר לאדז.
לפי רשומות המסמכים שבאתר ג'ואיש ג'ן יוצא שר' שלמה זלמן אשפיצין נפטר בשנת תרנ"א (בן ס"ט). בנו ר' קלמן נולד לערך תקצ"ב ונישא בשנת תרל"ה למרים לאה סירדצקי. אשתו הנ"ל נפטרה בשנת תרמ"ז, ובשנת תרמ"ז נישא בזיוו"ש לרחל לאה נומברג. בשנת תרל"ו ותרל"ז נולדו רבקה ואהרן אשפיצין בלאסק, יתכן שהם בני ר' קלמן. אהרן נפטר בתרע"ח בווינה.
ממקורות אחרות נראה שר' יודא נומברג חותנו (בזיוו"ש) של ר' קלמן היה נין בעל בית מאיר.

[פרנצויז]

האם יש פרטים על ר' קלמן קלונימס אשפיצין מח"ס שמן רקח שי"ל בצפת תרפ"א?

ר' קלמן אשפיצין מצפת - בעל שמן רקח
לפני שנציין ידיעות על ר' קלמן, יש צורך להעיר בקצרה על מספר שגיאות שנכתבו לעיל, כדי שלא יתקבלו וישתרשו כעובדות.

שפתים ישק, משיב דברים נכוחים.
הרב מתעמק, כרגיל, מפליא פלאות. ייש"כ.

[נוריאל עזרא]

לפני שנציין ידיעות על ר' קלמן, יש צורך להעיר בקצרה על מספר שגיאות שנכתבו לעיל, כדי שלא יתקבלו וישתרשו כעובדות.

ייש"כ.

[על זאת]

ראיתי בספר ערוגת הבושם מר' משה אוסטרר זי"ע
בין ההסכמות מוזכר השם
רבי אברהם יעקב אפרים מקראקא מגיד דק"ק בראד...

האם יש מידע עליו? מי הוא? האם יש תולדות עליו באיזהו מקומן?

ייש"כ

[בני ברקי]

האם יש ידיעות על תולדות הגאון הנ"ל? אביו ומשפחתו
האם היה קשור לצדיק רבי הרשיל מגידזעל רבי הרשיל ל"ש שהיה תלמידו של הנוב"י?

[הוד_והדר]

נראה שעובדת הדפסת מהדורת צילום בברוקלין אינה מסייעת לבירור זהות המחבר, מכמה טעמים:
א. ברוקלין היא עיר גדולה, והשכונה של חסידי חב"ד אינה השכונה היחידה שלה, והרבה מאוד קהילות וחוגים מכל צבעי הקשת של הציבור החרדי מתגוררים בברוקלין.
ב. כידוע שהאחים גאלדענבערג הדפיסו במהדורת צילום מאות ספרים עתיקים מכל הסוגים. היה להם עסק שנקרא "קופי קורנר" [קאפי קארנער, Copy Corner],
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... t=#p723940
[ולא ידוע שהיו חסידי חב"ד].

עדיין יש להם עסק הנקרא קופי קורנר, ואכן אינם חסידי חב"ד כלל, הם חסידי סאטמאר במקורם או מחוגים הקרובים.

[פרנצויז]

עדיין יש להם עסק הנקרא קופי קורנר, ואכן אינם חסידי חב"ד כלל, הם חסידי סאטמאר במקורם או מחוגים הקרובים.

כיוונת לדברי הרב "מתעמק" לעיל:

ד) בעלי קופיקורנר אינם חסידי חב"ד אלא חסידי סאטמר.

[נוריאל עזרא]

עדיין יש להם עסק הנקרא קופי קורנר, ואכן אינם חסידי חב"ד כלל, הם חסידי סאטמאר במקורם או מחוגים הקרובים.

כיוונת לדברי הרב "מתעמק" לעיל:

ד) בעלי קופיקורנר אינם חסידי חב"ד אלא חסידי סאטמר.

כיוון שמתעסקים בזה הרבה כאן כאילו אמרתי כן הריני להבהיר שלא נטען בשום שלב שהם חסידי חב"ד. ועוד לפני שכתבו כן הרב מתעמק והרב הוד והדר הבהרתי לידידנו היקר הרב פרנצויז שמעולם לא טענתי שהם חסידי חב"ד.
יש עוד כמה הערות שלא הכי מדוייקות אך זה מיותר כי כבר לפני כן חזרתי בי שאין מהנקודות שהעליתי שוב הוכחה.
אך הרב מתעמק העיר עוד כמה הערות חשובות ומדוייקות ייש"כ לו ולכל המעירים היקרים.

[מתעמק]

מחפש מידע אודות ר' אברהם אבל,בנו של ר' צבי הירש,זצ"ל, אב"ד ור"מ רישא ומח"ס "גאון צבי"
הדבר היחיד הידוע לי לפי ג'ני(וזה לא מקור מהימן)שהיה לו ילד בשם שלמה זלמן.
עוד ידוע לי:
ר' אברהם פרסם לאחר מותו של אביו את הספרים שאביו כתב ופנה לרבנים רבים בכדי לקבל את הסכמתם לכתיבת הספרים.בין הרבנים היה החוזה מלובלין זצ"ל,שכתב בהסכמו:"פנה אליי אהובי שאר בשרי".בנוסף,"גאון צבי" היה אחיו של מח"ס "לשון הזהב".
משום ששמות האבות שונים,ידידי היקר מאד ווקשטיין כתב שאו שנעשתה טעות,או שהיו אחים למחצה,מאותה אם
לגביי שם המשפחה רבינוביץ:כך כתב ד"ר ניל רוזנשטיין,לי אין מידע שיתמוך בכך
תודה רבה

אכן המידע הזה מג'ני מושגה היא.
כפי הנראה מקור הטעות בברכת תודה שנותן ר' אברהם בן הגאון צבי בריש ספרו של אביו, ונמצא רק בדפוס ראשון.

היטיבה ה' לטובים ולישרים, ויעלו אבר כנשרים, הלא המה קצינים ונדיבים הפרתמים המפורסמים דפה עיר ווארשא אשר הטיבו עמי בכמה דברים, ובפרט הרבני הנגיד המפורסם מו' שלמה זלמן נ"י מערסלוב ובנו הרבני המפולג בתורה ובירא' הנגיד המפורסם כבוד מו' משה נ"י ואחיו הרבני המופלג הנגיד כבוד מהו' זעליג נ"י חתן ב"ד הגאון מו' זאב וואלף זצ"ל אב"ד דק"ק ליזענסק אשר קרבו אותי בכל מיני התקרבות. הש"י ירבה גבולם בבנים ובני בנים יראים ושלמים ותמימים, ויבלו ימיהם בנעימים, ויתרומם קרנם ומזלם עד רום כוכבי שמים ויזכו לראות בבנים ציון וירושלים.
ואפריון נמטיא לאהובי גיסי, מנת כוסי, נאמני ואיש בריתי, ה"ה הנגיד המפורסם מו' אלעזר נ"י מפיעטרקוב, וזוגתו היא אחותי הצנועה הנגידה מר' פייגא תחי' אשר התנדבו לבם לקרב אל המלאכ' והזילו כספם במדה מלאה ורווחה הש"י יניח אל תוך בתיהם ברכה ונס מהם כל יגון ואנחה.
ואחרון חביב ה"ה הנגיד המפורסם מהו' טובי' נ"י וזוגתו הנגידה הגבירה מרת גיטל תאומי צבי כשני עפרים, מהם ישקו כל העדרים, והם סייעו אותי לגמור כל הספרים. הש"י ישלח ברכה באסמיהם, ויבלו בטוב ימיהם ויהיו דשנים ורעננים בהיכליהם ולא ישמע חמס ושוד בכל גבוליהם.

בראשונה יש לציין שניכר שהמסדר הערך בג'ני (או המקור ממנו לקח) השתמש בהנ"ל, לאשר כפי הנראה זה המקור היחיד לשם בתו (פייגא) של הגאון צבי שהיתה זוגתו של ר' אלעזר.
ובשל כך יש לתלות בפשיטות גם השיבושים שבערך הנ"ל בטעויות הבנה בקטעים הנ"ל.
בצילום הספר שבאתר היברו בוקס, נראה תיבת "הרבני" שנכתבה כתואר על ר' שלמה זלמן מיערסלוב כשאות ר' נמחקה כמעט כליל, ונראה כאילו כתוב ה בני. בכך ניקל להבין שטעה הרושם בג'ני וייחס את ר' שלמה זלמן כבנו של ר' אברהם. והעד על כך העובדא שבערכו של ר' שלמה זלמן בג'ני אכן רשומים שני בנים ר' משה ור' זעליג.
ואם ירצה מאן דהו להתעקש שאכן כתוב כאן ה' בני, הרי תשובתו בצדו, בסוף העמוד בין התומכים מווארשא באות ז' כתוב:

הרבני הנגיד המפורסם מו' שלמה זלמן מיערסלוב
בנו הוא מחותני הרבני מו' זעליג

הרי שהדבר ברור שר' שלמה זלמן אינו בנו ור' זעליג אינו נכדו, שאיך יובן דבר כזה שיתייחס אדם אל נכדו כ"מחותני". (באמת גם מחותנו אינו אלא בן דוד על ידי אשתו, אך את זה אפשר בדוחק להבין שמתייחס אליו ככה בהיותו קרוב על ידי חיתון).
(האח השני ר' משה, נזכר באות י' בשמו המלא, הרבני הנגיד מו' יעקב משה במה' ש"ז מיערסלוב. והוא אביו של הגה"צ רבי ישעי' מושקאט מפראגא).

לענין הקירבה שבין הגאון צבי והלשון הזהב כפי שמשתקף בברכת תודה זו, כבר מסובך יותר.
כפי שכבר מפורסם (וכבר הובא לעיל מרנ"א וקשטין ורא"מ הורוויץ בקובץ עץ חיים), ייחוסם כאחים יוצא משני מקומות: א) דברי הלשון הזהב בעירובין צ"ח: בד"ה במשנה שכתב "וגם אחי המנוח הגאון אב"ד דק"ק ריישא הי' אומר". ב) שער קונטרס העברונות, לבוב תקע"א (לישרא"ל), בה כותב המחבר המקובל רבי אליעזר פישל מסטריזוב, "ואמי מרת בילה ז"ל היתה אחות הגאון הגדול מוהר"ר צבי הירש זלה"ה אב"ד ור"מ בק"ק והגליל: והרב המאה"ג מוהר"ר זאב וואלף זלה"ה אב"ד בק"ק ליזענסק והסביבו'".
מאידך, שמות האבות אינם זהים. חתימתו של הלשון הזהב מתנוסתת בדפוס ראשון של נועם אלימלך, לבוב תקמ"ח, "הקטן זאב וואלף במהור"ר אלעזר פה ק"ק ליזענסק". אך על מצבתו של הגאון צבי בריישא חקוק "מ"ו צבי במו"ה יהודה אב"ד ור"מ בעיר.... ראדאמיש...." כמו שהעתיק פרידברג ב'לוחות זכרון', פפא"מ תרס"ד, עמוד 100 (חד"ב פרידברג הדפיס בשנת תרנ"ז קונטרס 'חקירות בדרישת קדמוניות' על תולדות רבני רישא במאסף 'ציון' גליון ג-ד עמוד 101. בספריית ישיבת רי"א בנ"י יש דפים ממהדורא שניה שהתחיל לסדר ובה מודה לאבא אפפלבוים מרישא מחבר 'תולדות ר"י מוסקאטו' 'רבי עזריה פיגו' ועל רבי 'משה זכותא' על ששלח לו העתקי מצבות רבני רישא)
הקושי בייחוס שני אחים המתייחסים לשני אבות, מאפשרת כמה ישובים. א) יתכן שהיו רק אחים מן האם ולא מן האב. ב) יתכן שטעה המדפיס ספר נועם אלימלך בפענוח חתימה מסולסלת וצ"ל יהודה במקום אלעזר, והרי זה לא היה עסקו של המדפיס ספר זה לדייק בהסכמות כל הרבנים (וכיוצא בזה שיערו בענין הסכמת הרר"ז מאניפאלי לנועם אלימלך דפוס שני, סלאוויטא תקנ"ד. וכמדומה שיש בין הסכמות הקדושת לוי ג"כ שינויים בשם אביו, הגם ששם אביו ידוע ואין בה ספק). ג) יתכן שמעתיק המצבה טעה בקריאת המצבה שהיתה מטושטשת כפי שניכר בהעתקתו.
אתאן לדידן ברכת תודה שבריש ספר גאון צבי, שמפורש עליו ב"ד, כלומר בן דודי, הרי שבעל לשון הזהב היה אחיין של הגאון צבי ולא אחיו. ולפי זה יש מקום לאפשרות רביעית, שבעל לשון הזהב נתייתם בילדותו ונתגדל אצל זקינו ביחד עם דודו הגאון צבי ולזה התייחס אליו כאח. הדברים דחוקים ביותר, בפרט לאור העובדא שבעל ספר העברונות שהיה אחיין ממש מתייחס לשניהם כאחי אמו, אך יתכן
אך בהתחשב עם העובדא שר' (יעקב) משה אחי ר' זעליג היה כנראה עדיין אברך בשנות העשרים, שהרי רק בשנת תקס"א נולד בנו הגה"צ רבי ישעי' מושקאט, וכמו כן רי"מ עצמו נפטר רק בשנת תר"ב. ומאחר שר' יעקב משה נזכר לפני ר' זעליג, מסתבר שהוא הי' מבוגר. לכן לא מסתבר שר' זעליג היה חתן הלשון הזהב בעצמו שכבר נפטר בזקנותו (אף אם לא זקנות מופלגת כמו שהאריך בזה רנ"א וקשטין), אלא חתן אחד מבני הלשון הזהב. והדבר מסתדר בלשון הברכת תודה הנ"ל, כשנפרש מהו' זעליג נ"י חתן ב"ד הגאון מו' זאב וואלף זצ"ל אב"ד דק"ק ליזענסק, לא שר' זעליג חתן הלשון הזהב שהי' בן דוד המחבר, אלא שר' זעליג היה חתן פלוני שהיה בנו של הדוד בעל לשון הזהב. ולפי זה יתיישבו שאר המקורות שמוכיחים היות הלשון הזהב והגאון צבי אחים ממש.
ונמצא שנשארנו בספק שלש האפשריות הקודמות, אם שני הגאונים הנ"ל היו אחים מן האם או גם מן האב, ואם היו אחים מן האב, מה היה שם האב אלעזר או יהודה.

[לעשות רצונך]

אני מחפש מידע על רב בשם רבי שאול מחענטשין, מתקופתו של בעל הכתר כהונה. (שנות ה'תק"מ ואילך בערך).
ייש''כ לעוזרים.

[מזרק טהור]

בראשונה יש לציין שניכר שהמסדר הערך בג'ני (או המקור ממנו לקח) השתמש בהנ"ל, לאשר כפי הנראה זה המקור היחיד לשם בתו (פייגא) של הגאון צבי שהיתה זוגתו של ר' אלעזר.

אני מודה לך מאד מאד על הסברך הממצה.
אני מנסה לברר פרטים רבים במשפחתה של הרבנית מקוצק,חיה טויבה מורגנשטרן(גרינוולד),וישנם פרטים רבים שאינם ברורים.
בספר "אהבת דוד"כתב המחבר ר' ברוך גוטר,שהוא בעלה של בת דודתי,שדישקא הייתה אמו של ר' הירשלי דישקעס(אביה של הרבנית מקוצק),ואכן הוא צדק,הוא גם כתב שדישקא הייתה בתו של רצ"ה "גאון צבי",וכאן יתכן שטעה,לכן אני מנסה לבדוק ולאמת את כל שמות הילדים והנכדים של רצ"ה "גאון צבי" מרישא.

אין לי ספק,שאכן דישקא היא צאצאית שלו,אך אני חושב שהיא נכדתו ולא בתו,אבל מאיזה ילד? אין לי מושג.

בג'ני קיימת טעות נוספת בכך שבת נוספת של רצ"ה "גאון צבי" חוברה אליו כנכדתו ולא כבתו.

לגביי לשון הזהב:הגעתי למסקנה שיתכן שתי אפשרויות,הראשונה שלר' יהודה(אביו של רצ"ה "גאון צבי")היו שתי שמות,יהודה ואלעזר,אבל אני מסופק בכך,האפשרות הנוספת שנראית לי ריאלית היא שאכן רצ"ה ולשון הזהב היו או אחים למחצה(כפי שנפתלי ווקשטיין כותב).
לגביי שם האב,לפי שמות הנכדים גם של בתו של רצ"ה "גאון צבי",וגם שמות ילדי ר' דוד מורגנשטרן זי"ע והרבנית הצדקת חיה טויבא,השם יהודה הוא השם הנכון.

בינתיים נותרתי עם שאלות רבות ללא מענה,מקווה שיום אחד אצליח להגיע לתשובה הנכונה,גם לגביי משפחתה של אמה של הרבנית מקוצק(משפחת ראזענטאהל),וגם לגביי משפחתו של אביה:גרינוולד

[מזרק טהור]

ניסיתי גם לנסות ולמצוא מאין השם דישקא,שהוא שם קרוב אליי מאד.
גם לרצ"ה גרינוולד(ר' הירשלי דישקעס)הייתה נכדה בשם הזה,גם לר' דוד מורגנשטרן ולרבנית חיה טויבא,וגם שתי נכדות שלהם נקראו בשם הזה.
בהתחלה סברתי שהמידע הכתוב בחלק מהספרים שהשם דישקא הוא ע"ש אשת ר' הירשלי דישקעס,התאים לי,אך גם בספר "אהבת דוד" וגם בתעודת נישואיו של רצ"ה גרינוולד כתוב ששם אמו היה דישקא,מאין השם הזה לקוח? מי הייתה האם הקדמונית שעל שמה נקראו מספר בנות במשפחה,גם על כך אין לי לעת עתה תשובה.

ואם אסכם,במשפחתה של הרבנית מקוצק חיה טויבא ישנם מספר דברים שנכון לעכשיו חרף כל מאמציי למצוא מידע וללכת לאחור ככל שניתן,כשלתי,לא הצלחתי למצוא מידע

[לעשות רצונך]

אני מחפש מידע על רב בשם רבי שאול מחענטשין, מתקופתו של בעל הכתר כהונה. (שנות ה'תק"מ ואילך בערך).
ייש''כ לעוזרים.

מאין יבוא עזרי?
אם יש כאן חבר שיכול גם לשאול בפורום באידיש, תבוא עליו ברכה.

[פרנצויז]

אני מחפש מידע על רב בשם רבי שאול מחענטשין, מתקופתו של בעל הכתר כהונה. (שנות ה'תק"מ ואילך בערך).
ייש''כ לעוזרים.

בס' כתר כהונה סוף סי' כ"ח כותב עליו "מחותני".
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=42&book=9977
ושם סוף סי' ס"ג כותב "והרבנים המאורים הגאונים ה"ה מהו"ר שאול אב"ד דק"ק חענטשין ואחיו מה' גבריאל אב"ד דק"ק פינטשוב יע"א הסכימו...".
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=112&book=9977
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=93&book=161858

על אחיו הג"ר גבריאל אברהם (ב"ר מיכל) אב"ד פינטשוב, אפשר למצוא יותר פרטים.
בס' כתר כהונה ריש סי' ע"א כותב עליו "מחותני".
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=136&book=9977
בס' דור ודור ודורשיו (לווינשטיין) מערכת ג' אות פ' (עמ' 29) כותב שנפטר בחודש אדר תקמ"ג.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=30&book=179465
ואפשר למצוא עליו עוד פרטים.
אביו היה הג"ר מיכל ר"מ גליל קראקא, ראה עליו בס' אלף מרגליות (וונדר) עמ' 557, כתבי הגר"י (רבי יצחק מלעטשוב) עמ' ד"ש הערה 122.

[מאיריחיאלק]

דב בעריש מו"ץ דק"ק שצאקאווע - במי המדובר?

רבי בריש זולטי (ז'לט) אב"ד טשקובה,
ראה עליו: אנציקלופדיה לחכמי גליציה (לר"מ וונדר) כרך ו' עמ' 692-693. (וראה כרך ב' עמ' 1012)

מוצ.PNG (109.99 KiB) נצפה 8091 פעמים

[לעשות רצונך]

אני מחפש מידע על רב בשם רבי שאול מחענטשין, מתקופתו של בעל הכתר כהונה. (שנות ה'תק"מ ואילך בערך).
ייש''כ לעוזרים.

בס' כתר כהונה סוף סי' כ"ח כותב עליו "מחותני".
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=42&book=9977
ושם סוף סי' ס"ג כותב "והרבנים המאורים הגאונים ה"ה מהו"ר שאול אב"ד דק"ק חענטשין ואחיו מה' גבריאל אב"ד דק"ק פינטשוב יע"א הסכימו...".
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=112&book=9977
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=93&book=161858

על אחיו הג"ר גבריאל אברהם (ב"ר מיכל) אב"ד פינטשוב, אפשר למצוא יותר פרטים.
בס' כתר כהונה ריש סי' ע"א כותב עליו "מחותני".
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=136&book=9977
בס' דור ודור ודורשיו (לווינשטיין) מערכת ג' אות פ' (עמ' 29) כותב שנפטר בחודש אדר תקמ"ג.
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=30&book=179465
ואפשר למצוא עליו עוד פרטים.
אביו היה הג"ר מיכל ר"מ גליל קראקא, ראה עליו בס' אלף מרגליות (וונדר) עמ' 557, כתבי הגר"י (רבי יצחק מלעטשוב) עמ' ד"ש הערה 122.

יישר כוח.
אני הגעתי הפוך, חיפשתי כל מידע על ר' אברהם גבריאל ואחר כל מה שמצאתי [וזה מה שציטטת ברוב טובך] לא הספיק לי וחשבתי לחפש אולי דרך אחיו ר' שאול מחענטשין.
בכל מקרה יישר כוחך, ואם מאן דהו יוכל לעזור בעקבות אלו האחים, אודה לו מאוד. [כיצד היו מחותנים לבעל הכתר כהונה? וכן כל פרט].

[ידידיה]

מחפש מידע על אותו יהודי צדיק, ר' יוסלה דלטישר מדלטיש (דליאטיץ) בן ר' בנימין, היה מחשוב חסידי סלונים (לכוביץ' דאז) בסוף שנות ה'ת"ק והרבה מעשי מופת מסופרים אודותיו.

האם יש חומר כתוב עליו?

ידוע לי שהיה לו בן "בער הירש" ובמקום אחר מצאתי מידע אודות ר' צבי הירש בן ר' יוסף מדליאטיץ שחי בירושלים בשנת ה'ת"ר והיה מגבאי הכוללים. האם זה אותו אדם?

יישר כוח

עלי להתייאש?
מישהו מהמומחים לסלונים?

https://www.kedem-auctions.com/en/conte ... idism-1858

[ידידיה]

https://www.kedem-auctions.com/en/conte ... idism-1858

[ידידיה]

https://www.kedem-auctions.com/en/content/historical-letter-concerning-establishment-slonim-hassidism-1858

[ידידיה]

ttps://www.kedem-auctions.com/en/content/historical-letter-concerning-establishment-slonim-hassidism-1858

[ידידיה]

כמובן, כל הנ"ל רלוונטי בתנאי שלא היו 2 חסידים רבי יוסקה הקדוש, חד בדליאטיץ וחד בדזיאלוביץ

[דוד נ.א.]

כמובן, כל הנ"ל רלוונטי בתנאי שלא היו 2 חסידים רבי יוסקה הקדוש, חד בדליאטיץ וחד בדזיאלוביץ

ראשית יישר כוח. אני מבין שלכבודו יש איזה ענין אישי או מחקרי בדבר, אשמח לשמוע על כך.

פרה פרה:
המכתב מקטלוג קדם - זה בודאות הוא.
המאמרים של שידלובסקי מספר זכרון כלשהו - שלצערי לא ציינת את שמו:
1. הם מציינים את שם משפחתו פרידמן, זה לא ידוע לי, וזה עשוי להיות נכון.
2. ההוא כותב ששם אביו שלום - ככל הידוע לי ממשפחה שמסור בידה שהם צאצאיו, שם אביו בנימין.
3. הוא מדבר על דזיאלוטשיץ בפולין, בעוד אנו מדברים על דלאטיץ בבלרוס (סלונים), שכנראה אינם אותה עיר.
לגבי הכתבה מהעיתון - דינה זהה, כי היא מתייחסת לאותה עיר שמתייחס שידלובסקי.
גם אילן המשפחה - לכאורה דינו זהה לשידלובסקי

מדובר כנראה בשני אישים שונים, והאמת איני יודע למה סברת לחבר ביניהם, לא מצאתי ביניהם דמיון כלשהו מלבד השם הפרטי והדמיון החלקי בשם העיירה.

[ידידיה]

מדובר כנראה בשני אישים שונים, והאמת איני יודע למה סברת לחבר ביניהם, לא מצאתי ביניהם דמיון כלשהו מלבד השם הפרטי והדמיון החלקי בשם העיירה.

אכן כדבריך.
שני יוסף יש כאן.

[דוד נ.א.]

מדובר כנראה בשני אישים שונים, והאמת איני יודע למה סברת לחבר ביניהם, לא מצאתי ביניהם דמיון כלשהו מלבד השם הפרטי והדמיון החלקי בשם העיירה.

אכן כדבריך.
שני יוסף יש כאן.

כמה יוסף איכא בשוקא

[ידידיה]

כמובן, כל הנ"ל רלוונטי בתנאי שלא היו 2 חסידים רבי יוסקה הקדוש, חד בדליאטיץ וחד בדזיאלוביץ

ראשית יישר כוח. אני מבין שלכבודו יש איזה ענין אישי או מחקרי בדבר, אשמח לשמוע על כך.

פרה פרה:
המכתב מקטלוג קדם - זה בודאות הוא.
המאמרים של שידלובסקי מספר זכרון כלשהו - שלצערי לא ציינת את שמו:
1. הם מציינים את שם משפחתו פרידמן, זה לא ידוע לי, וזה עשוי להיות נכון.
2. ההוא כותב ששם אביו שלום - ככל הידוע לי ממשפחה שמסור בידה שהם צאצאיו, שם אביו בנימין.
3. הוא מדבר על דזיאלוטשיץ בפולין, בעוד אנו מדברים על דלאטיץ בבלרוס (סלונים), שכנראה אינם אותה עיר.
לגבי הכתבה מהעיתון - דינה זהה, כי היא מתייחסת לאותה עיר שמתייחס שידלובסקי.
גם אילן המשפחה - לכאורה דינו זהה לשידלובסקי

מדובר כנראה בשני אישים שונים, והאמת איני יודע למה סברת לחבר ביניהם, לא מצאתי ביניהם דמיון כלשהו מלבד השם הפרטי והדמיון החלקי בשם העיירה.

כנראה התבלבלתי גם בגלל ששניהם חסידים קדושים( שאינם אדמורים)
ולשניהם בן - נכד בשם הערש לייב.
וגם כמובן בגלל הטעות של קדם שכתבו כשם עירו "Dzialoszyce" שהיא העיר בפולין.

[דוד נ.א.]

כמובן, כל הנ"ל רלוונטי בתנאי שלא היו 2 חסידים רבי יוסקה הקדוש, חד בדליאטיץ וחד בדזיאלוביץ

ראשית יישר כוח. אני מבין שלכבודו יש איזה ענין אישי או מחקרי בדבר, אשמח לשמוע על כך.

פרה פרה:
המכתב מקטלוג קדם - זה בודאות הוא.
המאמרים של שידלובסקי מספר זכרון כלשהו - שלצערי לא ציינת את שמו:
1. הם מציינים את שם משפחתו פרידמן, זה לא ידוע לי, וזה עשוי להיות נכון.
2. ההוא כותב ששם אביו שלום - ככל הידוע לי ממשפחה שמסור בידה שהם צאצאיו, שם אביו בנימין.
3. הוא מדבר על דזיאלוטשיץ בפולין, בעוד אנו מדברים על דלאטיץ בבלרוס (סלונים), שכנראה אינם אותה עיר.
לגבי הכתבה מהעיתון - דינה זהה, כי היא מתייחסת לאותה עיר שמתייחס שידלובסקי.
גם אילן המשפחה - לכאורה דינו זהה לשידלובסקי

מדובר כנראה בשני אישים שונים, והאמת איני יודע למה סברת לחבר ביניהם, לא מצאתי ביניהם דמיון כלשהו מלבד השם הפרטי והדמיון החלקי בשם העיירה.

כנראה התבלבלתי גם בגלל ששניהם חסידים קדושים( שאינם אדמורים)
ולשניהם בן - נכד בשם הערש לייב.
וגם כמובן בגלל הטעות של קדם שכתבו כשם עירו "Dzialoszyce" שהיא העיר בפולין.

לטעות של קדם לא שמתי לב. לא העמקתי שם בגלל שמתוכן המכתב הכרתי מיד שזה האיש ולא היה צורך לדקדק בפרטים.

[שמואל דוד]

הרב יוסף שטאטהאגן ז״ל

[וונדרבר]

הרב יוסף שטאטהאגן ז״ל

חיבר ס' דברי זכרון, אמשטרדם תס"ה
https://tablet.otzar.org/pages/?&pagenum=1&book=7291
על המהדורה החדשה ראה
viewtopic.php?f=7&t=6618&p=583110&hilit=#p583110
וראה ארשת ב' עמ' 159
https://beta.otzar.org/#/book/16813/p/1 ... /0/end/0/c
על ס' מנחת זכרון, ראה במפעל הביבליוגרפיה
http://uli.nli.org.il:80/F/?func=direct ... base=MBI01

[אהרן חן]

יצא לאחרונה דברי זכרון שני כרכים עם חיבור מסביב של הגר"מ גרוס ובתחילת הספר מבוא עליו.