רבי יצחק הוטנר ז"ל

[שומר]

בספר משמיע ישועה על הרב צבי יהודה קוק שהיה שאר בשרו של הרב הוטנר מסופר שהרב הוטנר היה בחיפה ביחד עם הראיה וביקש ממנו לא לכתוב את דעותיו המחשבתיות על החילונים משום שזה יגרום נזק ביחס החרדים כלפיו . אבל הראיה זצ"ל לא קיבל את הדברים

[פרי יהושע]

הוא מסר שיעורים, אינני יעודע באיזהנ תכיפות ועד איזה שנה.
הרי הוציא ספר תורת הנזיר. http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?16479&page=1
שמעתי שדרך חידושו היה ייחודי ולא סגנון הקלאסי, והתלמידים לא התלכדו סביבו בענין זה, משא"כ בהגות.

דרך חידושיו היה קרוב לפולני פלפולי, עם קורט למדני (הזכירו כאן מקודם את האבני נזר, אולי יש בזה משהו, אף שהוא יותר מהוקצע), וזה הסיבה שזה לא כ"כ תפס רק אצל יחידים שהתאימו לסגנון הזה, הוא בעצמו לא הדריך אחרים שילמדו בסגנון זה (רק למי שהתאים), העריץ מאד את דרך הלימוד של החזון איש כידוע, וגם חינך כל אחד כדרכו, (היה שם בישיבה ר"מ בן של ר' ירוחם, שהיה מלמד את המובחרים להיות לומדים ע"ד מיר, הוא היה תלמיד של הרי"ז בהלכה, ושל אביו באגדה, יש לו חתן שגר בשכונת הצפון בי-ם).

[פולסברג]

כמה פנינים ממנו ואודותיו:

אמר פעם לתלמיד שרצה להיות רב: יותר טוב לעשות מאה בעה''ב ממאה רבנים - שרבנים בלי בעה''ב למשש את חזיונם יאבדו לגמרי, אבל בעה''ב טובים לעולם יהיה להם רב טוב.

להיות רבי של תלמידים טובים - צריך להיות גאון. ולתלמידים חלשים - צריך להיות גאון הגאונים.

בהסכמת רח''ע מווילנא על תורת הנזיר כתב אשרי יולדתו. הדגיש זאת ושלח לאמו. וכששמע רח''ע נהנה ביותר.

פעם שאלו אברך א', למה בהכולל - גור אריה אין סדר ביום שישי. נענה לעומתו: אתה יושב ולומד סדר אחר סדר... מתי יש לך זמן 'להיות'?

בהיותו בירושלים השתתף באסיפת רבנים. כשעזב, הגיב למשמשו: אל תגלה לשום אדם מה קרה פה היום. תמה ואמר, והלא כלום לא קרה? בדיוק, לא תגלה זאת למישהו...

פה ניתן לשמוע כמה משיחותיו המפו' בפורים. מעניין ביותר.
https://torahdownloads.com/s-39-rabbi-y ... utner.html

[מן הדרום]

[quote="פולסברג"]כמה פנינים ממנו ואודותיו:

פעם שאלו אברך א', למה בהכולל - גור אריה אין סדר ביום שישי. נענה לעומתו: אתה יושב ולומד סדר אחר סדר... מתי יש לך זמן 'להיות'?

כיו"ב שמעתי מאדם, ששמע מתלמיד חשוב [מקווה שאני מדייק] -עמדתי בתחנת אוטובוס וספר בידי, עבר ר' יצחק ואמר, אם גם עכשיו אתה לומד מתי תספיק לחשוב

[אור עולם]

כמה פנינים ממנו ואודותיו:

פעם שאלו אברך א', למה בהכולל - גור אריה אין סדר ביום שישי. נענה לעומתו: אתה יושב ולומד סדר אחר סדר... מתי יש לך זמן 'להיות'?

בהיותו בירושלים השתתף באסיפת רבנים. כשעזב, הגיב למשמשו: אל תגלה לשום אדם מה קרה פה היום. תמה ואמר, והלא כלום לא קרה? בדיוק, לא תגלה זאת למישהו...

א. ידוע שאמר שבנ"א שצריך ללכת לאיזה מקום (קניות וכיוצ"ב ואפ' סתם 'הליכה') משתדל לקחת איתו מישהו או ווקמן וכדו', כי מפחד להיות עם עצמו ולחשוב.

ב. כשיצא פעם מישיבת מועצגה"ת אמר שהנס בתרגום השבעים שהושיבו ע' זקנים בחדרים נפרדים וכיוונו לדעה אחת זה נס קטן, אבל נס יותר גדול היה שישבו בחדר אחד ויגיעו לדעה אחת...

[יהודה לוין]

הוא מסר שיעורים, אינני יעודע באיזהנ תכיפות ועד איזה שנה.
הרי הוציא ספר תורת הנזיר. http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?16479&page=1
שמעתי שדרך חידושו היה ייחודי ולא סגנון הקלאסי, והתלמידים לא התלכדו סביבו בענין זה, משא"כ בהגות.

דרך חידושיו היה קרוב לפולני פלפולי, עם קורט למדני (הזכירו כאן מקודם את האבני נזר, אולי יש בזה משהו, אף שהוא יותר מהוקצע), וזה הסיבה שזה לא כ"כ תפס רק אצל יחידים שהתאימו לסגנון הזה, הוא בעצמו לא הדריך אחרים שילמדו בסגנון זה (רק למי שהתאים), העריץ מאד את דרך הלימוד של החזון איש כידוע, וגם חינך כל אחד כדרכו, (היה שם בישיבה ר"מ בן של ר' ירוחם, שהיה מלמד את המובחרים להיות לומדים ע"ד מיר, הוא היה תלמיד של הרי"ז בהלכה, ושל אביו באגדה, יש לו חתן שגר בשכונת הצפון בי-ם).

הכותב סותר את עצמו שאם דרך לימודו היה פלפול פולני מדוע העריץ את דרך לימודו של החזון איש.
והאמת תורה דרכה, שדרך לימודו היה כמו החזון איש. וביתר דיוק, לימוד התורה שבעל פה עפ"י פנימיות התורה. רק שברוחב דעתו, היו לו מגוון דרכי לימוד נוספים. ראה לדוגמא, רשימות לב שבת שמבאר פלוגתא בגמ' עפ"י פנימיות התורה. רק שמתלבש בלבוש חיצוני יותר. וכך הוא דרך לימודם של יבדלחטו"א גדולי תלמידיו שליט"א

[פרי יהושע]

הכותב סותר את עצמו שאם דרך לימודו היה פלפול פולני מדוע העריץ את דרך לימודו של החזון איש.
והאמת תורה דרכה, שדרך לימודו היה כמו החזון איש. וביתר דיוק, לימוד התורה שבעל פה עפ"י פנימיות התורה. רק שברוחב דעתו, היו לו מגוון דרכי לימוד נוספים. ראה לדוגמא, רשימות לב שבת שמבאר פלוגתא בגמ' עפ"י פנימיות התורה. רק שמתלבש בלבוש חיצוני יותר. וכך הוא דרך לימודם של יבדלחטו"א גדולי תלמידיו שליט"א

אם הינך מכיר את הרב הוטנר לא היית שואל שאלה כזו, שהוא יכול היה להיות כ"כ פתוח ולהכיל דברים שנראים סותרים לכא'.
את מה שכתבתי לא מעצמי אמרתי אלא ממה ששמעתי מתלמידיו הקרובים ביותר, השיעורים האלה שהיה אומר, באמת לא נכתבו, הוא כנראה לא ייחס להם חשיבות גדולה מדי, והוא מסיבות מסוימות ראה לנכון לומר כך, איני יודע בדיוק למה, גם התלמידים ברובם לא למדו כך, אבל היו כאלה שהוא הדריך אותם ללמוד באופן של פלפול כשהוא ראה שהם מתאימים לכך.
כך או כך, דרך לימודו בשום אופן וצורה לא הזכיר אפי' באופן הכי רחוק את החזון איש, זה פשוט נשמע מגוחך במחילה

[ישבב הסופר]

הוא מסר שיעורים, אינני יעודע באיזהנ תכיפות ועד איזה שנה.
הרי הוציא ספר תורת הנזיר. http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?16479&page=1
שמעתי שדרך חידושו היה ייחודי ולא סגנון הקלאסי, והתלמידים לא התלכדו סביבו בענין זה, משא"כ בהגות.

דרך חידושיו היה קרוב לפולני פלפולי, עם קורט למדני (הזכירו כאן מקודם את האבני נזר, אולי יש בזה משהו, אף שהוא יותר מהוקצע), וזה הסיבה שזה לא כ"כ תפס רק אצל יחידים שהתאימו לסגנון הזה, הוא בעצמו לא הדריך אחרים שילמדו בסגנון זה (רק למי שהתאים), העריץ מאד את דרך הלימוד של החזון איש כידוע, וגם חינך כל אחד כדרכו, (היה שם בישיבה ר"מ בן של ר' ירוחם, שהיה מלמד את המובחרים להיות לומדים ע"ד מיר, הוא היה תלמיד של הרי"ז בהלכה, ושל אביו באגדה, יש לו חתן שגר בשכונת הצפון בי-ם).

הכותב סותר את עצמו שאם דרך לימודו היה פלפול פולני מדוע העריץ את דרך לימודו של החזון איש.
והאמת תורה דרכה, שדרך לימודו היה כמו החזון איש. וביתר דיוק, לימוד התורה שבעל פה עפ"י פנימיות התורה. רק שברוחב דעתו, היו לו מגוון דרכי לימוד נוספים. ראה לדוגמא, רשימות לב שבת שמבאר פלוגתא בגמ' עפ"י פנימיות התורה. רק שמתלבש בלבוש חיצוני יותר. וכך הוא דרך לימודם של יבדלחטו"א גדולי תלמידיו שליט"א

שוין אין לי מושג מה הנך רוצה עם הצושטעל המופרך בין סגנון הגרי"ה ובין סגנון החזו"א. הרב הוטנר העריץ את החזו"א מאוד אבל סגנון לימודו לא קרב זה אל זה. ומה שכתבת על פי פנימיות, במחילה - זה פשוט משעשע. אם תרצה תוכל לומר שדברי החזו"א מתאימים ע"פ סוד, כמו שאומרים בשם צדיקים על הט"ז, נו. ומסתמא גם פסקי המשנה ברורה מתאימים ע"פ פנימיות, שהרי אורייתא חדא היא וניתנו מרועה אחד.
אבל לטעון ש'האמת תורה דרכו', שדרך לימודו של החזו"א היה לימוד ע"פ פנימיות, ושבזה הוא משתווה להגרי"ה, זה כ"כ מוזר ותמוה שאין לי מושג מאין הוא בא. מה עומד מאחורי טיעון כזה? עוד מעט יטענו שמנין התיבות בחוט שני הוא מדוקדק לבאים בסוד ה', ושבעת שכתב הרב וואזנער את שבט הלוי חלק א ירדה אש וסיבבה את האילנות וכו'. למה אי אפשר לומר פשוט, החזו"א למד בדרכו, וכפי שתלמידיו אחריו למדו. אם דבריו מתאימים ע"פ סוד, הרי זה מפני שכיוון לאמת. (ואולי י"ל כהחוות יאיר).
עכשיו לדרך לימודו: קודם כל, דרכי תלמידיו הם מגוונים ביותר - נראה לי שאין אדם אחר עם תלמידים כ"כ מגוונים, (מלבד אולי הג"ר משה שפירא).
אינו דומה דרך הגר"א שכטר (ישיבתי קלאסי עם סטייל עצמאי) לדרך הגר"י הלוי סולובייציק (עמקני חקרני), ושניהם לא נגעו ולא פגעו בדרך הגר"י דרילמן (עילויי ולמדני) או דרך (יבדלח"ע) הנובומינסקר (למדני קלאסי). כולם נתחנכו מהרב הוטנר להיות עצמאיים.
מלבד זה, כאמור, אף אחד מהתלמידים הידועים לא לקח את דרך לימודו מרבם זה. הוא חינכם לגדלות ולבנין הנפש, אבל את דרך הלימוד לא קיבלו ממנו וזה דבר ידוע. רשימות לב אכן הדפיס וזה היה למורת רוח התלמידים כי זה לא אושר רשמית.
ידידי מספר לי כעת שאביו ירפאהו ה' למד אצל הרב הוטנר בשנות החמישים ופעם באמצע השיעור הוא שם לב שהציבור לא מקשיב כי זה היה בסגנון פולני מפולפל, והוא אמר "הנכם רוצים שיעור כפי שאתם רוצים, אם כן, קחו לכן!" והוא התחיל למסור שיעור פשטני, ניתח את סוגיית הגמ' ביסודיות שלא כדרך שיעוריו, וככה מסר שיעור שלם על הדף על אתר. התלמידים התפלאו על יכולתו לשלוט בסגנון זה למרות שלא נהג כן בשיעוריו. למחרת הוא חזר לדרכו הרגיל, ורק רצה להראות להם שלא נבצר ממנו למסור שיעור כזה ג"כ.

[פלוריש]

הוא מסר שיעורים, אינני יעודע באיזהנ תכיפות ועד איזה שנה.
הרי הוציא ספר תורת הנזיר. http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?16479&page=1
שמעתי שדרך חידושו היה ייחודי ולא סגנון הקלאסי, והתלמידים לא התלכדו סביבו בענין זה, משא"כ בהגות.

דרך חידושיו היה קרוב לפולני פלפולי, עם קורט למדני (הזכירו כאן מקודם את האבני נזר, אולי יש בזה משהו, אף שהוא יותר מהוקצע), וזה הסיבה שזה לא כ"כ תפס רק אצל יחידים שהתאימו לסגנון הזה, הוא בעצמו לא הדריך אחרים שילמדו בסגנון זה (רק למי שהתאים), העריץ מאד את דרך הלימוד של החזון איש כידוע, וגם חינך כל אחד כדרכו, (היה שם בישיבה ר"מ בן של ר' ירוחם, שהיה מלמד את המובחרים להיות לומדים ע"ד מיר, הוא היה תלמיד של הרי"ז בהלכה, ושל אביו באגדה, יש לו חתן שגר בשכונת הצפון בי-ם).

הכותב סותר את עצמו שאם דרך לימודו היה פלפול פולני מדוע העריץ את דרך לימודו של החזון איש.
והאמת תורה דרכה, שדרך לימודו היה כמו החזון איש. וביתר דיוק, לימוד התורה שבעל פה עפ"י פנימיות התורה. רק שברוחב דעתו, היו לו מגוון דרכי לימוד נוספים. ראה לדוגמא, רשימות לב שבת שמבאר פלוגתא בגמ' עפ"י פנימיות התורה. רק שמתלבש בלבוש חיצוני יותר. וכך הוא דרך לימודם של יבדלחטו"א גדולי תלמידיו שליט"א

שוין אין לי מושג מה הנך רוצה עם הצושטעל המופרך בין סגנון הגרי"ה ובין סגנון החזו"א. הרב הוטנר העריץ את החזו"א מאוד אבל סגנון לימודו לא קרב זה אל זה. ומה שכתבת על פי פנימיות, במחילה - זה פשוט משעשע. אם תרצה תוכל לומר שדברי החזו"א מתאימים ע"פ סוד, כמו שאומרים בשם צדיקים על הט"ז, נו. ומסתמא גם פסקי המשנה ברורה מתאימים ע"פ פנימיות, שהרי אורייתא חדא היא וניתנו מרועה אחד.
אבל לטעון ש'האמת תורה דרכו', שדרך לימודו של החזו"א היה לימוד ע"פ פנימיות, ושבזה הוא משתווה להגרי"ה, זה כ"כ מוזר ותמוה שאין לי מושג מאין הוא בא. מה עומד מאחורי טיעון כזה? עוד מעט יטענו שמנין התיבות בחוט שני הוא מדוקדק לבאים בסוד ה', ושבעת שכתב הרב וואזנער את שבט הלוי חלק א ירדה אש וסיבבה את האילנות וכו'. למה אי אפשר לומר פשוט, החזו"א למד בדרכו, וכפי שתלמידיו אחריו למדו. אם דבריו מתאימים ע"פ סוד, הרי זה מפני שכיוון לאמת. (ואולי י"ל כהחוות יאיר).
עכשיו לדרך לימודו: קודם כל, דרכי תלמידיו הם מגוונים ביותר - נראה לי שאין אדם אחר עם תלמידים כ"כ מגוונים, (מלבד אולי הג"ר משה שפירא).
אינו דומה דרך הגר"א שכטר (ישיבתי קלאסי עם סטייל עצמאי) לדרך הגר"י הלוי סולובייציק (עמקני חקרני), ושניהם לא נגעו ולא פגעו בדרך הגר"י דרילמן (עילויי ולמדני) או דרך (יבדלח"ע) הנובומינסקר (למדני קלאסי). כולם נתחנכו מהרב הוטנר להיות עצמאיים.
מלבד זה, כאמור, אף אחד מהתלמידים הידועים לא לקח את דרך לימודו מרבם זה. הוא חינכם לגדלות ולבנין הנפש, אבל את דרך הלימוד לא קיבלו ממנו וזה דבר ידוע. רשימות לב אכן הדפיס וזה היה למורת רוח התלמידים כי זה לא אושר רשמית.
ידידי מספר לי כעת שאביו ירפאהו ה' למד אצל הרב הוטנר בשנות החמישים ופעם באמצע השיעור הוא שם לב שהציבור לא מקשיב כי זה היה בסגנון פולני מפולפל, והוא אמר "הנכם רוצים שיעור כפי שאתם רוצים, אם כן, קחו לכן!" והוא התחיל למסור שיעור פשטני, ניתח את סוגיית הגמ' ביסודיות שלא כדרך שיעוריו, וככה מסר שיעור שלם על הדף על אתר. התלמידים התפלאו על יכולתו לשלוט בסגנון זה למרות שלא נהג כן בשיעוריו. למחרת הוא חזר לדרכו הרגיל, ורק רצה להראות להם שלא נבצר ממנו למסור שיעור כזה ג"כ.

אשריך יהודה לוין שגרמת לרב פרי יהושע ולרב ישבב הסופר לחזור לפורום! ברוך שובכם

[יהודה לוין]

במחכ"ת הכותבים שלפני. לשיטתכם, שאין קשר בין תורת החזון איש לתורת הרב הוטנר. במה אם כן ראה בו הפחד יצחק ניצוץ ומעין בבואה להגר"א. כמו שכתוב בספר הזכרון. כך, גם אצל ממשיכיו, תלמידיו הגדולים שליט"א. אולי משהו יוכל לבאר את סוד הערצה הגדולה לתורת החזון איש???
איני רוצה להיכנס לויכוח האם תורת החזון איש היא הרובד החיצוני של הבנתו או שזהו גם הפנימיות. אין כוונתי בפנימיות לקבלה להדיא. אלא הבנה יותר שורשית ופנימית. שליודעים היא כדרכו של הרב הוטנר. [ההבדל, שלרב הוטנר היה גם עפ"י קבלה].
אתן דוגמא, יסוד מוסד בבית מדרש פחד יצחק שהחיוב מזיק הוא בגלל 'האדם' שמעלת האדם תובעת ממנו לשמור חפציו, שלא יזיק. הובא כ"פ בשיחות המשגיח הגרח"י קפלן שליט"א. ושהחזו"א שלשי' בהחלט גם למד ככה. אבל יכתוב לשם המחשה במילים: שהוא חיוב על הגברא לשמור שלא יזיק. שמילים אלו שלא נכתבו אבל מצלצלות נוסח חזון איש, בהחלט כוונו לאותם דברים.
בכלל צריך לדעת, שהרבה מרבותינו כמו הגרעק"א והחת"ס, ורבנו הגר"ח הלוי, זיע"א. תורתם עמוקה הרבה יותר מהבנתינו הרגילה. ויש בדברים רובד עמוק ונסתר. רק שהופשטו להבנתינו הרגילה. גדולי תלמידיו של הרב הוטנר, ה"ה: הגר"מ שפירא זצ"ל, ויבדלחטו"א: הגר"י דיויד שליט"א. הגר"א שכטר שליט"א. והגרח"י קפלן שליט"א. אכן לומדים כך. כמו שהובא בי' הגרח"י בענין מזיק. או מש"כ ברשימות לב בבי' פלוג' בשבת, שאיני זוכר כעת מהו.
ואתן דוגמא נוספת: מה שמבאר הגר"י דיויד שליט"א, ענין הפרת חכם את הנדר. שהחכם מגלה רצון שלא היה ידוע לה בשעת הנדר. שהיה קיים כבר אז.
או מה שמבאר הגר"מ שפירא זצ"ל, את דברי הגר"ח הידועים בענין תפילה.
מכ"ז א"א להתעלם, שאכן כנים דברינו.
רק מחכמתו של הרב הוטנר היה, לנווט כל תלמיד בדרכו: חנוך לנער על פי דרכו. כיון שהוא הכיל את כל הסגנונות. וכן גדולי תלמידיו הנ"ל.

[ישבב הסופר]

לכנות את הגר"מ שפירא כאחד מתלמידי הגרי"ה בלימוד הוא עיוות המציאות. זהו. משאלת לב של מע"כ.

[דורשי יחודך]

שערי תורתו של הרב הוטנר בסוגיות הש"ס הלא המה פתוחים לכל דורש, לא רק בתורת הנזיר שנכתב בצעירותו, אלא גם ב"אגרות וכתבים" ויותר ב"ספר הזכרון",
וכמו כן ב"קובץ הערות" שעל פירוש רבינו הלל על התו"כ "לגאון אחד שליט"א החפץ בעילום שמו וכבר נודע בשערים שהוא הגר"י הוטנר".

אני לא יודע מה הקשר לפלפול פולני, לכאורה דרכו בלימוד גפ"ת היא אותה דרך שהיתה לו בפנימיות, כלומר לחתור בכל דבר להבנה שורשית של הענין, ואדרבה זהו ההיפך מדרך הפלפול.

[פולסברג]

שמעתי מאאמו''ר שליט''א, שבר''ה ר' הוטנר לא היה יכול לסיים "למנצח לבני קרח מזמור" אפי' פעם אחת, מרוב התרגשות ובכי.

[גביר]

הקדשת הרב על ספרו 'תורת הנזיר'. הספר ניתן לר' יצחק ריבקינד, חוקר פולקלור, היסטוריון וביבליוגרף, פעיל מטעם תנועת המזרחי וספרן ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) בניו יורק.

הוטנר הקדשה.jpg (66.21 KiB) נצפה 7438 פעמים

[ההוא דאמר]

אבי ז"ל כתב ברשימה מימי בחרותו [נדפס בספר הזכרון עדות ליוסף, שער אסופות יצחק, פרקי חיים]

שמעתי "מאמרים" מפי הגאון ר' יצחק הוטנר, בעת שכיהן כראש ישיבת "בית התלמוד – גור אריה" בירושלים.
זכורני כי בכמה "מאמרים" שכולם מאלפים הם, התעלפו (ללא מרכאות) מאזינים מפאת הצפיפות והדוחק. מכל קצוות הארץ הגיעו לשמוע את מאמריו של הרב הוטנר . אף הגה"צ רבי שלמה וולבה, מנהלה הרוחני של ישיבת באר יעקב, היה בין שומעי לקחו של הנ"ל.

כאן המקום לציין שוב כי בספר הנ"ל נדפס מכתב מהגר"י הוטנר להגר"מ פיינשטיין זצ"ל, בענין ירושה בשררה, שהגר"י נטל חלק בזה.

[פלוריש]

עלה לאתר 'אסיף' עבודת דוקטורוט על הפחד יצחק:
תאולוגיה אורתודוקסית בעידן בקשת המשמעות, חייו והגותו של הרב יצחק הוטנר - אלון שלו
https://asif.co.il/wpfb-file/%D7%AA%D7% ... %A9%D7%9E/

[מחולת המחנים]

לא הזכירו כאן את ספר הזכרון שערך ר' יצחק הוטנר עם ר' דב כץ על קדושי חברון. (אין לי מקור רשמי לציין על חלקו של ר' יצחק בספר אבל כך שמעתי בעבר).

שמעתי מנכדו של רבי ישראל זיסל דוברץ שזקנו הוא שהכניס את הגר"י הוטנר לכתיבה, כאשר נתן בידו את מלאכת העריכה של ספר הזכרון על קדושי ישיבת ברון.
אמרתי לו שרבי יצחק אף כתב את אחת ההקדמות לספר (י. ה-ר עמ' 20-22), אמר לי הלה: רבי יצחק כתב את כל הספר!

[מחשב מסלול]

אלון שלו, קווים מרכזיים לדמותו ולהגותו של הרב יצחק הוטנר על פי ספרי פחד יצחק, עבודת גמר (מ.א.), אוניברסיטת בן-גוריון, 2013

מחפש את הקובץ הזה

[אור עולם]

זה לא בדיוק אבל זה מה שיש לי...

[מחשב מסלול]

זה לא בדיוק אבל זה מה שיש לי...

כן זה מה שהובא כאן לעיל. אני מחפש דייקא את הנ"ל. יישר כח.

[מה שנכון נכון]

קווים מרכזיים לדמותו ולהגותו של הרב יצחק הוטנר על פי ספרי פחד יצחק, אלון שלו.pdf

(1.59 MiB) הורד 1061 פעמים

[מחשב מסלול]

קווים מרכזיים לדמותו ולהגותו של הרב יצחק הוטנר על פי ספרי פחד יצחק, אלון שלו.pdf

יישר כח גדול

[גביר]

עבודה נוספת של הנ"ל - תאולוגיה אורתודוכסית בעידן בקשת המשמעות: חייו והגותו של הרב יצחק הוטנר

מאת: אלון שלו. הוגש לסנט האוניברסיטה העברית בירושלים. טבת תשפ"א

ישנה כאן

[י. אברהם]

הוא למד קבלה ספרדית אצל החכם אלפאנדרי

שמעתי ממקובל אחד שליט"א שהרב אלפאנדרי לא היה לו יד בחכמת הקבלה.

[פולסברג]

ראיתי בביהמ''ד ספר - קונטרס נפלא - רשימותיו של הגה''צ הצדיק המדוכא ביסורים רבי שלמה קרליבך זצוק''ל [ראה דבריו החריפים בראש ספרו באוצר - למה שאר ספריו נעדרו?] של תורת הקבלה שלמד בחברותא עם מורו ורבו [לשעבר] הגר''י הוטנר. הוא למד אתו כשעה וחצי פעמים בשנה, למשך שנים רבות... [הו''ל תלמיד של ר' אלי' ווינטרוב ששמו שכחתי].
בראש הספר מספר שאמר לו רבו שאת התמונות בקבלה שציירו בעת לימודם - יש לשורפם. ועיי''ש דברים יקרים ונפלאים.

[מגופת חבית]

ראיתי בביהמ''ד ספר - קונטרס נפלא - רשימותיו של הגה''צ הצדיק המדוכא ביסורים רבי שלמה קרליבך זצוק''ל [ראה דבריו החריפים בראש ספרו באוצר - למה שאר ספריו נעדרו?] של תורת הקבלה שלמד בחברותא עם מורו ורבו [לשעבר] הגר''י הוטנר. הוא למד אתו כשעה וחצי פעמים בשנה, למשך שנים רבות... [הו''ל תלמיד של ר' אלי' ווינטרוב ששמו שכחתי].
בראש הספר מספר שאמר לו רבו שאת התמונות בקבלה שציירו בעת לימודם - יש לשורפם. ועיי''ש דברים יקרים ונפלאים.

האם הכונה לזה
https://www.sefer.org.il/items/5921417- ... %97%D7%A7-

[אליסף]

ראיתי בביהמ''ד ספר - קונטרס נפלא - רשימותיו של הגה''צ הצדיק המדוכא ביסורים רבי שלמה קרליבך זצוק''ל [ראה דבריו החריפים בראש ספרו באוצר - למה שאר ספריו נעדרו?] של תורת הקבלה שלמד בחברותא עם מורו ורבו [לשעבר] הגר''י הוטנר. הוא למד אתו כשעה וחצי פעמים בשנה, למשך שנים רבות...

פעמיים בשנה??

[משהד]

ראיתי בביהמ''ד ספר - קונטרס נפלא - רשימותיו של הגה''צ הצדיק המדוכא ביסורים רבי שלמה קרליבך זצוק''ל [ראה דבריו החריפים בראש ספרו באוצר - למה שאר ספריו נעדרו?] של תורת הקבלה שלמד בחברותא עם מורו ורבו [לשעבר] הגר''י הוטנר. הוא למד אתו כשעה וחצי פעמים בשנה, למשך שנים רבות...

פעמיים בשנה??

לדעתי, פעמיים בשנה הוא גוזמה, וברוב שנים למדו הרבה יותר מפעמיים, וכאן יש לעורר על טעותו של מעתיק הכת"י בהעתקת התאריכים

רש"ק רשם בדייקנות בכל פגישה התאריך, הזמן ביום, וגם המספר בסדרת הפגישות

למשל: בפגישה הראשונה כתוב: תשט"ז היום כ"ח (יום רביעי) לחודש אייר בשעה 2:15 אחר הצהריים עד השעה 4 זכיתי בפעם ראשונה להתקרב אל "שערי אורה" בביתו של רבינו

ואצל פגישה האחרונה רשם: הפעם הל"ה היה ביום כ"ה לחודש אייר תשכ"ד יום חמישי בשבת לפ' בהר - בחקתי יום מ' בעומר בביתו של רבינו מ10:30 ק.הצ. עד 12:00

כך ש35 פגישות אירעו במשך 7 שנים, עובדה שמכחישה הטענה שאירעו "בקביעות של פעם במחצית שהשנה בערך" (לשון המו"ל)...

אולם, המעתיק העתיק ברשלנות התאריכים שרשם שרש"ק.

להלן הוא רשימת שאר התאריכים, כפי שנדפסו בחוברת, וקל לראות שיש טעויות העתק לרוב:

2) כ"ז (יום הרביעי) לחודש סיון <לא כתוב השנה, אך מסתבר שזה אירע בשנת תשט"ז, כחודש אחרי פגישה הראשונה, ואכן בשנה זו אירע כז סיון ביון רביעי>
3) כ"ו תמוז (יום חמישי) <כנ"ל>
4) יום שני לראש חודש טבת, יום השביעי של חנוכה תשי"ז
5) יום רביעי לפ' יתרו יום י"ד בשבט שנת תשי"ג <כמובן, צ"ל תשי"ז>
6) יום השלישי בשבת יום י"א לחודש אדר א' תשי"ד <כנ"ל>
7) יום ז' אדר ב' יום ראשון לפ' ויקרא אל משה <לא כתוב שנה, אבל יום א' אכן תואם לז' אדר ב תשי"ז>
8) יום רביעי בשבת, יום ב' לחודש ניסן תשי"ז
9) יום ז' לחודש אייר תשי"ד <כמובן, צ"ל תשי"ז> יום רביעי בשבת לפ' בהר סיני
10) יום כ"ה לח' סיון תשי"ד <כמובן, צ"ל תשי"ז>
11) יום ב' מנחם אב, תשי"ך <אכן כך נדפס, וכמובן, צ"ל תשי"ז> יום שלישי בשבת
12) יום ה' לחודש מרחשון תשי"ז <צ"ל תשי"ח, אך כאן אולי מדובר בפליטת הקולמוס של רש"ק, שהרי זה עתה נשתנה השנה...>יום רביעי בשבת פ' לך לך
13) י"א לחודש כסליו תשי"ח, יום ד' בשבת לפ' וישלח
14) יום ט' לחודש שבט תשח"י . . . יום חמישי בשבצ לפ' בשלח
15) יום ו' לח' אדר תשח"י, יום ג' בשבת פ' אתה תצוה זכור
16) יום ט' לחודש אייר תשח"י, יום שלישי בשבת לפ' אחרי מות - קדושים
17) יום שלישי לפ' פנחס, כ' תמוז <לא כתוב שנה, אבל יום ג' אכן תואם לכ' תמוז תשי"ח. אגב, המעתיק העתיק כאן הפעם הי"ד במקום הי"ז>
18)"זאת חנוכה" תשי"ט, ג' טבת, ראשון בשבת לפ' ויגש
19) יום ח' אדר ב', יום רביעי לפ' ויקרא אל משה <לא כתוב שנה, אבל יום ד' אכן תואם לח' אדר ב' תשי"ט>
20) יום כ"ג לח' תמוז תשי"ט, יום ד' בשבת לפ' מטות
21) <לא מצאתי מתי אירע פגישה הכ"א>
22) יום ט"ז לחודש כסלו תש"כ, יום חמישי בשבת לפ' וישלח יעקב
23) יום ב' לחודש ניסן תש"ג <אכן כך נדפס, וכמובן, צ"ל תש"כ>
24) יום ט"ו שבט, יום רביעי בשבת לפ' יתרו . . . שנת תשכ"א
25) בחודש אדר תשכ"א
26) יום ח"י לח' אייר, יום ה' בשבת לפ' אמור אל הכהנים, יום ל"ג בעומר שנת תשכ"א
27) יום ז' לחודש כסלו, יום ד' בשבת לפ' ויצא יעקב, שנת תשכ"ב
28) יום י"א לחודש אדר ראשון יום ד' בשבת לפ' תצוה תשכ"ה <כמובן, צ"ל תשכ"ב>
29) יום כ"ט לח' כסליו, אור ליום ו' דחנוכה, א' דראש חודש טבת שנת תשכ"ג
30) י' לח' שבט, יום ב' לפ' ויהי בשלח תשכ"ג
31) יום כ' לחודש סיון יום ד' בשבת לפ' שלח לך תשכ"ג
32) יום ד' לח' מנחם אב, יום חמישי בשבת לפ' דברים שנת תשכ"ג <אגב, המעתיק העתיק כאן הפעם הל"ה במקום הל"ב>
33) יום חמישי בשבת לפ' כי תצא למלחמה על אויבך, יום ט' לח' אלול שנת תשכ"ג
34) יום רביעי בשבת לפ' ויגש אליו יהודה. יום ב' לח' טבת . . . שנת תשכ"ד

ניתן רק לקוות שטעויות כאלו מוגבלים להעתקת התאריכים, ולא לפנים הספר...

[על קצה הקולמוס]

האם יש למישהו תמונה משותפת של הגר"י הוטנר עם מרן הגר"ח שמואלביץ.
יישר כח גדול.

[מטה עז]

שמעתי מתלמידו, הרב שטיינברגר שליט"א רבה של רמת שרת, שמעבר לכך שהגר"י היה רגיל להתבטא אודות "פרצוף", במשמעותו הקבלית של שיעור קומה רוחני שלם של דבר מה, היה ניכר גם שהיה לו עניין בפרצוף ממשי של תלמידיו ושומעי לקחו, והיה בולט מאוד שהיה מתבונן התבוננות יתירה מאוד בפניהם של המדברים אליו.