הגאון ר' יהושע'לה מקוטנא - זכרונות ר' אהרן שלמה אלברג

[איש_ספר]

היום ראיתי מודעה על פטירתו בשיבה טובה של ר' אהרן שלמה אלברג מת"א, אין לי מושג מי הוא, אבל נזכרתי שפעם סרקתי כמה עמודים מספר שלו ששם כתב כמה דברים מעניינים על ר' יהושע'לה.
ואני מעלם עתה. השפה אינה ברורה כ"כ אבל יש כאן דברים מעניינים

א.jpg (156.31 KiB) נצפה 6974 פעמים

ב.jpg (201.16 KiB) נצפה 6974 פעמים

ג.jpg (141.43 KiB) נצפה 6974 פעמים

[שפופרת של ביצה]

תיקון טעות.
הנפטר הוא ר' חיים מנחם אלברג ז"ל שזכה לאריכות ימים והשאיר אחריו משפחה מפוארת.
בהספדים בהלוויתו תיארו את דמותו ואת מעלותיו החשובות רבני תל אביב הרב אויערבך והרב פרנקל.
הנפטר המכובד היה בנו של הרב אהרן שלמה אלברג ז"ל פרנס העיר קוטנא שבפולין, ממקימי בני ברק [אגב שמו הועלם] מדמויות ההוד של תל אביב הישנה. הרב אלברג, חסיד סקרנביץ' מובהק, למד אצל גדול הדור מקוטנא ואצל תלמידיו ואף כתב ספר שלם על גאון ישראל ה"ישועות מלכו" מקוטנא. בספרו של הרב ברומברג על הרב ישראל אליהו יהושע טרונק‏‏ המצוי באוצר משוקעות ידיעותיו הרחבות של הרב אלברג, ומובאות שם תורות רבות בשמו. ספרו על הגאון מקוטנא מצוי בכתב יד ואני מניח שהספר יצא לאור בעתיד.
הרב אלברג הוא צאצא של רשכבה"ג צדיק יסוד עולם רבי בעריש חסיד זלה"ה.
על שושלת היוחסין שלו כתב הגאון הרב אברהם נתן אלברג זצ"ל רבה של בלשקי בספרו "בית נאמן", בילגורייא, תרפ"ד עמ' 6.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =6&hilite=

בסוף ספרו של עורך כתב העת הפרדס הגאון הרב שמחה עלברג זצ"ל, שלמי שמחה, ח"א עמ' רפו מופיע מאמרו של הרב אהרן שלמה אלברג על ייחוס משפחתם החשובה.

[שפופרת של ביצה]

להלן הקישור למאמרו של המקיף של הרב אהרן שלמה אלברג "שלשלת יוחסין":
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=304

[איש_ספר]

שפורפרת תודה.
המאמר שאני העליתי הוא מתוך ספר שהוציאו מכתביו של ר' אהרן שלמה הנקרא אשא עיני.
ואחרי שיש לכותב ספר שלם על הגאון מקוטנא, למה פרסמו מאמר קצר זה?
----
דר"א קראתי כבר במקו"א, שהראדיזנר היה מסוכסך עם רוב ככל צדיקי פולין, ורק ר' יהושעלה מקוטנא היה מקרבו, (ואף נתן לו הסכמה לסד"ט כמדומה), ובני ביתו תמהו על גודל הקרבה שהיה מקרבו, ואיני זוכר מה השיב. אולי זה מופיע באחד ממאמרי ר' יהושע אייבשיץ על חתנו הנפש חיה.

[שפופרת של ביצה]

בספר "אשא עיני" עמ' קמח:
כותב המחבר הרב אהרן שלמה אלברג:
"עם כל צדקת הגאון ממציא התכלת, עלי להצדיק את גאון קוטנא שלנו בזכות מה שבחר לו השתיקה ולא הכניס עצמו במחלוקת ולא נכנס בעובי הקורה בהסכמה מפורשת או בערעור ומחאה. ולפי עניות דעתי מה שתפס בפלך השתיקה הוא מסיבה אחרת, היות ששנינו ' נאמר אני ה' אלוקיכם בציצית אני הוא מי שמבחין בין מי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת היא זו לכן אני ה' נאמן להיפרע ממנו' (ב"מ סא:) ובכן באורך הגלות שהצדיה והצביעה של תכלת עלתה בדמים יקרים ונתרבו הצובעים הרמאים לכן נשתתק ונשתקע הדבר וזוהי הגניזה".

[שומר]

ר יהושע מקוטנא ביקר בארץ ישראל כמבוא בספרו תשובה על הוראה ששמע כשהיה בארץ מהרב שמואל סאלנט ומפלפל בזה ויש להעיר על מה שכתב עין בדרך אמונה בענין ותבין .חתנו הוא רבה של קליש בעל שו"ת הנפש חיה

[שפופרת של ביצה]

בהקדמת ספרו של הגאון רבי אברהם נתן עלבערג (או איילבערג) "בית נאמן", בילגורייא, תרפ"ד, הוא מתאר את שושלת היחס של אבותיו וכותב:
"אאמ"ו הגאון ... בן הרב הצדיק מ' יצחק יודל זצ"ל בהגה"צ מ' יחיאל איכל ראבד"ק קוטנא בהגה"ק המקובל מ' ישכר דוב בעמח"ס שער ישכר (דודו ורבו של הגה"ק מוהר"א מטשעכינוב זצ"ל) נכד איש האלוקים רשכבה"ג רבינו בעריש חסיד זצ"ל ומ"כ בק' קוטנא...".
האם מישהו מחכמי האתר יודע האם הספר "שער ישכר" נדפס? והאם ידועים פרטים על מחבר הספר "שער ישכר" זצ"ל ועל סבו רבינו בעריש חסיד זצ"ל.

[שפופרת של ביצה]

הגאון הצדיק רבי בעריש חסיד הוא אבי זקנו של הגאון הצדיק רבי אברהם מטשכנוב.
ראה מכתבו של הגאון הצ' רבי מנחם מנדיל חיים לנדא על תולדות זקנו הגאון הצדיק מטשכנוב:
http://www.otzar.org/aspcrops/20633_13_ ... 622012.asp
וראה גם:
http://www.otzar.org/aspcrops/23725_6_2 ... 622012.asp
הגאון הצדיק רבי ישכר דוב מלונטשיץ מחבר הספר שער ישכר היה דודו ורבו של הגאון הצדיק רבי אברהם מטשכנוב:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =5&hilite=
וראה גם:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 90&hilite=

[מתפעל]

אנצל אשכול זה שמביא את פולמוס התכלת,

השבוע היתה כתבה בעיתון בשבע והביא שם שהגאון ר' חיים עוזר מוילנא זצ"ל הלך עם תכלת של ראדזין. אז היה רק של ראדזין.

האם זה נכון? האם יש אישור ממקום אחר שהגרח"ע לבש תכלת? זה נשמע לי חידוש גדול.

עוד שאלה בענין זה, הטענה של בעלי התכלת היא, מה יש לך להפסיד, אולי קיימת מצות עשה ואם לא, אז לא קרה כלום. אם לא יועיל, לא יזיק.
ושמעתי בשם הגרי"ז שאין זה נכון כי אם שמת תכלת בציצית וזה לא התכלת האמיתית, אזי אתה באמת לא מקיים המצוה או שאולי אתה עובר על בל תוסיף.
האם שמע מישהו מה היתה טענת הגרי"ז בענין זה?

ואומרים בשם הבית הלוי, שטען כלפיו הרבי מראדזין שילבש מטעם ספק דאורייתא לחומרא, ואמר כי אמרינן לחומרא רק אם לאחר שתעשה לחומרא, אכן תצא מידי הספק, למשל אם ספק לך אם נטלת לולב, תיטול שוב וכעת בודאי יצאת הדאורייתא, אבל כאן שאלבש תכלת, עדיין אין לי וודאות שיצאתי הדאורייתא ובכגון דא לא אמרינן דאזלינן לחומרא כשזה לא מוציא אותי מידי הספק.

[מדבר]

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=10101

[צh33]

היה בעבר אשכול על האקדח של הראדזינר וכולם צחקו מזה שם...

[חלמישצור]

הנפטר המכובד היה בנו של הרב אהרן שלמה אלברג ז"ל פרנס העיר קוטנא שבפולין, ממקימי בני ברק [אגב שמו הועלם] מדמויות ההוד של תל אביב הישנה. הרב אלברג, חסיד סקרנביץ' מובהק, למד אצל גדול הדור מקוטנא ואצל תלמידיו ואף כתב ספר שלם על גאון ישראל ה"ישועות מלכו" מקוטנא. בספרו של הרב ברומברג על הרב ישראל אליהו יהושע טרונק‏‏ המצוי באוצר משוקעות ידיעותיו הרחבות של הרב אלברג, ומובאות שם תורות רבות בשמו. ספרו על הגאון מקוטנא מצוי בכתב יד ואני מניח שהספר יצא לאור בעתיד. הרב אלברג הוא צאצא של רשכבה"ג צדיק יסוד עולם רבי בעריש חסיד זלה"ה.

יהודה גרינבוים, 'ר' אהרן שלמה אלברג ז"ל (שלושים לפטירתו)', בעיתון הצופה, כ' תמוז תשכ"ט, עמ' 3 (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=C84620B0):

ר' אהרן שלמה מעיר קוטנא היה בן למשפחת רבנים גדולי תורה ואנשי מעשה.

בהיותו עוד תלמיד בחדר הצטיין בתפיסתו המהירה ובשכל ישר, וכאשר הגיע לגיל עשר נתקבל בין צעירי התלמידים של הגאון ר' יהושע'לה זצ"ל. בהיותו בן שש עשרה נתיתם מאביו ר' זאב צבי ז"ל, למדן חסיד וגם משכיל ומנהל חשבונות בחברה מסחרית גדולה, ואחרי מות אביו פרנס הוא את המשפחה ונתקבל במקום אביו כמנהל חשבונות. אולם יחד עם זה המשיך בלמוד גפ"ת בבית המדרש בשקידה ובהתמדה וגם למד בעצמו שפות לועזיות פולנית רוסית גרמנית ואנגלית. עם כיבוש הגרמנים במלחמת העולם הראשונה כאשר ניתנה זכות לבחור בועד הקהילה חוקי נבחר הוא לפרנס הקהילה והיה פעיל מאוד באירגונה.

יש לציין על שני מקרים מפעליו, בזמן הכיבוש היה קיצוב בצרכי מזון, בפרוס הפסח היה חשש שיהיה מחסור במצות לפסח אז הוא פנה לשר המחוז הגרמני שכן הוא שלט בשפה הגרמנית ובקש ממנו כמות מספיקה של חיטה לטחון קמח למצות והוא נענה לבקשתו וקבל כמות גדולה כך שכל יהודי העיר קבלו זאת בשמחה ובהבעת תודה.

ב-2 לנובמבר בשנת 1917 ביום פרסום הצהרת בלפור על זכות של בית לאומי בא"י בשביל העם היהודי הוא נתן פקודה מטעם ועד הקהילה שכל היהודים יסגרו את החנויות באמצע היום ויבואו לאספת עם בבית הכנסת לכבוד המאורע הגדול הזה שם נשא נאום ציון נלהב וההתלהבות היתה גדולה בין כל קהל השומעים.

המנוח יסד וארגן מוסדות חנוך בעיר, מתלמוד תורה עד בי"ד תיכון בשם "עם הספר" מיסודו של יו"ר הועד המפקח של הד"ר ברודא מלודז', בהיותו יו"ר הועד המפקח של ביה"ס השגיח בפקדנות שהמנהל יכניס בתכנית הלמודים שעות קבועות ללימודי היהדות.

ביחוד הוא פעל למען יסוד המזרחי בפולין, רכש חברים רבים מתוך הצבור החסידי בעיר ונבחר לחבר הועד המרכזי הראשון של המזרחי כשנוסד בפולין.

בשנת תרפ"ה עלה לארץ עם משפחתו, לאחר זמן מסוים נתבקש לשתף פעולה עם מיסדי מושבת בני ברק, הרבה מרץ ויוזמה הוא השקיע בפתוח המושבה והצליח בשליחות לארה"ב להפצת מניות של בנק בני ברק שכן בתקופת המשבר הגדול בשנות תרפ"ו-פ"ז כשהשגת מזומנים לפעולה כלכלית היתה קשה היה הבנק עוגן הצלה ממש.

גם בארץ הוא המשיך בפעולות הסתדרות המזרחי ומוסדותיה, והוא גם עבד כמנהל חשבונות ראשי בבנק המזרחי בת"א.

ר' אהרן שלמה היה ידוע כלמדן ובקי בש"ס והיה מחונן בזכרון להפליא, כאשר מישהו הזכיר מאמר בתלמוד ולא ידע את מקומו הוא נגש לארון הספרים ופתח את הגמרא והראה לו מקום המאמר, הוא לא פסק פומיה מגירסא כל ימי חייו, היה חסיד ותיק מחסידי סנקרביץ והתנהג בחסידות בכל הליכותיו. היה ירא שמים וחרד לדבר ה' בכל פרט, היה בעל מידות טובות והלך בדרכי נועם ומקבל את כל אדם בסבר פנים יפות. היה גם נדיב לב ועשה צדקה וחסד לקרובים ולרחוקים.

שמו ינון ויזכר תמיד.

אהרן שלמה אלברג.jpg (79.16 KiB) נצפה 5413 פעמים

--
ביחס למה שהזכרת, ששמו נעלם ממייסדי העיר, יש תח"י אגרות ממנו משנות תר"צ, תרצ"א וגם תרצ"ב אל ר"ע ב"ב וכן אל הראי"ה קוק, בטענות חמורות על התנהלות שלדבריו לא הייתה הוגנת כלפיו. את אגרתו אל הראי"ה משנת תרצ"א, אותה כתב מקוטנה (לדבריו מנעו ממנו מנהיגי ב"ב ממנו לשוב ארצה) חתם במילים: 'ואחלה ואתחנן לפני הדרת כ"ק גאונו שליט"א ... לבא לברר וללבן משפט צדק, ולא יוסיפו בני עולה לחרוץ רמיה צידם ... כי אני אני הוא שזכיתי להצלחת שנות תרפ"ז/ט של בני ברק ... לפתח הדרת כק"ת אצריח כי אבי הישוב הנהו! להציל עשוק מיד עקשו [!], להוציא ממסגר נפשי אסיר ציון!'.

וע"ע מה שהביא בספרו הנז' 'אשא עיני', עמ' ט, עה"פ 'והבל הביא' (http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... geid=P0011)

[ווידער]

צורת קודשו

[מנדעל]

תיקון טעות.
הרב אהרן שלמה אלברג ז"ל פרנס העיר קוטנא שבפולין, ממקימי בני ברק [אגב שמו הועלם] מדמויות ההוד של תל אביב הישנה. הרב אלברג, חסיד סקרנביץ' מובהק, למד אצל גדול הדור מקוטנא ואצל תלמידיו ואף כתב ספר שלם על גאון ישראל ה"ישועות מלכו" מקוטנא. בספרו של הרב ברומברג על הרב ישראל אליהו יהושע טרונק‏‏ המצוי באוצר משוקעות ידיעותיו הרחבות של הרב אלברג, ומובאות שם תורות רבות בשמו.
ספרו על הגאון מקוטנא מצוי בכתב יד ואני מניח שהספר יצא לאור בעתיד.

היכן ניתן להיחשף לכתבי החסיד הרא”ש ז”ל?

[הביבליופיל]

שפורפרת תודה.
המאמר שאני העליתי הוא מתוך ספר שהוציאו מכתביו של ר' אהרן שלמה הנקרא אשא עיני.
ואחרי שיש לכותב ספר שלם על הגאון מקוטנא, למה פרסמו מאמר קצר זה?
----
דר"א קראתי כבר במקו"א, שהראדיזנר היה מסוכסך עם רוב ככל צדיקי פולין, ורק ר' יהושעלה מקוטנא היה מקרבו, (ואף נתן לו הסכמה לסד"ט כמדומה), ובני ביתו תמהו על גודל הקרבה שהיה מקרבו, ואיני זוכר מה השיב. אולי זה מופיע באחד ממאמרי ר' יהושע אייבשיץ על חתנו הנפש חיה.

בתו שהיתה נשואה לנפש חיה שממש נרדף על ידו. (אגב, לימים, נישאה נכדתו של הנפ"ח, בת בתו הרבנית מאמשינוב, לנכדו של רג"נ האדמו"ר רבי שמואל שלמה מראדזין).